קנגורו חולדתי רחב-פנים
 קנגורו חולדתי רחב-פנים
| |
|---|---|
| קנגורו חולדתי רחב-פנים קנגורו חולדתי רחב-פנים | |
| מיון מדעי | |
| תחום תפוצה | |
|
קנגורו חולדתי רחב-פנים (שם מדעי: Potorous platyops; מוכר יותר כפוטורו רחב-פנים) הוא מין כיסאי קטן דמוי אוגר בסוג קנגורו חולדתי שחי בדרום-מערב יבשת אוסטרליה ונכחד מן העולם בשלהי המאה ה-19. מין זה היה הקטן ביותר בסוגו, ובעל מאפיינים אנטומיים ייחודים דוגמת פנים רחבות וקצרות ולחיים נפוחות. כבר בעת גילויו באמצע המאה ה-19 דווח שהוא יונק נדיר למדי, וסך הכול נאספו בחיים כתריסר פרטים בלבד. הפוטורו רחב הפנים נכחד בין 1874 ל-1905 מסיבות לא ברורות; ההכחדה שלו מיוחסת לטריפה על ידי חתול הבית שהובא ליבשת על ידי האדם, בשילוב עם תנאי בצורת והתפרצות חמורה של מחלה.
מיון ותיאור מדעי
התיאור המדעי הראשון של הפוטורו רחב הפנים, פורסם בשנת 1844 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון גולד. הדגימות ששימשו לתיאור המין, נאספו על ידי ג'ון גילברט בשנת 1839 במפרץ המלך ג'ורג' וב"ביצות וולימה ליד נורת'ם" באוסטרליה המערבית שזוהו מאוחר יותר כאגם וולימורורינג (150 קילומטרים צפונית-מזרחית לפרת'). גילברט הגיע לאזורים הללו במהלך ביקורו במושבת נהר הברבורים שהוקמה זמן קצר קודם לכן, ובילה את הזמן באיסוף בעלי חיים אוסטרליים עובר ג'ון גולד.
הדגימות שנשלחו לגולד, הוצגו בפני האגודה הזואולוגית של לונדון, והגולגולות והעור הופקדו למשמרת במוזיאון להיסטוריה של הטבע. מאז התיאור הראשון של גולד, נאספו בטבע רק פוטוראים בודדים; הבוטנאי ג'יימס דרומונד אסף פוטורו אחד בשנות ה-40 של המאה ה-19, והזואולוג ג'ורג' מאסטרס אסף כ-4 פרטים בשנות ה-60 של המאה ה-19. האספן ויליאם ווב השיג 5 פרטים במפרץ המלך ג'ורג' בשנת 1874 והוא היה האחרון שהצליח לאסוף פוטורו רחב-פנים בטבע; הדגימות שאסף מוחזקות כיום במוזיאון מקלי בסידני.
בשנת 1934, הממולוג האוסטרלי הדלי הרברט פינליסון שחקר יונקי כיס קטנים רבים ברחבי אוסטרליה, בחן שרידים מגוונים של כיסאים שנמצאו במערת קלי היל באי הקנגורו בחופי אוסטרליה הדרומית. הוא גילה בתוכם להפתעתו שרידים של פוטורו אשר חלקו קווי דמיון עם השרידים הידועים של פוטורו רחב-פנים. עם זאת, העצמות הללו נמצאו באזור רחוק בהרבה מטווח התפוצה המשוער של המין, והשיניים גם הן היו שונות מהדגימות האחרות. פינליסון החליט שהשרידים הללו מייצגים מין פוטורו חדש, אותו כינה "פוטורו מורגן" (Potorous morgani) על שם האספן שמצא אותם. בהמשך, הוא השיג גולגולת שנייה שלמה יותר מאותה מערה, והשוואה בינה לבין השרידים הקודמים והדגימות האחרות, הובילה אותו למסקנה שמדובר בפוטורו רחב-פנים.
