מדד הדמוקרטיה
דמוקרטיות מלאות
מדד הדמוקרטיה הוא מדד שנערך ומפורסם על ידי קבוצת האקונומיסט, המוציאה לאור של מגזין האקונומיסט הבריטי. מטרת הדו"ח לנסות ולהציג מדד כמותי של רמת הדמוקרטיה ב-167 מדינות ברחבי העולם. המדד פורסם לראשונה בשנת 2006, תחילה עודכן בכל שנה זוגית, ובהמשך החל להתעדכן בכל שנה. המדד לא פורסם במסגרת אקדמית, והוא לא נבדק בתהליך של ביקורת עמיתים.
מתודולוגיה
כל מדינה המופיעה במדד מקבלת ציון על סולם הנע בין 0 ל-10, כאשר ציון של עשר מציין רמה דמוקרטית גבוהה. כך למשל, ב-2008 זכתה שוודיה לקבל את הציון הגבוה ביותר במדד לאותה שנה (9.88), בעוד קוריאה הצפונית דורגה במקום הנמוך ביותר עם ציון של 0.86. המדינות מדורגות גם על פי סולם איכותי החל מ"דמוקרטיה מלאה" ("Full Democracy", ציון 8 - 10), "דמוקרטיה פגומה" ("Flawed Democracy", ציון 6 - 7.99), "משטר כלאיים" ("Hybrid Regime", ציון 4 - 5.99) וכלה ב"משטר אוטוריטרי" ("Authoritarian Regime", ציון הנמוך מ-4).
ציונה של כל מדינה נקבע על פי שכלול של ציון ממוצע של חמש קטגוריות מרכזיות: תהליך הבחירות, תפקוד הממשל, מעורבות פוליטית, תרבות פוליטית וזכויות האזרח. הדירוג בקטגוריות נעשה על פי סט של 60 שאלות סגורות זהות הנענות מדי שנה על ידי מומחים. עם זאת, שמות המומחים או שיוכם הלאומי אינם מפורסמים ברבים.
- תהליך הבחירות ופלורליזם - למשל, האם מתקיימות במדינה בחירות חופשיות? האם המצביעים יכולים להצביע באופן חופשי ואנונימי? האם ניתנת בחירה בין מגוון אפשרויות פוליטיות? האם מתקיימות בחירות מקומיות חופשיות? האם כל האזרחים הבוגרים בעלי זכות הצבעה?
- תפקוד הממשל - למשל, האם הפוליטיקאים שנבחרים על ידי הציבור הם אלו שיש להם את היכולת לקבוע את מדיניות הממשלה בפועל? האם יש מערכת יעילה של בלמים ואיזונים בין הרשויות הממשלתיות? האם הממשלה חופשייה לקבל החלטות, או נתונה ללחצים כבדים מצד גורמים צבאיים, ממשלות זרות או ארגוני טרור?
- מעורבות פוליטית - למשל, מהו אחוז ההצבעה בפועל? האם מיעוטים אתניים זוכים לייצוג ראוי במערכת הפוליטית המקומית? האם ישנו ייצוג סביר לנשים בפרלמנט? מהו אחוז האזרחים שחברים במפלגות או ארגונים פוליטיים? עד כמה מוכנה האוכלוסייה לקחת חלק בהפגנות חוקיות?
- תרבות פוליטית - למשל, האם ישנו קונצנזוס חברתי רחב שבעד דמוקרטיה מתפקדת? מהו אחוז האוכלוסייה התומך במשטר צבאי? עד כמה נפוצות בציבור תפיסות דוגמת "דמוקרטיה טובה לשמירה על הסדר הציבורי"? עד כמה ישנה במדינה מסורת של הפרדת דת ומדינה?
- חירויות האזרח - למשל, האם יש תקשורת חופשית? האם יש חופש ביטוי ומחאה? האם השיח התקשורתי מכיל מגוון דעות באופן פתוח וחופשי? האם יש הגבלות גישה על האינטרנט? האם לאזרחים יש ביטחון מספק מפני אלימות שמגיעה מצד הממשל? עד כמה עצמאיים בתי המשפט כנגד הממשלה? מהי מידת הסובלנות לדתות מיעוטים, ועד כמה ניתן לקיים פולחן פומבי לדתות אלו? עד כמה שווים כל האזרחים בפני החוק, והאם חלק מהאזרחים מקבלים יחס מועדף?
