ז'אן-פרנסואה שמפוליון
 | |
| לידה | 23 בדצמבר 1790 |
|---|---|
| פטירה | 4 במרץ 1832 (בגיל 41) |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה,מזרחנות |
| מקום מגורים | צרפת |
| פרסים והוקרה | מכתש בירח קרוי על שמו – מכתש שמפוליון |
| תרומות עיקריות | |
| חקר עתיקות במצרים, פיענוח כתב הירוגליפי המצרי | |
ז'אן-פרנסואה שמפוליון (צרפתית: Jean-François Champollion. מבוטא שנפוליון; 23 בדצמבר 1790 – 4 במרץ 1832) היה פילולוג, מזרחן שפענח לראשונה את כתב החרטומים המצרי, ומאז נחשב למייסד תורת האגיפטולוגיה.
חייו
שמפוליון נחשב לילד פלא, כשכבר בגיל 10 ניסה לפענח את אבן רוזטה, שחייליו של נפוליאון גילו בעת פלישת נפוליאון למצרים ב-1799. בגיל 20 הוא כבר שלט במספר רב של שפות, בהן: עברית, ערבית, פרסית, לטינית, יוונית וסינית.
אבן רוזטה הכילה כתב זהה בשתי שפות: יוונית (שפה שבה שלט שמפוליון), ומצרית כתובה בשני סוגי כתב: הכתב הדמוטי (כתב ששימש לצורכי יום-יום במצרים), וכתב החרטומים המצרי ששימש את כוהני הדת המצרית - כתב שלא היה מובן להמוני העם, ושהכהנים השתמשו בו גם כשפת סתרים לצרכים הפנימיים שלהם.
בפיענוח כתב החרטומים נעזר שמופליון בעבודתו של הפיזיקאי הבריטי תומאס יאנג, שהראה כי הן הכתב הדמוטי והן הכתב ההירוגליפי מכילים גם סימנים אלפביתים וגם סמלים, שיש ביניהם קשר הדוק.
את פריצת הדרך חולל שמפוליון בשנת 1822. תוך שהוא נעזר בשפה הקופטית, הצליח שמפוליון להבין את הערך הפונטי של ההירוגליפים. ובכך הוכיח את העובדה שההירוגליפים מייצגים "שפה מדוברת". הוא ידע שעל האובליסקים מצוינים שמות הפרעונים, ולכן החל לנסות לפרש את הציורים שהיו עליהם. משם, ובעזרת אבן רוזטה, דרכו לפענוח הכתב הייתה קצרה. את תמונות ההירוגליפים שהיו על האובליסקים הוא קיבל מחבר ששהה במצרים דרך הדואר. ב-1828 הפליג למצריים במשלחת מחקר צרפתית-טוסקנית. שמפוליון נפטר ב-1832 בגיל 41, לאחר אירוע של התקף לב.
לקריאה נוספת
- סיימון סינג, סודות ההצפנה, הוצאת פרוזה, 2003, עמ' 264-283 (בעמודים אלו מתאר סינג את תהליך פענוח כתב החרטומים המצרי העתיק, דרכי החשיבה לפיצוח הכתב ותהליך הפיצוח עצמו בשיטת ה"תרמילים").
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ז'אן-פרנסואה שמפוליון |