בספר "היונקים של אוסטרליה" ג'ון גולד קרא למין "קנגורו חולדתי-רחב פנים", אולם שמו האוסטרלי הנפוץ הוא פוטורו רחב-פנים שהושאל מהכינוי של המין הראשון שהתגלה (פוטורו חוטמני כיום), כחלק מהמדיניות האוסטרלית להעדיף שמות המבוססים על כינויים מקומיים בשפת הילידים האבוריג'ינים. האספן ג'ון גילברט שרכש את הדגימה הראשונה מהילידים האבוריג'ינים, כתב לג'ון גולד שהיונק מוכנה מודה, מור-דה או מורט בשפת ניונגר של הילידים במערב אוסטרליה. השם המדעי שניתן למין על ידי גולד הוא "פוטורוס פלטיפוס" (Potorous platyops), שמשמעותו: הפוטורו בעל כף הרגל הרחבה והשטוחה.
מידע כללי
אנטומיה ומראה
הפוטורו רחב הפנים היה המין הקטן ביותר בסוגו, והזכיר במראהו החיצוני אוגר או נברן גדול. מבנה גופו היה קומפקטי וגוצי, והוא התאפיין בראש גדול ועגלגל עם חרטום חרוטי. הגולגולת שלו הייתה רחבה יחסית ובעלת לסתות קטנות, והאף היה עגול וקצר בדומה לקנגורו חולדתי מדברי או לקנגורו חולדתי אדמוני ובניגוד מובהק למיני הפוטורו. סימן ההיכר הבולט של המין, היו הלחיים הנפוחות והגדולות שלו אשר הזכירו גור של וומבט. האוזניים של הפוטורו היו קטנות ועגולות, ועיניו החרוזיות בלטו מחוריהן. למין היו רגליים אחוריות ארוכות וחזקות, וגפיים קדמיות דקות וקטנות. זנבו היה דקיק וקצר לעומת מינים אחרים.
הפרווה של הפוטורו רחב הפנים הייתה צפופה, רכה וזיפית. צבעה הכללי היה חום בהיר, בז' או אפרפר בחלק העליון ולבן-קרמי או שמנת בחלק התחתון. הפרווה הייתה שזורה בשערות צהובות ולבנות שהעניקו לה מראה מפוספס. הפנים היו בהירות במעט מהגוף, עם סנטר לבנבן וסימונים לבנים דהוים בלחיים, סביב האף וליד האוזניים. אורך ראשו וגופו של הפוטורו היה 24 סנטימטרים, ואורך זנבו 18 סנטימטרים בלבד; משקלו היה 0.8 קילוגרם.
תפוצה
הפוטורו רחב הפנים היה אנדמי לאוסטרליה. הפרטים הבודדים שנאספו בחיים, היו מוגבלים לחגורת החיטה בדרום-מערב אוסטרליה המערבית. שרידים ומאובנים שהתגלו במשך השנים, מצביעים על כך שטווח התפוצה ההיסטורי השתרע מדרום-מערב אוסטרליה לאורך קו החוף הדרומי ומישור נולארבור, עד לחצי האי אייר באוסטרליה הדרומית; שרידים שלו נמצאו גם באי הקנגורו. בית הגידול שלו כלל ככל הנראה פסיפס של שיחים, כרי דשא וביצות מלוחות לצד מישורים חוליים, ונראה שהוא לא אכלס כלל יערות בניגוד לקרוביו. בהתחשב בנדירות של המין והכחדתו המוקדמת, אין כלל מידע אודות ההתנהגות והתזונה שלו. המידע היחיד שהאספן ג'ון גילברט הצליח לחלץ מפי האבוריג'ינים, הוא שהפוטורו שנרכש מהם נהרג בסבך סביב אחד מלגונות המלח בביצות וולימה.
