ממשלת ישראל השמונה עשרה
ראש ממשלת ישראל מנחם בגין במליאת הכנסת ב-27 בספטמבר 1978, ועמו (מימין לשמאל) שר הביטחון עזר ויצמן, שר החוץ משה דיין, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, ושר האוצר שמחה ארליך | |
מידע כללי | |
---|---|
20 ביוני 1977 – 5 באוגוסט 1981 (4 שנים ו־6 שבועות) | |
ראש ממשלה | מנחם בגין |
הקבינט הקודם | ממשלת ישראל השבע עשרה |
הקבינט הבא | ממשלת ישראל התשע עשרה |
ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין, פעלה מ-20 ביוני 1977 עד 5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.
תוצאות הבחירות לכנסת התשיעית
רשימה | ראש הרשימה | מנדטים | מספר קולות | אחוז מהקולות | מושב | הערות |
---|---|---|---|---|---|---|
הליכוד | מנחם בגין | 43 | 583,968 | 33.4% | קואליציה |
|
המערך | שמעון פרס | 32 | 430,023 | 24.6% | אופוזיציה | |
ד"ש | יגאל ידין | 15 | 202,265 | 11.6% | קואליציה, שינוי פרשה לאופוזיציה. | בהמשך כהונת הכנסת התפלגה הסיעה לתנועה הדמוקרטית ושינוי |
מפד"ל | יוסף בורג | 12 | 160,787 | 9.2% | קואליציה | |
חד"ש | 5 | 80,118 | 4.6% | אופוזיציה | ||
אגודת ישראל | 4 | 58,652 | 3.3% | קואליציה | ||
פלאטו שרון | שמואל פלאטו-שרון | 1 | 35,049 | 2.0% | אופוזיציה | שינה מאוחר יותר את שם סיעתו ל"פיתוח ושלום" |
שלומציון | אריאל שרון | 2 | 33,947 | 1.9% | קואליציה | הצטרפה לליכוד לאחר הקמת הממשלה |
מחנה של"י | 2 | 27,281 | 1.6% | אופוזיציה | מאוחר יותר פרש חבר הכנסת סעדיה מרציאנו והקים את סיעת היחיד "שוויון בישראל - פנתרים" | |
רע"ם | סיף א-דין א-זועבי | 1 | 24,185 | 1.4% | אופוזיציה | |
פועלי אגודת ישראל | רבי קלמן כהנא | 1 | 23,571 | 1.3% | אופוזיציה | |
רצ | שולמית אלוני | 1 | 20,621 | 1.2% | אופוזיציה | |
ל"ע | גדעון האוזנר | 1 | 20,384 | 1.2% | אופוזיציה |
הקמת הממשלה
בעת הרכבת ממשלתו הראשונה, הפתיע בגין כאשר מינה כשר חוץ את משה דיין, ממנהיגי תנועת העבודה. בגין גם הכריז בעת ביקור בהתנחלות אלון מורה: "בעתיד הקרוב יהיו הרבה אלוני מורה". סמוך לאחר הקמת הממשלה ביקר בגין בארצות הברית כאורחו של הנשיא ג'ימי קרטר והשניים הצהירו שנוצרה ביניהם מערכת יחסים קרובה.
ביקורת נמתחה על בגין, בתחילת דרכו כראש ממשלה, כאשר כיהן גם כשר המשפטים, על שהמליץ בפני הנשיא קציר להעניק חנינה לבנקאי יהושע בן-ציון.
