טאו (אות)

Τ τ טאו
אלפבית יווני
Α α אלפא	Β β בטא
Γ γ גמא	Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון	Ζ ζ זטא
Η η אטא	Θ θ תטא
Ι ι יוטא	Κ κ קפא
Λ λ למדא	Μ μ מו
Ν ν נו	Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון	Π π פאי
Ρ ρ רו	Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו	Υ υ אופסילון
Φ φ פי	Χ χ כי
Ψ ψ פסי	Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא	סטיגמא
הטא	סאן
קופא	סאמפי
שו

טאו (אות גדולה Τ, אות קטנה: τ) היא האות התשע עשרה באלפבית היווני. ביוונית מודרנית שם האות נהגה 'טָף'. ההגייה הרגילה של האות τ היא כמו טי"ת בעברית. הצירוף ντ נהגה כמו דל"ת בעברית. הצירוף τζ נהגה דְז.

בספרות יווניות היא בעלת הערך 300.

היסטוריה

האות טאו התפתחה מהאות תו הפיניקית / שמית, והייתה במקור האות האחרונה באלפבית.

שימושי האות τ

האות τ מייצגת:

• במכניקה τ מייצגת את מומנט הכח.
• באלקטרומגנטיות τ מייצגת את קבוע הזמן הנדרש על מנת לטעון או לפרוק קבלים או סלילים.
• בפיזיקת חלקיקים τ מייצגת את החלקיק האלמנטרי טאו.
• τ מייצגת לעיתים את יחס הזהב (גם האות φ מייצגת יחס זה).
• בתורת המספרים τ מייצגת את פונקציית טאו.
• באסטרונומיה τ מייצגת את העמימות - מידי הקרינה המוחזרת מאטמוספירת כדור הארץ במקום לחדור אליה.
• בביוכימיה τ מייצגת את החלבון טאו.
• בתורת המספרים, מייצגת את הפונקציה הסופרת את מספר המחלקים.
• במתמטיקה, היחס בין הרדיוס וההיקף של מעגל, (2π).

בתקופה העתיקה האות טאו שימשה סמל לחיים, בעוד האות השמינית באלפבית היווני - תטא סימלה מוות. רבים הסבורים כי הם המקור לסימן החיוב (פלוס +) וסימן השלילה (מינוס -).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טאו בוויקישיתוף