החי באוסטרליה
הפאונה האוסטרלית או חברת בעלי החיים של אוסטרליה מורכבת ממגוון רחב של בעלי חיים יחידים במינם; כ-83% מהיונקים, 89% מהזוחלים, 90% מהדגים ומהחרקים ו-93% מהדו-חיים שחיים ביבשת הם אנדמיים לאוסטרליה. הרמה הגבוהה של אנדמיות באוסטרליה מיוחסת לבידודה הגאוגרפי הממושך של היבשת, ליציבות טקטונית ולהשפעות צורת השתנות האקלים המיוחדת על האדמה והפלורה לאורך הזמן הגאולוגי. מאפיין ייחודי של חברת בעלי החיים של אוסטרליה הוא החוסר היחסי ביונקי שליה טבעיים. כתוצאה מכך חיות כיס, קבוצה של בעלי חיים שמגדלים את גוריהם בכיס, שכוללת בין היתר קנגורים, פוסומים וטורפי כיס, מחזיקות בנישות אקולוגיות רבות שבמקומות אחרים בעולם מוחזקות על ידי יונקי שליה. באוסטרליה חיים שניים מתוך חמישה מינים קיימים של בעלי ביב ומיני בעלי חיים ארסיים רבים, ביניהם: ברווזנים, עכבישים, עקרבים, תמנונים, מדוזות, רכיכות, אבנונים וטריגוניים. באופן ייחודי, באוסטרליה חיים יותר מיני נחשים ארסיים מאשר לא ארסיים.
יישוב אוסטרליה על ידי האירופאים החל מ-1788 השפיע בצורה משמעותית על הפאונה של אוסטרליה. ציד, הבאת מינים לא מקומיים ופעולות טיפול באדמה גרמו להרס של בתי הגידול הטבעיים והובילו להכחדותם של מספר מינים. כמה דוגמאות למינים שנכחדו הם התוכי Psephotus pulcherrimus, בנדיקוט רגלי-חזיר (Chaeropus ecaudatus) וקנגורו חולדתי רחב-פנים. טיפולים שונים באדמות ממשיכים לאיים על קיומם של מינים רבים. בהכרה בסכנות המאיימות על הישרדות הפאונה שלה, אוסטרליה העבירה חקיקה מדינתית ופדרלית רחבה והקימה מספר אזורים מוגנים. עם זאת, רבים סוברים כי פעולות אלו כשלו בטיפול באיומים הקרבים להישרדותם של מינים רבים.
יונקים
בעלי ביב וחיות כיס
בעלי ביב הם יונקים עם שיטת רבייה מיוחדת במינה: הם מטילים ביצים, במקום להמליט גורים. שניים מתוך חמשת מיני בעלי הביב החיים הידועים נמצאים באוסטרליה: הברווזן וקיפודן הנמלים האוסטרלי. הברווזן הוא יונק אמפיבי, ארסי, מטיל ביצים ובעל מקור דומה לזה של ברווז - הוא אחד היצורים המוזרים ביותר בממלכת בעלי החיים. כאשר הוצג עור ברווזן לראשונה על ידי ג'וזף בנקס לחוקרי טבע אנגלים במאה ה-18, הם היו בטוחים כי זו מתיחה. יצור משונה נוסף הוא קיפודן הנמלים האוסטרלי; הוא מכוסה בקוצים שעירים, לו חוטם צינורי במקומו של הפה, והוא בעל לשון שיכולה לנוע פנימה והחוצה מהחוטם בסביבות 100 פעמים בדקה ושמשמשת אותו לתפיסת נמלים וטרמיטים.
אוסטרליה היא גם בית למגוון הגדול בעולם של חיות כיס, יונקים בעלי כיס שבו הם מגדלים את גוריהם. חיות כיס טורפות, מסדרת טורפי כיס, מיוצגות על ידי שתי משפחות ששרדו נמיות כיס שבה כ-60 מינים ונומבטיים שבה מצוי הנומבט כמין היחיד ששרד. הזאב הטסמני היה הגדול מבין טורפי הכיס והמין האחרון ששרד במשפחה זאבי כיס; הפרט הידוע האחרון מת בשבי ב-1936. גדול טורפי הכיס ששרד הוא השד הטסמני; גודלו כגודל של כלב קטן והוא יכול לצוד, על אף שהוא ניזון בעיקר מנבלות. הוא נעלם מיבשת אוסטרליה לפני כ-600 שנה ומאז הוא מצוי רק בטסמניה. ישנם ארבעה מינים ששייכים לסוג נמיית כיס ומספר סוגים דמויי סנאי או חולדה: קווארי, פסקוגל, מולגרה, קאלוטה אדומה ודיבלר. רבים מנמיות הכיס נמצאות בסכנת הכחדה. שאר הסוגים במשפחת נמיות הכיס קרויים "עכברי כיס"; אלו שוקלים לרוב פחות מ-100 גרם וכוללים את הסוגים: אנטכינוס, אנטכינוס מדומה, דונרט, נינגאווי, פלניגל וירבוע הכיס. לסוג חפרפרת כיס - מהסדרה חפרפרות כיס - שייכים שני מינים אשר חיים במדבריות אוסטרליה המערבית. אלו טורפים נדירים, עיוורים וחסרי אוזניים שמבלים את רוב זמנם מתחת לאדמה ומעט מאוד ידוע עליהם.
