מג'דל שמס
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | مجدل شمس | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | דולאן אבו סאלח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 1,230 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1595 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 11,251 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 168 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 733 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 179 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 15,360 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 97 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת אצבע הגליל רגילה)   מג'דל שמס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 180 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.4265 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 78 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.majdal.co.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מַגְ'דַל שַׁמְס (בערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל ויישוב דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן, במורדות הר החרמון. גובהו הממוצע 1,229 מטר מעל גובה פני הים, והוא לפיכך היישוב הגבוה בישראל (והיישוב השני הכי צפוני בה, אחרי מטולה). הוא שוכן כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי, בצמידות לגדר הגבול. רבים מהתושבים רואים עצמם כאזרחים סורים ובחרו שלא להחזיק באזרחות ישראלית.
בשנת 1982 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה אופיינית.
מקור השם
מקור שמו של מג'דל שמס בארמית והגייתו השתנתה בהשפעת הערבית. פירוש השם "מגדל שמש".[4] היישוב נקרא כך מכיוון שבזריחה קרני השמש מגיעות אליו לפני כל שאר היישובים באזור, בשל גובהו הרב.
יש הסוברים[5] כי השם מג'דל שמס הוא גלגול שמה של "בית שמש" המקראית, הנזכרת בספר שופטים כאחת הערים בנחלת שבט נפתלי.[6]
היסטוריה
בשטח הכפר נמצאות חורבותיו של יישוב יהודי קדום, והתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה. בין השרידים נמנית גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים "מקברת אל-יהוד" ("בית הקברות של היהודים"). זאב וילנאי מתאר את האתר בספרו "גולן וחרמון", ומציין כי נמצאו בו יסודות מבנים ומערות קבורה מן התקופה הרומית.
היישוב נוסד בשנת 1595 בידי האציל הדרוזי פח'ר א-דין אל-מעני השני ששלט אז באזור, מתוך כוונה לעבות את ההתיישבות הדרוזית במקום. אדמות היישוב היו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, שעל אדמותיו הוקם נווה אטי"ב.
היישוב היה חלק מסוריה מאז הקמתה ב־1946 ועד למלחמת ששת הימים ב-1967. במלחמת ששת הימים נכבש היישוב ומאז הוא נמצא בשליטה ישראלית. כמה מתושביו עזבו לסוריה במהלך המלחמה והפכו לפליטים. מהכיבוש ב־1967 ועד לחקיקת חוק רמת הגולן ב-1981, היה הכפר נתון לממשל צבאי, ובראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן בתפקיד מושל הכפר. במהלך מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הופצץ היישוב פעמים רבות ו-10 מתושביו נהרגו.
מ־1981 ועד 2018 מונו ראשי המועצה וחברי המועצה במג'דל שמס ובשְלוש המועצות הדרוזיות האחרות בגולן על ידי שר הפנים ולא נבחרו בבחירות דמוקרטיות. בשנים 1993–2004 היה סלים שופי ראש המועצה המקומית הממונה. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 נערכו לראשונה בחירות במועצות אלו.[7] רוב התושבים במג'דל שמס החרימו את הבחירות, ואחוז ההצבעה עמד על 3.39% בלבד. בבחירות נבחר דולאן אבו סאלח.
ב-27 ביולי 2024 פגעה רקטה של ארגון הטרור חזבאללה במגרש כדורגל ביישוב וגרמה למותם של 12 ילדים ונערים בגילים 4–16, ולפציעתם של יותר מ־30.[8][9]
אוכלוסייה
רובם המוחלט של התושבים הם דרוזים, המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן.[10] קודם למלחמת ששת הימים התגוררו במג'דל שמס גם תושבים נוצרים ועלווים. בדומה לשאר היישובים הדרוזים ברמת הגולן, רבים מהתושבים רואים עצמם כאזרחים סורים ובחרו שלא להחזיק באזרחות ישראלית.
