אל-פאלוג'ה
ערך זה עוסק ביישוב ערבי שחרב במלחמת העצמאות. אם התכוונתם לעיר ב| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז עזה |
| נפה | נפת עזה |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 38,038 דונם עות'מאני (1945) |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 1949 |
| יישובים יורשים | קריית גת, נוגה וניר ח"ן |
| דת | מוסלמים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 4,670[1] (1945) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת השפלה רגילה)   אל-פאלוג'ה | |
אל-פאלוג'ה (בערבית: الفالوجة) הייתה עיירה ערבית כפרית בגבול מישור חוף יהודה ושפלת יהודה, כ-20 קילומטרים ממזרח לעיירה הערבית מג'דל. היישוב עבר לשליטה ישראלית בחודש פברואר 1949 ואחר כך נהרס.
היום אזור העיירה נקרא פלוגות או צומת פלוגות ולידו שוכנת העיר קריית גת. שמו של היישוב נשתמר בשם הצומת, המחבר את כביש האורך, כביש 40 בקטע מקריית מלאכי לבאר שבע עם כביש הרוחב, כביש 35 מאשקלון לחברון.
היסטוריה
בסוף המאה ה-19 היה הכפר מוקף בוואדיות משלושה עברים, בתיו היו בנויים מלבני טיט ומרכז הכפר נבנה סביב קבר השיח' אל-פאלוג'י. לכפר היו שתי בארות מים ובריכת אגירה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הקים הצבא הבריטי צפונית לעיירה מנחת זמני עבור חיל האוויר המלכותי.[2]
בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחב הכפר לכיוון צפון. בחלק הצפוני נבנו חנויות, בתי קפה ומרפאה. בכפר נבנו שני בתי ספר - לבנים ב-1919, ולבנות ב-1940. על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 שטחי העיירה היו 38,038 דונם ומספר תושביה 4,670 נפשות.[3] לפי תוכנית החלוקה משנת 1947 נועדה פאלוג'ה להכלל במדינה הערבית.
במלחמת העצמאות חסמו אנשי הכפר את הדרך ותקפו את השיירות היהודיות בדרכם ליישובים המבודדים בנגב. ב-13 במרץ 1948, במסגרת פתיחת המצור על היישובים היהודיים, הוחלט על שליחת שיירה מלווה בכוח מוגבר של לוחמי חטיבת גבעתי דרך הכפר. תחילה לא נתקלה השיירה בהתנגדות, אולם בהגיעם ליציאה מהכפר נתקלו במחסום ובאש עזה. במהלך הקרב חלה טעות בזיהוי הכוחות במהלכה נפגעו שבעה ממלווי השיירה מאש חבריהם. למחרת בוצעה פעולת תגמול בה פוצצו מבנים ברחוב הראשי של הכפר ונהרגו 15 אנשים. בעקבות הפעולה ובקשת תושבי הכפר החלו חיילים בריטים ללוות את השיירות היהודיות שעברו באזור.
הצבא המצרי, שפלש לנגב במהלך מלחמת העצמאות השתלט על האזור, אולם ככל שהמלחמה התמשכה, החלו כוחות צה"ל להדוף את הצבא המצרי. אזור פלוג'ה לא נכבש בידי צה"ל, אולם הוא הצליח לכתר את הכוחות המצריים מכל עבר. רוב תושבי הכפר עזבו אותו כבר בשלב מוקדם של המלחמה. בתום המלחמה נוצרה מובלעת מצרית שכונתה "כיס פלוג'ה". המצרים פינו את המובלעת בעקבות הסכמי רודוס לשביתת נשק שנחתם ביום 24 בפברואר 1949. על אדמות העיירה הוקמו היישובים קריית גת, נוגה וניר ח"ן.
לקריאה נוספת
- אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1947 - 1949, מכון בן-גוריון לחקר ישראל הציונות
קישורים חיצוניים
אספקה ותחמושת מגיעים לבסיס פלוג'ה, יומני כרמל, דצמבר 1948- מידע על אתר אל-פאלוג'ה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- מידע על אתר אל-פאלוג'ה, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
- ^ נמצא כיום בתחום המחנה הצבאי בצומת פלוגות (את השדה אפשר לראות בתמונת לווין של האזור)
- ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 152.