חיות כיס אוכלות-כל כוללות את הבנדיקוט, בנדיקוט קצר-חוטם, בנדיקוט קוצני והבילבי מסדרת הבנדיקוטאים. באוסטרליה 8 מינים של בנדיקוטיים, ורובם מצויים בסכנת הכחדה. יצורים קטנים אלו משתפים מספר תכונות פיזיות אופייניות משותפות: גוף שמנמן בעל גב מקומר עם חוטם ארוך שמתחדד בעדינות, אוזניים זקופות וגדולות, רגליים דקות וזנב דק. יש להם תכונות משותפות לאלה של חיות כיס אוכלות בשר וחיות כיס אוכלות עשב.
חיות הכיס אוכלות העשב משויכות לסדרת הקנגוראים ולתת הסדרות שלה: דמויי-קוסקוס, דמויי-וומבט ודמויי-קנגורו. תת-סדרת דמויי הוומבט כוללת את הקואלה ואת שלושת מיני הוומבטים: וומבט מצוי, וומבט צפוני ווומבט דרומי. הקואלה, אחת מחיות הכיס הידועות של אוסטרליה, היא מין שגר על עצים ושניזון מעלים של כ-120 מיני אקליפטוס. הוומבטים, מאידך, חיים על האדמה וניזונים מעשבים, מדגנים ומשורשים. הוומבטים משתמשים בשינייהם הקידמיות דמויות שיניי מכרסמים וטופריהם רבי העוצמה כדי לחפור מערכות נרחבות של מאורות; הם פעילים בעיקר בין הערביים ובלילה.
קבוצת הפוסומים כוללת חיות כיס שחיות על עצים, וכוללת 6 משפחות: פוסומים ננסיים, קוסקוסיים, כיסנאיים, פוסומים מנוצי-זנב, פוסומים זנבות-טבעת וצופוניים ו-26 מינים. הם משתנים בגודלם מהמין פוסום ננסי זוטי, ששוקל רק 7 גרמים, ועד לגודל חתול כמו הפוסום מהמין פוסום זנב-טבעת מצוי ופוסום זנב-מברשת מצוי. המינים דאון הסוכר (Petaurus breviceps) ודאון הסנאי, הם מינים נפוצים של הסוג דאון (Petaurus) שבמשפחת הכיסנאיים, המצויים ביערות האקליפטוס של מזרח אוסטרליה, בעוד שדאון מנוצה-זנב (Acrobates pygmaeus) שבמשפחת הפוסומים מנוצי הזנב, הוא המין הדואה הקטן ביותר. לפוסומים הדואים יש קרומיות, שקרויות "patagiums", שנמתחות מהאצבע החמישית של הרגל הקדמית שלהם אחורה לבוהן הראשון של רגלם האחורית. כאשר קרומיות אלו נמתחות הן מאפשרות להם לדאות בין העצים.
תת-סדרת דמויי-קנגורו מחולקת לשלוש משפחות של מינים המצויים בכל הסביבות האוסטרליות למעט באזורים הררים: קנגוריים מושקים, בה נמצא רק המין קנגוריל המושק, המשפחה קנגוריים חולדתיים בה 10 מינים, ומשפחת הקנגוריים שכללה 53 מינים באוסטרליה, אך כמה מהם נכחדו. משפחת הקנגורים החולדתיים כוללת את הבטונג, הפוטורו וקנגורו חולדתי אדמוני; אלו מינים קטנים שבונים קנים ונושאים חומרים צמחיים בעזרת זנבם. משפחת הקנגוריים כוללת קנגורים, וולבים ומינים קשורים, במשפחה זו משתנה הגודל בין המינים השונים במידה רבה. מרבית הקנגורים נעים בצורה דו רגלית, בתנועת קפיצה. להם זנבות חזקים ושריריים, רגליים אחוריות גדולות וכפות רגליים ארוכות וצרות. לרגליים האחוריות סידור מיוחד של 4 בהונות בעוד שהרגליים הקדמיות הצרות הן בעלות 5 אצבעות נפרדות. קנגוריל המושק הוא הקנגורי הקטן ביותר והמין היחיד שהוא לא דו-רגלי בעוד שהקנגורו האדום הוא הגדול ביותר ומגיע לגובה של בסביבות שני מטר ומשקל של עד 85 ק"ג.
