קנגורו אדום
 קנגורו אדום
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | קנגוראים |
| משפחה: | קנגוריים |
| סוג: | קנגורו |
| מין: | קנגורו אדום |
| שם מדעי | |
 Macropus rufus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
הקנגורו האדום (שם מדעי: Macropus rufus) הוא מין של יונק כיס והמין הגדול ביותר במיני הקנגורו, ביונקי היבשה של אוסטרליה ובכל מיני הכיסאים המודרניים.
תפוצה
הקנגורו האדום הוא היונק הגדול ביותר האנדמי לאוסטרליה ויונק הכיס בעל התפוצה הרחבה ביותר. הוא מצוי בכל רחבי אוסטרליה מלבד באזורים הפוריים שבדרום, בחוף המזרחי וביערות הגשם שבצפון. בתי הגידול של הקנגורו האדום כוללים אזורים מכוסים שיחים, ערבות עשב ומדבריות. על פי רוב, בתי הגידול פתוחים עם מעט עצים המעניקים צל.
מראה ואנטומיה
.jpg)
הקנגורו האדום הוא מין גדול מאוד של קנגורו, הוא בעל אוזניים ארוכות ומחודדות וחרטום מרובע. לזכרים פרווה קצרה בצבע חום אדמדם שהופכת לצהבהבה בהירה בחלק הגחוני של הגוף ובאזור הגפיים. הנקבות קטנות מהזכרים ובעלות פרווה בצבע כחול-אפור שהופכת לאפורה בהירה באזור הגחוני של הגוף, אף על פי שבמקומות צחיחים דומה צבען של הנקבות יותר לצבע הזכרים. לקנגורו האדום זוג גפיים קדמיות בעלות טפרים קטנים, זוג גפיים אחוריות שריריות המשמשות לניתור וזנב חזק המשמש לעיתים קרובות לתמיכה במשקל הגוף בעת עמידה זקופה. לזכרים כתפיים רחבות יותר וזרועות גדולות יותר משל הנקבות.
רגלי הקנגורו האדום פועלות בדומה לגומייה, גיד אכילס נמתח בעת הנחיתה ומשחרר את האנרגיה האצורה בו כדי לדחוף את בעל החיים מעלה וקדימה. כך מתאפשרת תנועת הניתור האופיינית. הזכרים מסוגלים לעבור מרחק של מעל 9 מטרים בניתור אחד.
אורך הראש והגוף של הזכרים מגיע ל-1.3-1.6 מטרים ואורך הזנב מגיע ל-1-1.2 מטרים. הנקבות קטנות באופן ניכר, אורך הראש והגוף מגיע ל-85–105 ס"מ ואורך הזנב מגיע ל-65–85 ס"מ. משקל הנקבות נע בין 18 ל-40 ק"ג, בעוד שמשקל הזכרים בדרך כלל כפול מכך ונע בין 55 ל-85 ק"ג. קנגורו אדום ממוצע מגיע לגובה של 1.5 מטרים בעמדו זקוף. זכרים בוגרים גדולים יכולים להגיע לגובה של 1.8 מטרים, כאשר הפרט הגדול ביותר שתועד הגיע לגובה של 2.1 מטרים ולמשקל של 91 ק"ג. עדויות על פרטים גדולים אף יותר, שחלקן טוענות למשקל של כ- 150 ק"ג, אינן נדירות.
הקנגורו האדום שומר על טמפרטורת גוף פנימית של 36°C תוך שימוש במגוון התאמות פיזיות, פיזיולוגיות והתנהגותיות. התאמות אלו כוללות שכבת פרווה מבודדת, הורדת רמת הפעילות והישארות בצל כאשר הטמפרטורות גבוהות, התנשפות, הזעה וליקוק הגפיים הקדמיות. מיקום עיניו של הקנגורו האדום מעניק לו שדה ראייה של כ- 300°.
אקולוגיה
.jpg)
תזונה
הקנגורו האדום ניזון בעיקר מצמחייה ירוקה, במיוחד עשבים טריים, ומסוגל לספק את צרכיו אפילו כאשר מרבית הצמחים נראים חומים ויבשים. מחקר שנערך על קנגורואים במרכז אוסטרליה חשף כי עשב ירוק מהווה 75-95% מתזונתם, כאשר המין Eragrostis setifolia, הנשאר ירוק גם בעונה היבשה, מהווה 54% מכלל זאת. בעתות יובש, הקנגורואים נשארים בערבות עשב פתוחות וליד נתיבי מים בחיפוש אחר צמחים ירוקים. אף על פי שהקנגורו האדום מעדיף לאכול עשבים, הוא עשוי לאכול גם מינים של כף-אווז ויחפש אפילו שיחים כאשר המזון המועדף עליו אינו בנמצא. הקנגורו האדום מסוגל לשמור על כמות מים מספקת ולמצוא צמחייה טרייה שתאפשר לו לשרוד גם בסביבה צחיחה. הכליות של הקנגורו האדום מצטיינות בריכוז שתן, במיוחד בקיץ.