הגדרות
- דמוקרטיות מלאות הן מדינות שבהן חירויות האזרח וחירויות היסוד הפוליטיות אינן זוכות רק לכבוד, אלא גם מחוזקות על ידי תרבות פוליטית אשר מסייעת לשגשוג של ערכים דמוקרטיים. למדינות אלו יש מערכת תקפה של בלמים ואיזונים, מערכת משפט עצמאית שהחלטותיה נאכפות, ממשלות שמתפקדות כראוי ואמצעי תקשורת מגוונים ועצמאיים. למדינות אלה יש רק מעט בעיות בתפקוד הדמוקרטי.[1]
- דמוקרטיות פגומות הן מדינות שבהן הבחירות הוגנות וחופשיות, וחירויות אזרחיות בסיסיות מכובדות, אך עשויות להיות להן בעיות, למשל: פגיעה בחופש התקשורת ודיכוי קל של אופוזיציה פוליטית ומבקרים. למדינות אלו יכולים להיות פגמים משמעותיים גם בהיבטים דמוקרטיים נוספים, כגון תרבות פוליטית לא מפותחת; רמות נמוכות של השתתפות בפוליטיקה; וסוגיות בתפקוד הממשל.[1]
- משטרים היברידיים הם מדינות בהן מתבצעות הונאות בחירות באופן קבוע, מה שמונע מהן להיות דמוקרטיות הוגנות וחופשיות. למדינות אלה יש בדרך כלל ממשלות שמפעילות לחץ על אופוזיציה פוליטית; רשויות משפט לא עצמאיות; שחיתות נרחבת; הטרדה ולחץ המופעלים על התקשורת; שלטון חוק אנמי; תרבות פוליטית לא מפותחת; רמות נמוכות של השתתפות בפוליטיקה; וסוגיות בתפקוד הממשל.[1]
- משטרים אוטוריטריים הם מדינות שבהן פלורליזם פוליטי אינו קיים, או שהוא מוגבל מאוד. מדינות אלו הן לרוב מונרכיות אבסולוטיות או דיקטטורות. ייתכן שיהיו בהן כמה מוסדות דמוקרטיים קונבנציונליים, אך לאלה תהיה משמעות זעומה. הפרות וניצול לרעה של חירויות האזרח הן דבר שבשגרה; הבחירות (אם הן מתקיימות) אינן הוגנות או חופשיות; התקשורת היא לרוב בבעלות המדינה או בשליטתן של קבוצות הקשורות למשטר; מערכת המשפט אינה עצמאית; וצנזורה ודיכוי של ביקורת על השלטון הם דבר שבשגרה.[1]
מבט על
לאורך השנים 2019-2006 הממוצע העולמי הראה תנודות משתנות, שנעו על טווח הציון 5.55-5.44. ירידה משמעותית יותר החלה החל משנת 2020, בה התמודדו מדינות העולם עם מגפת הקורונה, באופן שהגביל באותה עת את חירויות האזרח עם פרקטיקות דוגמת סגרים. במדינות רבות הייתה התאוששות של מדד הדמוקרטיה בשנת 2022, על רקע היציאה מתקופת הקורונה, אולם מדינות אחרות אימצו את ההגבלות באופן קבוע יותר[2].
נכון למדד של שנת 2022, המדדים של השנים 2008, 2014 ו־2015 היו המדדים בעלי הממוצע העולמי הגבוה ביותר, והמדד של שנת 2021 היה עם הממוצע העולמי הנמוך ביותר[2].
מדד הדמוקרטיה על פי סוג המשטר
הטבלה הבאה מתייחסת לנתוני המדד משנת 2022[2]:
| סוג המשטר | מספר המדינות | אחוז המדינות במשטר זה | אחוז מאוכלוסיית העולם תחת משטר זה |
|---|---|---|---|
| דמוקרטיה מלאה | 24 | 14.4 | 8.0 |
| דמוקרטיה פגומה | 48 | 28.7 | 37.3 |
| משטר כלאיים | 36 | 21.6 | 17.9 |
| משטר סמכותני | 59 | 35.3 | 36.9 |
אוכלוסיית העולם בנתונים אלו היא סך כל האוכלוסייה של 167 המדינות שנסקרו במסגרת המדד.
מדד הדמוקרטיה על פי אזור
הטבלה הבאה מתייחסת לנתוני המדד לשנת 2022[2]:
| אזור | ממוצע דירוג לשנת 2022 | ממוצע בזמן תחילת המדד, שנת 2006 |
|---|---|---|
| אמריקה הצפונית | 8.37 | 8.64 |
| מערב אירופה | 8.36 | 8.60 |
| אמריקה הלטינית | 5.79 | 6.37 |
| אסיה ואוסטרלאסיה | 5.46 | 5.44 |
| מזרח אירופה | 5.39 | 5.76 |
| אפריקה שמדרום לסהרה | 4.14 | 4.24 |
| המזרח התיכון וצפון אפריקה | 3.34 | 3.53 |
| ממוצע כולל | 5.29 | 5.52 |
אמריקה הצפונית
במדד רק קנדה וארצות הברית מסווגות לאמריקה הצפונית, ומאחר ששתיהן בעלות דירוג גבוה יחסית (8.88 ו-7.85 בהתאמה) אמריקה הצפונית היא בעלת הממוצע הטוב ביותר. מאז תחילת המדד האזור שמר על רמת דירוג אחידה למדי, על טווח של 8.64-8.56, עד לשנת 2021, אז הצטרף האזור למגמת ההיחלשות העולמית וירד אל מתחת ל־8.4.
מערב אירופה
מדינות מערב אירופה בעלות ציון ממוצע גבוה, כאשר 8 מתוך 10 המקומות הראשונים בטבלה העולמית מגיעים מאזור זה, וכל המדינות המסווגות לאזור זה הן בעלות משטרים דמוקרטים - מלאים או פגומים, ונמצאים בטווח דירוג בין 7.38 ל-9.81 - למעט מדינה אחת והיא טורקיה, בעלת משטר כלאיים ודירוג 4.35.
הדירוג הממוצע של אזור זה עמד בתחילת המדד על 8.60, אולם לאחר המשבר הכלכלי של 2008 ירד בחדות ל-8.45, ומאז שמר על טווח דירוג של 8.45-8.35, למעט השנים 2020 ו־2021 (דירוגי 8.29, 8.22 בהתאמה) בהם הצטרף האזור למגמת ההיחלשות העולמית במדד על רקע מגפת הקורונה. נכון למדד של שנת 2022, אזור מערב אירופה הפגין את ההתאוששות המהירה ביותר מירידת הדירוג העולמית של תקופת הקורונה[2].