יונקי שליה
באוסטרליה יש יונקי שליה מקומיים משתי סדרות: העטלפים (Chiroptera), המיוצגים על ידי 6 משפחות וסדרת המכרסמים הכוללת את משפחת העכבריים. העטלפים והמכרסמים הופיעו יחסית לאחרונה באוסטרליה. העטלפים הגיעו לאוסטרליה כנראה מאסיה. אף על פי שכ-7% ממיני העטלפים בתבל חיים באוסטרליה ישנם רק 2 סוגים אנדמיים של עטלפים. המכרסמים הופיעו לראשונה באוסטרליה.
ארבעים ושישה יונקים ימיים מסדרת הלווייתנאים נמצאים במים שליד חופי אוסטרליה, אך מאחר שלרבים ממינים אלו יש תפוצה עולמית, יש שלא מתייחסים אליהם כמינים אוסטרליים. ישנם 9 מינים של לווייתני מזיפות, ביניהם הלווייתן גדול הסנפיר. יש 37 מינים של לוויתני שיניים שכוללים את כל ששת הסוגים במשפחת הזיפיוסיים, ו-21 מינים ממשפחת הדולפיניים כמו המינים: דולפינן אוסטרלי, דולפינן אנקולי, דולפין סלוד-סנפיר אוסטרלי, סוסא אוסטרלי ודולפין לווייתני דרומי. כמה דולפיניים, כמו למשל האורקה, יכולים להימצא בכל המים שסביב היבשת; אחרים, כמו למשל המין דולפין אירוואדי, תחומים למים הצפוניים החמים יותר. תחש המשכן הוא מין בסכנת הכחדה המצוי במים הצפון מזרחיים והצפון מערביים של אוסטרליה, ובמיוחד במצרי טורס. הוא יכול לגדול לאורך של עד 3 מטרים ולשקול עד 400 ק"ג. תחש המשכן הוא היונק הימי היחידי שניזון מעשב באוסטרליה. הרס אזורים של צמחי ים מאיים על הישרדותו של המין.
עשרה מינים מתת-הסדרה טורפים ימיים, חיים אל מול החוף הדרומי. בולטים מביניהם המינים אריה ים אוסטרלי, דוב ים ניו זילנדי, דוב ים איוני ופיל ים דרומי. לעיתים גם מינים החיים ביבשת אנטארקטיקה מגיעים בחורף הקר צפונה עד אוסטרליה.
מינים פולשים
ערך מורחב – מין פולש
מאז התיישבות האדם באוסטרליה הובאו על ידי האדם לאוסטרליה מינים רבים של יונקי שליה ואלו התפראו ביבשת. הראשון היה הדינגו: ממצאי מאובנים מצביעים על כך שאנשים מהצפון הביאו את הדינגו לאוסטרליה לפני כ-5,000 שנה. כאשר האירופאים יישבו את אוסטרליה הם שחררו בכוונת תחילה מינים רבים לבר, ביניהם שועל מצוי, ארנבת מצויה וארנבון מצוי. מינים מבויתים אחרים ברחו משבי האדם ובמהלך הזמן יצרו אוכלוסיות בר כגון חתול, יחמור, אייל אדמוני, אייל סמבר, אייל טימור, אייל צ'יטאל, אייל חזירוני, סוס הבית, חמור, חזיר, עז הבית, תאו המים ההודי, אנטילופה הודית, וגמל חד דבשתי. רק 3 מינים של יונקי שליה לא הובאו בכוונה: העכבר המצוי, החולדה המצויה וחולדת החוף.
השפעתם של המינים הפולשים על עולם החי המקומי מגוונת ורבה.
הכלבים הראשונים שהובאו לאוסטרליה על ידי בני האדם גרמו לנזק רב, מאחר שלא היה במערכת האקולוגית אף טורף יבשתי בעל מאפיינים דומים, ומצד שני לא היה אף טורף מקומי שהיווה סכנה ממשית לכלבים. כתוצאה מכך, גרמו הכלבים הפולשים נזק רב לאוכלוסיות בעלי חיים מקומיות, שחלקן הגיעו אל סף הכחדה[1].
הארנבונים הובאו באופן יזום לאוסטרליה על ידי מתיישבים בריטים במאה ה-18. הבריטים, שרצו בעל חיים מוכר שיוכלו לצוד לשם ספורט, שחררו את הארנבונים לטבע, ובעקבות תכונת הרבייה המהירה שלהם, התרבו במהירות והתפשטו ברחבי היבשת, כאשר אוכלוסייתם הגדלה משנה את המאזן האקולוגי במקומות רבים בהם התפשטו[2]. ממשלת אוסטרליה מנסה להתמודד עם פלישתם של הארנבונים על ידי מהלכים שונים, ביניהם הקמת גדר הארנבים האוסטרלית.
