פרישה סמוך לווסת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עונת אור זרוע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בהלכות טהרת המשפחה פרישה סמוך לווסת היא החיוב על בני זוג להימנע מקיום יחסי אישות, במועד שעל פי ההלכה צפוי וסת האישה להופיע. חיוב זה מצריך מעקב אחר מועד הופעת המחזור החודשי של האישה, כדי לדעת מתי על בני הזוג לפרוש זה מזה.

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טהרת המשפחה

בהלכה, אישה שראתה דם שהגיע מהרחם, הופכת להיות נידה, והיא ובעלה אסורים בביאה עד שתיטהר בסדר טהרה מסוים הכולל גם טבילה במקווה. העונש שנקבע בתורה על מי שקיים במזיד ביאת נידה הוא כרת. מפאת העונש החמור שנקבע על עבירה זו, ומפני שהזמן המדויק בו יתחיל הדימום אינו ידוע, נקבע סייג שיש להימנע מקיום יחסי אישות עוד טרם בוא הדימום, בפרק הזמן שבו הוא צפוי להופיע. הימנעות הקרויה בהלכה: "פרישה סמוך לווסת".

מקור הדין

בתלמוד הבבלי מובא:

תניא: "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" (ויקרא ט"ו, ל"א)
מכאן אמר רבי ירמיה: אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לוסתן. וכמה? אמר רבה: עונה

הגמרא לומדת מפסוק זה כי יש חיוב לפרוש מן האישה סמוך לווסתה. הגמרא מגדירה כי זמנו של איסור זה הוא במשך "עונה" אחת[1].

נחלקו הראשונים האם תוקף חובת הפרישה הוא מהתורה[2], או שחלקו מהתורה וחכמים הרחיבו אותו מעט[3], או שכל החיוב הוא רק מתקנת חכמים, והפסוק המובא הוא רק אסמכתא[4]. בשולחן ערוך נפסק שמדובר באיסור מדברי חכמים[5].

טעם החיוב

טעם החיוב על פרישה סמוך לווסת הוא מפני שבזמן זה צפויה האישה לראות דם, שיחיל עליה מעמד של נידה שיאסור אותה ואת בעלה בקיום יחסי אישות באיסור כרת. מחשש שמא תראה האישה דם תוך כדי קיום יחסי האישות, חייבו חכמים את בני הזוג לפרוש זה מזה מעט קודם לזמן בו היא צפויה לראות דם וסת, וזאת על מנת להרחיק את האדם מן העבירה.

משך זמן הפרישה קודם לווסת

בגמרא שהובאה לעיל נאמר: "וכמה? אמר רבה: עונה". פירוש המילה "עונה" הוא יום אחד (מהנץ החמה ועד שקיעת החמה) או לילה אחד (משקיעת החמה ועד הנץ החמה).

כלומר, אם אישה צפויה לראות דם נידה ביום מסוים, על בני הזוג לפרוש האחד מן השני כבר מתחילת אותו יום, אם היא אמורה לראות דם נידה בלילה מסוים עליהם לפרוש האחד מן השני כבר מתחילת אותו הלילה.

עונת אור זרוע

בספר אור זרוע כתב שיש לאישה לפרוש מבעלה עונה קודם העונה שראתה בה, כגון אישה שראתה בליל ה' לחודש, צריכה לפרוש בחודש הבא עונה קודם, בד' לחודש ביום, מלבד היום הוסת עצמו[6].

באחרונים התקשו בדבריו, מאחר שבתלמוד נאמר מפורש שאין צורך לפרוש קודם לעונת ראייתה[7]. על מנת ליישב את דבריו נאמרו הסברים שונים[8].

להלכה, רבי יוסף קארו, לאחר שדחה את דברי האור זרוע בספרו בית יוסף, לא הזכיר חומרא זו בספרו ה'שולחן ערוך'. אמנם בש"ך הביא את דברי האור זרוע ויישב את דבריו, ופסק להחמיר בזה. גם בין פוסקי זמננו יש מי שכתבו שאין לחוש לכך כפי שפסק השולחן ערוך[9], ויש שכתבו שיש להחמיר בזה. ובשם החזון איש הובא שלבני תורה יש להחמיר בדבר.

