פוריידיס
פוריידיס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | الفريديس | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | חיפה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אחמד בריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 50 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 13,455 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 151 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.7% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 3,339 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 67 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 4,030 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 210 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 197 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3361 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 248 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל פוריידיס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתר פרדיס נט |
פֻרֵידִיס (בערבית: الفـُرَيـْدِيس, תעתיק מדויק: אלפֻרַיְדִיס) היא מועצה מקומית ערבית במחוז חיפה בישראל, השוכנת במורדות המערביים של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.
כלל תושבי פוריידיס הם ערבים-מוסלמים.
אטימולוגיה
ייתכן ששמו של היישוב נגזר מהמילה הערבית فـِردَوْس ("פִרְדַוְס" - גן עדן), בצורת הקטנה, כלומר "גן עדן קטן". המילה "פרדוס" היא מילה בפרסית שנשאלה גם לעברית - פרדס, וגם ללשונות אירופה - למשל באנגלית: Paradise. ואילו יש הטוענים שמקור השם "פֻרידיס" או "פוריידיס" הוא משיבוש השם "הורדוס", שהקים את קיסריה הסמוכה ושמו נשתמר במקום.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בפוריידיס 13,455 תושבים (מקום 151 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.7%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 84.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,580 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[4]
עם תושבי היישוב נמנות איבתיסאם מחאמיד, זוכת פרס הדלאי לאמה לשלום ולחברה לשנת 2009, ואבתיסאם מראענה, חברת הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה.
היסטוריה
בשנת 1859 העריך הקונסול הבריטי את אוכלוסיית הכפר ב-200 נפשות שעיבדו כ-75 דונמים. בשנת 1870 ביקר במקום החוקר הצרפתי ויקטור גרן הוא העריך את האוכלוסייה ב-140, רובם רועים וחוטבי עצים ומיעוטם חקלאים. בשנת 1882 סקר של הקרן לחקר ארץ ישראל תיאר את בתי הכפר הבנויים אבן וטיט עם חומה מצידו הדרומי[5].
במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל נמנו בכפר 335 תושבים ובמפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל 454 תושבים, כולם מוסלמים. שטח הכפר היה 4,450 דונם מהם 365 דונמים של מטעים וחקלאות שלחין, כ-1,700 דונם בהם גידלו דגנים ו-6 דונמים שטח בנוי.
פוריידיס היה יישוב קטן עד שנות ה-20 של המאה ה-20. לאחר מאורעות תרפ"ט, בהן נרצח הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב בטבח חברון (תרפ"ט), החליטו תושבי זכרון יעקב לפנות מחצרותיהם משפחות של שכירים ערבים מקלנסווה, מאום אל-פחם ומכפרים אחרים, אשר התגוררו בזכרון יעקב. התושבים הערבים המפונים בקשו להמשיך לעבוד בזכרון יעקב וכבר התקשו לחזור לכפריהם המקוריים, ועל כן עברו לגור בפוריידיס, דבר שהביא לגידול היישוב.
ב-3 ביולי 1938 נרצח ביריות נחום וייספיש[6], איכר ויצרן גבינות משפיה (בנו של הרב דוד בהר"ן וחתנו של חיים דב קנטור, השו"ב משפיה). רצח זה הוא פעולת האיבה היחידה שיוחסה לבני פוריידיס. למרות זאת, אנשי פוריידיס הכחישו שהם היו מעורבים ברצח.
במלחמת העצמאות לא נפגע היישוב הודות ליחסיו עם תושבי זכרון יעקב, בנימינה והסביבה, שאורח החיים החקלאי בהם היה תלוי בעובדים ערבים מהכפרים הסמוכים פוריידיס וג'סר א-זרקא, ולכן התעקשו להשאיר יישובים אלו, חרף הצעות חוזרות ונשנות של הצבא לפנותם. בעקבות המלחמה, הגיעו לכפר פליטים מכפרים סמוכים שנהרסו[7][8]. לפוריידיס עקרו מרצונם או גורשו בין 500 ל-1,200 פליטים מטנטורה. באמצע יוני 1948 עדיין נמצאו בפוריידיס כ-1,200 מפליטי טנטורה, אך רובם גורשו בקיץ משטח המדינה היהודית, ובפוריידיס נשארו מהם רק כ-20 נשים וילדים, שאחר כך הצטרפו אליהם גם גברים שהיו עצורים בידי ישראל[9].
