רבי שריה דבליצקי
 | |
| רבי שריה דבליצקי | |
| לידה |
30 בינואר 1926 ט"ו בשבט ה'תרפ"ו ריגה שבלטביה |
|---|---|
| פטירה |
14 ביולי 2018 (בגיל 92) ב' באב תשע"ח |
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה, מנהג, דקדוק עברי |
| רבותיו | החזון איש , הרב יעקב משה חרל"פ |
| חיבוריו | ראה ספריו |
רבי שְׂרָיָה דבליצקי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 - ב' באב תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים.
ביוגרפיה
נולד בריגה שבלטביה, לבצלאל יעקב דבליצקי, שהיה מקורב לרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת שהתגורר בבויסק[1]. בשנת ה'תרצ"ד (1934) עלתה משפחתו לארץ והתיישבה בתל אביב. בהיותו כבן 13 החל ללמוד אצל הרב יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי, אב"ד תל אביב. בהיותו כבן 15 עלתה משפחתו לירושלים, שם החל ללמוד בישיבת קמניץ ובישיבת חברון. הרב דבליצקי התקרב לרב דוד בהר"ן ולרב יעקב משה חרל"פ. הוא התפתח כתלמיד רוחני של הגר"א מווילנה, כמקובל וכמדקדק. בנוסף, למד הרב דבליצקי גם אצל מקובלים ספרדים בירושלים: הרב מרדכי שרעבי, הרב עובדיה הדאיה והרב מרדכי עטיה, למד גם עם האדמו"ר רבי משה יהושע לנדמן מבענדער.
בגיל 20 נישא לחיה, בתו של הרב חיים עוזר ינובסקי (שהיה רב אגודת הכורמים). תחילה התגורר בתל אביב, ולאחר מכן עבר לרמת גן. שם החל להתקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון אי"ש"), ואף נהג לצעוד לביתו מדי בוקר, להתפלל עמו תפילת ותיקין.
בגיל 27 עבר להתגורר בבני ברק, שם המשיך ללמוד תורה מפי החזון איש. בשנת ה'תשי"ז יסד בביתו מניין קבוע לתפילות. מאז ועד לפטירתו הוציא לאור כשישים ספרים במגוון רחב של נושאים. ספריו נפוצו בציבור הדתי והחרדי, והוא נחשב לאוטוריטה בתחומי תורת הקבלה, המנהגים, הדקדוק העברי המסורתי, הלכות אבלות ותורת הגר"א. הסכמותיו מתנוססות על ספרים תורניים רבים בני זמננו. ביתו היה פתוח בפני כל החפץ, אף תלמידים צעירים בשנים, והוא היה מלבן עמם סוגיות תלמודיות והלכתיות.
בנו, הרב דוד דבליצקי, ההדיר כמה מספרי ראשוני אשכנז: הראבי"ה, הראב"ן, שערי דורא וספר הישר.
בשבועות האחרונים לחייו לקה בדלקת ריאות, ונפטר בפתאומיות בעת לימודו בחדרו בליל שבת ב' באב תשע"ח, בגיל 92. לוויתו התקיימה ביום ראשון ג' באב ונטמן בבית העלמין קריית שאול.
מהנהגותיו
הרב דבליצקי נהג בהנהגות ייחודיות רבות, ובניגוד למקובל לפסוק הלכה מתוך ספרים מאוחרים יחסית כדוגמת השולחן ערוך, נהג הרב דבליצקי לברר את ההלכה ממקורותיה הראשוניים - מקרא, משנה ותלמוד, בדומה לדרכו של הגר"א.
נהג להתפלל שחרית בזמן הנץ החמה הנראה, ובעקבותיו החלו רבים לנהוג כך[דרוש מקור], בניגוד למה שהיה מקובל עד אז להתפלל בזמן הנץ המישורי (ראו אזכורים לחלק מההנהגות הללו בפורום "ספרים וסופרים"[2]).
מניינו מתייחד באורך התפילה החריג. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בקריאת התורה, כאשר כל מילה נקראת בדקדוק רב ובאיטיות, עם רווח בולט לפני המילה הבאה.
נהג להניח תפילין כל היום, והיו לו שישה זוגות תפילין, לפי כמה שיטות[דרוש מקור].
העיד על עצמו כי בצעירותו נזדמן לידיו ספר 'חפץ חיים', וקראו מתחילתו לסופו ומני אז לא דיבר שום לשון הרע ורכילות. בחדרו הוצב שלט 'כאן לא מדברים על אף יהודי לא טוב ולא רע', התנזר מכל פוליטיקה ומחלוקת[דרוש מקור].