אמריקה הלטינית
בשנים 2015-2006 עמד האזור על טווח יציב של 6.43-6.36, אולם החל משנת 2016 החל להתדרדר בהדרגה עד לדירוג של 5.79 במדד של 2022. הממוצע מושפע באופן מהותי מהתחזקות סממנים סמכותניים במספר מדינות, ביניהן וונצואלה, אל סלוודור, ניקרגואה ובוליביה, אולם הוא מכיל בתוכו גם התקדמות משמעותית בדמוקרטיזציה במדינות שונות כמו קולומביה ואורוגוואי, שעלתה למקום ה־11 בדירוג העולמי ונמצאת לצד צ'ילה וקוסטה ריקה במעמד הדמוקרטיות המלאות של האזור.
בדו"ח ציינו חלק מהאתגרים העומדים בפני הדמוקרטיזציה של האזור, ובהם בעיית הקיטוב, חוסר אמון האזרחים במוסדות השלטון, שחיתות שלטונית, ופעילותם של ארגוני פשיעה בינלאומיים[2].
אסיה ואוסטרלאסיה
נכון לשנת 2022, זהו האזור היחיד בו השתפר ממוצע הדירוג מאז תחילת המדד.
מצב הדמוקרטיה באסיה תנודתי מאוד לעיתים, כאשר למשל בשנת 2019 טיפסה תאילנד 38 מקומות בדירוג, כאשר השתפרה מ-4.63 ל-6.32, ומנגד באותה השנה ירדה הודו 10 מקומות עם ירידה מ-7.23 ל-6.90. בשנת 2020 הפכו לדמוקרטיות מלאות קוריאה הדרומית, יפן וטאיוואן שהצטרפו לניו זילנד ואוסטרליה בפסגה האזורית[3]. בתחתית הדירוג האזורי נמצאות אפגניסטן (0.38), מיאנמר (0.74) וקוריאה הצפונית (1.08)[2].
מזרח אירופה
מדד מדינות מזרח אירופה תנודתי מאז תחילת המדד ובתקופות שונות עולה ויורד לסירוגין, כאשר מצד אחד ישנה עליה בדמוקרטיה במדינות שונות דוגמת ארמניה ואלבניה, וירידה באחרות דוגמת בלארוס וקירגיזסטן. בסך הכל מסקנות עורכי הדירוג הוא שתמונת המצב בעשור זה מצביעה על תרבות פוליטית חלשה שמקורה בשילוב נסיבות של קושי בשמירה על שלטון החוק, נורמות של שחיתות סביב מוקדי כוח, נטייה לדחייה של ערכים דמוקרטים-ליברלים, מידה של כמיהה למנהיג "חזק" שיידע לעקוף חסמים ביורוקרטים. נסיבות אלו הן קרקע המקשה צמיחה איכותית של דמוקרטיה[3]. לצד זאת, בתקופת הפוסט קורונה, המאופיינת בקשיים כלכליים, ובהשפעת הפלישה הרוסית לאוקראינה על האזור, החלה מגמה חיובית יותר של מעורבות אזרחית בפוליטיקה המקומית. בראש המדד באזור זה נמצאות צ'כיה (7.97) ואסטוניה (7.96), ובתחתיתו טורקמניסטן (1.66) וטג'יקיסטן (1.94)[2].
אפריקה שמדרום לסהרה
באפריקה שמדרום לסהרה נפוצים במיוחד משטרים סמכותניים, כאשר משטרים סמכותניים מלאים פעילים בכמחצית מהמדינות המדורגות מאזור זה. בשנים 2018-2011 עלה במקצת הדירוג האזורי בהשוואה לשנים של תחילת המדד, והחל משנת 2019 הייתה התדרדרות נוספת שהתחזקה על רקע המגמה העולמית של ההתדרדרות שהייתה בשנים 2021-2020. במדד של שנת 2022 ציינו מחברי הדו"ח שיפור מסוים בתרבות הפוליטית במדינות שונות באזור, שגרמו להתנגדות ציבורית בולטת יותר למשטרים הצבאיים במדינה. לצד זאת, ציינו שאחד האתגרים של השלטונות המקומיים הוא העדר משילות על האזורים המרוחקים מהערים המרכזיות, לצד חוסר הסכמה על לגיטימיות השלטון המרכזי על כל הטריטוריות. אזורים שונים באפריקה בעלי מגמות שונות בהקשר הדמוקרטי: בראש המדד באזור זה נמצאות מאוריציוס (8.14), בוטסואנה (7.73), כף ורדה (7.65) ודרום אפריקה (7.05) - בעיקר מדינות אפריקה הדרומית ומדינות-אי, ובתחתיתו הרפובליקה המרכז אפריקאית (1.35), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1.48) וצ'אד (1.67) - הנמצאות שלושתן בלב היבשת. מערב אפריקה הוא אזור שחווה התדרדרות בשנים האחרונות, שבשיאן מספר הפיכות צבאיות במדינות האזור (לצד ניסיונות הפיכה אחרות שלא צלחו). בחלק מהמקרים סייעה להתדרדרות השפעה ממדינות חיצוניות, בראשן רוסיה, המשפיעה על מדינות רבות באפריקה[2].