עונת אבי העזרי

לראבי"ה (אבי העזרי / אביאסף) ועוד ראשונים[10] שיטה ייחודית בהבנת משך העונה, לפיה הדבר אינו תלוי דווקא ביום ולילה אסטרונומיים, אלא משך העונה תמיד הוא 12 שעות. בית חדש וש"ך פסקו שיש לחשב את העונות לפי שיטת הראבי"ה, אמנם, בית יוסף וטורי זהב מתנגדים לשיטתו, מפני שזה לא פשט דברי הגמרא והראשונים בסוגיא, וכן מפני שלא ברור כיצד מחשבים את 12 השעות.

באחרונים הובאו כמה הצעות כיצד לחשב את 12 השעות לשיטת ראבי"ה: בעל הדרישה כתב שיש לחשב את העונה על פי חצות; אם הווסת הופיע בין חצות היום לחצות הלילה - יש לפרוש בזמן זה, ולהפך. טורי זהב כתב שיש לחשב את העונה על פי זמן ראייתה של האשה; על פי השעה ביום בו היא ראתה בפעם שעברה, צריכה לחשוש מ-6 שעות לפניה עד 6 שעות לאחריה. ש"ך כתב שיש לחשב את העונה על בסיס היום ולפחות או להוסיף כפי הצורך בתחילת ובסוף העונה, לדוגמה: אם בקיץ האשה ראתה ביום, ומשך היום הוא 14 שעות, עליה לפרוש משעה לאחר תחילת היום עד שעה לפני סוף היום.

יוצא לדרך

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מצוות עונה

אדם היוצא מביתו למשך זמן של יומיים ומעלה, כך שעלול להיווצר געגוע בינו לבין אשתו, מחויב לקיים עמה יחסי אישות קודם צאתו לדרך. דין זה הוא חלק ממצוות עונה. במקרה ויש התנגשות בין דין זה לבין דין פרישה סמוך לווסת, כגון אם בלילה לפני היציאה מביתו חל זמן "פרישה סמוך לווסת", גובר חיוב מצוות העונה על חיוב הפרישה. זאת מכיוון שחיוב פרישה סמוך לווסת הוא רק מדרבנן, ואילו מצוות עונה שהיא מצווה מהתורה[11].

אולם, הרמ"א כתב שאף במקרה זה של יוצא לדרך ניתן לפרוש ולא לקיים יחסי אישות מלאים, ולבטא את הקרבה והאהבה באמצעות דברי ריצוי וכדומה, הוא אף הוסיף כי "המחמיר תבוא עליו ברכה"[12].

אם ליל טבילת האשה, שגם כלפיו חלה מצוות עונה, יוצא סמוך לווסת ומתנגש עם חובת זו של פרישה סמוך לווסת, ישנם דעות רבות בפוסקים כיצד לנהוג, ולמעשה מוצע לשאול שאלת חכם.

דיני עונת הפרישה

בשולחן ערוך[13] נפסק כי בעת הפרישה עקב דין זה, קודם שהאשה תראה דם וסת ותהפך לנידה, אסורים רק יחסי אישות מלאים. אולם, שאר צורות של קרבה בין האיש ואשתו - מותרות[14].

לעומתו, בחלק מן הפוסקים האשכנזים[15] הובא שראוי להחמיר בזמן פרישה סמוך לווסת גם בקירוב פיזי ושאר דברים העלולים להיגרר ליחסי אישות מלאים. אולם, גם הפוסקים הללו מודים כי אין צורך להרחקות כמו באישה נידה בוודאות, ורק צורות הקרבה הקרובות ליחסי אישות נאסרו.

כמו כן, בעונת הפרישה על האישה לבדוק האם לא התחיל אצלה המחזור. בדיקה זו נעשית בדומה לבדיקת הפסק טהרה באמצעות החדרת בד לבן ונקי לתוך הנרתיק ובדיקה האם אין עליו כתם המסמל על התחלת דימום. לכתחילה רצוי שהבדיקה תעשה סמוך לסוף העונה. בעונת יום - סמוך לשקיעה, ובעונת לילה - אחת לפני שהולכת לישון ואחת כשקמה בבוקר. בדיעבד אם בדקה בכל שעה בתוך העונה או לאחריה - יצאה ידי חובה.

אם עברה עונת הפרישה ולא בדקה את עצמה נחלקו הפוסקים: יש אומרים שמותרת אף בלי בדיקה, ויש אומרים שבווסת קבוע או בווסת שאינו קבוע בעונה בינונית (הגדרות אלו יפורטו בהמשך) אסורה עד שתבדוק ובשאר עונות הפרישה מותרת אף בלי בדיקה. דעה נוספת מחמירה יותר סוברת שבעלת וסת קבוע שלא בדקה תיאסר לבעלה כנידה עד שתיטהר[16].

