הכשרת מורים בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכשרת מורים בישראל נעשית במסלולים אחדים, המקנים את ההכשרה הבסיסית לעיסוק בהוראה:

  • מכללות אקדמיות לחינוך - מכללות המתמקדות בהכשרת מורים וגננות, ומעניקות לבוגריהן תואר ראשון.
  • בתי ספר לחינוך באוניברסיטאות - בתי ספר אלה מלמדים בוגרי אוניברסיטה לקבלת תעודת הוראה, בנוסף לתואר האקדמי.
  • הסבה להוראה - מסגרות המשמשות להסבה להוראה של יוצאי צה"ל ומערכת הביטחון ושל אקדמאים שלא מתחום החינוך[1].

בהמשך להכשרה הבסיסית מתקיימות השתלמויות מגוונות למורים, להכשרתם בנושי הוראה ספציפיים ולהמשך התפתחותם המקצועית.

הכשרת מורים נעשתה בארץ ישראל מתחילת המאה ה-20, במוסדות שנקראו "סמינר למורים" או "סמינר למורים וגננות". בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפכו הסמינרים למורים בהדרגה למוסדות המעניקים תואר אקדמי (.B.Ed) לבוגריהם, ובהתאם לכך שונו שמות המוסדות כך שבמקום "סמינר" הם נקראים "מכללה" או "מכללה אקדמית".

מכללות אקדמיות לחינוך

מכללות אלה מכשירות עובדי הוראה, מורים, מחנכים וגננות לגיל הרך, לחינוך המיוחד, לבית הספר היסודי ולבית הספר העל יסודי, וכן מורים לספורט, כל אחת על פי תוכניות הלימוד הנהוגות בה:

תהליך ההכשרה מקנה ידע ומיומנויות בהוראה, מדגיש ומפתח מעורבות ומחויבות אישית בתהליך הלמידה ומקיים התנסות מורכבת בעבודה החינוכית. התהליך מטפח את ההכרה בדבר חשיבותו, מרכזיותו ותרומתו של המחנך והמורה לחברה הישראלית. כחלק מהחובות לתואר תלמידי המכללות מחויבים בהתנסות מעשית בהוראה. במהלך השתלמויות והכשרות יכולים המורים והמורות להרחיב את סל הכלים המקצועי, להבין לעומק את התנהגותם של התלמידים ולהכיר שינויים במערכת. הכשרות אלה מסייעות לשימור המורים במערכת[2].

חלק מהתנסות זו נעשית במהלך שנות הלימוד וחלקה כסטאג' עם סיום הלימודים. אורך ההתמחות שנת לימודים אחת. היא מתקיימת בשכבות הגיל השונות בהן חינוך לגיל הרך, חינוך יסודי, חטיבות ביניים ותיכונים, בהתאם למקצועות ההוראה שבהם התמחו הסטודנטים במהלך לימודיהם[3].

חלק מהמכללות קיבלו היתר להעניק תואר שני, לרוב בחינוך. תואר שני בחינוך מיועד למורים בעלי ניסיון ובמהלכו מעמיקים את הידע המקצועי. במקרים מסוימים מאפשרת השלמת התואר השני להגיש תלמידים לבגרות. כמו כן, תואר שני בחינוך הוא בין הגורמים התורמים להעלאת שכר המורים[4].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתי וייסבלאי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תוכניות מואצות להסבת אקדמאים להוראה, דצמבר 2014
  2. ^ ריאיון עם מיכל דליות על לימודי הוראה והכשרת מקצועיות למורים
  3. ^ התמחות בהוראה (סטאז'), באתר משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה
  4. ^ ניסיון מקצועי או תואר שני: מה משדרג יותר את השכר?, באתר כלכליסט, ‏2015


השכלה גבוהה
סוגי מוסדות לימוד אוניברסיטה (אוניברסיטה לאומית • אוניברסיטה פרטית • אוניברסיטה ציבורית) • מכללה (מכללה אקדמית • מכללה מקצועית)
תארים אקדמיים תואר אקדמי • בוגר אוניברסיטה • תארים מתקדמים • מוסמך אוניברסיטה • דוקטור • פוסט-דוקטורט • דוקטור לשם כבוד
תפקידים ומקצועות סטודנט • מרצה • סגל אקדמי • רקטור • נשיא • דקאן • פרופסור • מורה מן החוץ • עוזר הוראה ומתרגל • עוזר מחקר
פקולטות אמנות • הנדסה • מדעי החברה • מדעי החיים • מדעי הטבע • מדעי הרוח • מדעים מדויקים • משפטים • ניהול • רפואה
מושגים נוספים אגודת סטודנטים • אקדמיה • בית חרושת לתארים • חופש אקדמי • מעונות סטודנטים • סילבוס • סמינר • ספרייה אקדמית • עבודה אקדמית • קתדרה • קמפוס • שכר לימוד • תוכנית לימודים• תזה
מוסדות השכלה גבוהה בישראל אוניברסיטאות בישראל • מכללות בישראל • מכללות אקדמיות בישראל • מכללות להכשרת מורים בישראל • מכללות מקצועיות בישראל
פיקוח על ההשכלה הגבוהה בישראל המועצה להשכלה גבוהה • הוועדה לתכנון ולתקצוב • מרכז ארצי לבחינות ולהערכה • המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) (בעבר)
ארגונים אוניברסיטאיים בישראל ועד ראשי האוניברסיטאות • המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר • הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות • התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30505681הכשרת מורים בישראל

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הכשרת_מורים_בישראל&oldid=1770096"