חתולי הפרא שהתפשטו ביבשת, גם בעקבות מסעותיהם של האירופאים, הגיעו עד לתחילת המאה ה-21 ל-99.8% מהשטחים באוסטרליה וגרמו לפגיעה רבה בחי המקומי, לרבות הכחדתם של 20 מיני יונקים. תופעה זו הובילה בשנת 2019 את ממשלת אוסטרליה לקבלת החלטה להרג המוני של חתולי פרא, בניסיון לשקם את עולם החי המקומי[3].
הרשויות באוסטרליה הבינו בהדרגה את גודל ההשפעה שיש למינים פולשים על המערכת האקולוגית העדינה שבאי, ולכן כיום מנהלת תקנות מחמירות האוסרות הכנסה של בעלי חיים חיצוניים לאי, ואף אוסרות על הכנסה של כל מה שעלול להכיל גם בעלי חיים קטנים יותר, כמו זרעים, פירות וכדומה[2].
עופות
אוסטרליה והטריטוריות שלה הם בית גידול ליותר מ-800 מיני עופות; כ-350 מהם אנדמיים לאזור הזאוגאוגרפי המכסה את אוסטרליה, גינאה החדשה וניו זילנד. ממצאי מאובנים של עופות באוסטרליה הם לא אחידים; עם זאת, ישנן עדויות לאבות הקדמונים של המינים המודרניים החל מתקופת האוליגוקן המאוחרת. עופות עם היסטוריה גונדוונית כוללים את היענאים חסרי כושר התעופה (כדוגמת האמו), משפחת הדגרתיליים, וקבוצה גדולה של תוכים אנדמיים, מסדרת התוכאים. התוכים האוסטרליים מהווים שישית מהתוכים בתבל. הקוקברה הוא סוג של שלדג גדול, הידוע בשל קריאותיו המזכירות צחוק רם ומהדהד של אדם.
בין ציפורי השיר של אוסטרליה נמנים ציפורים מהמשפחות: סבכיי פיות, אדומי-חזה אוסטרליים, ארטמיים, דבשניים, סלילניים, נבליים, עדניים, סוכיים ופרדלוטיים. הסוכי המשונן עורר עניין בקרב פסיכולוגים אבולוציוניים: לציפור זו טקס חיזור מורכב שבו הזכר יוצר מקום המכונה "סוכה" וממולא עם פריטים כחולים וזוהרים, כדי לחזר אחר בנות זוג.
מתיישבים חדשים יחסית מאירואסיה הם סנוניתיים, עפרוניים, קיכליים, תפרים, צופיתיים, וכמה עופות דורסים. כמה מיני עופות הובאו לאוסטרליה על ידי האדם: כמה כמו החוחית והירקון מתקיימים טוב יחד עם המינים האוסטרליים, בעוד שאחרים כדוגמת הזרזיר המצוי, השחרור, דרור הבית והמיינה המצויה, הם הרסניים לכמה מיני ציפורים מקומיות וכך פוגעים ביציבות המערכת האקולוגית הטבעית.
.jpg)
בסביבות 200 מינים של עופות ימיים חיים באזור החוף האוסטרלי, כולל מינים רבים של עופות ימיים נודדים. אוסטרליה היא בסוף הדרומי של מסלול הנדידה המזרח אסייתי-אוסטרלי של עופות מים נודדים, שמשתרע מהמזרח הרחוק של רוסיה ואלסקה דרך דרום מזרח אסיה לאוסטרליה וניו זילנד. כשני מיליון עופות נודדים במסלול זה לאוסטרליה ומאוסטרליה מדי שנה. אחד מעופות המים הגדולים הנפוצים ביותר באוסטרליה הוא השקנאי האוסטרלי שמצוי במרבית נתיבי המים באוסטרליה. הפינגווין הזוטר הוא מין הפינגווין היחיד שגדל ביבשת אוסטרליה.