בשולחן ערוך[17] מובאות שתי הדעות (הראשונה כסתם והשנייה כיש אומרים) והרמ"א כותב שנוהגים כדעה השנייה. להלכה[18] נפסק כדעה השנייה בשולחן ערוך, שאישה שיש לה וסת קבוע או אישה שאין לה וסת קבוע בעונה הבינונית שלה צריכות לבדוק אף בדיעבד, אישה שאין לה וסת קבוע בעונת החודש ובעונת ההפלגה - אם לא בדקה בדיעבד אינה צריכה לבדוק.

זמני הפרישה

מחזור וסת אופייני

עונת הפרישה נקבעת בהתאם לווסת של האישה. בהלכה ישנם שני סוגי וסתות:

  • וסת קבוע
  • וסת שאינו קבוע

לכל אחד מסוגים אלו ישנן הגדרות שונות, ובכל אחד מסוגים אלו ישנם דינים שונים לגבי יום הפרישה וגדרי החובות ביום זה. יש לשים לב שההגדרה ההלכתית לווסת קבוע/סדיר שונה מההגדרה הרפואית. בעוד ההגדרה הרפואית מגדירה כל וסת שמגיע אחת לחודש כווסת סדיר, ההלכה מתייחסת לזה באופן שונה.

וסת קבוע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – וסת קבוע

וסת קבוע הוא וסת שמגיע באופן קבוע בכל חודש. הווסת צריך להתחיל בכל חודש באותו תאריך (בלוח העברי) או בהפרש קבוע של ימים או מלווה בהרגשה גופנית קבועה.

ישנם כמה סוגי וסתות קבועים, העיקריים שבהם הם וסת החודש וסת ההפלגה ווסת הגוף, (ראו להלן).

אישה שיש לה וסת קבוע, יום הפרישה שלה יהיה ביום הקבוע לתחילת וסתה. כלומר, ביום הקבוע בחודש או לאחר הפרש הימים הקבוע או לאחר ההרגשה הגופנית הקבועה. יש לשים לב, כי הפרישה היא רק באותה עונה (יום או לילה) בה יש לה קביעות לראות דם ויש המחמירים אף בעונה אחת קודם (כנזכר למעלה).

בווסת קבוע, חובת הבדיקה (המפורטת למעלה) היא חובה גמורה אף בדיעבד. אם עברה עונת הפרישה והאישה לא בדקה את עצמה, היא אינה יכולה לחזור לקיים יחסי אישות עם בעלה עד שתבדוק את עצמה.

וסת שאינו קבוע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – וסת שאינו קבוע

וסת שאינו קבוע הוא וסת שאינו מגיע בזמן קבוע. כלומר, אף אם הוא מגיע בערך כל חודש אין זה מועיל, כל עוד זה לא תאריך קבוע, הפרש קבוע, או הרגשה גופנית קבועה - אין זה וסת קבוע.

מכיוון שלאישה זו אין תאריך עליו ניתן להצביע שבו תתחיל את המחזור הבא שלה, קבעו חכמים ארבעה תאריכים שבהם עליה לפרוש:

  1. וסת החודש- באותו תאריך עברי בו החלה הווסת הקודמת, ובאותה עונה.
  2. וסת ההפלגה - אותו הפרש ימים בין הווסתות כמו שהיה בפעם הקודמת, ובאותה עונה של הפעם האחרונה.
  3. עונה בינונית - שלושים יום לאחר תחילת הווסת הקודמת, באותה עונה בה החלה הווסת הקודמת.
  4. וסת הגוף - העונה בה על פי התסמינים המקדימים בגוף האשה אמור להגיע דם הווסת.

לעיתים, שתים או שלוש עונות מבין העונות הללו יחולו באותו יום, אך אין לכך משמעות. עונות חופפות יסתכמו בפרישה של עונה אחת בלבד.

אישה שאין לה וסת קבוע, גם כן חייבת לבדוק את עצמה בעונות הפרישה. אולם, בדיעבד, אם לא בדקה את עצמה בתוך העונה - בעונה בינונית צריכה לבדוק את עצמה לאחר העונה, ובשאר העונות יכולה לחזור לקיים יחסי אישות עם בעלה לאחר שהסתיימה העונה, אלא אם כן היא רואה שהחל המחזור, אז, כמובן, יש לה דין נידה גמור.

