חרדים בישראל
חרדים היא קטגוריה דמוגרפית במדינת ישראל המתייחסת לקבוצה דתית יהדית-אורתודוקסית בציבור הישראלי, המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה. זוהי אחת מקבוצות האוכלוסייה בעלות קצב הצמיחה הגדול ביותר בישראל.
בשנים האחרונות הגדרת היהדות החרדית על ידי מדינת ישראל התרחבה לכלול קבוצות שונות ומגוונות יותר של יהדות חרדית, ובהם כעת נכללים: חסידים, חרדים ספרדים, חרדים מודרניים, חרדים לאומיים.
דמוגרפיה
במדינת ישראל נמצא כיום הריכוז הגדול ביותר בעולם של אוכלוסייה יהודית חרדית.[1] בעוד שבשנת 1948 היו בישראל רק בין 35,000 ל-45,000 יהודים חרדים, עד שנת 1980 היוו החרדים כ-4% מאוכלוסיית ישראל,[2] בשנת החרדים היוו כ-9.9% מאוכלוסיית ישראל, ובשנת 2017 מספר היהודים החרדים הגיע למיליון והם היוו כ-12% מאוכלוסיית ישראל. נכון לסוף שנת 2023 היו בישראל 1,335,000 יהודים חרדים אשר היוו כ-13.6% מכלל אוכלוסיית ישראל.[3][4]
הציבור החרדי מתאפיין קצב צמיחה מהיר המיוחס לשיעור הפריון הגבוה של אוכלוסייה זו אשר עמד על 6.6 ילדים בממוצע לאישה בשנת 2019.[5] למעלה ממחצית האוכלוסייה החרדית בישראל היא מתחת לגיל 19, וגילם החציוני הוא 16, לעומת 35 באוכלוסייה היהודית הכללית.[6] בין השנים 2016 ל-2020, כשליש מהתינוקות היהודים שנולדו בישראל השתייכו למשפחות חרדיות.[7]
הריבוי הטבעי הגבוה של האוכלוסייה החרדית בישראל עשוי, לדעת חוקרים שונים בישראל, למלא תפקיד מכריע בשמירה על רוב יהודי במדינה גם בעתיד.[8] לצמיחה המואצת של האוכלוסייה החרדית בישראל צפויות להיות גם השלכות ניכרות על החברה, הכלכלה והתרבות של המדינה בעתיד.
רוב האוכלוסייה החרדית בישראל גרה בערים ירושלים, בני ברק, בית שמש, מודיעין עילית, אשדוד, ביתר עילית, אלעד ופתח תקווה.
האוכלוסייה החרדית בישראל מתחלקת באופן די שווה בין בין שלוש תת-קבוצות עיקריות: חסידים, חרדים ספרדים וליטאים,[9][10] כאשר לכל אחת מאותן תתי הקבוצות יש מנהגים ייחודיים, ומנהיגים משלהם. לצד תת-קבוצות אלה ישנן קבוצות קטנות יותר של אורתודוקסים מודרניים ונאו-אורתודוקסים.
תנועת החסידות מתחלקת לחצרות חסידיות רבות, בהן חסידות חב"ד, חסידות גור, חסידות תולדות אהרן, חסידות פשעווארסק, חסידות ויז'ניץ, חסידות קרלין, חסידות סאטמר, חסידות בעלז, חסידות ברסלב, חסידות פוריסוב, חסידות אלכסנדר, חסידות לעלוב, חסידות שומרי אמונים, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות מודז'יץ וחסידות סלונים.
אורח חיים
כל קהילה חרדית מנהלת אורח חיים והתמקדות הלכתית ייחודית בראשות רבניה. בין הבולטים נמנים חרדים ליטאים, חרדים ספרדים וחסידים, המחולקים בין חצרות חסידיות רבות.
חלק מהגברים החרדים בישראל מקדישים את חייהם ללימוד תורה, בעוד נשותיהם לרוב הן המפרנסות העיקריות של משפחותיהן. חלק גדול מהאוכלוסייה החרדית בישראל נוהגים להתחתן בגיל צעיר ולהביא לעולם ילדים רבים. שיעורי הגירושים באוכלוסייה החרדית בישראל נמוכים במיוחד.[11]
הגברים החרדים בישראל מקפידים בלבוש חרדי הכולל חליפות, הקפדה על חולצות לבנות, וכובעים שחורים, בעוד שהנשים החרדיות בישראל מקפידות להתלבש בצניעות ונוהגות לשים כיסוי ראש או פאה נכרית.
