רבי אליהו קלצקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליהו קלצקין
 
רבי אליהו קלצקין בערוב ימיו בארץ ישראל (צילום: צדוק בסן)[1]
רבי אליהו קלצקין בערוב ימיו בארץ ישראל
(צילום: צדוק בסן)[1]
לידה כ"ב באב תרי"ב
פטירה י"ז באייר תרצ"ב
ירושלים
כינוי "הגאון מלובלין"
מקום קבורה הר הזיתים
מקום פעילות לובלין וירושלים
השתייכות רבני ליטא
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה, דרשות
חיבוריו אבן הראשה אמרי שפר אבן פנה ועוד

רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, אוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, מאי 1932, ירושלים) היה רבה של לובלין ושל קהילות רבות נוספות ומחשובי הפוסקים בדורו. חיבר ספרים רבים, ספרי שו"ת ודרשות.

ביוגרפיה

רבי אליהו קלצקין נולד באושפול שבפלך קובנה של רוסיה (ליטא) בכ"ב באב ה'תרי"ב (1852), בנם של רבי נפתלי הרץ קלצקין (ה'תקפ"גה'תרנ"ד), בן למשפחת רבנים מיוחסת, בעל "אילה שלוחה" (תרע"ב), חסיד ליובאוויטש, ששימש באותם ימים כרבה של העיירה, ולימים כרבה של שימבורג (שנברג) שבפלך קורלנד (דור שישי לרבי יעקב ריישר בעל ה"שבות יעקב"). ולאמו חיה שרה בת זאב וולף מאושפול, שהייתה אף היא ממשפחה מיוחסת. מסופר שמגילת היוחסין שהיתה בידה נשרפה על ידיה, זאת כדי שבניה לא ייסמכו על ייחוסם אלא יקפידו להקדיש את כל זמנם ללימוד תורה.

בהיותו בן 13 כבר התפרסם כעילוי, בקיא בעל פה בכל הש"ס, וחיבר חיבור קצר שבו ביקש להסביר את מחלוקות התנאים והאמוראים בתלמוד, לפי שיטות סדורות, גם כשהנושא המעשי של המחלוקת אינו זהה.[2] זמן קצר אחר כך נישא לבתו בת ה-12 של ר' נחמן יעקבסון משקלוב, אדם עשיר, קבלן של הממשלה,[3] שהיה נכדו של רבי אהרן מסטרשלה, מה שהעניק יוקרה לשידוך בסביבה החסידית שבה חי באותה עת.[4] לפי המסופר, חותנו העמיד לו בביתו חדר לימוד מיוחד, והציב בפתחו שוער שימנע מאנשים להפריעו. בתקופה זו בשקלוב ניהל קשרים תורניים עם רבה של העיר באותה תקופה, רבי משה יהושע יהודה לייב דיסקין.  

בשנת תרל"ה (1875), כשהיה בן 23, עקר בעקבות חמיו לבירה פטרבורג, שם נפגש עם המלבי"ם ועשה עליו רושם רב עד שהתבטא אודותיו בכתב בהפלגת שבחים [5]. הוא ביקש להמשיך ללמוד, ולאחר ששמע שישנם ספרים עבריים רבים בספרייה הקיסרית, הלך לבקר בה. בהשפעת העיתונאי מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), קרוב משפחתו (אף הוא נכדו של ר' אהרן מסטרשלה), ששהה בעיר באותה עת, למד בספרייה בכחות עצמו לימודים כלליים ורכש ידע נרחב בשפות (צרפתית יוונית, גרמנית ולטינית ועוד) ובמדעים.[6] בפטרבורג התרחקה משפחת חמיו ועמה אשתו מהדת. בעקבות כך התגרש ועזב את פטרבורג, כשבנו ושתי בנותיו נותרים עם אשתו.

בין השנים תרל"התרל"ו למד ב"קיבוץ הפרושים" באיישישוק, בו למדו תלמידי חכמים שפרשו מביתם לצורך לימוד רצוף. בראש חודש אלול תרל"ו נישא בנישואים שניים לליבֶּה יֶנטה (ליבא יענטע),[7] בתו של רבי ברוך מרדכי ליבשיץ (תקס"טתרמ"ה), מחבר "ברית יעקב" ורבן של סמיאטיץ, וולקוביסק, נובהרודוק ושדליץ.[8]

בתרמ"א התמנה למשרה רבנית ראשונה, בעיירה בּרֶזי (קרטוז-ברזה (אנ')) שבפלך גרודנה. מינויו כרב בעיר גדולה יותר באזור מגוריו נתקלו בקשיים, מאחר שבקהילה החב"דית ששלטה בתחום הרבנות באזור זה, ראו כבגידה את העובדה שלא הזכיר בספרו "אבן הראשה" את מנהיגי חסידות ליובאוויטש.[9]

בתר"נ בחרה בו קהילת טיקטין לרב, אך הוא סירב לכתב הרבנות שנשלח אליו.[10] בתרנ"ב (1892) נבחר כרבה של לובלין אחר עזיבת בעל התורת חסד לירושלים, אך מסיבה כלשהי זכה במינוי בפועל רבי הלל ליבשיץ רבה של סובלק.