נמנע מאכילת פת הבאה בכיסנין, משום שהכמות שעליה יש לברך לדעת חלק מן הפוסקים ברכת מעין שלוש זהה לכמות שלדעות אחרות מחייבת כבר בברכת המזון. למעט בסעודה שבה אכל פת, בה נפטרים מיני המזונות בברכת המזון על הפת.
היה מקצץ כמעט לחלוטין את זקנו. הדבר נעשה על פי פרשנות קבלית שלו, אם כי לתלמידיו הנחה שלא לנהוג כמותו בנושא זה [3].
הרב דבליצקי הטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו בבגד הטלית הקטן אך לא בטלית[4].
לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה, שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה[5].
לאחר אישור חוק הגיוס בכנסת, במרץ 2014, ברך בשם ומלכות ברכת "ברוך דיין האמת"[6], ומאז נהג בארבעת הצומות את מנהגי האבלות מהלילה שלפניהם. כמו כן, במניינו היו תוקעים בשופר, כדי לקיים את הדין של "תקיעה בעת צרה".
בצעירותו כתב מכתב (שלא התפרסם על ידו), בו הוא תומך בצורה מסויימת בעלייה להר הבית, אך בספריו "משוש כל הארץ" ו"אחר כתלנו" כתב בדף השער כי איסור חמור הוא לעלות להר, ואף כתב על כך מספר עמודים בתחילת ספרו "אחר כתלנו". בספרו שו"ת שומע ומוסיף (מהדורה פנימית) הוא כתב ש"המכתב היה יפה למקומו ולשעתו, ואין לפרסם דברים ללא רשות מחברם".
ספריו
הודפסו:
- קונטרס אחר כתלנו, דיני קריעה על העיר והמקדש ועניינים השייכים לכותל המערבי, בני ברק ה'תשכ"ז.
- פאר יעקב: במעלות קיום מצוות תפילין כהלכתה, בני ברק תשכ"ז.
- קונטרס אם למקרא, על כל התורה, ההפטרות והמגילות, בני ברק תשל"ב.
- סדר תקון חצות כסדר האריז"ל, עם הדינים השייכים ולוח תמידי של זמן חצות לילה ומיום זמן תיקון חצות. ונוסף בסופו הלכות קריעה על המקדש, בני ברק תשל"ב.
- קונטרס מתי מלחמה: מכיל תשובות ובירורים בענייני אבלות על נעדרי מלחמה לסוגיהם, ובירור בענייני אבלות בשעת ליקוט עצמות והעברת ארונות, לקראת העברת הרוגי המלחמה, בני ברק תשל"ד.
- חוקת עולם: והוא ביאור עבודת יוהכ"פ על סדר אשכנז ... ובהתחלתו בירורים בעניין קריאה ביוהכ"פ לאור הנר, והזכרת אנא ה' בוידוי אשמנו, ובעניין תפלת מוסף לאחר שבע שעות ביוהכ"פ, בני ברק תשל"ה.
- שובע שמחות: כל דיני שבע ברכות, בני ברק תשלה.
- קונטרס ארי במסתרים: תולדות לשיטת ... רבי שלמה עלישוב ... ליום הזיכרון החמישים, ז"ך אדר תרפ"ו - ז"ך אדר תשל"ו, בני ברק תשל"ו.
- י"ג מאמרות, בני ברק תשל"ז.
- זיכרון בצלאל: ביאור מקיף בהלכות קריעה יורה דעה סימן ש"מ והוא חלק א' מספר הזיכרון לזכר ר' בצלאל יעקב דבליצקי, בני ברק תשל"ז.
- ארבעה ספרים נפתחים: א. דרשות לימים נוראים וחגים דשנת תשל"ח, ב. בענייני הגבהה וגלילה וכו', ג. פסקים ובירורים בהלכות חנוכה חלק שני ..., ד. פתח עינים החדש חלק שני: ביאור וציון מקורות של הכוונות בברכות נר חנוכה בסידור הרש"ש, בני ברק תשל"ח.
- סידור תפילת אליהו: סידור על פי נוסח הגר"א כפי המובא בשמו בספר מעשה-רב ועוד. תשל"ח.
- מחזור כל בו השלם: מפורש על ידי חכמי אשכנז, כגון הראב"ן. סודר כולו מחדש לפי דפוס וילנא עם לקט הלכות, בתוספת תפילות, ליקוטים שונים ודברי התעוררות, ירושלים תשמ"ג.