המזרח התיכון וצפון אפריקה
זהו האזור עם הממוצע הנמוך ביותר. בשנים הראשונות של המדד, עד שנת 2014, הדירוג האזורי היה תנודתי ונע על טווח רחב יחסית של 3.73-3.43. החל משנת 2015 החלה התדרדרות הדרגתית ועקבית בדירוג האזורי – התדרדרות שהמשיכה גם בשנת 2022, בניגוד למגמה העולמית. ההתדרדרות בדירוג מושפעת בין היתר מחוסר יציבות עקבי של מספר מדינות באזור, שחלקן התדרדרו למלחמות אזרחים בשנים האחרונות, לצד חוסר התמדה והתדרדרות דמוקרטית במדינות שהחלו לעלות בציון המדד לאורך השנים, דוגמת תוניסיה והרשות הפלסטינית. לצד זאת ישנם אתגרים אזוריים נוספים דוגמת מיליציות מקומיות, קבוצות מורדים וכוחות צבאיים של מדינות זרות הפועלים בשטחן של מדינות במשבר[2].
בראש המדד באזור זה נמצאת ישראל (7.93) – המדינה היחידה באזור שנמצאת בחצי העליון של הדירוג – ואחריה תוניסיה (5.51) ומרוקו (5.04), ובתחתיתו סוריה (1.43), תימן (1.95) ועיראק (1.96). רוב המדינות בעלות הדירוג הנמוך ביותר באזור, מרוכזות באזור הלבנט[2].
דירוג המדינות
הטבלה הבאה מתייחסת לנתוני המדד משנת 2022[3]:
| מקום | מדינה | דירוג | סוג המשטר | דירוג בזמן תחילת המדד, שנת 2006 |
|---|---|---|---|---|
| 1 |  נורווגיה
|
9.81 | דמוקרטיה מלאה | 9.55 |
| 2 |  ניו זילנד
|
9.61 | דמוקרטיה מלאה | 9.01 |
| 3 |  איסלנד
|
9.52 | דמוקרטיה מלאה | 9.71 |
| 4 |  שוודיה
|
9.39 | דמוקרטיה מלאה | 9.88 |
| 5 |  פינלנד
|
9.29 | דמוקרטיה מלאה | 9.25 |
| 6 |  דנמרק
|
9.28 | דמוקרטיה מלאה | 9.52 |
| 7 |  שווייץ
|
9.14 | דמוקרטיה מלאה | 9.02 |
| 8 |  אירלנד
|
9.13 | דמוקרטיה מלאה | 9.01 |
| 9 |  הולנד
|
9.00 | דמוקרטיה מלאה | 9.66 |
| 10 |  טייוואן
|
8.99 | דמוקרטיה מלאה | 7.82 |
| 11 |  אורוגוואי
|
8.91 | דמוקרטיה מלאה | 7.96 |
| 12 |  קנדה
|
8.88 | דמוקרטיה מלאה | 9.07 |
| 13 |  לוקסמבורג
|
8.81 | דמוקרטיה מלאה | 9.10 |
| 14 |  גרמניה
|
8.80 | דמוקרטיה מלאה | 8.82 |
| 15 |  אוסטרליה
|
8.71 | דמוקרטיה מלאה | 9.09 |
| 16 |  יפן
|
8.33 | דמוקרטיה מלאה | 8.15 |
| 17 |  קוסטה ריקה
|
8.29 | דמוקרטיה מלאה | 8.04 |
| 18 |  בריטניה
|
8.28 | דמוקרטיה מלאה | 8.08 |
| 19 |  צ'ילה
|
8.22 | דמוקרטיה מלאה | 7.89 |
| 20 |  אוסטריה
|
8.20 | דמוקרטיה מלאה | 8.69 |
| 21 |  מאוריציוס
|
8.14 | דמוקרטיה מלאה | 8.04 |
| 22 |  צרפת
|
8.07 | דמוקרטיה מלאה | 8.07 |
| 22 |  ספרד
|
8.07 | דמוקרטיה מלאה | 8.34 |
| 24 |  דרום קוריאה
|
8.03 | דמוקרטיה מלאה | 7.88 |
| 25 |  יוון
|
7.97 | דמוקרטיה פגומה | 8.13 |
| 25 |  צ'כיה
|
7.97 | דמוקרטיה פגומה | 8.17 |
| 27 |  אסטוניה
|
7.96 | דמוקרטיה פגומה | 7.74 |
| 28 |  פורטוגל
|
7.95 | דמוקרטיה פגומה | 8.16 |
| 29 |  ישראל
|
7.93 | דמוקרטיה פגומה | 7.28 |
| 30 |  ארצות הברית
|
7.85 | דמוקרטיה פגומה | 8.22 |
| 31 |  סלובניה
|
7.75 | דמוקרטיה פגומה | 7.96 |
| 32 |  בוצוואנה
|
7.73 | דמוקרטיה פגומה | 7.60 |
| 33 |  מלטה
|
7.70 | דמוקרטיה פגומה | 8.39 |
| 34 |  איטליה
|
7.69 | דמוקרטיה פגומה | 7.73 |
| 35 |  כף ורדה
|
7.65 | דמוקרטיה פגומה | 7.43 |
| 36 |  בלגיה
|
7.64 | דמוקרטיה פגומה | 8.15 |