דוגמאות לווסת שאינו קבוע

לצורך המחשה של שלוש עונות הפרישה נביא מספר דוגמאות של ימי ראיית דם (=תחילת וסת) וימי הפרישה של אישה שאין לה וסת קבוע:

מקרא צבעים
ראיית דם עונת הפלגה עונה בינונית יום בחודש

דוגמה א'

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
כ"ט אלול א' תשרי ב' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ה' תשרי ו' תשרי
ז' תשרי ח' תשרי ט' תשרי י' תשרי י"א תשרי י"ב תשרי י"ג תשרי
י"ד תשרי ט"ו תשרי ט"ז תשרי י"ז תשרי י"ח תשרי י"ט תשרי כ' תשרי
כ"א תשרי כ"ב תשרי כ"ג תשרי כ"ד תשרי כ"ה תשרי כ"ו תשרי כ"ז תשרי
כ"ח תשרי כ"ט תשרי ל' תשרי א' חשוון ב' חשוון ג' חשוון ד' חשוון
ה' חשוון ו' חשוון ז' חשוון ח' חשוון ט' חשוון י' חשוון י"א חשוון
י"ב חשוון י"ג חשוון י"ד חשוון ט"ו חשוון ט"ז חשוון י"ז חשוון י"ח חשוון
י"ט חשוון כ' חשוון כ"א חשוון כ"ב חשוון כ"ג חשוון כ"ד חשוון כ"ה חשוון
כ"ו חשוון כ"ז חשוון כ"ח חשוון כ"ט חשוון ל' חשוון א' כסלו ב' כסלו

בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ז בתשרי.
כעת יהיו שלושה ימי פרישה:

  • 30 יום מהראייה האחרונה (סופרים גם את יום הראייה) - עונה בינונית והיא תחול בכ"ו בחשוון.
  • באותו תאריך בחודש הבא כלומר בכ"ז בחשוון.
  • ובאותו הפרש כמו בפעם הקודמת - עונת הפלגה כלומר לאחר 28 יום - בכ"ד בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם האחרונה.

דוגמה ב'

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
כ"ט אלול א' תשרי ב' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ה' תשרי ו' תשרי
ז' תשרי ח' תשרי ט' תשרי י' תשרי י"א תשרי י"ב תשרי י"ג תשרי
י"ד תשרי ט"ו תשרי ט"ז תשרי י"ז תשרי י"ח תשרי י"ט תשרי כ' תשרי
כ"א תשרי כ"ב תשרי כ"ג תשרי כ"ד תשרי כ"ה תשרי כ"ו תשרי כ"ז תשרי
כ"ח תשרי כ"ט תשרי ל' תשרי א' חשוון ב' חשוון ג' חשוון ד' חשוון
ה' חשוון ו' חשוון ז' חשוון ח' חשוון ט' חשוון י' חשוון י"א חשוון
י"ב חשוון י"ג חשוון י"ד חשוון ט"ו חשוון ט"ז חשוון י"ז חשוון י"ח חשוון
י"ט חשוון כ' חשוון כ"א חשוון כ"ב חשוון כ"ג חשוון כ"ד חשוון כ"ה חשוון
כ"ו חשוון כ"ז חשוון כ"ח חשוון כ"ט חשוון ל' חשוון א' כסלו ב' כסלו

בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בכ"ט בתשרי.
כעת יהיו שני ימי פרישה:

  • 30 יום מהראייה האחרונה - עונה בינונית והיא תחול בכ"ח בחשוון.
    • עונת ההפלגה שווה בדוגמה זו לעונה הבינונית - 30 יום, ותחול באותו יום.
  • באותו תאריך בחודש הבא כלומר בכ"ט בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם האחרונה.