- משוש כל הארץ: ... פרטי המנהג... לעלות לרגל גם בזמן הזה לכותל המערבי וסדר... מה שיש לומר שם.... ומכאן אזהרה...על האיסור...שלא להיכנס לכל שטח הר הבית, בני ברק תשמ"ג.
- זה השלחן: בענייני ארח חיים ויורה דעה: ובסופו הגהות והערות לספר חפץ חיים, בני ברק תשמ"ו.
- ובכן צדיקים: ליקוטי הנהגות של יותר ממאה צדיקים בימים נוראים, ונלוה אליו קונטרס התשובה: בענייני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
- דרוש דרש, בני ברק תשמ"ו.
- תקון תפלה: יפורטו בו כל נוסחאות ניגוני התפילות והקריאות לכל ימי השנה, בני ברק תשמ"ו.
- קונטרס התשובה: הגיגים הערות והארות בעיני מצות התשובה, בני ברק תשמ"ו.
- דיני תשעה באב שחל ביום א' ודיני שבת שלפניו, בני ברק תשמ"ח.
- ירושלים הרים סביב לה: בעניין קביעת יום הפורים בשכונת רמות והר נוף הסמוכות לירושלים ... לנהוג שמה כערי הספיקות, בני ברק תשמ"ט.
- קונטרס מצבת אבן: יבואר בו אזהרת האריז"ל שאין להקים מצבה בתוך ז' לקבורה, בני ברק תשמ"ט.
- מחשבת בצלאל והוא פירוש ... על הקדמת רחובות הנהר לרבנו שלום שרעבי, ירושלים תשנ"ב.
- ביאורים לכתבי הרש"ש זיע"א, בני ברק תשנ"ב.
- האגרת הזאת, בני ברק, תשנ"ז.
- פלגי מים: על הלכות תעניות הגשמים וברכות הגשמים ... שנפסקו בטוש"ע אור"ח סי' רכא וסי' תקעה ותקעט כפי שצריך לנהוג בהם בזמן הזה, בני ברק תש"ס.
- פורים משולש: דיני ומנהגי פורים שחל בער"ש ובשבת בירושלים בערי פרזות ובערי הספקות, בני ברק תשס"ה.
- בינו שנות דור ודור: תולדות, צוואות והנהגות מגדולי ישראל, ותקנות ומנהגים שנהגו בבית הכנסת הגר"א בת"א, בני ברק תשס"ו.
- פתח עינים החדש: ביאור בלשון קלה על כוונות האריז"ל שבסידור הרש"ש, ובראשו לקט על חשיבותן של הכוונות, וכללי סידור הרש"ש, שמונה חלקים בשלושה כרכים, בני ברק תשס"ח-תש"ע
- קיצור הלכות מועדים, בני ברק תשס"ו.
- תנאים טובים: תנאים בכוונת השמות הק' ועוד ודברי התעוררות, בני ברק תשס"ו.
- לנפש תדרשנו, דרשות על ימים נוראים, חנוכה, שובבי"ם, על התורה, והספדים, שני חלקים.
- וזרח השמש מנהגי מנין ותיקין בביהכנ"ס תפארת ציון בני ברק.
- אני לדודי, שיחות מוסר וחיזוק לחודש אלול וימים נוראים.
- עת לדרוש, דרשות לימים נוראים ושובבי"ם, בני ברק תשע"ה-תשע"ח.
- איה שוקל, "משקל החסידות... בדרכי הוראתו הנהגתו ועבודתו...", ירושלים תשפ"ד
קיימים ספרים נוספים רבים בכתב ידו שעדיין לא יצאו לאור.
מלבד ספריו פרסם הרב דבליצקי מאמרים רבים במגוון נושאים בכתבי עת העוסקים במקצועות היהדות.
לקריאה נוספת
- דרך ישרה, הנהגותיו, מאת אשר ברוך פורת.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "הרב שריה דבליצקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4466
- רשימת המאמרים של רבי שריה דבליצקי באתר רמב"י
הערות שוליים
- ^ זיכרון בצלאל, בני ברק תשס"ט, עמ' 4
- ^ הרב שריה דבליצקי בפורום באתר בחדרי חרדים
- ^ עדות מקורבו בפורום אוצר החכמה
- ^ התכלת בימינו
- ^ קביעת יום הודיה לאחר מלחמת ששת הימים, מאמר הרב דבליצקי
- ^ הגר"ש דבליצקי על חוק הגיוס: "ברוך דיין האמת", בחדרי חרדים