האוכלוסייה החרדית בישראל נוהגת גם להקפיד להגביל במידה רבה את השימוש בטכנולוגיות מודרניות, כמו טלפונים חכמים והאינטרנט.
חינוך חרדי
בתי הספר החרדיים מתמקדים בעיקר בלימודי דת, לרוב על חשבון מקצועות כמו מתמטיקה ומדעים. לאורך השנים הועלתה ביקורת על כך שגישה זו מקשה במיוחד על ההשתלבותם של חרדים בכוח העבודה בישראל משום שלחרדים רבים אין את המיומנויות הנחוצות להשתלבות בכוח העבודה המודרני. עם זאת, עבור הציבור החרדי ההתמקדות בלימודי התורה נחשבת כערך עליון מכח מצוות תלמוד תורה, זאת מלבד שלימוד התורה הוא חיוני כדי שהם יצליחו לשמר את זהותם הדתית ואורח חייהם.
החינוך החרדי בענייני אישות ומשפחה, כולל הלכות שמירת נגיעה, נישואים על פי ההלכה ונידה.
תעסוקה
ערכים מורחבים – חברת הלומדים, תעסוקת חרדים בישראל
קיימים תוכניות מגוונות ורבות לעידוד תעסוקת חרדים ובני ישיבות ושילובם בכלכלה הישראלית; בין אם דרך משרד העבודה, רשויות מוניציפליות או עמותות. בנוסף קיים סעיף תיעדוף כאפליה מתקנת של חרדים בהגשת מועמדות למשרות ממשלתיות.[12]שלמה טייטלבאום, הממשלה אישרה הקצאת 70 מיליון שקל לתוכניות תעסוקה לחרדים, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2024
תעסוקת גברים
העמדת לימוד התורה כממלא את מרבית תוכן חיי המעשה של הגברים נחשבת לסמל חרדי. מתוך יחס ערכי זה ללימוד התורה, ממעטים החרדים בלימודי חול במוסדות החרדיים המיועדים לגברים (להוציא לימודי חשבון בסיסי ודקדוק). בזרמים החרדיים השונים אין אחדות דעים בדבר האיזון הנכון בין תורה ועבודה. בעשורים האחרונים גברה ההשקפה כי לימוד התורה הוא תפקידו העיקרי של היהודי, אף במחיר חיי דחק. החרדים הדוגלים בהשקפה זו משתדלים (במידת האפשר) למלא את יומם בלימוד תורה, ורבים מהם אינם עוסקים במשלח יד כלשהו, כאשר בדרך כלל נשותיהם עובדות ומפרנסות את הבית.[13] בחברה החרדית בישראל, ובמיוחד בציבור הליטאי, מקובל שהגבר החרדי לומד בכולל ואינו עובד במרבית חייו, והאישה נושאת בעול פרנסת המשפחה באמצעות עבודה בביתה ומחוצה לו. נכון ל-2009, היו בישראל 61% מהנשים החרדיות עובדות לעומת 52% בלבד מהגברים החרדיים.[14] תופעות אלו של בעל לומד ואשה עובדת נפוצות יותר בציבור הליטאי. בציבור החסידי והספרדי ישנו מספר גדול יותר של גברים העובדים לפרנסתם.
בחברה החרדית שמוצאה מאירופה, הנוהג המקובל עד שנות ה-50 של המאה ה-20 היה שרוב הנערים לומדים מקצוע שיפרנס אותם, רק בראשית שנות ה-50 החל התהליך של יצירת "חברת לומדים" לצבור תאוצה בכל החברה החרדית, תחת הנהגתו של החזון איש.[15] ההשקפה המעדיפה באופן מובהק את לימוד התורה על פני העבודה, התחזקה בעיקר בארץ, לאחר השואה, מתוך תפיסה שלאחר חורבן עולם התורה באירופה יש לשקם אותו אף במחיר הפרת האיזון בין תורה לעבודה. בעבר, רוב החרדים ואפילו רבנים חשובים עסקו לפרנסתם בעסקים קטנים, כגון קמעונאות ומסחר. התמיכה הסוציאלית ממשלתית לישיבות ולכוללים תרמה רבות להתחזקות מגמה זו. לעומת החרדים החיים במדינת ישראל, החרדים החיים בחוץ לארץ נוטים יותר להשתתף בשוק העבודה.[16]
בסוף שנות ה-90 החלו להישמע יותר ויותר קולות בתוך המגזר החרדי שקראו ליציאה לעבודה וללימוד מקצועות מודרניים. הדבר נבע בעיקר ממצוקה כלכלית גוברת והולכת, ומהקושי לקיים את עולם התורה שהגיע לממדים גדולים. בעקבות זאת נפתחו מכללות ללימוד מקצועות כעריכת דין, ראיית חשבון, ניהול עסקים, אדריכלות, מחשבים ועוד, שנועדו לבני המגזר החרדי ומותאמים לאורח חייהם.
