קנגוראים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקנגוראים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: יונקי כיס
על־סדרה: חיות כיס אוסטרליות
סדרה: קנגוראים
שם מדעי
Diprotodontia
אוון, 1866
כיסנאי דואה
וומבט מצוי בשלג.
וולבי סלע צהוב-רגל
קוסקוס דובי סולאווסי

קנגוראים (שם מדעי: Diprotodontia) היא סדרה בתת-מחלקת חיות הכיס. בסדרה נמצאים כ-120 מינים של חיות כיס, ובהם סוגי הקנגורו, סוגי הוולבים, הפוסומים, הקואלות, הוומבטיים, וכן סוגים נוספים.

מאפיינים

הקנגוראים החיים היום הם בדרך כלל אוכלי עשב, כמו רוב המינים בסדרה שנכחדו. יש בסדרה גם סוגים מעטים הניזונים גם מחרקים, וסוגים נדירים של אוכלי כל, ככל הידוע, הטורפים היחידים בסדרה שתפוצתם הייתה רחבה הם בני המשפחה אריות כיס, הקרובים לוומבט.

הסדרה אנדמית לאוסטרליה פרט למקרים יוצאי דופן. בעלי חיים מסדרה זו נמצאו גם בגינאה החדשה, הפערים המשמעותיים בגילם של מאובנים באוסטרליה, אי מציאת מאובנים בגינאה החדשה, הפעילה גאולוגית, והגיוון הרב בקנגוראים בתקופת האוליגוקן מעידים ככל הנראה על קיומה של הסדרה גם קודם לכן.

הקנגוראים הגדולים ואלה הפחות אתלטיים מביניהם נכחדו עם הגעת בני האדם לאוסטרליה. אחת הסיבות האפשריות להיכחדותם היא ציד אך הסיבה הסבירה יותר היא שינויים קיצוניים בסביבת המחיה שלהם, בין השאר עקב שימוש בני האדם באש.

שני מאפיינים מבדילים בין הקנגוראים לשאר חיות הכיס: הראשון הוא היותם בעלי צמד חותכות בלסת התחתונה, בניגוד לשאר חיות הכיס, שלהן חותכות מרובות בלסת התחתונה. תכונה זו נתנה להם את שמם הלטיני, Diprotodontia שפירושו "שתי שיניים קדמיות". הלסת שלהם היא קצרה בדרך כלל עם 3 חותכות בלסת העליונה מלבד הוומבטיים להם יש חותכת אחת כמו למכרסמים. המאפיין השני הוא העובדה שהאצבעות השנייה והשלישית ברגליהם מאוחדות לחלוטין, פרט לציפורניים. האצבע החמישית ברגליהם (בוהן) חסרה ברוב המינים ואילו האצבע הרביעית בדרך כלל גדולה במיוחד.

ככלל איחוד האצבעות אינו נפוץ ביותר אלא מהווה תכונה המסייעת בהסתגלות לסביבה שהתפתחה כנראה עם השנים כדי לסייע בטיפוס. למרות זאת, קנגוראים רבים החיים היום פיתחו התאמות אחרות ברגליהם והם שוכנים על האדמה בלבד, באורח חיים המתאים להם ביותר. לכן ההיסטוריה של הקנגורו האילני מוזרה במיוחד: נראה שבעבר הרחוק הם שכנו על העצים ועם הזמן ירדו לאדמה תוך כדי פיתוח רגליים ארוכות יותר האופייניות לקנגורו. בהמשך הם חזרו לעצים ופיתחו עם הזמן רגליים קצרות ורחבות יותר וסגנון טיפוס ייחודי.

המין הגדול ביותר בסדרה כיום הוא קנגורו אדום (Macropus rufus) השוקל עד 85 ק"ג. הקטן ביותר הוא פוסום ננסי זוטי (Cercartetus lepidus) ששוקל עד 10 גרם.

מיון מדעי

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנגוראים בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36011278קנגוראים