דוגמה ג'

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
כ"ט אלול א' תשרי ב' תשרי ג' תשרי ד' תשרי ה' תשרי ו' תשרי
ז' תשרי ח' תשרי ט' תשרי י' תשרי י"א תשרי י"ב תשרי י"ג תשרי
י"ד תשרי ט"ו תשרי ט"ז תשרי י"ז תשרי י"ח תשרי י"ט תשרי כ' תשרי
כ"א תשרי כ"ב תשרי כ"ג תשרי כ"ד תשרי כ"ה תשרי כ"ו תשרי כ"ז תשרי
כ"ח תשרי כ"ט תשרי ל' תשרי א' חשוון ב' חשוון ג' חשוון ד' חשוון
ה' חשוון ו' חשוון ז' חשוון ח' חשוון ט' חשוון י' חשוון י"א חשוון
י"ב חשוון י"ג חשוון י"ד חשוון ט"ו חשוון ט"ז חשוון י"ז חשוון י"ח חשוון
י"ט חשוון כ' חשוון כ"א חשוון כ"ב חשוון כ"ג חשוון כ"ד חשוון כ"ה חשוון
כ"ו חשוון כ"ז חשוון כ"ח חשוון כ"ט חשוון ל' חשוון א' כסלו ב' כסלו

בדוגמה זו האישה ראתה דם בכ"ט באלול ולאחר מכן שוב בל' בתשרי.
כעת יהיו שני ימי פרישה:

  • עונת ההפלגה לאחר 31 יום מהראייה הקודמת תחול בל' בחשוון.
    • עונת החודש שווה בדוגמה זו לעונת ההפלגה ותחול באותו יום.
  • עונה בינונית - 30 יום לאחר הראייה הקודמת, בכ"ט בחשוון.

כל עונות הפרישה יהיו באותה עונה (יום או לילה) בה הייתה ראיית הדם האחרונה.

ימי המבוכה

אישה המתחילה לראות דם וסת באופן קבוע בטווח קצר של ימים אינה נקראת בעלת וסת קבוע. אולם, יש מי שהחמירו וחייבו אותה לפרוש בכל הימים הללו[19]. ימים אלו נקראים ימי המבוכה - ימים בהם היא נבוכה ואינה יודעת באיזה מהם תראה דם. לעיתים מכונים ימים אלו גם ימים המשתנים או ימים המתחלפים. קיים דיון הלכתי מהו מספר הימים המקסימלי שיכולים להיחשב לימי המבוכה, יש אומרים שלושה ימים ויש שמחמירים עד שבעה ימים.

לדוגמה, אישה המתחילה לראות דם וסת באופן קבוע בהפרש של 28 - 30 ימים מתחילת הווסת הקודמת (אבל אף פעם לא בהפרש גדול יותר או קטן יותר) - יש שהחמירו וקבעו שעליה לפרוש בכל חודש במשך שלושה ימים, החל מ-28 ועד 30 יום אחר תחילת הווסת הקודמת.

כיצד נקבעת וסת

כדי שווסת של אישה יהפוך להיות קבוע, עליו להופיע במשך שלוש פעמים ברציפות, על פי אחד מתוך כמה סוגי חוקיות שנחשבים ל"קובעים וסת" על פי ההלכה.

וסת החודש

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – וסת החודש

אישה שראתה דם בתאריך מסוים בחודש, קבעה לעצמה וסת החודש באותו תאריך. כל למשל, אישה שראתה בליל א' בחודש במשך שלושה חודשים רצופים באותה עונה (יום או לילה), קבעה לעצמה וסת החודש בליל א' בחודש. על כן, בכל ליל א' בחודש עליה לפרוש מבעלה ולבדוק את עצמה.

וסת ההפלגה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – וסת ההפלגה

אישה שראתה דם ארבע פעמים, כשבין כל שתי ראיות היה מספר ימים קבוע, ובכל פעם הראיה הייתה באותה עונה (לילה או יום), קבעה לעצמה וסת הפלגה. כך לדוגמה, אשה שראתה דם בא' בחודש, לאחר מכן ראתה בהפרש של עשרים ושבעה ימים, לאחריהם ראתה שוב בהפרש של עשרים ושבעה ימים, ולבסוף ראתה פעם נוספת בהפרש של עשרים ושבעה ימים, - בסך הכל שלושה הפרשים של 27 יום - קבעה לעצמה וסת ההפלגה בהפרש של 27 יום. על כן, בכל פעם שיעברו 27 יום מהראיה הקודמת שלה, עליה לפרוש באותה עונה עד שתבדוק את עצמה.