| 37 |  קפריסין
|
7.38 | דמוקרטיה פגומה | 7.60 |
| 38 |  לטביה
|
7.37 | דמוקרטיה פגומה | 7.37 |
| 39 |  ליטא
|
7.31 | דמוקרטיה פגומה | 7.43 |
| 40 |  מלזיה
|
7.30 | דמוקרטיה פגומה | 5.98 |
| 41 |  טרינידד וטובגו
|
7.16 | דמוקרטיה פגומה | 7.18 |
| 42 |  ג'מייקה
|
7.13 | דמוקרטיה פגומה | 7.34 |
| 43 |  סלובקיה
|
7.07 | דמוקרטיה פגומה | 7.40 |
| 44 |  מזרח טימור
|
7.06 | דמוקרטיה פגומה | 6.41 |
| 45 |  דרום אפריקה
|
7.05 | דמוקרטיה פגומה | 7.91 |
| 46 |  פולין
|
7.04 | דמוקרטיה פגומה | 7.30 |
| 46 |  הודו
|
7.04 | דמוקרטיה פגומה | 7.68 |
| 48 |  סורינאם
|
6.95 | דמוקרטיה פגומה | 6.52 |
| 49 |  פנמה
|
6.91 | דמוקרטיה פגומה | 7.35 |
| 50 |  ארגנטינה
|
6.85 | דמוקרטיה פגומה | 6.63 |
| 51 |  ברזיל
|
6.78 | דמוקרטיה פגומה | 7.38 |
| 52 |  הפיליפינים
|
6.73 | דמוקרטיה פגומה | 6.48 |
| 53 |  קולומביה
|
6.72 | דמוקרטיה פגומה | 6.40 |
| 54 |  אינדונזיה
|
6.71 | דמוקרטיה פגומה | 6.41 |
| 55 |  תאילנד
|
6.67 | דמוקרטיה פגומה | 5.67 |
| 56 |  הונגריה
|
6.64 | דמוקרטיה פגומה | 7.53 |
| 57 |  בולגריה
|
6.53 | דמוקרטיה פגומה | 7.10 |
| 58 |  נמיביה
|
6.52 | דמוקרטיה פגומה | 6.64 |
| 59 |  קרואטיה
|
6.50 | דמוקרטיה פגומה | 7.04 |
| 60 |  סרי לנקה
|
6.47 | דמוקרטיה פגומה | 6.58 |
| 61 |  מונטנגרו
|
6.45 | דמוקרטיה פגומה | 6.57 |
| 61 |  רומניה
|
6.45 | דמוקרטיה פגומה | 7.06 |
| 63 |  גאנה
|
6.43 | דמוקרטיה פגומה | 5.35 |
| 64 |  אלבניה
|
6.41 | דמוקרטיה פגומה | 5.91 |
| 65 |  הרפובליקה הדומיניקנית
|
6.39 | דמוקרטיה פגומה | 6.13 |
| 66 |  מונגוליה
|
6.35 | דמוקרטיה פגומה | 6.60 |
| 67 |  גיאנה
|
6.34 | דמוקרטיה פגומה | 6.15 |
| 68 |  סרביה
|
6.33 | דמוקרטיה פגומה | 6.62 |
| 69 |  מולדובה
|
6.23 | דמוקרטיה פגומה | 6.50 |
| 70 |  סינגפור
|
6.22 | דמוקרטיה פגומה | 5.89 |
| 71 |  לסוטו
|
6.19 | דמוקרטיה פגומה | 6.48 |
| 72 |  מקדוניה הצפונית
|
6.10 | דמוקרטיה פגומה | 6.33 |
| 73 |  בנגלדש
|
5.99 | משטר כלאיים | 6.11 |
| 74 |  פפואה גינאה החדשה
|
5.97 | משטר כלאיים | 6.54 |
| 75 |  פרו
|
5.92 | משטר כלאיים | 6.11 |
| 76 |  מלאווי
|
5.91 | משטר כלאיים | 4.97 |
| 77 |  פרגוואי
|
5.89 | משטר כלאיים | 6.16 |
| 78 |  זמביה
|
5.80 | משטר כלאיים | 5.25 |
| 79 |  סנגל
|
5.72 | משטר כלאיים | 5.37 |
| 80 |  מדגסקר
|
5.70 | משטר כלאיים | 5.82 |
| 81 |  אקוודור
|
5.69 | משטר כלאיים | 5.64 |
| 82 |  ארמניה
|
5.63 | משטר כלאיים | 4.15 |
| 83 |  פיג'י
|
5.55 | משטר כלאיים | 5.66 |
| 84 |  בהוטן
|
5.54 | משטר כלאיים | 2.62 |
| 85 |  תוניסיה
|
5.51 | משטר כלאיים | 3.06 |
| 86 |  ליבריה
|
5.43 | משטר כלאיים | 5.22 |
| 87 |  אוקראינה
|
5.42 | משטר כלאיים | 6.94 |
| 88 |  הונג קונג
|
5.28 | משטר כלאיים | 6.03 |
| 89 |  מקסיקו
|
5.25 | משטר כלאיים | 6.67 |
| 90 |  גאורגיה
|
5.20 | משטר כלאיים | 4.90 |
| 91 |  הונדורס
|
5.15 | משטר כלאיים | 6.25 |
| 92 |  טנזניה
|
5.10 | משטר כלאיים | 5.18 |
| 93 |  אל סלוודור
|
5.06 | משטר כלאיים | 6.22 |
