לאמונת עתנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לאמונת עתנו היא סדרת ספרים בנושאי אמונת ישראל וגאולת ישראל, המבוססת על שיעוריו של הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור, בעיקר על פי פרשנותו לתורתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרב צבי יהודה הכהן קוק. עד כה נדפסו במסגרת הסדרה חמישה עשר כרכים. הסדרה יוצאת לאור בהוצאת חוסן ישועות.

רקע

סדרת "לאמונת עתנו" יוצאת לאור החל משנת ה'תשנ"ד, בזמן בו היה הרב צבי ישראל טאו מראשי ישיבת מרכז הרב. שיעוריו של הרב טאו עוסקים בעיקר בפרשנות לכתבי הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה, מציאת עדות להם בתופעות בקרב החברה הישראלית והחברה הדתית בעשורים האחרונים, ובקשה להתוויית כיוון רוחני מתוך דרכה של "התורה הגואלת" מבית מדרשו של הרב קוק. עורכי הסדרה הם הרבנים מרדכי הס, יאיר דיאמנט וזאב נוימן. בחתימת כל מבוא מבהירים העורכים כי השיעורים נערכו על ידם ובאחריותם.

שמה של הסדרה נגזר מתוך הכתוב (ישעיהו לו, ג): "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ", ופירושה – בירורי האמונה הישראלית השייכים ונצרכים לעת הזו. מפסוק זה נגזר גם שמה של ההוצאה לאור בה היא נדפסת, חוסן ישועות, השוכנת על יד ישיבת הר המור בירושלים. בפתח כל מבוא נדפסים דבריו של הרצי"ה קוק:

אמונת ההשגחה העליונה של ד' אמת אלקי ישראל רבון העולמים המופיעה בעת הזאת... היא האמונה של עתנו זאת, בה הנהו חוסן הישועות... ובה מוכן אוצר יראת ד' בראיית מעשהו הנורא

הרצי"ה קוק, אמונת עתנו

הסדרה נחשבת כליבת משנתו של הרב צבי טאו, אולם לצדה מתפרסמים מפעם לפעם חוברות שונות, בהן מתומללים שיעוריו בשלל נושאים רעיוניים ונושאים העומדים על סדר היום הציבורי, בהוצאות חוסן ישועות ושירת ישראל.

ספרי הסדרה

עד מחצית שנת ה'תשפ"א (2021) יצאו לאור במסגרת הסדרה חמישה עשר כרכים.

