טומאת אדם
בהלכות טומאה וטהרה, אדם יכול להיחשב לטמא אם הוא מוגדר כמצורע, זב, בעל קרי, נדה או יולדת, או אם נטמא מאב הטומאה בטומאת מגע, טומאת משא, טומאת אוהל או טומאות אחרות. אדם יכול להיחשב רק כאבי הטומאה או כראשון לטומאה, ולא בדרגות נמוכות יותר.
סוגי הטומאה
בשונה מכלי, (ולדעת חלק מהראשונים בשונה מכלי מתכת), אדם אינו יכול להיחשב בדרגת אבי אבות הטומאה בחייו, אלא רק במיתתו, שאז הוא בהכרח אבי אבות.
אדם יכול להגיע לטומאת אב הטומאה בכמה אופנים:
- להיטמא במת (על ידי מגע משא או אוהל או נגיעה ונשיאה של כלי או כלי מתכת שנטמא במת).
- אם יצאה הימנו זיבה ונהיה זב.
- אם לקה בנגע הצרעת ונהיה מצורע.
- אשה נידה או זבה.
- יולדת.
- אדם הבועל נידה.
אדם יכול להיות ראשון לטומאה באופנים הבאים:
התייחסויות אקטואליות
כיום, שבית המקדש נחרב ועדיין לא נבנה, אין הטומאה נוגעת לחייו הפרטיים של כל אדם, שכן אין שום צורך להיכנס להר הבית למקומות המקודשים. אם כי על הכהנים קיים גם כיום איסור להיטמא, כאמור בפרשת אמור "אמור אל הכהנים בני אהרון... לנפש לא יטמא לעמיו". האופן היחיד בו מותר לכוהן לגרום לעצמו טומאה, הוא לצורך טיפול בצורכי קבורת שבעת קרוביו בדרגה ראשונה, שהם אב ואם, אח ואחות (שאינה נשואה), בן ובת.
קישורים חיצוניים
- שלמה גורן, האם מותר לכהן ללמוד רפואה, באתר "דעת"
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.