טובאנית

טובאנית
тыва дыл
מדינות	רוסיה
אזורים	טובה
דוברים	200,000
שפת אם	200,000
משפחה	אלטאית (במחלוקת) טורקית טורקית מזרחית טובאנית
לאום	רוסיה ; ( רפובליקת טובה)
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

טובאנית (тыва дыл [טִיבַֿה דִיל], ידועה גם כטוביאנית, טיבאן או טובין) היא אחת השפות הטורקיות. כ-200,000 איש מנתיני הרפובליקה של טובה שבדרום־מרכז סיביר דוברים שפה זו. מילים רבות בשפה זו שאולות מהמונגולית ומעט מילים מרוסית.

הגיית השפה וכתיבתה

את השיטה המקורית לכתיבת טובאנית תכנן בשנות ה-30 של המאה ה-20 נזיר בודהיסטי בשם לופסאן-צ'ימיט שנעלם לאחר מכן בתקופת טיהורי סטלין. על-פי שיטתו נכתבה השפה באלפבית הלטיני בתוספת אותיות מיוחדות המציינות את הצלילים הייחודיים בה. כמה ספרים הודפסו בשיטת כתב זו, כולל מדריכים שנועדו ללמד מבוגרים קרוא וכתוב. האלפבית של לופסאן-צ'ימיט הוחלף מאוחר יותר בכתב מבוסס האלפבית הקירילי הנמצא בשימוש כיום, ואילו הכתיב המקורי נמחק מספרי ההיסטוריה. בעידן שלאחר ברית המועצות החלו מלומדים טובאנים ואחרים להתענײן מחדש בהיסטוריית האותיות הטובאניות ובהוצאת האמת לאור.

האלפבית הטובאני הנוכחי הוא גרסה מתוקנת של הכתב הקירילי בתוספת שלוש אותיות נוספות: האות ң (בכתיב לטיני "ng" או ב-IPA מסומן [ŋ]), האות Өө (כתב לטיני "ö", ‏IPA: ‏[ø]), האות Үү (כתב לטיני "ü", ‏IPA: ‏[y]). סדר האותיות זהה לסדר בקירילית כש־Ң מצויה אחרי הקירילית Н,‏ Ө אחרי О, ו-Ү אחרי У. לאות ң אין אות ראשית כיוון שאינה מופיעה בראש מילה.

פונמות בטובֿאנית
	וילוני		חכי	בתר־ מכתשי		מכתשי		שפתי (־שִנִּי)
אפי	ŋ					n		m
סותם	ɡ	k				‏	tʰ	‏	pʰ
מחוכך				‏	ʧ	‏	ʦ
חוכך	‏	x		ʒ	ʃ	z	s	ʋ	f
מקורב (צדי)			j					ʋ
מקורב (צדי)						l
מקיש						ɾ
* פונמות במלים שאולות מרוסית * תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט (רוב הדוברים); מיעוטם מחליף בקוליים /b d/ תחת הנישוף

ספרות

בטובה קיימת מסורת עשירה של סיפורים ואגדות עם בשפה הטובאנית שהועברו מפה לאוזן, והכוללים סוגות רבות. החל מחידות קצרות מאד ופתגמים, ביטויים קשי הגייה, סיפורי קסמים, אגדות גיבורים, סיפורי אימה וכלה באפוסים ארוכים שנדרשות שעות רבות לדקלמם. כמה דוגמאות וחלקים מתוך סוגת האפוס כדוגמת "בוֹקטוּ-קיריש, בורה-שילאי" הודפסו. צורת אמנות זו מצויה בסכנה שכן מספרי הסיפורים המסורתײם שײכים לדור ההולך ומזדקן ואין צעירים המוכנים להחליפם.