  • אקוים להבנת התקופה – 9 שיעורים: "פרקים בהלכות ציבור", "וירם קרן משיחו – לדרכו של אלקנה", "לפרשת אלישע והשליש", "ניהלת בעוזך", "דור ודור אמונתו", "עצב הגאולה", "כי גואל חזק אתה", "עמדתו של רבי עקיבא - הלכה לדורות", "גוי אחד בארץ", תשנ"ד (235 עמודים)
  • בקוים להבנת התקופה – 12 שיעורים: "הישר כדוד", "משכתיך חסד", "אשר עשה עמכם להפליא", "רצית ד' ארצך", "למען טהר את הארץ", לפקוח עיניים עיוורות", "הידעת חוקות שמים", "בידך עיתותי", "המאמין לא יחיש", "שלח אורך ואמיתך", "בואו חשבון", תשנ"ה (231 עמודים)
  • גבין קודש לחול[1] – 12 שיעורים: "אליך נפשי אשא", "הבוחר בעמו ישראל באהבה", "אשרי האיש", "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", "די לא יפסוק ודי לא יבטול", "ובתורה אתה עמל", "ראשונים כמלאכים", "משמרת למשרתי", "ואיש דעת מאמץ כוח", "עוון האמורי עד הנה", "והוכיח במישור", "זכרו ראשונות", תש"ס (300 עמודים)
  • דאוזר ישראל בגבורה – 4 שיעורים: "אוזר ישראל בגבורה", "לא אירא רע", "בגבורות ישע ימינו", "הדר הוא לכל חסידיו", תשס"א (173 עמודים)
  • הזכור ברית אברהם – שיעורים בספר עולת ראיה על פרשת העקידה, בחתימת הספר תומלל הספדו של הרב טאו על הרב אלי הורוביץ ורעייתו דינה, תשס"ג (237 עמודים)
  • וראשונים כמלאכים – 5 שיעורים בספר עין איה על מסכת שבת בסוגיית "כל האומר... חטא אינו אלא טועה" (על ראובן, בני עלי, שמואל, דוד ושלמה), תשס"ה (335 עמודים)
  • זהעוז והענוה – 5 שיעורים בספר עין איה על מסכת שבת: ארבעה על סוגיית "יען כי גבהו בנות ציון" ואחד על סוגיית "סנדל המסומר", תשס"ט (270 עמודים)
  • חאעירה שחר – 17 שיעורים בנושא יקיצת האומה לתחייתה בגאולה הבאה בדרך הטבע, תשס"ח (256 עמודים)
  • טכן עשה הלל – 32 שיעורים בספר עין איה על מסכת שבת בנושא "ענוותנתו של הלל", תשס"ט (202 עמודים)
  • יחסדך ליודעיך – 36 שיעורים בספר עין איה על מסכת שבת בנושא משנתו של רבי שמעון בר יוחאי, תשע"א (271 עמודים)
  • יאהנה ימים באים – 3 שיעורים: "עד בלי די – ביאור בעין איה בסוגיית 'עתידה אישה שתלד בכל יום'", "אנא בכח – ביאור בעולת ראיה על תפילת 'אנא בכח'", "נצח היא נחלתנו – ביאור דברי חז"ל בדבר מצוות בטילות לעתיד לבוא", תשע"ג (233 עמודים)
  • יבממדבר מתנה – 8 שיעורים בסוגיות בנושא לימוד תורה: "הולך את חכמים יחכם", "ומן המקדש לא יצא", "מרחבי אל איוותה נפשי", "דרך אמונה בחרתי", "ללמוד וללמד", "וזהב הארץ ההיא טוב", "יצפון לישרים תושיה", "תאמר לבית יעקב", תשע"ה (285 עמודים)
  • יגעזרך מקודש – 13 שיעורים בפנקס מ"א של הראי"ה קוק (מתוך פנקסי הראי"ה, ב): "עורי עורי שיר דברי", "קרבה אל נפשי גאלה", "קומי צאי מתוך ההפכה", "רב לב שבת בעמק הבכא", "לבשי בגדי תפארת עמי", "קומי אורי", "ימין ושמאל תפרוצי", "כבוד ד' עליך זרח", "איש צמח שמו, מתחתיו יצמח", "בונים בחול ואחר כך מקדישים", "עלה למעלה עלה", "אל יהרסו לעלות", "אמוני עם סגולה", תשע"ז (225 עמודים)
  • ידאבינה לאחריתם – 2 שיעורים: "יציץ ופרח ישראל", "כי בענן אראה", תשע"ט (240 עמודים)
  • טושיתי לבך למסילה – 5 שיעורים על מגמת החינוך הישראלי הטהור: "הולך בתום ילך בטח – על טהרת הילדות", "מפי עוללים ויונקים – להכרת מעלות הילדות האישית והלאומית", "אל תגעו במשיחי – למעלת החינוך הטהור", "כי עמך מקור חיים – לביאור מאמר 'התרבות הישראלית'", שבור עול הגויים מעל צווארנו – למגמת גאולתנו", תשפ"א (271 עמודים)

בסוף כל כרך נדפס מדור "מקורות והערות". בשנת תשע"ב נדפס "מפתח ערכים" – מפתח למובאות מכתבי הראי"ה בעשרת הכרכים הראשונים של הסדרה. בשנת תשע"ג נדפסה בנפרד "מהדורה מתוקנת" למאמר "אוזר ישראל בגבורה" שנדפס בכרך הרביעי של הסדרה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המהדורה הראשונה נדפסה ללא כותרת.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0