מנחם חיים ברייר
 | |
| לידה |
1947 (גיל: 77 בערך) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| לאום | ישראל |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת לאיק בריסל בלגיה, אוניברסיטת בולוניה איטליה |
| התמחות | גריאטריה |
| תואר | דוקטור לרפואה |
| תפקידים | סגן מנהל רפואי במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק |
| פרסים והוקרה | פרס רוטרי, פרס שר הבריאות על הוצאת הספר "מפנקסו של רופא" |
ד"ר מנחם חיים ברייר (נולד ב-1947) הוא רופא חרדי ישראלי, מכהן כסגן מנהל רפואי במרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק ואחראי על תחום האתיקה וקדושת החיים, בשנים האחרונות משמש כיועץ לרבנים בענייני רפואה ומהוה גורם מפתח מרכזי המקשר בין האוכלוסייה החרדית ועולם הרפואה.
ביוגרפיה
ברייר נולד בתל אביב בשנת 1947, לבן ציון ולחיה ברייר. למד במדרשית נעם (מנפ"ח) בפרדס חנה בראשות הרב יהושע יגל, שם התקרב לרב יהושע זליג דיסקין רבה של פרדס חנה והיה למקורבו. בעודו נער שכלו הוריו את אחיו הגדול, רב"ט ישעיהו נח ברייר, בעודו משרת כחייל צה"ל בחיל השריון מפליטת כדור של חברו ליחידה. בעקבות המאורע סירבו הוריו להתיר למנחם חיים להתגייס לשירות קרבי, והוא הופנה לשרת בתפקיד עורפי בחיל הרפואה.
החל משנת 1996 הדריך בחוליית הדרכה ארצית בחיל הרפואה במפקדת קצין רפואה ראשי, לימים יאמר ברייר בהרצאותיו כי במהלך תפקידו זה נפלה בליבו ההחלטה לפנות ללימודי רפואה ולהקדיש את חייו לעזרה לזולת ולחסרי ישע.
את לימודי הרפואה החל באוניברסיטת לאיק בריסל בלגיה, המשך וסיום לימודים באוניברסיטת בולוניה איטליה. את התמחותו ברפואה פנימית וגריאטריה עשה במרכז הרפואי ת"א – איכילוב, עבד במחלקה הפנימית כ-6 שנים ובמחלקה הגריאטרית בבניין השיקום כ-5 שנים.
קריירה
בין השנים 1983–1999 עבד במחלקה לטיפולי בית וגריאטריה קהילתית של המרכז הרפואי ת"א – איכילוב.
בשנת 1983 הביא להפסקת שביתת הרופאים הגדולה שנמשכה 117 יום על ידי יוזמתו להפגשת צמרת בכירי איכילוב עם ראשי המפד"ל, ברייר דרש במפגיע כי סיעת המפד"ל תודיע מפורשת על פרישה מידית מהממשלה אם לא יוחלט על "בוררות חובה" במידי (כפי שדרשו בנושא "סברה ושתילה"), ואכן סיעת המפד"ל הודיעה בתקשורת על כוונתה לפרוש מהממשלה, דבר שהביא להחלטת ממשלה ל"בוררות חובה" ולהפסקת השביתה באופן מידי, יומיים אחרי הפגישה.
בשנת 1989 קיבל את פרס רוטרי לרפואה בתל אביב על עבודתו בטיפול בית וגריאטריה קהילתית איכילוב בהמלצת הנהלת המרכז הרפואי תל אביב וראש אגף הבריאות בעיריית תל אביב.
במשך 10 שנים שימש כרופא אחראי ב"מרכז גריאטרי גבעת השלושה" בפתח תקווה המשויך לעירית תל אביב, המכיל כ-200 מיטות, תחת אחריותו התפתח המקום וגדל ונפתח גם לבריאות הנפש, הפרעות אישיות והתנהגות.
בשנת 1990 ייסד לזכר הוריו ואחיו כנס להרצאות תורניות בליל הושענה רבה בעיר מגוריו רעננה, דבר שמשך אלפים מתושבי העיר להאזין לשיעורי תורה, במשך השנים עבר מוקד הכינוס לעיר בני ברק, ועד היום מדי שנה מתאספים אלפים מתושבי העיר בליל הושענה רבה לכנס שיעורי תורה הנמסרים על ידי רבנים ידועים מהמגזר החרדי הנמשך כ-8 שעות ברציפות כאשר ברייר מרצה ומשמש במקביל כמנחה הכנס, השיעורים מועברים גם בשידור ישיר ברדיו החרדי קול חי ובאתרי האינטרנט כאשר מספר הצופים והמאזינים מוערך במאות אלפים מהארץ ומהעולם.
בשנת 1993 עקר מהעיר רעננה ועבר להתגורר בבני ברק בשכונת אור החיים.
מרצה בפורומים שונים בנושאי אתיקה, רפואה והלכה וגריאטריה, במסגרת עיסוקו בנושאי הלכה זכה לקרבתם של רבנים ידועים, בהם הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב יצחק זילברשטיין והרב משה שאול קליין והיה לאיש אמונם.