ציוני דרך ומדיניות
כלכלה וחברה
מדיניותה הכלכלית והחברתית של הממשלה נגזרה, מחד, מדגילתה של מפלגת הליכוד בליברליזם כלכלי ושוק חופשי; ומאידך, ממחויבות לעקרונות של "צדק סוציאלי", שהיו נדבך חשוב באידאולוגיה של תנועת החרות ובמשנתו של זאב ז'בוטינסקי. בין היתר כתב על כך: "צמצום אי השוויון הוא בהתקרבות בלתי פוסקת של הקצוות החברתיים, התקרבות לא בכיוון "מלמעלה למטה" המביא בהכרח לירידה ונסיגה כלכלית, אלא בכיוון "מלמטה למעלה" המביא לעלייה והתקדמות... הקידמה הכלכלית והחברתית לא תתבטא בביטול המותרות כי אם בתהליך של ביטול מושג המותרות, על ידי הפיכתם המתמדת למצרכים הנדרשים על ידי הכול והנרכשים על ידי הכל."
בתחום ה"צדק הסוציאלי" השקיעה הממשלה כספים רבים. במרץ 1978 הציגה הממשלה הצעת חוק לחינוך תיכוני חינם שאושרה באפריל. כמו כן, הושקעו כספים רבים באספקת דיור למשפחות שחיו בצפיפות של מעל שלוש נפשות בחדר, רמת צפיפות שהוגדרה כקו העוני לדיור. ב-1977 היו מתחת לקו העוני לדיון קרוב ל-3% ממשקי הבית, כ-30,000 משקי בית. ב-1983 ירד השיעור ל-1.2%, כ-10,000 משקי בית, בלבד. בשנים אחר כך הייתה ירידה לשיעורים אפסיים. יוזמה נוספת של הממשלה הייתה מפעל שיקום השכונות שהוגשה לכנסת על ידי גדעון פת, שר הבינוי והשיכון, בשם הממשלה, במאי 1978. שנה אחר כך תיאר יגאל ידין את התוכנית במילים "המפעל החברתי הגדול ביותר שתוכנן אי פעם בישראל. ראשיתה ביוזמתו של ראש הממשלה לפתרון בעיות הדיור בשכונות המצוקה... מדובר כאן בשיקום אוכלוסייה של מאה ושישים שכונות ואזורי מצוקה בישראל בהיקף כספי גדול... הפרויקט הזה של שיקום השכונות... הוא מהפכה שלמה בכל דפוסי השיקום השכונתי".
בהיעדר מקור תקציבי לכספים הרבים שהשקיעה הממשלה, מומנו פעולות אלה באמצעות "הדפסת כסף", דבר שהגביר את האינפלציה. מנגנון ההצמדה של השכר שהיה נהוג המעיט את הפגיעה של האינפלציה בשכירים ואיפשר דו-קיום עם ההסתדרות, ועל כן בגין לא איבד מן הפופולריות שלו בשל כישלון ההידרדרות הכלכלית. בתחילה, הגידול בחוב החיצוני והפנימי של ישראל עדיין לא נתן את אותותיו. אולם בשנת 1980 המצב הידרדר ויגאל הורביץ שהתמנה לשר אוצר הנהיג מדיניות תקציבית מרסנת. אולם לאחר פחות משנה החליף אותו יורם ארידור שהנהיג מדיניות של הורדת מכסים, בסיסמה שיש להיטיב עם העם, ובטענה שהקניות המוגברות יביאו לעלייה בהכנסות ממיסים.
לעומת זאת, בתחום צמצום מעורבות הממשלה במשק נעשו רק מספר צעדים מוגבלים. הותר לציבור לקנות סכום מסוים של מטבע חוץ לצורך נסיעה לחוץ לארץ, ללא צורך בהיתר.
חוץ וביטחון
עוד לפני הקמת הממשלה הגיע בגין להסכמה עם סאדאת על מגעים לשלום בין ישראל למצרים, ומדיניות הממשלה נגעה בראש ובראשונה להשגת הסכם שלום עם מצרים. בנובמבר 1977 ביקר סאדאת בישראל וב-26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הראשון שנחתם עם מדינה ערבית.
הממשלה הקימה התנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, אולם על מנת שלא לפגוע במגעים עם מצרים עשתה זאת בהססנות, כאשר בתחילה מוקמו 12 התנחלויות חדשות בתוך בסיסים צבאיים.