משנת תרנ"ד (1894) עד תר"ע (1910) שימש כרבה של מריאמפולה. ובשנה זו התמנה לבסוף כרבה של לובלין.

בסביבות שנת תרס"א לעת זקנתו של הרב שמואל סלנט כשנחלשה ראייתו, הוצע לרבי אליהו לבוא ולשמש כעוזרו וכמחליפו בבוא הזמן של הרב סלנט, הצעה לה סירב[11].

בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה פעיל מאד במתן היתרי עגונות, לאלמנות המלחמה הרבות, ובפרט אחר פטירת רבי יצחק אלחנן ספקטור. בתקופה זו נועצו בו בין השאר רבי שמחה זליג ריגר ורבי מאיר אריק.[12]  

בקיץ ה'תרפ"ג השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה, ואף נשא בה נאום, בה דיבר על כך שיש לחזק את צעירי הצאן באותם כוחות שמשתמשים בהם אויבינו. היה תומך נלהב של העלייה לארץ ישראל ושל ההתיישבות בה, ובתחילה אף יצא כנגד המתנגדים למפעל הציוני[13]. מאוחר יותר בשינה את יחסו כלפי הציונות[14].

בטבת תרפ"ה נפטרה אשתו, בגיל 74,[7] ולקראת סוף אותה שנה עזב בחשאי את לובלין, מחשש שמא ימנעו אותו בני הקהילה מלעזוב, ועלה לארץ ישראל דרך וינה. הוא הגיע ליפו ביום כ' אלול, ומשם נסע לצפת ולירושלים, שבה בחר להשתקע.

הכתובה השלישית של רבי אליהו קלצקין

זמן קצר לאחר בואו לירושלים, מינה אותו רבי יוסף חיים זוננפלד לעמוד בראש ישיבת "אהל משה" ולעמוד לצידו בהנהגת העדה[15].

בשנת תרפ"ז נישא בשלישית, לאלמנה מושא חן בת חיים יוסף.[16]

בירושלים היה מעורב בנושאים ציבוריים שעמדו על הפרק: בטבת ה'תרפ"ח חתם על כרוז הקורא לבטל את החברות בוועד הלאומי. בקיץ תרפ"ט חתם יחד עם רבנים מהשורה הראשונה ביהדות החרדית על קול קורא, לקראת הכנסייה הגדולה השנייה שנועדה להתקיים בווינה בסוף אותה שנה. הוא עצמו לא השתתף בה.

רבי אליהו קלצקין נפטר ב-י"ז באייר תרצ"ב (1932) בשנת ה-80 לחייו, ונקבר בהר הזיתים סמוך לקברו של המהרי"ל דיסקין, וחבירו רבי יוסף חיים זוונפלד. רבני ירושלים הכריזו על ביטול מלאכה וקהל גדול ליווהו[17].  

בי"ט באייר נערך הספד גדול בישיבת מאה שערים, בנוכחות רבני ירושלים וקהל גדול. ההספדים נמשכו עד לשעה מאוחרת בלילה ונשאו בהם דברים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבי איסר זלמן מלצר, רבי שמואל רפפורט, רבי יעקב משה חרל"פ ורבי יחיאל מיכל טוקצינסקי[18].

צאצאיו

 