דו-חיים וזוחלים
_(8692607976).jpg)
לאוסטרליה ארבע משפחות של צפרדעים מקומיות וקרפדה אחת שהובאה לאוסטרליה מהמין קרפדת קנים. קרפדה זו הובאה לאוסטרליה ב-1935 בניסיון כושל לחיסול מזיקים ביבול קני סוכר. מאז הפכה הקרפדה למזיק הרסני והתפשטה ברחבי צפון אוסטרליה. נוסף להתחרותה באוכלי חרקים מקומיים על מזון, קרפדה זו מייצרת ארס שרעיל לפאונה המקומית ולבני אדם. משפחת המיובטרכיים היא קבוצת הצפרדעים הגדולה ביותר של אוסטרליה, עם כ-120 מינים מ-21 סוגים. מין מפורסם ממשפחה זו הוא הצפרדע הצבעונית מהסוג Pseudophryne שנמצאת בסכנת הכחדה. הצפרדעים המשתייכות למשפחת האילניתיים, נפוצות באזורים גשומים בחופים הצפוניים והמזרחיים; יש 77 מינים אוסטרליים משלושה סוגים. 18 מינים משני סוגים של משפחת מיקרוהיליים מוגבלים ליערות הגשם. מין אחד ממשפחת הצפרדעים הדומיננטית בעולם, משפחת הצפרדעים - Rana daemeli - נפוץ רק ביערות הגשם בקווינסלנד. כמו במקומות אחרים בעולם, בשנים האחרונות חלה באוסטרליה ירידה תלולה באוכלוסיות הצפרדעים. על אף שהסיבות המלאות לירידה בגודל האוכלוסייה אינן ברורות, הירידה מיוחסת לפחות באופן חלקי למחלת הכיטרידיומיקוסיס שפוגעת בדו-חיים ונגרמת מפטרייה.
.jpg)
באוסטרליה חיים גם תניני ים וגם תניני מים מתוקים. תניני הים הם הגדולים שבתנינים ובזוחלים בכלל; הם מגיעים לאורך של עד 7 מטרים ולמשקל של עד 2 טון, הם יכולים להרוג בני אדם ולעיתים הם אכן עושים זאת. הם חיים בחוף, בנהרות מים מתוקים ובביצות של אוסטרליה הצפונית, ומגודלים עבור עורם ובשרם. תניניי המים המתוקים מצויים רק באוסטרליה הצפונית ואינם נחשבים למסוכנים לבני אדם.
בחוף האוסטרלי מבקרים 6 מינים של צבי ים: צב ים חום, צב ים זיתני, צב ים ירוק, צב ים גלדי, צב ים קרני וצב ים שטוח גב; כולם מינים מוגנים במים האוסטרליים. ישנם 29 מינים של צבי מים מתוקים אוסטרליים מ-8 סוגים של המשפחה נטויי-צוואר. המין צב אף-חזיר הוא המין היחידי במשפחתו. אוסטרליה ואנטארקטיקה הן היבשות היחידות ללא מינים חיים של צבים יבשתיים.
אוסטרליה היא היבשת היחידה שבה נחשים ארסיים עולים במספרם על הנחשים הלא ארסיים. נחשי אוסטרליה משתייכים ל-7 משפחות. בין הנחשים הארסיים ביותר נמנים טאיפן פנים-יבשתי, טאיפן חופים ונחש טיגריסי, המשתייכים למשפחת הפתניים. במשפחה זו שבה כ-200 מינים, 86 מינים מצויים באוסטרליה בלבד. 33 נחשי ים מתת-משפחת פתני הים חיים במים הצפוניים של אוסטרליה; רבים מהם ארסיים מאוד. שני מיני נחשי מים ממשפחת נחשי הנהרות גם כן מצויים במי אוסטרליה. באוסטרליה רק 11 מינים ממשפחת הנחשים החשובה בעולם, הזעמניים; אף אחד מהם אינו אנדמי לאוסטרליה והם נחשבים לבאים חדשים יחסית מאסיה. ישנם 15 מינים ממשפחת הפיתוניים ו-31 מינים של נחשיליים.
באוסטרליה יש יותר לטאות מבכל מקום אחר בעולם, עם נציגים מ-5 משפחות. בכל היבשת האוסטרלית יש 114 מינים ב-18 סוגים של שממיות. הפיגופודיים היא משפחה של לטאות אנדמיות לאזור האוסטרלי; מתוך 34 מינים מ-8 סוגים, רק מין אחד אינו מצוי באוסטרליה. משפחת החרדוניים מיוצגת על ידי 66 מינים ב-13 סוגים, כולל המינים חרדון מזוקן, דרקון מים, מולך קוצני וחרדון הצווארון. באוסטרליה 26 מינים ממשפחת הכוחיים, שם הם ידועים בדרך כלל כגואנות. המין כוח אוסטרלי הוא הגדול ביותר, ויכול להגיע לאורך של עד 2 מטרים. ישנם 389 מינים של חומטיים מ-38 סוגים, אשר מרכיבים כ-50% מכלל חברת הלטאות האוסטרליות.