| 94 |  קניה
|
5.05 | משטר כלאיים | 5.08 |
| 95 |  מרוקו
|
5.04 | משטר כלאיים | 3.90 |
| 96 |  סיירה לאון
|
5.03 | משטר כלאיים | 3.57 |
| 97 |  בוסניה והרצגובינה
|
5.00 | משטר כלאיים | 5.78 |
| 98 |  גואטמלה
|
4.68 | משטר כלאיים | 5.25 |
| 99 |  אוגנדה
|
4.55 | משטר כלאיים | 5.14 |
| 100 |  בוליביה
|
4.51 | משטר כלאיים | 5.98 |
| 101 |  נפאל
|
4.49 | משטר כלאיים | 3.42 |
| 102 |  גמביה
|
4.47 | משטר כלאיים | 4.39 |
| 103 |  טורקיה
|
4.35 | משטר כלאיים | 4.70 |
| 104 |  בנין
|
4.28 | משטר כלאיים | 6.16 |
| 105 |  ניגריה
|
4.23 | משטר כלאיים | 3.52 |
| 106 |  חוף השנהב
|
4.22 | משטר כלאיים | 3.38 |
| 107 |  פקיסטן
|
4.13 | משטר כלאיים | 3.92 |
| 108 |  מאוריטניה
|
4.03 | משטר כלאיים | 3.12 |
| 109 |  אנגולה
|
3.96 | משטר סמכותני | 2.41 |
| 110 |  הרשות הפלסטינית
|
3.86 | משטר סמכותני | 6.01 |
| 111 |  כווית
|
3.83 | משטר סמכותני | 3.09 |
| 112 |  ניז'ר
|
3.73 | משטר סמכותני | 3.54 |
| 113 |  אלג'יריה
|
3.66 | משטר סמכותני | 3.17 |
| 114 |  קטאר
|
3.65 | משטר סמכותני | 2.78 |
| 115 |  לבנון
|
3.64 | משטר סמכותני | 5.82 |
| 116 |  קירגיזסטן
|
3.62 | משטר סמכונתי | 4.08 |
| 117 |  מוזמביק
|
3.51 | משטר סמכונתי | 5.28 |
| 118 |  גבון
|
3.40 | משטר סמכותני | 2.72 |
| 119 |  מאלי
|
3.23 | משטר סמכותני | 5.99 |
| 120 |  קומורו
|
3.20 | משטר סמכותני | 3.90 |
| 121 |  קמבודיה
|
3.18 | משטר סמכותני | 4.77 |
| 122 |  ירדן
|
3.17 | משטר סמכותני | 3.92 |
| 122 |  אתיופיה
|
3.17 | משטר סמכותני | 4.72 |
| 124 |  עיראק
|
3.13 | משטר סמכותני | 4.01 |
| 125 |  עומאן
|
3.12 | משטר סמכותני | 2.77 |
| 126 |  רואנדה
|
3.10 | משטר סמכותני | 3.82 |
| 127 |  קזחסטן
|
3.08 | משטר סמכותני | 3.62 |
| 127 |  בורקינה פאסו
|
3.08 | משטר סמכונתי | 3.72 |
| 129 |  סווזילנד
|
3.01 | משטר סמכותני | 2.93 |
| 130 |  טוגו
|
2.99 | משטר סמכותני | 1.75 |
| 131 |  מצרים
|
2.93 | משטר סמכותני | 3.90 |
| 132 |  זימבבואה
|
2.92 | משטר סמכותני | 2.62 |
| 133 |  איחוד האמירויות הערביות
|
2.90 | משטר סמכותני | 2.42 |
| 134 |  אזרבייג'ן
|
2.87 | משטר סמכותני | 3.31 |
| 135 |  האיטי
|
2.81 | משטר סמכותני | 4.19 |
| 136 |  הרפובליקה של קונגו
|
2.79 | משטר סמכותני | 3.19 |
| 137 |  ג'יבוטי
|
2.74 | משטר סמכותני | 2.37 |
| 138 |  וייטנאם
|
2.73 | משטר סמכותני | 2.75 |
| 139 |  קובה
|
2.65 | משטר סמכותני | 3.52 |
| 140 |  קמרון
|
2.56 | משטר סמכותני | 3.27 |
| 140 |  גינאה ביסאו
|
2.56 | משטר סמכותני | 2.00 |
| 142 |  בחריין
|
2.52 | משטר סמכותני | 3.53 |
| 143 |  ניקרגואה
|
2.50 | משטר סמכותני | 5.68 |
| 144 |  סודאן
|
2.47 | משטר סמכותני | 2.90 |
| 145 |  גינאה
|
2.32 | משטר סמכותני | 2.02 |
| 146 |  רוסיה
|
2.28 | משטר סמכותני | 5.02 |
| 147 |  ונצואלה
|
2.23 | משטר סמכותני | 5.42 |
| 148 |  בורונדי
|
2.13 | משטר סמכותני | 4.51 |
| 149 |  אוזבקיסטן
|
2.12 | משטר סמכותני | 1.85 |
| 150 |  ערב הסעודית
|
2.08 | משטר סמכותני | 1.92 |
| 151 |  לוב
|
