פיתוח ושלום
| מנהיגים | שמואל פלאטו שרון |
|---|---|
| אפיון | מפלגה אישית של שמואל פלאטו שרון |
| כנסות | הכנסת התשיעית |
| אותיות | פש |
| שיא כוחה | 2 מנדטים (מנדט אחד בפועל) |
| מיקום במפה הפוליטית | ימין |
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
|
|---|
 |
פיתוח ושלום הייתה מפלגה ישראלית בראשה עמד איש העסקים שמואל פלאטו שרון, שהתמודדה במספר מערכות בחירות לכנסת, ואף הצליחה פעם אחת לעבור את אחוז החסימה, אחרי שזכתה בכ-2% מקולות הציבור הישראלי במהלך הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977.
הרקע להקמת המפלגה
שמואל פלאטו-שרון היה איש עסקים יהודי ממוצא פולני שפעל בצרפת. בצרפת עשה פלאטו שרון הון רב, וזאת מהתחלה צנועה כפליט יהודי במלחמת העולם השנייה. בשנת 1975 עלה פלאטו שרון לישראל והחל בפעילות עסקית. בסמוך לאחר בואו ארצה ביקשה צרפת את הסגרתו לידה בחשד לביצוע עבירות כלכליות שונות.
הבחירות לכנסת התשיעית
לקראת הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977 הקים פלאטו שרון מפלגה, ששמה "פלאטו שרון - האיש הבודד לכנסת". האותיות על פתק הבחירות של המפלגה היו פא-שין (פש), כראשי התיבות של שמו של פלאטו שרון. תעמולת הבחירות של המפלגה התמקדה בשני נושאים:
- מאחר שבאותה התקופה איפשר החוק הסגרתו של אזרח, אך חסינות חברי הכנסת לא איפשרה הסגרה, ראוי שפלאטו שרון ייבחר לכנסת וכך תימנע הסגרתו.
- פלאטו שרון הגה תוכנית בשם תוכנית פד"מ (פתרון דיור מהפכני), בה ירכוש הוא, מכספו האישי, אלפי דירות, וישכיר אותן לזוגות צעירים בתנאים כספיים נוחים. תוכנית זו, כך הבטיח, תוגשם בכל מקרה, אך אם ייבחר לכנסת יהיה לו קל יותר להגשימה.
החוק הישראלי מאפשר לרשום עד מאה ועשרים מועמדים לכנסת מטעם כל רשימה. פלאטו שרון פעל באופן הפוך, הוא רשם רק את עצמו כמועמד יחיד, וססמתו הייתה "האיש הבודד לכנסת".
ביחד עם פעילים נוספים, יצר פלאטו שרון בתקופה קצרה, בסיס פוליטי מרשים. הוא קיים אסיפות בחירות, הקים עשרות סניפים, והעסיק פעילים רבים. התוצאה הייתה כי לאחר שנספרו הקולות הסתבר כי הרשימה קיבלה 35,049 קולות, שהם שני אחוזים מן הקולות, הישג שהספיק אז לשני חברי הכנסת. עם זאת, בשל רישומו של פלאטו שרון כמועמד בודד, התאפשר לו להכניס רק חבר כנסת אחד לסיעתו, והמנדט השני ניתן למפלגה אחרת, בהתאם לחוק בדר-עופר.
ההרשעה הפלילית
בסמוך לאחר בחירתו החלה חקירה כנגדו וכנגד שני פעילים בולטים במפלגתו. החקירה התגבשה לכתב אישום חמור, בעבירות שונות של שחיתות וקשירת קשר לביצוע פשע. ב-1 באוגוסט 1979 הסירה הכנסת את חסינותו של פלאטו שרון, וב-9 באוגוסט 1979 הוגש כתב האישום לבית משפט השלום בירושלים. עיקר האישומים היה כי פלאטו שרון שילם כספים לפעילים, באופן שהיווה שוחד בחירות, וכי תוכנית פד"מ עצמה היא בבחינת שוחד בחירות.
ב-15 באפריל 1981 הרשיע בית משפט השלום את פלאטו שרון במקצת האישומים שיוחסו לו, וב-11 במאי 1981 דן אותו לתקופת מאסר בפועל. ב-12 במאי 1981 השעתה ועדת הכנסת את פלאטו שרון מכהונתו כחבר הכנסת. פלאטו שרון עתר לבג"ץ, נגד ההחלטה להשעותו, בטענה כי פסק הדין אינו סופי, וכי הגיש עליו ערעור. במהלך הדיון בבג"ץ, קיימה ועדת הכנסת ישיבה נוספת בעניין, ביום 7 ביוני 1981, אך הותירה על כנה את ההשעיה. ב-26 ביוני 1981 הורה בג"ץ על ביטול ההשעיה, ואיפשר לפלאטו שרון להמשיך בכהונתו כחבר הכנסת, למשך יתרת תקופת כהונת הכנסת התשיעית, כאשר הבחירות לכנסת העשירית התקיימו ארבעה ימים לאחר מכן[1].
לאחר דיון בשלוש ערכאות הרשיע בית המשפט העליון, בשנת 1983 את פלאטו שרון במספר סעיפי אישום (וזיכה במספר אחרים), ודן אותו למאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים. שני פעילים נוספים בתנועה, שהואשמו ביחד עמו בחלק מהאישומים נדונו למאסר על תנאי וקנס[2].
הבחירות לכנסת העשירית ולכנסת האחת עשרה
המפלגה התמודדה גם בבחירות לכנסת העשירית. גם הפעם עסקה תעמולת המפלגה באישיותו של פלאטו שרון, והציגו אותו כאיש עסקים פעיל ויזם, העושה למען הזוגות הצעירים וחסרי הדיור, מקום בו הממסד מגלה חוסר אכפתיות, ואדישות. בתשדירים נטען כי הוקם "צוות מומחים" לפתרון הבעיות. עוד במהלך הכנסת התשיעית הוסב שמה של הסיעה ל"פיתוח ושלום". הסיסמה, עליה חזר פלאטו שרון בתשדירי הבחירות, הייתה "ומה הם עשו בשביל מדינה?". בסופו של דבר כשלה המפלגה, ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. גם בבחירות לכנסת האחת עשרה נכשלה המפלגה ולא עברה את אחוז החסימה.
קישורים חיצוניים
- סיעת פיתוח ושלום באתר הכנסת
הערות שוליים