דגים
למעלה מ-4,400 מינים של דגים חיים בנתיבי המים של אוסטרליה; מתוכם 90% אנדמיים. עקב חוסר יחסי בערוצי מים מתוקים, לאוסטרליה רק 170 מינים של דגי מים מתוקים. שתי משפחות של דגי מים מתוקים הן בעלות מקורות עתיקים: משפחת הגרום-לשוניים (Osteoglossidae) ומשפחת הבעלי ריאה אחת (Ceratodontidae). דג ריאות אוסטרלי הוא המין הפרימיטיבי ביותר בין דגי הריאות והוא התפתח עוד בטרם היפרדותה של אוסטרליה מגונדוונה. אחד מדגי המים המתוקים הקטנים ביותר, שייחודי לדרום-מערב אוסטרליה המערבית, הוא המין דג סלמנדרה (Lepidogalaxias salamandroides) שיכול לשרוד את התייבשות המזון בעונה היבשה על ידי חפירה בבוץ. משפחות אחרות שייתכן שמקורן הוא מגונדוונה כוללות: Retropinnidae ,Galaxiidae ,Aplochitonidae ופרקות ממוזגות. חוץ ממיני דגי המים המתוקים העתיקים, ל-70% מדגי המים המתוקים של אוסטרליה קרבה למינים ימיים טרופיים מהאוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט שהסתגלו למים מתוקים. למרות זאת, ממצאי מאובנים מצביעים על כך שרבים ממינים אלו של דגי מים מתוקים הם עדיין עתיקים במקורם. בין מינים אלו נמנים צמדאים (Petromyzontiformes), סרדיניים (Clupeidae), שפמיתיים (Plotosidae), דגי קשת (Melanotaeniidae) וכ-50 מינים ממשפחת האלאוטריים. שני מיני כרישים מהסוג Glyphis שנמצאים בסכנת הכחדה מצויים בטריטוריה הצפונית.
מספר מיני דגי מים מתוקים אקזוטיים כגון אלתית אטלנטית, אלתית גמלונית, טרוטה חומה, טרוטת עין-הקשת, גמבוזיה מצויה, קרפיון מצוי טרוטת ברוק (Salvelinus fontinalis) ו-פרקה (Perca), הובאו לערוצי המים האוסטרליים. הגמבוזיה היא מין תוקפני במיוחד שנודע בהטרדה ובנשיכת סנפירים של דגים אחרים. היא קושרה לירידות והכחדות מקומיות של מספר מיני דגים קטנים מקומיים. לטרוטת עין-הקשת שהובאה לאוסטרליה היו השפעות שליליות וחמורות על מספר מיני דגי רמה ועל מספר מיני בעלי חיים נוספים. הקרפיון גרם לירידה דרמטית בכמות עשבי המים ולרמות גבוהות של עכירות באופן קבוע בבקעת מורי-דרלינג שבדרום מערב אוסטרליה.
מרבית דגי אוסטרליה הם ימיים. בין הקבוצות מעוררות העניין נמנים המורניים (Muraenidae) והברקניים (Holocentridae), כמו גם תת-משפחת האבוביים (Syngnathinae) וסוסוני הים (Hippocampus), שבהם הזכרים מדגירים את הביצים בכיס מיוחד. ישנם 80 מינים של דקרים במי אוסטרליה, בהם אחד מדגי הגרם הגדולים בעולם, הדקר הענקי, אשר גדל לאורך של 2.7 מטר ומשקלו עשוי להגיע עד ל-400 ק"ג. הצניניתיים (Carangidae), קבוצה של 50 מיני דגים, והלוטיניים (Lutjanidae) הם מינים פופולריים לדיג מסחרי. שונית המחסום הגדולה תומכת במגוון רב של דגי שונית קטנים ובינוניים, בהם פרפרוניים (Chaetodontidae), קיסריים (Pomacanthidae), קברנוניים (Gobiidae), אפוגוניים (Apogonidae), שפתניים (Labridae), נצרניים (Balistidae) ובתרניים (Acanthuridae). ישנם גם מספר דגים ארסיים, ביניהם אבנון מגושם (Synanceia verrucosa), דגים ממשפחת הנפוחיתיים (Tetraodontidae), וזהרון אדום (Pterois volitans), לכל אלו ארס שיכול להרוג בני אדם. ישנם 11 מינים ארסיים של טריגוניים (Dasyatidae). מיני הברקודה (Sphyraena) הם מהגדולים שבמיני השונית.
כרישים חיים בכל סביבת החופים ובבתי גידול קשורים של חופי אוסטרליה. ישנם 166 מינים, כולל 30 מינים ממשפחת הכרישיים (Carcharhinidae), שלושים מינים ממשפחת הגלדניים (Scyliorhinidae), שישה ממשפחת הכרישטיחיים (Orectolobidae), ו-40 ממשפחת הקוצניים (Squalidae). יש שלושה מינים ממשפחת ההטרודונטיים (Heterodontidae).