פעילות
קנגורואים אדומים מתכנסים לעיתים במספרים גדולים באזורים בהם יש מזון רב, קבוצות אלו עשויות למנות עד 1,500 פרטים. הקנגורו האדום פעיל בעיקר בשעות הדמדומים ובלילה ומעדיף לנוח בצל במהלך היום, אם כי הוא עשוי לנוע במהלך היום. הקנגורואים האדומים מסתמכים בעיקר על צל של שיחי מלוח ועצי שיטה קטנים, ופחות על צל של מחשופי סלעים ומערות. הפעילות העיקרית שהם מבצעים במהלך היום היא ליחוך.
אזור מחיה
בדומה למרבית מיני הקנגורו, הקנגורואים האדומים נשארים בדרך כלל באזור מחיה מוגדר, אם כי שינויים סביבתיים משמעותיים עשויים לגרום להם לנדוד על פני מרחקים גדולים. לקנגורואים בניו סאות' ויילס יש שטחי מחיה שבועיים שגודלם 258–260 הקטאר, כאשר השטחים הגדולים ביותר שייכים לזכרים בוגרים. כאשר יש מחסור במזון ובגשמים, הקנגורואים עשויים לנדוד 25–30 ק"מ למקומות בהם המזון זמין יותר. מחקר נוסף על הקנגורואים במרכז אוסטרליה מצא שמרביתם נשארים קרוב לצמחייה הקיימת, אך מתפזרים כדי למצוא צמחים טריים אחרי ירידת הגשם.
טורפים
הקנגורו האדום גדול מכדי שיהיו לו טורפים משמעותיים מלבד האדם (למעט תנין הים). הוא מסוגל להגן על עצמו באמצעות רגליו החזקות וטפריו על ידי בעיטות וחבטות. עם זאת, כלבי דינגו ועיטים עשויים להרוג ולטרוף קנגורואים צעירים, ולכן אלו מוצאים הגנה בכיס של אמם. בעבר היו לקנגורו האדום טורפים משמעותיים שנכחדו, ביניהם אריה הכיס, המגלניה ונחש הוונאמבי. הקנגורו האדום הוא שחיין מצוין, ולעיתים קרובות בורח למקורות מים כאשר הוא מאוים על ידי טורף. אם הטורף רודף אחריו למים, הקנגורו עשוי להשתמש בגפיו הקדמיות כדי להחזיק אותו מתחת למים ולהטביע אותו.
התנהגות
הקנגורואים האדומים חיים בקבוצות של 2–4 פרטים, כאשר הקבוצות הנפוצות ביותר הן של נקבות וצאצאיהן. באזורים מאוכלסים בצפיפות עשויות להימצא קבוצות גדולות יותר בהן הנקבות חיות בדרך כלל עם זכר. החברות בקבוצות הללו גמישה מאד והזכרים אינם טריטוריאליים. מרבית המאבקים מתרחשים בין זכרים צעירים במסגרת מעין "אגרוף" טקסי. הזכרים בדרך כלל נעמדים על רגליהם האחוריות ומנסים להוציא את יריבם מאיזון באמצעות חבטות או נעילת זרועות, ואם הקרב מסלים, השניים יחלו לבעוט זה בזה. הזכרים נעזרים בזנבם כדי לתמוך במשקל גופם ובועטים באמצעות רגליהם האחוריות החזקות. בהשוואה למיני קנגורו אחרים, קרבות בין קנגורואים אדומים נוטים לכלול יותר היאבקות. הקרבות קובעים את יחסי הדומיננטיות בין הזכרים, וקובעים מי יקבל שליטה על העדר. זכרי אלפא נוטים להיאבק יותר ולהפגין התנהגויות אלימות יותר עד אשר הם מודחים ממעמדם. זכרים מנותקים חיים בגפם ונמנעים ממגע קרוב עם אחרים.
