בית החינוך ע"ש א"ד גורדון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה.
בית החינוך לילדי עובדים בצפון ת"א ע"ש אהרן דוד גורדון ובקיצור א.ד. גורדון הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביניים שנוסד ב-1931 בתל אביב. בשנת 2009 למדו בבית הספר כ-640 תלמידים.
בית החינוך הוא מוסד חינוכי בעל מאפיינים ייחודיים, מורשת "זרם העובדים" של ההסתדרות הכללית. לאחר ביטול הזרמים בחינוך, ב-1953, ניתן לו אישור לפעול כמוסד ניסויי. בניגוד לרוב בתי הספר היסודיים, שהפכו, מאז הרפורמה בחינוך בשנות ה-70, לבתי ספר לכיתות א' עד ו', בבית החינוך נכללות עד היום כיתות א' עד ט'.
היסטוריה
מסגרות חינוך "עמלניות" לילדים ונוער, ברוח תנועת העבודה, הוקמו בארץ ישראל, מראשית שנות העשרים, בקיבוץ כפר גלעדי ובתל אביב במסדרת ההסתדרות הכללית, ועברו גילגולי צורה רבים, עד להתגבשותם בצורתו של בית החינוך בתל אביב, וביישובים נוספים בארץ.
בית חינוך הוקם בשנת 1931 על ידי קבוצת הורים השייכת לזרם העובדים, מתוך מטרה מוצהרת לאפשר לאמהות העובדות לצאת ולעבוד במהלך יום הלימודים. לשם כך נקבע יום לימודים ארוך, כנהוג בקיבוץ שהתאפשר בזכות הגשת ארוחת צהרים בחדר אוכל. את היום הארוך ניצלו לעבודה בתחומים שונים ובהם בחדר האוכל בו הילדים הכינו את המנות המוגשות (כיום מסתפקים הם אך ורק בעזרה במטלות היסוד בחדר האוכל: הגשת המנות, סידור המקום וניקוי המקום).
רוב שנותיו שכן בית החינוך ברחוב לסל פינת רחוב אדוארד ברנשטיין (הצפון הישן של תל אביב). במקור כלל בית הספר בניין בן קומה אחת ובניין עיקרי שכונה "הבניין הישן". בשנות ה-50 הוקם מבנה נוסף, "הבניין החדש", שאיפשר את הגדלת מספר התלמידים. חלק מהמבנים נהרסו בשנות ה-90 והאחרים שופצו והותאמו למרכז תרבות ולאולפן שהוקמו והופעלו במקום. בית הספר הועתק למשכנו הנוכחי, במתחם בית הספר "לדוגמא" לשעבר ברחוב הירקון 248, בקרבת הים ושדרות נורדאו.
צביון בית הספר
את צביונו עיצב בעיקר גרשון זק, ששימש מנהלו שנים אחדות. מנהלים נוספים שהשפיעו על העקרונות החינוכיים והחברתיים, שרובם מנחים אותו עד היום, היו אליהו בילס (הקים יחד עם הצייר אהרון אבני את המדרשה לציור למורים), יצחק שטיין, דימה לוין, מדלנה טרייסטר, אלי נחמה, הראל גוטשטיין, שרון לוינהר-בכור, וכיום ענת זיידמן.
ישנה חלוקה לשכבה בוגרת, עמה נמנים תלמידי הכיתות ה' עד ט', והשכבה הצעירה. חלוקה זו התאימה לגודלו של חדר האוכל, שבמשך שנים היה האולם היחיד בבית הספר שבו ניתן היה לכנס תלמידים רבים תחת קורת גג אחת. מדי יום שישי מגיעים התלמידים לבושים בחולצה הכחולה שאפיינה את תנועות הנוער הסוציאליסטיות. בראשית שנות המדינה עיצב המורה והמלחין מאיר נוי את מסורת פתיחת שבוע הלימודים בשעה של שירה בציבור בחדר האוכל. כיום נוהגים לערוך בחדר האוכל ביום שישי בצהריים מעין קבלת שבת ושירה בציבור. לכל תלמיד נמסר שירון עם השירים שנבחרו לאותו היום. בסוף השנה נאגדים הדפים לחוברת ונמסרים לתלמידים לפני היציאה לחופשת הקיץ. בסיום השירה בציבור, טרם תחילת הארוחה, התלמידים שרים את המנון בית הספר מחרוזת בית חינוך.
בבית ספר פעם בשנה מתקיים "יום כחול", שהוא יום עבודה. ביום זה כל תלמידי בית הספר הולכים כל שכבה למקום מסוים, ועובדים בו. לדוגמה, עזרה בעמותה כלשהי, ניקוי חופים וכו'.
בית החינוך שילב במסגרתו גם תלמידים לקויי ראייה ועיוורים שקיבלו תמיכה ממורים מומחים לנושא והשתלבו בכל השיעורים ובכל פעילויות בית הספר. בבית ספר הוקם גם "מרכז קש"ת", האחראי על התלמידים לקויי הראייה.[דרושה הבהרה]
חברת הילדים והוועד הפועל
בבית הספר קיימת "חברת ילדים" - בדומה לחברת הילדים והנוער בקיבוץ- גוף המורכב מתלמידי בית הספר ותפקידו לארגן את החיים בבית הספר באמצעות ועדות: ועדת תרבות, ועדת נוי וקישוט ועדת ספורט, ועדת חדר אוכל, ועדת פינת חי וועדות נוספות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית החינוך ע"ש א"ד גורדון
- האתר הישן בארכיון האינטרנט (אורכב 12.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
- בתי חינוך לילדי עובדים, באתר תנועת העבודה הישראלית
- תמר רותם, הוועד הפועל של כיתה ה', באתר הארץ
- מילות השיר "הצפון שלנו" והאזנה לו, באתר זמרשת - שיר משירון בית הספר, המאזכר את בית החינוך לילדי עובדים