בשנת 1951 נעצרו כ־20 מתושבי הכפר באשמת ריגול לטובת ישראל על ידי שליט סוריה, אדיב שישכלי, שרדף את הדרוזים. במשפט נגזר עליהם גזר דין מוות, אך בעקבות הדחתו של שישכלי, הומתק גזר הדין למאסר עולם. לאחר מלחמת יום כיפור הם שוחררו והותר להם לגור בכפר דרוזי בסביבות דמשק, וכעבור זמן-מה הורשו לחזור למג'דל שמס.[11]
תושבי הכפר היו מעורבים בכמה פרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות. המרכזית שבהן נחשפה ב־1973, אז נעצרו מעל 50 מתושבי הכפר בחשד שהשתייכו לרשת ריגול שהפעיל שכיב אבו ג'בל, קצין מודיעין סורי תושב הכפר.[12] ב־2010 פשיטה משטרתית על בית הוריו של תושב הכפר שנחשד בריגול הובילה להתפרעות המונית, לנזק לניידות משטרה ולכיתור כוח משטרתי קטן, שחולץ בהתערבות מנהיגים מקומיים מהכפר.[13][14] בשנת 2012 הואשם תושב הכפר בריגול למען סוריה.[15]
כלכלה ופיתוח תשתיות
ביולי 1969, לאחר הכיבוש הישראלי, נמסר שהושלמה רשת החשמל בכפרי הדרוזים בגולן,[16] ובינואר 1971 נחנכה בכפר מערכת חשמל מקומית, מבוססת גנרטור, שסיפקה חשמל לבתי הכפר בשעות הערב,[17] אם כי בחלק מבתי הכפר היה חשמל עוד בימי השלטון הסורי.[18]
כיום אספקת החשמל לכפר מתבצעת באמצעות צובר. חברת החשמל מוכרת את החשמל למועצה המקומית בתעריף נמוך מהמקובל, והמועצה אחראית על תחזוקת מערכת החשמל הפנימית בתוך העיירה. מאפיין זה מוביל לקשיים באספקת חשמל בתוך העיירה, עקב קשיים בתחזוקת המערכת.
פרנסתם העיקרית של התושבים היא חקלאות, בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים, במטעים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר בבקעת יעפורי. בחורף מתפרנסים כמה מתושבי הכפר גם מהשכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך.
מגמת פיתוח התיירות והשכרת הצימרים התבטאה גם בהקמתו של מלון הבוטיק "נרקיס" ובהפעלתה של מסעדה המגישה אוכל דרוזי מסורתי ובעין א-תינה ("עמק התאנים") הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר.
בינואר 2020 אושרה בניית שכונה חדשה במקום, שתכלול 800 יחידות דיור, בית מלון ושטחי מסחר.[19] במרץ 2023 הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית מתאר ליישוב, שכוללת בניית 2,700 יחידות דיור.[20]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במג'דל שמס 11,251 תושבים (מקום 168 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 82.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 6,969 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[21]
גאוגרפיה
מג'דל שמס שוכן צפונית לרמת הגולן, במורדות הר החרמון. גובהו הממוצע 1,229 מטר מעל גובה פני הים, ולפיכך הוא היישוב הגבוה בישראל. בשל גובהו של היישוב, מתרחשים בו מדי חורף בממוצע כמה אירועי שלג.
הוא שוכן כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי, בצמידות לגדר הגבול, והוא היישוב השני הכי צפוני בישראל, אחרי מטולה. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה אופיינית.
גבעת הצעקות
במלחמת ששת הימים נכבש היישוב על ידי ישראל, וקו הגבול נקבע כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. הכיבוש הישראלי הוביל לניתוק תושבי הכפר מסוריה (בין היתר מהכפר הסמוך חדר), שעימה קיימו קשרי משפחה ענפים, קשרי מסחר ותרבות ומאידך חיבור עם הדרוזים בישראל.
בני משפחות מהכפר המתגוררים משני עברי הגבול, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין אל תינא" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול,[22] לעיתים בסיוע מגאפונים, מה שהקנה למקום את הכינוי "גבעת הצעקות"[23] (تلة الصّيحات). לעיתים המקום מכונה גם "ואדי הדמעות" (وادي الدّموع). תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאוד לקו הגבול, אך בני משפחתם תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול. במהלך העשור השני של המאה ה-21 התמעטו פגישות אלו לאור המצב הבלתי יציב בגבול, ולאור התפתחות אמצעי התקשורת האינטרנטיים כגון סקייפ וזום.