וסת הגוף

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – וסת הגוף

אישה שראתה דם לאחר שחוותה תסמינים מקדימים בבטנה או במקום אחר בגופה, אפילו פעם אחת - עליה לפרוש מקיום יחסים למשך עונה בפעם הבאה שתחווה שוב תסמינים אלו, ובנוסף עליה לבדוק את עצמה בעונה זו. אם הופיעו התסמינים והווסת לא הופיע לאחריו - שוב לא צריכה האשה לחשוש לתסמינים אלו. אם תסמין מסוים חזר על עצמו שלוש פעמים לפני הופעת הווסת - וסת זה נחשב קבוע, ועל מנת לעוקרו צריכים התסמינים להופיע שלוש פעמים רצופות ללא הופעת הווסת לאחריהם. אם לאשה יש וסת גוף קבוע - היא לא צריכה לחשוש לוסת החודש והפלגה שאינם קבועים כשאר נשים בעלות וסת קבוע, וצריכה לפרוש לאחר הופעת התסמינים ובעונה בינונית בלבד[20].

בדומה לצורות אלו, ישנם עוד צורות רבות של וסתות הבאות באופן קבוע. וסתות אלו מפורשות בספרי הפסיקה השונים. אישה המגלה שיש עקביות מסוימת בסדר הופעת הווסתות שלה מומלץ לה לשאול שאלת חכם אצל רב פוסק כדי לדעת האם קבעה לעצמה וסת או לא.

עקירת וסת

עקירת וסת קבוע מתבצעת בדומה לקביעת וסת. וסת קבוע שלא הופיע במשך שלוש פעמים ברציפות - נעקר, ומעתה אין צריך לחשוש לו. לאחר עקירת הווסת הקבוע, חוזרת האישה לנהוג כשאישה שאין לה וסת קבוע ועליה לנהוג בשלושת תאריכי הפרישה כאמור לעיל. אישה שיש לה וסת קבוע ובחודש אחד לא ראתה ביום הקבוע, בחודש הבא יהיה עליה לפרוש גם ביום הווסת הקבוע, וגם ביום הווסת שהיה בפעם הקודמת. למשל, אישה שיש לה וסת קבוע לליל א' בחודש, ובחודש אחד לא ראתה בליל א' וראתה בליל ב' - בחודש הבא עליה לפרוש גם בליל א' (כווסת קבוע) וגם בליל ב' (כווסת שאינו קבוע). בנוסף, יהיה עליה לפרוש בשני התאריכים הנוספים השייכים לראייה החריגה (עונת ההפלגה ועונה בינונית).

וסת גלולות

אישה המשתמשת בגלולות למניעת היריון או באמצעים תרופתיים אחרים המשנים את סדר המחזור החודשי שלה, עשויה לפתח וסת גלולות. בספרי ההלכה נפסק כי אישה המשתמשת בגלולות אלו, כאשר סיימה את המנה החודשית, עליה לפרוש מבעלה החל מ-36 שעות לאחר נטילת הכדור האחרון ואסורה בקיום יחסי אישות עד שיחלפו שבעה ימים מעת לקיחת הכדור האחרון. לאחר שבעה ימים (אם לא ראתה דם) יכולה לחזור ולקיים יחסי אישות[21].

אם לאחר שלושה חודשים בהם השתמשה בגלולות באופן קבוע, ראתה כי יש לה זמן קבוע בו היא רואה דם לאחר הפסקה בנטילת הכדורים, הרי קבעה וסת וצריכה לחשוש ליום הזה בלבד. לדוגמה, אם במשך שלושה חודשים ראתה דם שלושה ימים לאחר שהפסיקה ליטול את הכדור, עליה לפרוש בפעם הבאה רק ביום השלישי ודינה כבעלת וסת קבוע.

יש לציין כי ההלכה מתייחסת בהסתייגות לנטילת גלולות למניעת היריון וכן בשימוש באמצעי מניעה אחרים. בספרות ההלכה מובא כי יש להתייעץ עם רב פוסק לפני כל שימוש באמצעים אלו.

מסולקות דמים

ישנן נשים אשר פסקו מלראות דם וסת לזמן קבוע או לזמן מוגבל. נשים אלו נקראות בהלכה מסולקות דמים ויש להן התייחסויות שונות בעניין הפרישה.

מעוברת

אישה בהיריון בדרך כלל לא רואה דם, ולכן נחשבת למסולקת דמים. אולם, ההלכה מתייחסת רק לאישה ש"הוכר עוברה" כלומר לאחר שלושה חודשים, כאישה בהיריון. לכן, אישה שיש לה וסת קבוע, צריכה להמשיך ולפרוש מבעלה בכל פעם שיגיע זמן הווסת הקבוע עד שתסיים את שלושת החודשים הראשונים להריונה. אולם, אם הווסת הקבוע שלה הוא וסת ההפלגה חל עליה דין פרישה רק בהפרש הראשון של הימים. למשל, אם רגילה לראות כל 31 יום עליה יהיה עליה לפרוש אחרי 31 יום מהפעם הקודמת, ואם לא תראה דם ביום זה (מפני ההיריון) אינה צריכה לפרוש יותר.