2.06 | משטר סמכותני | 1.84 |
| 152 |  אריתריאה
|
2.03 | משטר סמכותני | 2.31 |
| 153 |  בלארוס
|
1.99 | משטר סמכותני | 3.34 |
| 154 |  איראן
|
1.96 | משטר סמכותני | 2.93 |
| 155 |  תימן
|
1.95 | משטר סמכותני | 2.98 |
| 156 |  הרפובליקה העממית של סין
|
1.94 | משטר סמכותני | 2.97 |
| 156 |  טג'יקיסטן
|
1.94 | משטר סמכותני | 2.45 |
| 158 |  גינאה המשוונית
|
1.92 | משטר סמכותני | 2.09 |
| 159 |  לאוס
|
1.77 | משטר סמכותני | 2.10 |
| 160 |  צ'אד
|
1.67 | משטר סמכותני | 1.65 |
| 161 |  טורקמניסטן
|
1.66 | משטר סמכותני | 1.83 |
| 162 |  הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
|
1.48 | משטר סמכותני | 2.76 |
| 163 |  סוריה
|
1.43 | משטר סמכותני | 2.36 |
| 164 |  הרפובליקה המרכז-אפריקאית
|
1.35 | משטר סמכותני | 1.61 |
| 165 |  צפון קוריאה
|
1.08 | משטר סמכותני | 1.03 |
| 166 |  מיאנמר
|
0.74 | משטר סמכותני | 1.77 |
| 167 |  אפגניסטן
|
0.32 | משטר סמכותני | 3.06 |
המדינות
המדינות שעברו את השינוי הגדול ביותר
מאז תחילת המדד, מרבית המדינות במדד עברו לאורך השנים שינויים בדירוג, כאשר בדרך כלל נשארת המדינה באותה קטגוריה בה הייתה (דמוקרטיה מלאה / דמוקרטיה פגומה / משטר כלאיים / משטר סמכותני) ובמקרים מסוימים אף משתנה סיווג המשטר. נכון לדירוג של שנת 2022 רק בישות מדינית אחת השתנה סיווג המשטר בשתי רמות מאז תחילת הדירוג בשנת 2006: הרשות הפלסטינית שירדה מדירוג 6.01 כדמוקרטיה פגומה לדירוג של 3.86 כמשטר סמכותני.
המדינות עם השיפור הגדול ביותר בדירוג
| מדינה | דירוג בשנת 2006 | דירוג בשנת 2022 |
|---|---|---|
| בהוטן | 2.62 | 5.54 |
| תוניסיה | 3.06 | 5.51 |
| אנגולה | 2.41 | 3.96 |
| ארמניה | 4.15 | 5.63 |
| סיירה לאון | 3.57 | 5.03 |
| מלזיה | 5.98 | 7.30 |
| טוגו | 2.99 | 1.75 |
| טאיוואן | 7.82 | 8.99 |
| מרוקו | 3.90 | 5.04 |
| נפאל | 3.42 | 4.49 |
| תאילנד | 5.67 | 6.67 |
המדינות עם הפיחות הגדול ביותר בדירוג
| מדינה | דירוג בשנת 2006 | דירוג בשנת 2022 |
|---|---|---|
| ונצואלה | 5.42 | 2.23 |
| ניקרגואה | 5.68 | 2.50 |
| מאלי | 5.99 | 3.23 |
| אפגניסטן | 3.06 | 0.32 |
| רוסיה | 5.02 | 2.28 |
| בורונדי | 4.51 | 2.13 |
| לבנון | 5.82 | 3.64 |
| הרשות הפלסטינית | 6.01 | 3.86 |
| בנין | 6.16 | 4.28 |
| מוזמביק | 5.28 | 3.51 |
| קמבודיה | 4.77 | 3.18 |
| אתיופיה | 4.72 | 3.17 |
| אוקראינה | 6.94 | 5.42 |
| בוליביה | 5.98 | 4.51 |
| מקסיקו | 6.67 | 5.25 |
| האיטי | 4.19 | 2.81 |
| בלארוס | 3.34 | 1.99 |
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | 2.76 | 1.48 |
| אל סלוודור | 6.22 | 5.06 |
| הונדורס | 6.25 | 5.15 |
| הרפובליקה העממית של סין | 2.97 | 1.94 |
| מיאנמר | 1.77 | 0.74 |
| תימן | 2.98 | 1.95 |
| בחריין | 3.53 | 2.52 |
דירוגה של ישראל
בשנת 2021 קיבלה ישראל את הציון 7.97 (0.03 מלהיחשב כדמוקרטיה מלאה), ודורגה במקום ה-23, הגבוה בתולדותיה, בעיקר בזכות ממשלת בנט לפיד ששיתפה את הרשימה הערבית המאוחדת בקואליציה, צעד שהעלה את הציון בקטגוריות של שיפור תהליך הבחירות, פלורליזם ותפקוד מוסדות ממשלתיים[4].