ב-2004 היו 12 תקיפות כרישים ללא התגרות באוסטרליה, שמהן שתיים היו קטלניות. רק שלושה מיני כרישים מהווים איום משמעותי לבני אדם: הכריש השורי (Carcharhinus leucas), הכריש הטיגריסי (Galeocerdo cuvier) והעמלץ הלבן (Carcharodon carcharias). כמה חופים פופולריים בקווינסלנד וניו סאות' ויילס מוגנים על ידי רשתות כרישים, שיטה שהצליחה להוריד את אוכלוסיית הכרישים המסוכנים, אך פגעה גם באוכלוסיות הכרישים שאינם מזיקים. הדיג המופרז של כרישים גם הוריד במידה ניכרת את מספר הכרישים במים האוסטרליים ונכון לשנת 2004 מספר מינים נמצאים בסכנת הכחדה. ב-1988 נמצא בחוף פרת' כריש גדול-פה. מעט מאוד ידוע אודות מין זה, אך גילוי זה עשוי להצביע על קיומו של המין במים של חופי אוסטרליה.
חסרי חוליות
| קבוצה טקסונומית | מספר מוערך של מינים שתוארו | מספר מוערך של כל מיני אוסטרליה |
|---|---|---|
| ספוגיים | 1,416 | ~3,500 |
| צורבים | 1,270 | ~1,760 |
| תולעים שטוחות | 1,506 | ~10,800 |
| תולעים קוצניות ראש | 57 | ~160 |
| תולעים נימיות | 2,060 | 30,000 |
| רכיכות | 9,336 | ~12,250 |
| תולעים טבעתיות | 2,125 | ~4,230 |
| נושאי הציפורניים (Onychophora) | 56 | ~56 |
| סרטנאים | 6,426 | ~9,500 |
| עכבישנים | 5,666 | ~27,960 |
| חרקים | 58,532 | ~83,860 |
| קווצי עור | 1,206 | ~1,400 |
| חסרי חוליות אחרים | 2,929 | ~7,230 |
| מבוסס על: Williams et al. 2001 (מסת"ב 0643067493 PDF) | ||
מתוך כ-200 אלף מיני בעלי חיים באוסטרליה; בסביבות 96% הם חסרי חוליות. בעוד שההיקף המלא של מגוון חסרי החוליות אינו ברור, 90% מהחרקים ומהרכיכות מוערכים כאנדמיים. חסרי החוליות חולשים על נישות אקולוגיות רבות וחשובים בכל המערכות האקולוגיות כמפרקים, כמאביקים וכמקורות מזון. הקבוצה הגדולה ביותר של חסרי חוליות הם החרקים שכוללים 75% ממיני בעלי החיים הידועים של אוסטרליה. הסדרות המגוונות ביותר של חרקים הן סדרת החיפושיות, עם 28,200 מינים, סדרת הפרפראים עם 20,816 מינים ו-12,781 מינים של דבוראים. סדרת הזבובאים, שכוללת זבובים ויתושים, כוללת 7,786 מינים, סדרת הפשפשאים, שכוללת פשפשים וכנימות, כוללת 5,650 מינים; וישנם 2,827 מינים בסדרת החגבאים. [1] מינים שהובאו לאוסטרליה ומהווים איום משמעותי למינים המקומיים כוללים את הצרעה, הנמלה Solenopsis invicta, הנמלה Anoplolepis gracilipes ודבורות דבש פראיות שמתחרות עם הדבורים המקומיות.
לאוסטליה מגוון רחב של עכבישנים, שכולל 135 מיני עכבישים שמוכרים דיים כדי להיות בעלי שמות מוכרים. יש מספר מינים ארסיים מאוד, ביניהם המינים הידועים לשמצה עכביש המשפך Atrax robustus והאלמנה האוסטרלית, שנשיכותיהם עשויות להיות קטלניות. ישנם אלפי מינים של אקריות וקרציות מתת-הסדרה Acari. באוסטרליה נמצאים גם 8 מינים של דמויי עקרבים (Pseudoscorpionida) ותשעה מיני עקרבאים (Scorpiones).
בתת המחלקה דל זיפיות (Oligochaeta) משפחות רבות של תולעים מימיות אך רק שתי משפחות של תולעים יבשתיות מקומיות: Enchytraeidae ו-Megascolecidae. האחרונה מביניהן, כוללת את התולעת הגדולה בעולם, Megascolides australis שנמצאת רק בגיפסלנד שבוויקטוריה. תולעים אלו מגיעות באורכן ל-80 ס"מ בממוצע, אף שנמצאו פרטים באורך של עד 3.7 מטר.
