אלבנית
מדינות | אלבניה, קוסובו, סרביה, מונטנגרו, מקדוניה, יוון, טורקיה, איטליה ועוד מספר מדינות. |
---|---|
אזורים | מזרח אירופה והבלקן. |
דוברים | כ-6,169,000 |
שפת אם | כ-6,169,000 |
כתב | אלפבית אלבני (מבוסס על אלפבית לטיני) |
משפחה |
|
לאום |
אלבניה קוסובו שפה אזורית: מונטנגרו מקדוניה סרביה |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
האלבנית (Shqip) היא שפה השייכת לענף השפות ההודו־אירופיות, ומוכרת כשפה הרשמית באלבניה ובקוסובו.
האלבנית מורכבת ממספר להגים שונים, ולכן יש הרואים בה משפחת שפות בפני עצמה. יותר משלושה מיליון אנשים דוברים אותה באלבניה, אך ישנן גם קבוצות דוברות בשאר ארצות הבלקן וכן מדברים אותה מהגרים אלבנים באיטליה ובטורקיה.
הספר המודפס הראשון באלבנית היה מֶשַארִי אשר נכתב בידי גּ'וּן בוּזוּקוּ והודפס בשנת 1555. בית הספר הראשון אשר למדו בו באלבנית נפתח ב-1638, כנראה בידי פרנסיסקנים. השפה הוכרה רשמית כשפה הודו אירופית בשנות ה-50 של המאה ה-19.
יש המעריכים כי האלבנית היא אחת השפות האיליריות אשר כבר נכחדו ואשר דוברו בדרום-מערב הבלקן. יש אף המעריכים כי היא קרובת משפחה של השפה הדאקית אשר דוברה בעבר במואסיה ודאקיה (מחוזות בצפון הבלקן ומרכז אירופה) עד שנכחדה.
הגיית השפה וכתיבתה[1]
סדקי | וילוני | חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי | שיני | שפתי | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ɲ | n | m | |||||||||||
סותם | g | k | ɟ | c | d | t | b | p | ||||||
מחוכך | dʒ | tʃ | dz | ts | ||||||||||
חוכך | h | ʒ | ʃ | z | s | ð | θ | v | f | |||||
מקורב | j | ɫ | ||||||||||||
מקיש | ɾ | |||||||||||||
רוטט | r |
עיצורים
העיצורים | ||
---|---|---|
סימון גרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Bb | b | כהגיית ב |
Cc | ts | כהגיית צ |
Çç | tʃ | כהגיית טְשְ |
Dd | d | כהגיית ד |
Dh | ð | או Th במילה האנגלית The |
Ff | f | כהגיית פ רפה |
Gg | ɡ | כהגיית ג |
Gj | ɟ | כהגיית ג כשגב הלשון נוגע בחך בחזקה |
Hh | h | כהגיית ה |
Jj | j | כהגיית י עיצורית |
Kk | k | כהגיית כ |
Ll | ɫ (מידע • עזרה) | כהגיית ל כשאחורי הלשון נוגעים בחך/לוע (כבאנגלית) |
Mm | m | כהגיית מ |
Nn | n | כהגיית נ |
Nj | ɲ | כהגיית נ+י עיצורית בו-זמנית |
Pp | p | כהגיית פ |
c | כהגיית כ כשגב הלשון נוגע בחך בחזקה | |
Rr | ɾ | כהגיית ר לשונית שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים |
rr | r | כהגיית ר לשונית מתגלגלת שבפי עדות המזרח ויוצאי אירופה מסוימים |
Ss | s | כהגיית ס |
Sh | ʃ | כהגיית ש |
Tt | t | נהגה כהגיית ת |
Th | θ | כהגיית Th במילה האנגלית Thing |
Vv | v | כהגיית ו |
Xx | dz | כהגיית דְּזְ |
Xh | dʒ | כהגיית דְּזְ׳ |
Zz | z | כהגיית ז |
Zh | ʒ | כהגיית ז׳ |
תנועות
התנועות | ||
---|---|---|
סימון גרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Aa | a | כהגיית פתח |
Ee | ɛ | כהגיית e במילה האנגלית bed |
Ëë | ə | כהגיית a במילה האנגלית about |
Ii | a | כהגיית חיריק |
Oo | ɔ | כהגיית חולם |
Uu | u | כהגיית שורוק |
Yy | y | כהגיית חיריק מעוגלת בשפתיים |
ישנם שני ניבים: טוֹסְק וגֵּגּ באחדים מן הלהגים יש השפעות רבות של האיטלקית והיוונית. יש המשווים אותן ללהג של צ'אמֶריה המדובר בחלק הדרומי ביותר באלבניה וכן באזור מצומצם בצפון-מערב יוון. בזכות השפעות איטלקיות ויווניות בניבים אלו יש הרואים בהן שפות בפני עצמן, הנפרדות מהאלבנית אך שייכות לאותה המשפחה שלה - "שפות אלבניות".
חלוקת הלהגים היא כדלהלן:
- תת-קבוצה גֵּגּ:
- ניב גֵּגּ
- תת קבוצה טוֹסְק:
- ניב טוֹסְק
- ניב אַרְבֵּרֶשׁ - להג אלבני שמדברים מהגרים מאלבניה בסוף ימי הבינײם שהתיישבו בסיציליה ובדרום איטליה
- הניב הארוויניטי - להג אלבני שמדברים מהגרים מאלבניה בימי הכיבוש העות'מאני שהתיישבו בתחומי יװן
הניבים מתחלקים כך:
- בצפון אלבניה, סרביה, מונטנגרו ומקדוניה מדובר הגֵּגּ.
- בדרום אלבניה, בקהילות ביוון, טורקיה וכן בקהילות קטנות בארצות הברית, אוקראינה ומצרים מדוברים להגי הטוֹסְק.
באלבניה נחשב נהר שקומבין כמפריד בין הניבים האלה, מצפונו-גג ומדרומו-טוסק.
האלבנית הספרותית מתבססת בעיקרה על ניב הטוֹסְק, והיא השפה הרשמית באלבניה, ואחת השפות הרשמיות בקוסובו ומקדוניה. ההבדלים בין הגג לטוסק הם בעיקרם בתחום ההגײה ואוצר המלים. כך למשל המשפט "הבית נמצא בכפר והכפר נמצא בהרים" נאמר בטוסק: Shtëpia është në katund dhe katundi është në mal ואילו בגג אותו משפט הוא: Shpia âsht nâ fshat e fshati âsht nâ bjeshk באלבנית הספרותית המשפט נכתב כך: Shtëpia është në fshat dhe fshati është në mal המספרים באלבנית מורים בבירור על השתייכות הלשון למשפחה ההודו-אירופית. להלן המספרים מאחת עד עשר: një, dy, tre, katër, pesë, gjashtë, shtatë, tetë, nëntë, dhjetë
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים אלבניים |
הערות שוליים