משפחתו

מחיבוריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תמונה זו פותחה על ידי הצלם מהתשליל ב-1932, שנת פטירת הרב קלצקין. על פי הרשום בקטלוג הספרייה הלאומית, היא צולמה כנראה שנים אחדות קודם, עבור חוברת תעמולה של בית היתומים דיסקין, שהרב קלצקין היה חבר הנהלתו.
  2. ^ כלשונו: "קונטרס שיטות לבאר בדרך פשוט דתנאי ואמוראי הש"ס לטעמייהן אזלי במחלוקותיהם"; הוא הדפיס לימים קטעים לדוגמה מחיבורו זה בהקדמת ספרו "אבן הראשה".
  3. ^ א"ז רבינוביץ, "זכרונות", כתבים מקובצים, כרך ג, תל אביב: ועד היובל (דפוס אחדות), תרצ"ה, עמ' 316 (המאמר פורסם במקור בכתב העת מאזנים ד (תרצ"ג) בעקבות פטירתו של רבי אליהו קלצקין.
  4. ^ ביהדות ליטא באותה תקופה נישואים בגיל צעיר כזה היו בגדר הנורמה. עשירים שאפו להשיא לבנותיהם עילויים מפורסמים, תמורת נדוניה גדולה. בנוסף, מקובל היה שאבי הכלה ייתן לחתנו הצעיר "קעסט" (קֶסט) – מזונות, ובכלל זה מגורים – על מנת שזה יעסוק בלימוד התורה עוד מספר שנים מבלי לדאוג לפרנסה.
  5. ^ כלשונו: "הוא כמעט יחידי בדור הזה, בקי בכל הש"ס ונושאי כליהם כאחד הגאונים והתמדתו פלאית והוא איש פלאי, אין עט בידי לבאר בפירוש מה יקר הכלי הזה וכל הון עתק לא ישוה לו. הוא ירא שמים גדול ודרכו בקדושה וטהרה, משים לילות כימים", אילה שלוחה (וורשא תרע"ב) בתחילת הספר
  6. ^ מנדל סודארסקי מצטט את רבי חיים הלר, שטען כי גדולי המתמטיקאים בפטרבורג הודו כי הם עומדים לפניו (בהיותו בשנות העשרים לחייו) כתלמידים לפני רבם (סודארסקי, "יעקב קלצקין און זיין רבנים-משפחה", בתוך: ליטע, כרך ב; עורך: חיים לייקאוויטש, תל אביב, פארלאג י.ל. פרץ, 1965, עמ' 777).
  7. ^ 7.0 7.1 "יעקב קלצקין", גנזים: קובץ לתולדות הספרות העברית בדורות האחרונים, ה (תשל"ז 1977), 42.
  8. ^ על רבי ברוך מרדכי ליבשיץ ומשפחתו ראו: הלל נח מגיד שטיינשניידער, יעקב קלאצקי, עיר ווילנא', חלק א, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראם, תר"ס, עמ' 164, באתר היברובוקס; ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, עמ' רנב-רנג, ירושלים תשס"ט.
  9. ^ בשנת תרמ"ז, לפני הדפסת הספר, כתב לו אחיו רבי אברהם קלצקין (חסיד חב"ד בעצמו): "וגם אבקש עצה ותחבולה אשר יוזכר שם כבוד אדמו"ר הגאון בעל צמח צדק אשר היה גאון אמיתי וחסיד ועניו, מהראוי להזכירו... ואם רצונך נוטה לזה הודיענו נא ונשלח איזה עניין מדברי רבינו נבג"מ [=נשמתו בגנזי מרומים] ותוכל להזכירו בשם רבינו ואין בזה תפיסה למתנגדים, כי הלא תוכל להתנצל... ושערי תירוצים לא ננעלו". ולאחר הדפסת הספר במכתב מיום ג' בשבט תרמ"ח הוא התרעם: "אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל". המכתבים מצוטטים אצל: משה זעירא, "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69.
  10. ^ כתב הרבנות שמור בספריה הלאומית בירושלים, וצילום שלו נדפס אצל זעירא "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסד.
  11. ^ "כשהציעו לרב מלובלין הרב הגאון ר' אליהו קלצקין להתמנות כממלא מקומו של רבי שמואל סלנט, הוא דחה את ההצעה במילים מהמדרש נוח למלוך על כל העולם כולו מלמלוך על שני תלמידי חכמים מעוטפים בסדיניהם בירושלים". שרי האלף, עמנואל בר עמ' 409.
  12. ^ תולדות, אבן פנה, ירושלים: מכון שמעתתא, תשפ"ג, עמ' 30
  13. ^ ראה הצפירה (יב ניסן תר"ס) עמ' 315-314 וכן מכתב שכתב לגיסו בו הוא מבסס את יחסו האוהד לציונות על מקורות בדברי "הש"ס, השולחן ערוך ורבותינו הראשונים והאחרונים", לעומת ה"עקשות, הוויכוח בפטפוטי דברים של אותם שבדו להם" את אותן הטענות נגד הציונות.
  14. ^ במכתבים לרב ריינס (בספריה הלאומית בירושלים האחרון שבהם מיום י"ט באב תרס"ב מונה רבי אליהו את הנזקים והסכנות שבתנועה זו. במכתב זה מודיע כי הוא מתנער מהתנועה ואף מביע התנגדות לפרסום דבריו שלו אשר כתב בעבר, כאשר קיוה כי טובה עשויה לצמוח לישראל מענין זה, אבן פנה ירושלים מכון שמעתתא תשפ"ג עמ' 38 הערה 170
  15. ^ "כה האירו את עולמנו שני מאורות גדולים אלה הגאב"ד (רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל והגר"א קלאצקין זצ"ל, ולא היה דבר גדול או קטן בחיי היהדות החרדית שלא הובאו בפני שני גדולים אלה אשר קבעו עמדתם ביחד". כתבי רבי משה בלוי, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  16. ^ שם אשתו על פי הכתובה, השמורה בספריה הלאומית (ראו תמונה).
  17. ^ על מהלך הלוויה, ופרטים מעיתונות התקופה, ראו עוד: אבישי אלבוים, מה קרה בהלויית הרב אליהו קלצקין?, "עם הספר", 14/05/2012.
  18. ^ ראו, שערי ציון שנה 12 ניסן-סיוון תרצ"ב, עמ' לא-לב, באתר היברובוקס
  19. ^ רבי אליהו קלאצקין, אבן פנה, תרס"ז סימן כה
  20. ^ כרטיס הקבר של יחזקאל מאיר ליפשיץ, אתר הר הזיתים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0