כיסנאי דואה

כיסנאי דואה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
תת־מחלקה:	יונקי כיס
סדרה:	קנגוראים
משפחה:	כיסנאיים
סוג:	כיסן דואה
מין:	כיסנאי דואה
תת-מינים
	P.b. ariel; P.b. breviceps; P.b. longicaudatus; P.b. papuanus;
שם מדעי
	Petaurus breviceps; ‏ווטרהאוס, 1893
תחום תפוצה

כיסנאי דואה (שם מדעי: Petaurus breviceps, מוכר בשם הלועזי ״שוגר גליידר״ - Sugar Glider - דאון הסוכר), הוא יונק כיס הנפוץ במזרח ובצפון אוסטרליה, גינאה החדשה, מספר איים סובבים, וכן טסמניה. הוא נוהג לדאות מעץ לעץ, כשמו, קרומי עור הנמתחים בין ידיו ורגליו, ויכול לדאות עד 50 מטר. הוא פעיל בלילה, מחבב פירות סוכריים ונקטריים (ועל כן מכונה שוגר), ומבלה את מרבית זמנו בצמרות עצים.

הכיסנאי הוא חיית מחמד אקזוטית פופולרית, אך הסחר בו אינו חוקי בחלק מהמדינות, כולל אוסטרליה וחלקים מארצות הברית.^[1] בישראל הסחר בו חוקי.

הכיסנאי דומה מאוד במראהו והתנהגותו לסנאי דואה ורבים מבלבלים ביניהם, אך הם אינם קרובי משפחה מבחינה טקסונומית. זוהי דוגמה לאבולוציה מתכנסת.

תיאור כללי

הכיסנאי דומה לסנאי במראהו. אורך גופו, מאפו לזנבו, בין עשרים וארבעה סנטימטרים לשלושים סנטימטרים. הזכרים שוקלים כ-130 גרם והנקבות כ-120 גרם,^[2] ולזכרים בלוטות ריח במצח ובחזה. לכיסנאי חמש אצבעות בכל כף רגל, ולכל אחת טופר, פרט לבוהן האצבע האחורי. ברגליו האחוריות, האצבע השנייה והשלישית ממוזגות באופן חלקי, היוצר מין מסרק. לכיסנאי פרווה רכה בגוון אפור-כחלחל; אך נראו פריטים צהובים, חומים או (לעיתים רחוקות) לבקנים. פס שחור יורד מאפו לאמצע גבו. צבע בטנו, גרונו, וחזהו קרם. מאפינו הבולט ביותר הוא הקרום המשתרע מהאצבע החמישית לבוהן הראשון. כאשר רגליו נמתחות החוצה, קרום זה מאפשר לכיסנאי לדאות מרחק ניכר. הם ישנים בקניהם בשעות היום, ובמהלך הלילה הם צדים חרקים ובעלי חוליות קטנים, ואוכלים פירות מתוקים ואת המוהל המתוק של מינים מסוימים של עצי אקליפטוס, שיטה וגומי. השוגר זקוק לסוכר באופן תמידי כדי לשרוד, ולכן הם אוהבים פירות וצוף ושוהים בצמרות העצים.

תוחלת חיים ממוצעת בטבע היא עד 9 שנים. בשבי הוא חי בדרך כלל עד 12 שנים, ותוחלת החיים המקסימלית שדווחה היא 17 שנים.

תפוצה

הכיסנאי הוא מין אנדמי לחלקים של אוסטרליה, גינאה החדשה וכמה מאיי אינדונזיה. המאובנים הראשונים של השוגר נמצאו במערה בוויקטוריה.

הכיסנאים מצויים בכל יער שיש בו מזון מתאים, אך נפוצים יותר ביערות אקליפטוס.

מבנה חברתי ורבייה

הכיסנאים הם בעלי חיים חברתיים מאוד. הם חיים בקבוצות משפחתיות או מושבות הכוללים עד שבעה בוגרים, והצעירים, שעוזבים את הקן כשהם יכולים, גרים ביחד ומשתפים פעולה להגן על הטריטוריה שלהם. הזכר הדומיננטי מסמן את הטריטוריה שלו ואת חברי הקבוצה בעזרת רוק וריח המיוצרים על ידי בלוטות הריח. פולשים שאין להם את הריח המתאים יגורשו באלימות. כל מושבה מגנה על שטח של כ-2.5 דונם.

הכיסנאים מתרבים פעם או פעמיים בשנה, בהתאם לתנאי האקלים. נקבת כיסנאי ממליטה שני גורים או לעיתים גור אחד, בכל המלטה. תקופת ההריון נמשכת בין 15 ל-17 ימים, ולאחר מכן זוחל הוולד לכיס אמו להמשך התפתחות.^[3] הצעירים נשארים בכיס האם כ-60 יום לאחר הלידה, העיניים נפקחות לראשונה סביב 80 יום לאחר הלידה, וצעירים יעזבו את הקן כ-110 ימים לאחר הלידה.