בשנת 2022, עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע בה לא חברה מפלגה ערבית, ירד הציון ל-7.93, השני בגובהו אי פעם. כמו כן הובע בדו"ח חשש מהניסיון להעביר בכנסת את פסקת ההתגברות, שעל פי האקונומיסט עלולה לסכן את חירויות האזרח בישראל.[5] המשטר בישראל נחשב על פי המדד ל"דמוקרטיה פגומה". על פי ההגדרה בדו"ח, דמוקרטיה פגומה מתארת מדינה שבה מתקיימות בחירות חופשיות והוגנות, וזכויות האדם הבסיסיות מכובדות, אך יש בהן חולשות משמעותיות בהיבטים אחרים של המשטר הדמוקרטי, בהן בעיות בממשל, תרבות פוליטית לא-מפותחת ורמה נמוכה של מעורבות הציבור בפוליטיקה. עם זאת, היא נמצאת במקום השני מבין רשימת המדינות בקטגוריה זו, כשמתחתיה נמצאות מדינות כמו ארצות הברית, ספרד, בולגריה, בלגיה, פורטוגל, פנמה וצ'כיה. ישראל מובילה את הדירוג האזורי של אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, והיא המדינה היחידה באזור זה שנחשבת לדמוקרטיה[4].
| שנה | דירוג עולמי | ציון כולל | תהליך הבחירות ופלורליזם | תפקוד הממשל | מעורבות פוליטית | תרבות פוליטית | חירויות האזרח |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2006[6] | 47 | 7.28 | 9.17 | 6.64 | 7.78 | 7.5 | 5.29 |
| 2008[7] | 38 | 7.48 | 8.75 | 7.5 | 8.33 | 7.5 | 5.29 |
| 2010[8] | 37 | 7.48 | 8.75 | 7.5 | 8.33 | 7.5 | 5.29 |
| 2011[9] | 36 | 7.53 | 8.75 | 7.5 | 8.33 | 7.5 | 5.59 |
| 2012[10] | 37 | 7.53 | 8.75 | 7.5 | 8.33 | 7.5 | 5.59 |
| 2013[11] | 39 | 7.53 | 8.75 | 7.5 | 8.33 | 7.5 | 5.59 |
| 2014[12] | 36 | 7.63 | 8.75 | 7.14 | 8.89 | 7.5 | 5.88 |
| 2015[13] | 34 | 7.77 | 9.17 | 7.14 | 8.89 | 7.5 | 6.18 |
| 2016[14] | 29 | 7.85 | 9.17 | 7.5 | 8.89 | 7.5 | 6.18 |
| 2017[15] | 30 | 7.79 | 9.17 | 7.5 | 8.89 | 7.5 | 5.88 |
| 2018[16] | 30 | 7.79 | 9.17 | 7.5 | 8.89 | 7.5 | 5.88 |
| 2019[17] | 28 | 7.86 | 9.17 | 7.86 | 8.89 | 7.5 | 5.88 |
| 2020[3] | 27 | 7.84 | 9.17 | 7.5 | 9.44 | 7.5 | 5.59 |
| 2021[4] | 23 | 7.97 | 9.58 | 7.5 | 10 | 6.88 | 5.88 |
| 2022[18] | 29 | 7.93 | 9.58 | 7.86 | 9.44 | 6.88 | 5.88 |
ראו גם
- דו"ח חירות בעולם (Freedom in the World Report)
- מדד הדמוקרטיה הישראלית
- מדד הפיתוח האנושי
- מדד האושר העולמי
קישורים חיצוניים
- מדד הדמוקרטיה לשנת 2022, באתר יחידת המחקר של האקונומיסט, פורסם בשנת 2023 (נדרשת הרשמה)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 מדד הדמוקרטיה 2015, פרק ההגדרות בעמ׳ 45-46
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 Democracy Index 2022, אקונומיסט
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 "Democracy Index 2020: In sickness and in health?". EIU.com. נבדק ב-2 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 "Democracy Index 2021: The China challenge". EIU.com. נבדק ב-2 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
אקונומיסט והארץ, מדד הדמוקרטיה של אקונומיסט לשנת 2022: ישראל בירידה ונותרה "דמוקרטיה פגומה", באתר הארץ, 2 בפברואר 2023.
- ^ "Democracy Index 2006" (PDF). The World in 2007. 15 בנובמבר 2006. ארכיון (PDF) מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2008" (PDF). Economist Intelligence Unit. 21 באוקטובר 2008. ארכיון (PDF) מ-8 במרץ 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2010: Democracy in retreat" (PDF). Economist Intelligence Unit. 6 בדצמבר 2010. ארכיון (PDF) מ-13 בדצמבר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2011: Democracy under stress". Economist Intelligence Unit. 14 בדצמבר 2011. ארכיון מ-2 בפברואר 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2012: Democracy at a standstill" (PDF). Economist Intelligence Unit. 14 במרץ 2013. ארכיון (PDF) מ-20 במרץ 2017. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2013: Democracy in limbo". The Economist Intelligence Unit. ארכיון מ-31 במאי 2019. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2014:Democracy and its discontents" (PDF). The Economist Intelligence Unit. ארכיון (PDF) מ-1 בפברואר 2016. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2015: Democracy in an age of anxiety" (PDF). The Economist Intelligence Unit. ארכיון (PDF) מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-26 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2016: Revenge of the "deplorables"". eiu.com. The Economist Intelligence Unit. 25 בינואר 2017. ארכיון מ-11 בנובמבר 2019. נבדק ב-20 ביולי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2017: Free speech under attack". eiu.com. The Economist Intelligence Unit. ארכיון מ-31 בינואר 2018. נבדק ב-31 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2018: Me Too?". The Economist Intelligence Unit. 8 בינואר 2019. ארכיון מ-2 בפברואר 2019. נבדק ב-13 בינואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Democracy Index 2019 A year of democratic setbacks and popular protest". EIU.com. נבדק ב-24 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Democracy Index 2022: Frontline democracy and the battle for Ukraine, באתר האקונומיסט, 2 בפברואר 2023 (באנגלית).
36871529מדד הדמוקרטיה