בלז
בית הכנסת שבנה רבי שלום רוקח בעיירה | |
מדינה | אוקראינה |
---|---|
אובלסט | לבוב |
תאריך ייסוד | לפני המאה ה-10, עיר משנת 1509 |
שטח | 5.85 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 2,408 (2005) |
קואורדינטות | 50°22′56″N 24°00′04″E / 50.382222°N 24.001111°E |
אזור זמן | UTC +2 |
בֶּלז (באוקראינית: Белз; ביידיש בעלז או בעלזא ברוסית: Белз) היא עיירה בחבל לבוב, שבאוקראינה. העיירה התפרסמה בעולם היהודי הודות לחסידות בעלז, שנוסדה בה. אוכלוסיית העיירה מונה נכון ל-2004 2,408 תושבים, המתפרנסים בעיקר מחקלאות.
היסטוריה
העיר נזכרת לראשונה במאה ה-10. היא הייתה חלק מרוס של קייב ולאחר פירוקה מנסיכות גליציה-ווהלין. בסוף המאה ה-14 התחיל השלטון הפולני, מ-1462 הייתה בירת מחוז (וויבודסטבו) בלז. השלטון הפולני הסתיים ב-1772, בחלוקת פולין הראשונה, אז העיירה עברה לאוסטרו-הונגריה. העיר ירדה אדמיניסטרטיבית משמעותית בתקופה זו, מרכז המחוז עבר לסמבור. ב-1918 עם שאר גליציה צורפה לפולין העצמאית. מ-1939 עד 1944 בכיבוש גרמני, שבמהלכו נרצחו מרבית יהודי העיירה. מ-1944 עד 1951 חלק מפולין. וב-1951, לאחר מספר חילופי גבול בין פולין לברית המועצות, צורפה לרפובליקה האוקראינית הסובייטית. מ-1991 באוקראינה העצמאית.
יהודים
- ערך מורחב – חסידות בעלז
בהיות העיירה מרכז חבל בלז נודעה לה חשיבות רבה, פוליטית ומסחרית, בשנים 1462- 1772. הקהילה היהודית גדלה משמעותית, ברבנותה כיהנו אנשים כמו הב"ח, ורבנים אחרונים אחרים. החסידות זכתה בעיר להתפשטות ניכרת כשבשנת 1817 התיישב בה ר' שלום רוקח. אדמו"רי בלז ישבו בעיירה עד שנת 1939, כשר' אהרון רוקח ברח מהעיר לפני פלישת הנאצים. בתחילת הכיבוש הגרמני ב-1939, ברחו רוב יהודי העיר לפנים ברית המועצות. ב-2 ביוני 1942 אלף מיהודי בעלז והעיירות הסמוכות נשלחו לסוביבור, ובספטמבר 1943, נשלחו לשם כ-500. כמעט כולם הושמדו שם. לאחר המלחמה חזרו לעיר יהודים בודדים, והקהילה היהודית לא השתקמה.
חסידי בעלזא הקימו בניין המשמש כאכסניה לאורחים, בסמוך לקבריהם של אדמו"רי בעלז, הטמונים בבית העלמין. הבניין המכיל חדרי לינה, חדר אוכל, מקווה ובית מדרש. מאכלס קבוצות חסידים מרחבי תבל המגיעים במהלך השנה לבקר בעיר ולהתפלל על קברי האדמו"רים.
רבני העיר
- רבי יהושע פלק כץ - הסמ"ע
- רבי יואל סירקיש - הב"ח
- רבי אברהם חיים שור - מחבר "תורת חיים" ו"צאן קדשים"
- רבי יונה תאומים-פרנקל - מחבר "קקיון דיונה".
- רבי צבי הירש מייזליש
- רבי זכריה מנדל בן אריה לייב - מחבר "באר היטב" (ה'תמ"ט-ה'תס"ו בערך)
- רבי אשר ב"ר צבי הירש קלויזנר
- רבי משה הכהן - מחבר "מראה כהן" ו"קרן אור"
- רבי אהרן קצנלבוגן.
- האדמו"ר רבי שלום רוקח מבעלזא[1] (ה'תקע"ז–ה'תרט"ו)
- האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא (ה'תרט"ו-ה'תרנ"ד)
- האדמו"ר רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא (ה'תרנ"ד-ה'תרפ"ז)
- האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלזא (ה'תרפ"ז-ה'ת"ש)
גלריית תמונות
-
אנדרטה לזכר יהודי בלז בבית העלמין בחולון
-
ביתו של הגבאי של אדמו"רי בעלזא, רבי אהרן יהושע לנדא
-
בית העלמין היהודי בבלז
-
אכסניית חסידות בעלז בעיירה
לקריאה נוספת
- רבי צבי הלוי הורוויץ, "בעלזא", בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ח.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלז |
- אתר האינטרנט הרשמי של בלז
- בלז, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- ספר זיכרון בלז - תוכן העניינים (באנגלית)
- ספר זיכרון בלז - הספר המלא, באתר הספרייה הציבורית בניו יורק
- "בלז", באתר השטעטל הווירטואלי
- בלז באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "בלז", באתר JewishGen (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ האדמו"רים מבעלזא כיהנו גם כרבני העיר
30960637בלז