תולעים טבעתיות
 תולעים טבעתיות
| |
|---|---|
תולעת צינור ענקית
| |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | אוקריוטיים |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | תולעים טבעתיות |
| שם מדעי | |
 Annelida
| |
תּוֹלָעִים טַבַּעְתִּיּוֹת[1] (שם מדעי: Annelida) או תולעי פרקים[2] הן תולעים פרוקות (אנ') ובעלות צלום (חלל גוף משני); רובן ימיות, חלקן חיות במים מתוקים וחלקן יבשתיות. במערכת התולעים הטבעתיות יש כ-15,000 מינים.
המערכת נחלקת לשלוש מחלקות עיקריות: הרב זיפיות (Polychaeta), התולעים הדל זיפיות (Oligochaeta) והעלוקות (Hirudinea). תולעים טבעתיות נבדלות מתולעים שטוחות בכך שיש להן גוף סגמנטלי (פרוק), כלומר מחולק לסגמנטים (פרקים) - טור של יחידות שחוזרות על עצמן, אחד מיתרונות הסגמנטציה הוא הסיוע לתנועה מכיוון שכל זוג פרקים מחוברים באמצעות שריר המאפשר לנוע אחד יחסית לשני.
רב-זיפיות
רב זיפיות (שם מדעי: Polychaeta) הם תת-מחלקה בקרב התולעים הטבעתיות, מדובר בדרך כלל בתולעים ימיות. בכל קטע (סגמנט) בגופן ישנן שתי בליטות בשרניות הקרויות בשם Parapodia המורכבות מזיפים רבים.
ישנם יותר מ-10,000 מינים המשויכים לתת מחלקה זו. המוכרים יותר מביניהם הם: תולעת הפתיון (Arenicola Marina), תולעת החול (Sandworm), תולעת הצדפה (Worm nereis).
רבי זיפיות הם מין שנפוץ מאד בעולם, ונודעים ביכולתם לשרוד בטמפרטורות אוקיינוס הקרות ביותר של מישור תהומי, אך מצד שני, אותו מין מסוגל גם לשרוד בטמפרטורות הרבה יותר גבוהות. רבי-זיפיות מצויים באוקיינוסים בכדור הארץ בכל העומקים, החל במינים שחיים לצד פלנקטון, כלומר קרוב לפני המים, וכלה במינים שנצפו בידי רובוט צוללת בתחתית תהום צ'לנג'ר, שהיא הנקודה העמוקה ביותר של תחתית האוקיינוסים המוכרת כיום בכדור הארץ.
דל-זיפיות
דל זיפיות (שם מדעי Oligochaeta), היא תת-מחלקה במשפחת התולעים הטבעתיות, אשר מורכבת מסוגים רבים של תולעי מים, ותולעים יבשתיות. תת-מחלקה זו כוללת בתוכה את כל השלשולים השונים. דוגמאות לתולעים בתת-המחלקה: שלשולים יבשתיים (Megadrile, חלקם חיים רק ביבשה, חלקם רק במים, ואף יש מינים אשר חיים בשניהם), תולעת סיר (Pot Worm), תולעת קרח (Ice Worm), ועוד כמה תולעים שלא השתנו כלל עוד מימי הביניים[דרוש מקור]. במחלקת הדל-זיפיות נמנים כ-10,000 מינים מוכרים. לתולעים אלה יש בדרך כלל מעט מאד זיפים על גופן, בניגוד לרב-זיפיות ומכאן השם דל-זיפיות. הידועות ביותר מתת-מחלקה זו הן תולעי אדמה.
עלוקות
עלוקות (Leaches) הן תת-מחלקה השייכת לתולעים טבעתיות. עלוקות נבדלות מדל זיפיות ומרב זפיות בצורה משמעותית. לדוגמה: העלוקות חסרות זיפים, ופילוח איבריהם הפנימי של איבריהם שונה מזה של רב זיפיות ודל זפיות, גופם מוצק הרבה יותר, ובכל אחד מקצותיהם איברים דמויי מוצצים המאפשרים להם להצמד לגופים שונים.
רוב העלוקות חיות בסביבת מים מתוקים, קיימים אף מיני עלוקות החיים בסביבה בעלת אופי יותר יבשתי ואפילו באזור בו ישנם מים מלוחים. רוב העלוקות ניזונות מדם (hematophagous) בעלי חיים בעלי חוליות ואף מבעלי חיים חסרי חוליות. עלוקות כגון medicinalis Hirudo שימשו בעבר, כאשר הרפואה לא הייתה מתקדמת, להסיר דם מחולים עוד מימי יוון והודו הקדומות, מנהג זה עדיין נמצא בשימוש במדינות העולם השלישי.
בדומה לכל התולעים במשפחת התולעים הטבעתיות, גם גופה של העלוקה עשוי מסגמנטים (מקטעים), אבל בניגוד למינים האחרים, אין התאמה בין הפילוח החיצוני של גופה עם פילוח האיברים הפנמיים שלה. את המשטח החיצוני שלה ניתן לחלק ל-102 מקטעים, בעוד את החלק הפנימי ניתן לחלק ל-32 מקטעים; החלק הראשון מוגדר כראש העלוקה ומחולק לארבעה סגמנטים וכולל בתוכו גם איבר, סוג של מוצץ (Sucker), אחריו ניתן להבחין ב-21 מקטעים הכוללים בעיקר עצבים, שני אברי רבייה, ותשעה זוגות אשכים. לבסוף שבעת הסגמנטים האחרונים מאחסנים את המוצץ המצוי בצדה האחורי של העלוקה, וגם נוסף על כך מוח אחורי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, 1983. כרך 4 - החיים במים, עמוד 99
- ^ לב פישלזון (1979), זואולוגיה, הוצאת הקיבוץ המאוחד - תש"ם