התרבות
הקנגורואים האדומים מתרבים כל השנה. לנקבות יכולת יוצאת דופן לדחות את לידת צאצאן עד אשר הצאצא הקודם עוזב את הכיס. תופעה זו נקראת דיאפאוזה עוברית. לקנגורו האדום מערכת הרבייה האופיינית לקנגורואים, הוולד נולד אחרי 33 ימים בלבד, ועל פי רוב, רק צאצא אחד נולד בכל פעם. הוולד עיוור, חסר שיער, ואורכו ס"מ בודדים. רגליו האחוריות אינן מפותחות והוא משתמש בגפיו הקדמיות המפותחות יותר כדי לטפס דרך הפרווה הצפופה שעל בטן אמו ולהיכנס לכיס, תהליך שלוקח שלוש עד חמש דקות. ברגע שהוולד מגיע לכיס, הוא נצמד לאחת משתי העטינים ומתחיל לינוק. משלב זה האם יכולה להרות שוב מיידית אלא שהתפתחותו עשויה להיות מושהית בהתאם להתפתחות הולד שבכיס. הצאצא בכיס גדל במהירות. לאחר כ- 190 ימים הצאצא גדול ומפותח דיו כדי לצאת מהכיס, לאחר שהוציא את ראשו מהכיס במשך כמה שבועות עד שחש בטוח מספיק כדי לצאת. משלב זה הלאה, הצאצא מבלה פרקי זמן הולכים וגדלים מחוץ לכיס. אחרי 235 ימים בערך הוא עוזב את הכיס בפעם האחרונה, אף שהוא ממשיך לינוק עד גיל שנה בערך. הנקבה יכולה להתחיל להתרבות מגיל 18 חודשים או לכל המאוחר מגיל חמש שנים בעת בצורת, כאשר הגיל הממוצע להתחלת ההתרבות הוא שנתיים וחצי.
נקבת הקנגורו נמצאת בדרך כלל בהריון תמידי, מלבד ביום בו היא יולדת. עם זאת, היא מסוגלת להשהות את התפתחות העובר עד שהצאצא הקודם שלה מסוגל לעזוב את הכיס. הדיאפאוזה הזו מתרחשת בעתות בצורת ובאזורים בהם מקורות המזון אינם מספקים. הרכב חלב האם משתנה בהתאם לצורכי הצאצא. נקבת הקנגורו האדום עשויה לטפל בשלושה דורות של צאצאים בו זמנית, צעיר שחי לצידה ויונק מפטמתה המוארכת, צעיר שחי בכיסה ויונק מפטמתה השנייה ובלסטולה שנמצאת בהשהיה ברחמה.
נקבות קנגורו עשויות לאמץ צאצאים של נקבות אחרות, זוהי התנהגות הורית שנפוצה בקרב מיני בעלי חיים נוספים כגון זאבים ופילים.
הקנגורו האדום והאדם
הקנגורו האדום הוא מין נפוץ מאוד ובדומה לכל החי של אוסטרליה הוא מוגן בחוק. הקנגורו האדום הרוויח מהתפתחות החקלאות ומבורות מים שיצר האדם, אך תחרות עם חיות משק וארנבות מסכנת אותו. לעיתים הוא נורה על ידי חקלאים הרואים בו מזיק, אך לשם כך דרוש רישיון ציד מממשלת המדינה.
קנגורואים אדומים שמסונוורים מפנסי מכוניות או נבהלים מרעש מנועים נוטים לקפוץ לפני מכוניות ולהסב להן נזק כבד, עד כדי הריסת כלי רכב קטנים או בלתי מוגנים. הסכנה הנשקפת למכוניות בפגיעה מסוג זה גדולה הרבה יותר אם מקום הפגיעה הוא השמשה הקדמית. מסיבה זו, תמרורי "קנגורואים חוצים" נפוצים באוסטרליה.
שימוש מסחרי
הקנגורואים האדומים רבים כל כך שהם ניצודים באופן מוסדר עבור פרוותם ובשרם. היתרי הציד הפרטיים והציד המסחרי מפוקחים במסגרת תוכניות ארציות שמטרתן לשמור על אוכלוסיות הקנגורו האדום ולנהל אותן כמשאב מתחדש. ציד מסחרי של קנגורואים הוא נושא שנוי במחלוקת, במיוחד בשל הפופולריות של בעלי החיים הללו.
בשנת 2000 ניצודו 1,173,242 קנגורואים, ובשנת 2009 הגבילה הממשלה את מספר הקנגורואים האדומים המותרים לציד מסחרי ל-1,611,216. תעשיית הקנגורואים מגלגלת כ-270 מיליון דולרים בשנה ומפרנסת מעל 4,000 איש. בשר הקנגורו משמש למאכל אדם כמו גם כמזון לחיות מחמד. בשר קנגורו הוא רזה מאוד ומכיל כ-2% שומן בלבד. עור הקנגורו משמש כחומר גלם בתעשיית העור.
קישורים חיצוניים
- קנגורו אדום, באתר ITIS (באנגלית)
- קנגורו אדום, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קנגורו אדום, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קנגורו אדום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קנגורו אדום, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
37111935קנגורו אדום