הגבעה התפרסמה באמצעי התקשורת בישראל ובעולם, בעיקר בעקבות ההפגנות בסוריה (2011) ואירועי יום הנכבה ויום הנכסה של אותה שנה. ביום הנכבה, פרצו כ-130 פליטים פלסטינים המתגוררים במחנות פליטים בסוריה מאז 1948, את גדר הגבול ונכנסו ליישוב. במהלך העימותים האלימים בינם לבין כוחות צה"ל, יידו המפגינים אבנים ופצעו 7 חיילים ישראלים. בתגובה השיבו החיילים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, שממנה נהרגו 4 פלסטינים ונפצעו 6. לבסוף פוזרו המפגינים והוחזרו לסוריה. כעבור חודש, במהלך אירועי "יום הנכסה", הפגינו מאות פלסטינים סורים מול "גבעת הצעקות" וניסו שוב לפרוץ את גדר הגבול. מנגד, תושבי מג'דל שמס החלו בידויי אבנים לעבר חיילים ושוטרים.[24] גם במקרה זה הגיבו כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ועל פי גורמים סוריים נהרגו 14 מפגינים כתוצאה מהירי ומעלייה על מוקשים.[25] כלקח מאירוע זה ולאור ההתפתחויות בסוריה נבנתה גדר גבול גבוהה וחזקה לאורך כל רמת הגולן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מג'דל שמס
- פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- "לעולם בעקבות השמש" - פנאי, פורטל התיירות של הגליל המערבי
- עופר מתן, מג'דל שמס, בירת ההיפסטרים של המזרח התיכון, באתר nrg, 3 במרץ 2012
נעה שפיגל, במג'דל שמס יודעים כמה עולה שלג, באתר הארץ, 24 בפברואר 2015
מג'דל שמס (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- יפעת גדות. הושלם שימור המעיין ההיסטורי של מג'דל שמס, באתר news1, 4 באוקטובר 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ "هوية الجولان من خلال أسماء قراه وبلداته" (בערבית). The Directorate-General of Antiquities and Museums. 24 בנובמבר 2008. נבדק ב-18 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 160.
- ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ג
- ^ גיא ורון כתב בצפון, בחירות מקומיות גם אצל הדרוזים בגולן, באתר מאקו, 7 בינואר 2018
- ^ ניר דבורי, ירון אברהם, 12 צעירים נרצחו, בישראל נערכים לתגובה קשה מול חיזבאללה, באתר מאקו, 27 ביולי 2024
- ^ יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, ישראל מושקוביץ, מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, 12 ילדים ונערים נרצחו בפגיעה ישירה במגרש כדורגל במג'דל שמס, באתר ynet, 27 ביולי 2024
- ^ אורי שטנדל, הדרוזים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- ^ מנחם רהט, "מי את?" שאל הדרוזי ששב אחרי 23 שנה בכלא הסורי, "אני בתך", ענתה האשה, מעריב, 4 באוגוסט 1974
מנחם רהט, חלק שני, מעריב, 4 באוגוסט 1974 - ^ שי פוגלמן, היינו העיניים של סוריה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- ^ חשיפת פרשת ריגול עבור המודיעין הסורי ,אתר שירות הביטחון הכללי
- ^ אלי סניור, המהומות במג'דל שמס: בשל פרשת ריגול, באתר ynet, 12 ביולי 2010
- ^ תושב הגולן מואשם בריגול לסוריה, מערכת Israel Defense, 30/07/2012
- ^ הושלמה רשת החשמל בכל יישובי הדרוזים בגולן, הצופה, 2 ביולי 1969
- ^ פיתוח בשטחים, דבר, 16 בדצמבר 1970
כפרי הדרוזים בגולן הוארו בחשמל, למרחב, 28 בינואר 1971 - ^ חיים לנדאו, יום אחד בכפרי הדרוזים בגולן, על המשמר, 9 בפברואר 1971
- ^ דותן לוי, הכי צפונית שיש: אושרה להפקדה שכונה חדשה במג'דל שמס, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2020
- ^ עופר פטרסבורג, רמת הגולן: הופקדה תוכנית מתאר חדשה ליישוב הדרוזי מג'דל שמס, באתר וואלה!, 30 במרץ 2023
- ^ פרופיל מג'דל שמס באתר הלמ"ס
- ^ "Golan Druze celebrate across barbed wire". BBC News. 18 באפריל 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ירכתי ארץ ישראל - אתר "מסע אחר".
- ^ nrg מעריב - "ידויי אבנים במג'דל שמס לעבר החיילים", 5/6/2011 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/247/759.html
- ^ חגי עינב וחנן גרינברג, סוריה טוענת כי 14 נהרגו, מוקשים התפוצצו בגבול, באתר ynet, 5 ביוני 2011
39126403מג'דל שמס