הכחדה
כבר בדיווחים המוקדמים של אספנים מהמאה ה-19, צוין שהפוטורו רחב הפנים היה מין נדיר. הפעם האחרונה שהמין נאסף בטבע הייתה בשנת 1874. גיא שורטרידג שניסה ללא הצלחה למצוא פרטים חיים במסעו ליד מפרץ ברמר, מצא שרידים שלו במערה ליד נהר מרגרט לצד שרידים של דיבלר ופוטורו גילברט, אולם הם זוהו מאוחר יותר כשרידים של קואקה צעירה. בדו"ח שלו שנכתב בשנת 1910 והתבסס על ראיונות עם ילידים אבוריג'ינים, נכתב שהמין היה נפוץ בעבר במספרים גדולים באזורים ספציפיים, וששגרת יומו דמתה לקואקה; על פי הערכה של שורטרידג, הוא נכחד בשנת 1905. הרשימה האדומה של IUCN, מתייחסת לפוטורו רחב הפנים כמין נכחד (EX), מאחר שחלפו למעלה ממאה שנה ללא צפייה בפרט חי. ממין זה נותרו מספר פוחלצים, גולגולות ועצמות השמורים במוזיאונים באוסטרליה ובאירופה.
הסיבות להכחדה המוקדמת של הפוטורו אינן ברורות. המין נעלם עוד לפני הבאת השועל האדום ליבשת, ולפני שהחלה המרת שטחי טבע לחקלאות בחגורת החיטה בדרום-מערב אוסטרליה. רעיית עדרי בקר וצאן שהייתה לפגוע עלולה במשאבי המזון של המין, לא הייתה עדיין נפוצה באותה תקופה, והיא גם הוגבלה משמעותית בעקבות נוכחות הצמח עלי-לב רעיל (Gastrolobium bilobum מהפרפרניים) שגרם למותם של הבהמות.
על בסיס הכחדות מוקדמות אחרות של יונקים אוסטרלים קטנים, ישנן שתי תאוריות מרכזיות להכחדת המין:
- התאוריה הראשונה גורסת שחתול הבית שהובא על ידי המתיישבים האירופאים ליבשת כדי להילחם במזיקים המקומיים, גרם כנראה לצניחה קטסטרופלית באוכלוסיית הפוטורו; הערכה זאת נתמכת בכך שהחתול ידוע עד היום באוסטרליה כטורף פולש המשפיע באופן חמור על כיסאים קטנים, ובשל העובדה שעד 1890 החתול כבר היה נוכח בכל טווח התפוצה של הפוטורו.
- התאוריה השנייה סבורה, שאוכלוסיית המין סבלה מהתפרצות מחלה אפיזוטית חמורה שהתפשטה ברחבי הטווח ומחקה אוכלוסיות שלמות; הערכה זאת נתמכת גם היא במקרים דומים שאירעו לכיסאים אחרים בתקופה מאוחרת יותר.
ארגון השימור IUCN, סבור שההכחדה נגרמה משילוב של שתי התאוריות הנזכרות יחד עם השפעות בצורת, ואולי גם כתוצאה מתחרות על מקורות מזון עם הארנבונים ומשינוי משטרי השריפה של המתיישבים האירופאים; הילידים האבוריג'ינים נהגו להצית שריפות מבוקרות קטנות שגרמו לחידוש מתמיד של הצמחייה ופעולות אלה הופסקו לאחר הגעת המתיישבים האירופאים וגרמו לצמצום המזון הזמין של הפוטורו.
לקריאה נוספת
- Westerman, M., S. Loke, and M. S. Springer. "Molecular phylogenetic relationships of two extinct potoroid marsupials, Potorous platyops and Caloprymnus campestris (Potoroinae: Marsupialia)." Molecular Phylogenetics and Evolution 31.2 (2004): 476-485.
- Butler, William H., and D. Merrilees. Remains of Potorous platyops (Marsupialia, Macropodidae) and other mammals from Bremer Bay, Western Australia. 1971.
- Abbott, Ian. "Historical perspectives of the ecology of some conspicuous vertebrate species in south-west Western Australia." Conservation Science Western Australia 6.3 (2008): 1.
קישורים חיצוניים
- פוחלץ של פוטורו רחב פנים במוזיאון בפריז.
- פוחלץ של פוטורו רחב פנים במוזיאון אוסטרלי.
- צילומי גולגולות של פוטורו רחב פנים
הערות שוליים
29503714קנגורו חולדתי רחב-פנים