הממשל הצבאי על ערביי ישראל לא הוחל על תושבי פוריידיס והמקום גדל מכ-1,500 נפש בראשית 1948 ל-2,500 נפש בשנת 1963[10].
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
חינוך
בימי המנדט הבריטי למדו ילדי הכפר בטנטורה. בראשית ימי המדינה נבנה בכפר בית ספר ולימדו בו מורים יהודים רבים, עולים מעיראק. המועצה המקומית הקציבה תקציב משמעותי ביותר לקידום החינוך בכפר[11]. בשנת הלימודים תשס"ה היו 41.5% מהתלמידים בפוריידיס זכאים לתעודת בגרות. בשנת תשס"ו רק 34% מהתלמידים בפוריידיס היו זכאים לתעודת בגרות. עבודה מסודרת של בית הספר העלתה את אחוזי הזכאות לבגרות בשנת תשס"ח ובשנת תשס"ט ל-76% ול-74% בהתאמה[12]. מנהל בית הספר הסביר את ההצלחה: "חלק מהתלמידים קיבלו קורסים שמגבירים את המוטיבציה ואת יכולות הלימוד. מאידך, נתתי למורים אוטונומיה בכל הנוגע לשיטות ההוראה, כאשר הכלל הוא כי כל מורה אחראי על הצלחת התלמיד במקצוע שלו. ... יכולת לראות כאן תלמידים בימי שישי, בשבתות, ובשעות אחר הצהריים. המורים נתנו להם תגבורים, וההורים - שהיו חלק בלתי נפרד מהתהליך - הביאו להם כיבוד. גם אחרי שעות הלימודים נמשך הקשר, בקו טלפוני פתוח והדרכה באמצעות האינטרנט". כן זכה בית הספר לשעות תגבור ממשרד החינוך באמצעות אגף שח"ר ומהמועצה המקומית[13].
-
רחוב טיפוסי בפוריידיס תחתית
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פוריידיס |
- פרופיל פוריידיס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- תמונות עדכניות של היישוב, כולל השכונה החדשה, 6/09(הקישור אינו פעיל, 25 בינואר 2022)
- אתר אלעין.
- אתר פרדיס נט.
- תקציר מחקר על זהות ומקומיות בפורדיס באתר LCUD, אוניברסיטת תל אביב.
- פוריידיס (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ פרופיל פוריידיס באתר הלמ"ס
- ^ Conder, C. R, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, Committee of the Palestine exploration fund, 1883
- ^ נחום וייספיש(הקישור אינו פעיל, 25.1.2022)
- ^ בני מוריס, The Case of Abu Ghosh and Beit Naqquba, Al Fureidis and Jisr Zarka in 1948—or Why Four Villages Remained מתוך 1948 and After: Israel and the Palestinians, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1994, עמ' 257–284
- ^ מירון בנבנישתי, Sacred Landscape, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2000, עמ' 134-135, 209
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 167–168.
- ^ מנחם תלמי, כפר ערבי ללא ממשל צבאי, מעריב, 22 בפברואר 1963
- ^ א.ש. שטיין, טוב מראה עינים מהלך נפש, דבר, 9 במאי 1955
- ^ אפרת זמר-ברונפמן, הזכאות לבגרות: שוהם בראש, בני ברק אחרונה, אתר nrg, 24 ביוני 2010
- ^ יהלי מורן זליקוביץ', מ-34% זכאים לבגרות ל-76%: זינוק נוסח פרדיס, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009
מחוז חיפה | ||
---|---|---|
נפות | נפת חיפה • נפת חדרה | |
ערים | אום אל-פחם • אור עקיבא • באקה אל-גרבייה • חדרה • חיפה • חריש • טירת כרמל • כפר קרע • נשר • קריית אתא • קריית ביאליק • קריית ים • קריית מוצקין | |
מועצות מקומיות | בנימינה-גבעת עדה • בסמ"ה • ג'סר א-זרקא • ג'ת • דלית אל-כרמל • זכרון יעקב • מעלה עירון • עספיא • ערערה • פוריידיס • פרדס חנה-כרכור • קריית טבעון • רכסים | |
מועצות אזוריות | אלונה • זבולון • חוף הכרמל • מנשה |
38290249פוריידיס