המשפחה Parastacidae כוללת 124 מיני סרטני נהרות מים מתוקים אוסטרליים. במשפחה זו נכלל סרטן הנהרות הקטן בעולם, Tenuibranchiurus glypticus, שאורכו לא עולה על 30 מ"מ, וסרטן הנהרות הגדול בעולם, Astacopsis gouldi, שאורכו נאמד בעד 76 ס"מ ומשקלו ב-4.5 ק"ג. סרטן הנהרות מהסוג Cherax כולל את המין C. destructor ובנוסף את מיני המשק C. tenuimanus ו-C. quadricarinatus. מינים מהסוג Engaeus גם כן מצויים באוסטרליה, אלו לא חיים לגמרי במים שכן הם מבלים את מרבית חייהם בשוחות. באוסטרליה 7 מיני סרטני מים מתוקים מהסוג Austrothelphusa. מינים אלו חיים בשוחות על יד גדות נתיבי מים, ויכולים לסתום אותן ולשרוד מספר שנים של בצורת.
מגוון רב של חסרי חוליות ימיים מצויים במיי אוסטרליה, יחד עם שונית המחסום הגדולה שהיא מקור חשוב למגוון זה. במימי אוסטרליה חיים מגוון מינים הנמנים ממערכות שונות כגון ממערכת הספוגיים, ממערכת הצורבים (שכוללת מדוזות סוכך, אלמוגים ושושנות ים), מהמערכה קווצי עור (שכוללת קיפודי ים, כוכבי ים, נחשוני ים ומלפפוני ים) וממערכת הרכיכות. באזור אוסטרליה חיים גם חסרי חוליות ארסיים כגון מדוזה קובייתית אוסטרלית, מיני תמנון מהסוג תמנון כחול-טבעת (Hapalochlaena) ועשרה מינים השייכים למשפחת החרוטיים (Conidae), שיכולים לגרום לכשל בנשימה ולהיות קטלניים לבני אדם. הכוכבן הקוצני (Acanthaster planci) מאכלס לרוב את השונית בצפיפויות נמוכות. עם זאת, תחת תנאים שעדיין אינם ברורים, הם עשויים להתרבות כדי להגיע לצפיפות אוכלוסייה שלא ניתנת לקיום כאשר אלמוגים נאכלים בקצב מהיר יותר מהקצב שהם יכולים להתרבות. תופעה זו מציבה בעיה חמורה בטיפול בשונית. קיימים מספר מינים בעייתים נוספים של חסרי חוליות, אשר יכולים להפוך בתי גידול ימיים לאזורי קרקע חולית וצחיחה בעקבות איסוף יתר של הטורפים שלהם. מינים מזיקים של חסרי חוליות שהובאו לאוסטרליה כוללים את המינים Musculista senhousia, Perna canaliculus, Mytilopsis sallei ו-Asterias amurensis, כל אלו דוחקים מינים מקומיים.
במים האוסטרליים סרטנים רבים שייחודיים במינם. המחלקה הידועה ביותר, שאליה שייכים כל מיני הסרטנים האכילים היא סרטנים עילאיים. המים החמימים של אוסטרליה הצפונית מהווים בית גידול למינים רבים של סרטנים מעשירי רגליים (Decapoda). הסרטנוניים, שכוללים את הקפזרגלאים ושווי הרגל, מגוונים יותר במים הקרירים של אוסטרליה הדרומית. קבוצות ימיות פחות ידועות כוללות את המחלקות Remipedia, Cephalocarida, סרטנים מסננים, רגלסתיים וצדפונאים. אחד המינים המפורסמים הוא הסרטן Pseudocarcinus gigas, הסרטן השני בגודלו בעולם, המצוי במים עמוקים ושוקל עד 13 ק"ג, והלובסטרים הקוצניים האוסטרלים, כגון Panulirus cygnus, ששונים מלובסטרים אחרים בכך שהם חסרי צבתות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Australian Biological Resources Study (באנגלית)
- Australian Insect Common names (באנגלית)
- Australian Museum, מוזיאון ההיסטוריה הטבעית של אוסטרליה (באנגלית)
- Crustacean Gallery- Marine crustacean from southeastern Australia (באנגלית)
- Fauna of Australia (באנגלית)
- University of Melbourne Australian Venom Research Unit, תיאורים ותמונות של מינים ארסיים רבים (באנגלית)
- The lost giants that prowled the Australian wilderness - (באנגלית) מאתר ה-BBC
הערות שוליים
- ^ מדוע אם מין פולש ימות זה טוב ואם מין מקומי ימות זה רע? ליעד, באתר מכון דוידסון
- ^ 2.0 2.1 סכנה: מינים פולשים, באתר מכון דוידסון
- ^ אויב לאומי מספר אחת: החתולים, באתר מאקו
29213834החי באוסטרליה