אישה שאין לה וסת קבוע צריכה לפרוש בשלושת ימי הפרישה (עונת החודש, עונה בינונית ועונת הפלגה) בפעם הראשונה, ואם לא תראה דם בימים אלו אינה צריכה לפרוש יותר. יש שכתבו שטוב לפרוש בעונה בינונית (כל שלושים יום) עד שלושה חודשים לתחילת ההיריון, אך אף לדבריהם, אין בכך חובה[22][23].

מעוברת שרואה דם במהלך ההיריון דינה כנידה גמורה, ומתייחסת לראייה זו כווסת שאינו קבוע, וצריכה לפרוש באותו תאריך עברי בחודש הבא[24]. יש פוסקים הסבורים שאינה צריכה לפרוש בעונה בינונית[25], ויש שמחמירים שעליה לפרוש גם בעונה בינונית[26][27]. אם ראתה פעמיים או יותר - עליה לפרוש גם בעונת ההפלגה.

בזמן ההיריון לא נקבע וסת אף אם במשך שלושה חודשים תראה באותו יום[28].

ישנם פוסקים הסבורים, שאם האישה יודעת שהיא בהריון מכוח בדיקה מהימנה, נחשבת מיד למסולקת דמים ואינה צריכה לפרוש סמוך לווסתה. וכן במהלך ההיריון, אם ראתה דם, אף שנטמאת על ידי כך וצריכה לספור שבעה נקיים ולטבול, מכל מקום אינה צריכה לחשוש לראייה זו לעניין פרישה סמוך לווסת[29][30].

מיניקה

אישה שילדה, נחשבת מסולקת דמים במשך 24 חודשים מהלידה. מדין התלמוד, קביעה זו זה אינה תלויה בהנקה בפועל, ואף אם אינה מניקה את התינוק בפועל נחשבת מיניקה למשך 24 חודשים. ואף אם היה לה וסת קבוע לפני הריונה - אינה צריכה לפרוש בעונת וסתה[31].

אם במהלך 24 החודשים הללו רואה דם - עליה לפרוש בחודש הבא באותו תאריך עברי[24]. אם רואה פעם נוספת - עליה לפרוש בחודש הבא ביום החודש ובעונת ההפלגה, ויש אומרים שצריכה לפרוש גם בעונה בינונית. אם במהלך 24 החודשים הללו קבעה וסת חדש, קביעות הווסת תקפה למשך 24 החודשים הללו, ולאחריהן חוזרת למה שהיה לפני ההיריון.

כאשר מסתיימים ימי ההנקה, 24 חודשים, עליה לחזור לכל הדינים שהיו לה לפני ההיריון. אם היה לה וסת קבוע - עליה לפרוש ביום זה. אם לא היה לה וסת קבוע, אין היא צריכה לפרוש בתאריכים הישנים שהיו לפני ההיריון אלא מתחילה לספור מחדש את ימי החודש וזמני ההפלגה.

מבוגרת

אישה שהגיעה לגיל זקנה[32] והפסיקה לראות דם במשך 90 יום נחשבת מסולקת דמים ואינה צריכה לפרוש יותר אף בימים בהם הייתה לה וסת קבועה. ואף אם תראה שוב דם, אינה צריכה לפרוש שוב בחודש הבא. אולם, אם תראה דם בתאריך בו הייתה לה וסת קבועה או שראתה דם במשך שלוש פעמים - אינה נחשבת מסולקת דמים וצריכה לחזור ולפרוש מבעלה כדיני הפרישה. אישה כזו יכולה אף לקבוע וסת אחת ל-90 יום ותצטרך לפרוש כל תשעים יום. אם לא ראתה דם במשך חצי שנה - אינה צריכה לפרוש יותר, ואינה צריכה לחשוש שוב לראיית דם.