בשנת 1999 התבקש על ידי ועד הרבנים האחראי על ניהול המרכז הרפואי מעיני הישועה בבני ברק ועל ידי מייסד ביה"ח ד"ר משה רוטשילד לכהן כמנכ"ל בית החולים מאז שימש גם בתפקיד מנהל רפואי וכיום משמש כסגן מנהל רפואי.
במסגרת תפקידו הוא אחראי גם על תחום האתיקה וקדושת החיים בבית החולים מטעם רבני "ועד ההלכה", כאשר כל ספק בעניינים אלו מובא להכרעתו בהתאם להוראות הרבנים.
בשנת 2005 שימש כחבר בוועדת שטינברג, וועדה ממשלתית לחקיקת חוק החולה הנוטה למות.
בעשורים האחרונים הוביל ברייר שינויים מפליגים בתוככי המגזר החרדי ביחס הרבנים לעולם הרפואה המתפתח, כשהוא מחתים רבנים מרכזיים על פסקי הלכה המורים על חובה הלכתית לטפל בחולים סופניים ובחולים קשישים ודמנטיים כדרך שמטפלים בחולים צעירים ובעלי פרוגנוזה ללא כל שינוי, וכן על פסקי הלכה המורים על חובה ללכת ולהיבדק בבדיקות סקר מקדימות לאיתור גידולים סרטניים, כקולונוסקופיה וממוגרפיה, פסקי ההלכה עוררו הדים רבים בקרב הציבור הדתי והחרדי ופורסמו בעיתונות הכתובה והמקוונת, הפסקים אף הוצגו על ידו בכנס SAS הבינלאומי שהתקיים בירושלים בשנת 2015.
כמו כן פעל לשרש תופעה פסולה שרווחה בקרב המגזר החרדי של צריכת ביצים שאינם בפקוח ואינן מוחתמות, מחשש להדבקות בחיידקי מעיים כגון חיידק הסלמונלה.
בין הרבנים החתומים על מכתביו ניתן למנות את הרב אלישיב, הרב שלמה זלמן אויערבך, הרב וואזנר, הרב קניבסקי, הרב שטיינמן, הרב ניסים קרליץ, ועוד רבים אחרים, וכן הרב יצחק טוביה וייס והרב משה שטרנבוך מהעדה החרדית בירושלים.
באוקטובר 2018 עקב התפרצות חריגה של מחלת החצבת בישראל[1], החתים רבנים על פסק הלכה המורה על חיוב להתחסן מפני המחלה[2], ועל הקביעה כי הנמנע מלהתחסן או לחסן את ילדיו דינו כשופך דמים[3], המכתב פורסם בהבלטה בעיתונות החרדית.
בשנת 2016 הוציא לאור ספר ראשון מתוך סדרת ספרים בשם "מפנקסו של רופא", הספר זכה להסכמות נלהבות מרבני המגזר ומיו"ר לשכת האתיקה של הר"י ד"ר תמי קרני וכן מקודמה בתפקיד וקרפ"ר לשעבר פרופ' ערן דולב, בספר נידונים בהרחבה סוגיות ודילמות באתיקה רפואה והלכה, תוך ניסיונותיו של המחבר לשזור בין המסורת וההלכה לבין תפיסות רפואיות עכשוויות ולהתאים ביניהם, בספר ישנם מאמרים בנושאים פסיכונוירואימונולוגיה (Psychoneuroimmunology), קדושת החיים, יציאת נשמה, חולים דמנטיים ועוד.
בשנת 2017 קיבל את פרס שר הבריאות לחיבורי איכות בנושאי בריאות רפואה והלכה, על ספרו מפנקסו של רופא.
חיים אישיים
ברייר נשוי לרבקה בתו של הרב יהודה הלוי (ממייסדי התלמוד תורה של קהילת חוג חת"ם סופר בבני ברק), אב ל-8 וסב לנכדים. גיסו הוא הרב אהרן פפויפר.
קישורים חיצוניים
- מאמר דעה, ד"ר מנחם חיים ברייר "להילחם על החיים עד הדקה האחרונה" באתר doctorsonly.
- מעיין כפיר, ד"ר מנחם ברייר: "הרב אמר לי: תפקיד הנשמה שלך להוציא ספר על רפואה והלכה", באתר הידברות, 13 ביוני 2017.
- מערכת jdn, "עושים מעשים שהם בגדר פשיעה מוחלטת, מצמיאים ומרעיבים למוות!" באתר JDN ב-1 ביוני 2012.
- שירה רביד, לראשונה רבנים קוראים בפומבי לנשים להיבדק בממוגרפיה באתר כיפה, 17 בינואר 2017.
- בנימין י. רבינוביץ, פסיקת בית משפט העליון בנושא "הולדה בעוולה", באתר חדרי חרדים, 1 ביוני 2012.
- דוד לזר, מנהל בית החולים החרדי: "עיתון 'גלובס' מסית ופוגע בקודשי ישראל", באתר רדיו קול חי 4 בנובמבר 2015.
הערות שוליים
- ^ מחלת החצבת, באתר משרד הבריאות.
- ^ אבי נחשוני רבנים בכירים: מי שלא מחסן נגד חצבת - כמו רוצח 08.11.2018 באתר ynet
- ^ פסק הלכה: חובה להתחסן נגד חצבת 06.11.2018 באתר ערוץ 7
