מנחם תלמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם תלמי
מנחם תלמי.jpg
לידה רמת גן
עיסוק סופר, עיתונאי, עורך

מנחם תַּלְמִי (19 בספטמבר 1926[1]28 במרץ 2018) היה סופר עברי, עיתונאי ועורך ישראלי.

ביוגרפיה

מנחם תלמי נולד לאפרים תלמי ולטובה בת מנחם לנצנר, ביום י"א בתשרי תרפ"ז, 19 בספטמבר 1926 ברמת גן, יישוב חקלאי קטן באותם ימים. אביו אפרים תלמִי, עיתונאי ב"דבר", היה גם הוא סופר לנוער. לימים האב ובנו שיתפו פעולה, ערכו והוציאו לאור יחדיו לקסיקונים ומדריכים שונים. הוא למד בבית החינוך לילדי עובדים, ואחר כך יצא לבית הספר החקלאי בבן שמן.

בן 18 התגייס לפלמ"ח, והצטרף להכשרה מגויסת שישבה בקיבוץ מזרע. בתקופת המאבק נגד הבריטים השתתף בכמה פעולות מחתרת של ארגון "ההגנה". משפרצה מלחמת העצמאות הצטרף לחטיבת גבעתי, ובמסגרתה לחם בקרבות על הדרך לירושלים ובשער הגיא.

לאחר תום המלחמה פנה לעיתונאות, ועשה את ראשית צעדיו ככתב שטח ( נהגו לכנותו "כתב משוטט") של השבועונים "במחנה" ו"דבר השבוע".

בשנת 1958 הצטרף לעיתון "מעריב", והיה שנים רבות חבר המערכת של היומון. הוא פרסם ב"מעריב" מאות כתבות, ברוח של כתיבה בלטריסטית ייחודית. הוא כתב על נושאים שונים, ובהם מסעדות, בתי אוכל ויין, צה"ל וגיבוריו, לוחמי הבריגדה, היישוב העברי בימי המלחמות ועוד. על כתיבתו העיתונאית זכה בפרס שווימר לעיתונאות. על רשימות ביקורת המסעדות שכתב, חתם בשם העט "מאו"ל", ראשי התיבות "מנחם אוהב לאכול".[2] שמות עט נוספים בהם השתמש היו "מ. סייר", ו"מ. אחי-דורון".

את דרכו הספרותית החל כאחד מהסופרים הצעירים והמבטיחים של דור הפלמ"ח. ספר סיפוריו הראשון, "לחיות לחיות", שיצא לאור בשנת 1949, נחשב להבטחה ספרותית רצינית. בהמשך דרכו בחר שלא לכתוב עוד סיפורת רצינית, והלך אל הכתיבה הקלה, הז'אנריסטית והמנייריסטית.

תלמי הרבה לכתוב לנוער על נושאי מלחמת העצמאות והמלחמות שבאו לאחריה. כתיבתו הייתה פשוטה, צבעונית, נשענת על הדיבור היומיומי, ומושכת את הלב. אחדים מספריו, כמו "יחי האומץ", זכו להצלחה רבה בשעתם ולתפוצה מאוד נרחבת בקהל הקוראים הצעירים.

תלמי היה סופר פורה ועיתונאי שהרבה לכתוב. הוא כינס את פרסומיו בכרכים רבים של סיפורת למבוגרים ולילדים, ובקבצים של כתבותיו הייחודיות מהעיתון "מעריב", שהוציאו לו בשעתו שם מצוין. יחד עם אביו, אפרים תלמי, כתב וערך קבצים, לקסיקונים ואנתולוגיות בנושאי ידיעת הארץ, הציונות ומלחמות ישראל.

ב-28 במרץ 2018 נפטר. ביום המחרת נטמן בבית העלמין נחלת יצחק.

מספריו

לילדים ולנוער

  • יחי האומץ, צייר - משה פרופס, 1952
  • הבחורים לא הכזיבו, ציור - יוסי שטרן, תל אביב, 1953
  • תעלומת הצלחת המעופפת, צייר -מ’ אריה, תל אביב, 1955
  • המטוס המריא בחצות, צייר - יוסי שטרן, תל אביב, 1956
  • הכנופיה של חיימו, סיפור, צייר - גרשון גרא, תל אביב, 1957
  • הנזיר מאי האלמוגים, צייר יוסי שטרן, תל אביב, 1959
  • מכנסי עור היגואר, צייר - אהרון אבדי, תל אביב, 1960
  • צוחק מי שצוחק אחרון, צייר - משה בן-שאול, תל אביב, 1969
  • מרדף במדבר, צייר - משה בן-שאול, תל אביב, 1970
  • הבונבונים הכי יפים, ציורים - זאב, רמת גן, מסדה, 1978
  • פעמיים טורקי, ציורים - שמואל כץ, מעריב, תל אביב, 1986
  • ילדי הירקון, עם עובד, תל אביב, 1993

למבוגרים

  • לחיות, לחיות, סיפורי מלחמה, ספרית פועלים, מרחביה, ספרי משלט, 1949
  • הנתיב החדש, "דרך בורמה", כתב מנחם תלמי, הציורים - נחום גוטמן, צה"ל, 1949
  • כך לחם ישראל, תיאור קרבות מלחמת העצמאות, הוצאת "יזרעאל", 1953
  • בעוז רוחם, מעשי גבורה במלחמת העצמאות, צייר מ’ אריה, הוצאת "עמיחי", תל אביב, 1956
  • כך לחמנו בסיני, תל אביב, 1957
  • ילקוט דרכים, 1958
  • כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל (במשותף עם אפרים תלמי),הוצאת "עמיחי",1962
  • ארבעה ספורי קרבות בדרום, קצין חינוך ראשי, 1966
  • כשגבר היה גבר, ציורים - זאב, מסדה, 1973
  • ישובים באש, על מלחמת העצמאות, צייר גרשון גרא, תל אביב, 1975
  • שיירות באש, צייר - גרשון גרא, תל אביב, 1975
  • כך התגונן ישראל, פרשת ההתגוננות והמאבק מימי השומרים ועד קום המדינה, תל אביב, 1978
  • נחש הכסף, סיפורים ורשימות מן המלחמות, משרד הביטחון, 1978
  • תמונות יפואיות, ציורים - שמואל כץ, תל אביב, 1979

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מנחם תלמי (1926), לקסיקון הספרות העברית החדשה
  2. ^ דפנה ארד, ההיסטוריה של מבקרי המסעדות בישראל, באתר הארץ, 18 במאי 2012
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0