מעקב אחרי הווסתות

לוח שנה בו אפשר לסמן וסתות וימי פרישה

מובא בספר חכמת אדם של הרב אברהם דנציג:

הרוצה לקיים מצות פרישה כתיקונה, יזהר לכתוב תמיד יום הווסת, ואז יוכל לחשב ימי וסתה. כך קיבלתי מרבותי, וכך הייתי נוהג כל ימי, ולא אנה לי כל אוון, ברוך השם המקדש עמו

כלל קי"ב סעיף מ'

עצה זו חשובה ביותר, מפני שהווסתות באות בהפרשים של חודש (ולעיתים בהפרשים גדולים יותר) וקל לשכוח מתי היה הווסת האחרון ומתי צריך לפרוש. בייחוד כאשר מדובר בווסת שאינו קבוע, או בצורך לקבוע וסת שבא במשך שלושה חודשים.

כדי לזכור את ימי הווסתות ולהקל על חישובם מוצע בספרי ההדרכה[33] לנהל יומן או לוח שנה מיוחד לצורך זה. בלוח זה ירשמו את ראיות הדם של האישה, את ההרגשות שחשה בעת הראייה ואת ימי הפרישה הבאים. בצורה כזו יהיה קל יותר לבדוק אם ישנה עקביות בצורת הופעת הווסת ואם ניתן לקבוע וסת קבוע.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פירוט בהמשך 'משך זמן הפרישה קודם לווסת'
  2. ^ למשל התוספות במסכת יבמות דף ס"ב עמוד ב' דיבור המתחיל "חייב".
  3. ^ למשל, הריטב"א במסכת שבועות דף י"ח עמוד א'.
  4. ^ למשל, הר"ן שם
  5. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף ד'. ועיין בשפתי כהן ס"ק ה
  6. ^ כלומר, לפרוש בסך הכל שתי עונות (יום ולילה אם האשה צפייה לראות דם וסת בלילה, או לילה ויום אם האשה צפויה לראות דם וסת ביום).
  7. ^ עיין בבית יוסף סימן קפד ד"ה ומש"כ אם הוא ביום.
  8. ^ עיין ש"ך על שולחן ערוך יורה דעה קפד ז, וביתר ביאור בספרו נקודת הכסף.
  9. ^ טהרת הבית ב,א
  10. ^ רבנו חננאל שבועות דף יח עמוד ב; רשב"א במשמרת הבית בית ז שער ב (ב)
  11. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף י'.
  12. ^ שם בהגה
  13. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף ב'.
  14. ^ וזאת בניגוד לזמן היות האשה נידה, בה אסורות צורות קרבה רבות נוספות, ראו בערך טהרת המשפחה
  15. ^ הב"ח בסימן קפ"ד והביאוהו הט"ז והשפתי כהן
  16. ^ הב"ח בשם ר' אליעזר ממיץ
  17. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף ט'.
  18. ^ דרכי טהרה פרק ו' סעיף י"א, איש ואשה פרק ח' סעיפים ח' וי', טהרת בת ישראל פרק י"ב סעיף ב'
  19. ^ רמ"א בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף ב'. ועיין בשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:שולחן ערוך) אין סעיף לט בסימן קפט בחלק יורה דעה.שפתי כהן, יורה דעה, סימן קפ"ט, סעיף ל"ט מה שהעיר על זה
  20. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף י"ב.
  21. ^ דרכי טהרה פרק ז' סעיף ק"ב, שם נכתב כי ההלכה מתאימה לכדורים המצויים בשנת ה'תשס"ו
  22. ^ טהרת ישראל סימן קפ"ט סעיף קטן י"ט
  23. ^ מרדכי אליהו, ז, דרכי טהרה, ה'תשע"א, עמ' 128
  24. ^ 24.0 24.1 שולחן ערוך יורה דעה קפט לג.
  25. ^ סדרי טהרה סימן קפט סעיף קטן לו.
  26. ^ שו"ת מהר"ם פדאוה סימן כה.
  27. ^ שולחן ערוך הרב, סימן קפט סעיף קטן קיד.
  28. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ט, סעיף ל"ג.
  29. ^ אליעזר מלמד, פרק ו - פרישה ווסתות., באתר ph.yhb.org.il
  30. ^ אליעזר מלמד, פניני הלכה טהרת המשפחה, ישראל: מכון הר ברכה, ה'תשפ"א
  31. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ד, סעיף ז'.
  32. ^ בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן קפ"ט, סעיף כ"ט נפסק שזקנה מוגדרת מי שניתן לקרוא לה "אמא" (=סבתא) בפניה ואינה מתביישת
  33. ^ למשל, איש ואישה של הרב אלישיב קנוהל פרק ח' סעיף י"ב


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0