במרץ 1978, לאחר פיגוע אוטובוס הדמים הורתה הממשלה לצה"ל לפגוע באש"ף בדרום לבנון, במבצע ליטני. בשלהי כהונת הממשלה, ב-7 ביוני 1981 הפציץ חיל האוויר הישראלי את הכור האטומי בעיראק, במה שכונה מבצע אופרה.
הממשלה סיימה כהונתה עם פיזור הכנסת לקראת הבחירות לכנסת העשירית
סיעות הקואליציה
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 62 ח"כים לפני הצטרפות סיעת ד"ש (20 ביוני 1977 - 24 באוקטובר 1977).
- 77 ח"כים לפני התפרקות הסיעה; פלג שלה, סיעת התנועה הדמוקרטית, נשארה בקואליציה (24 באוקטובר 1977 - 14 בספטמבר 1978).
- 69 ח"כים לפני פרישת סיעת היחיד של משה דיין (14 בספטמבר 1978 - 23 באוקטובר 1979).
- 68 ח"כים לפני התפרקות סיעת התנועה הדמוקרטית; פלג שלה, סיעת היחיד של יגאל ידין, נשארה בקואליציה (23 באוקטובר 1979 - 10 במרץ 1981).
- 62 ח"כים לאחר מכן (10 במרץ 1981 - 5 באוגוסט 1981).
הרכב הממשלה
עם כינונה, מנתה הממשלה 13 שרים, מכיון שהושאר מקום למשרות שרים לנציגי ד"ש לכשיצטרפו. אלו כללו 9 מהליכוד: 3 מתנועת החרות, 3 מהליברלים, 2 מלע"ם ואריאל שרון, 3 מהמפד"ל ומשה דיין שערק ממפלגת העבודה. באוקטובר 1977 הצטרפו 4 נציגי ד"ש, ומספר השרים עלה ל-17. בינואר 1978 צורפו שני שרים נוספים של הליכוד, אחד מהליברלים ואחד מתנועת החרות ומספר השרים עלה ל-19. בספטמבר 1978 התפטר מאיר עמית, באוקטובר 1979 התפטר משה דיין, במרץ 1980 צורף יצחק שמיר לממשלה, במאי 1980 התפטר עזר ויצמן ובאוגוסט 1980 התפטר שמואל תמיר. בכך ירד מספר השרים ל-16.
בממשלה כיהנו בסך הכל 21 שרים, מתוכם רק 6 כיהנו בעבר בממשלה (בגין, דיין, המר, בורג, לנדאו וויצמן) ו-15 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (ארליך, ארידור, אבוחצירא, פת, לוי, הורביץ, ידין, מודעי, כץ, עמית, נסים, שוסטק, שרון, שמיר ותמיר)
סגני שרים
שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה | הערות | דיוקן |
---|---|---|---|---|---|---|
יחזקאל פלומין | הליכוד | משרד האוצר | 28 ביוני 1977 | 30 ביולי 1979 | ||
מרדכי צפורי | הליכוד | משרד הביטחון | 28 ביוני 1977 | 5 באוגוסט 1981 | קובץ:Mordechai zipori.jpg | |
יצחק פרץ | הליכוד | משרד התעשייה, המסחר והתיירות | 28 ביוני 1977 | 15 בינואר 1979 | קובץ:Perez yizhak.jpg | |
יורם ארידור | הליכוד | משרד ראש הממשלה | 4 ביולי 1977 | 28 בדצמבר 1980 |
חילופי שרים
קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר משרד הממשלה
ממשלת ישראל השמונה עשרה באתר הכנסת
הקודם: ממשלת ישראל השבע עשרה 1974-1977 |
ממשלת ישראל השמונה עשרה 20 ביוני 1977 - 5 באוגוסט 1981 |
הבא: ממשלת ישראל התשע עשרה 1981-1983 |
31508245ממשלת ישראל השמונה עשרה