על-פי נתוני הלמ"ס לשנת 2013, רוב של 56% מהגברים החרדים בישראל מועסקים[17] (בהשוואה ל־90% בציבור הגברים היהודים שאינם-חרדים[17]). בין 2015–2019 שיעור התעסוקה של גברים חרדים נתקע סביב ה-52%,[13][18] אך בשנת 2023 הוא שב ועלה ל-56%.[19]
תעסוקת נשים
בחברות שמרניות ומסורתיות שיעור תעסוקת הנשים בדרך כלל נמוך בהרבה משיעור תעסוקת הגברים, זאת בין היתר בשל הציפייה השמרנית מהאישה שתתמקד בניהול משק הבית ובגידול הילדים, וכן בשל הגבלות על מרחב פעילותה של האישה מטעמי צניעות.[20] גם בחברה החרדית מקובל כי הטיפול בבית ובילדים מוטל בעיקר על האישה. עם זאת, על פי נתוני הלמ"ס שיעור התעסוקה של נשים חרדיות בישראל באופן משמעותי משיעור התעסוקה של גברים חרדים. בשנת 2013 עמד היה השיעור בקרב נשים חרדיות 70% מול 56% בקרב גברים חרדים, זאת בשל קיומה של "חברת הלומדים" שלפיו הגברים מקדישים את חייהם ללימוד תורה והנשים הופכות להיות במקרים רבים המפרנסות העיקריות של המשפחה.
השכלתן של רוב הנשים החרדיות מבוססת על תעודות שהן מקבלות בשל לימודיהן בסמינר בשנים י"ג-י"ד: בעיקר תעודות הוראה, תעודות הכשרה מקצועית והנדסאיות. רוב בוגרות התיכונים החרדים אינן בעלות תעודת בגרות. במרץ 2012 הודיע גדעון סער, שר החינוך, כי מבחני החוץ הנהוגים במוסדות אלה (מבחני סאלד) יוכרו כ-11 יחידות בגרות. בתארים מסוימים מזכים מוסדות אקדמיים את בעלי תעודות ההכשרה במספר מסוים של נקודות זכות. על מנת להשלים תואר אקדמי צריכות בוגרות הסמינרים להשלים בגרויות ולהתחיל את לימודיהן המקצועיים מההתחלה (בעלות תעודת הנדסאי מקבלות נקודות זכות תמורת התעודה שלהן). גם גיל החתונה המוקדם בקרב נשים חרדיות מקשה עליהן להשלים לתואר. על פי נתונים של הלמ"ס לשנת 2008, רק ל–17.6% מהנשים החרדיות יש תואר אקדמי, לעומת 39% במגזר היהודי הלא-חרדי.[21] מחקר של מוסד שמואל נאמן מצא כי הנשים שהשתלבו באקדמיה מאופיינות בגיל מבוגר בהשוואה לחברה הכללית, ובמספר ילדים נמוך יותר מהממוצע בציבור החרדי.[22]
תחום הלימוד הנפוץ ביותר לנשים חרדיות בישראל הוא הוראה בבתי ספר ובגני ילדים של הקהילה החרדית. בתחילת שנות ה-2000, בשל היעדר משרות הוראה לכל הבוגרות, נוספו תחומי עבודה חדשים בהם עוסקות הנשים החרדיות, כמו תכנות מחשבים, הנהלת חשבונות, ייעוץ מס, גרפיקה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, אדריכלות, עיצוב פנים, עבודה סוציאלית, טלמרקטינג, ומזכירות. דוגמה לכך ניתן לראות במודיעין עילית, בה הוקם מתחם תעסוקתי המיועד לנשים חרדיות בלבד ובו חברות היי-טק.[23]
נשים חרדיות מתאפיינות בשיעור גבוה של תעסוקה בתחום החינוך. בשנת 2011 כ-35% מהנשים החרדיות העובדות עסקו בחינוך, לעומת כ־17% משאר הנשים היהודיות. הן עובדות גם בהיקף משרה נמוך: רק 10% מהנשים החרדיות עובדות 43 שעות שבועיות או יותר (לעומת כשליש בקרב שאר היהודיות), ו-46.6% מקבלות שכר מתחת לשכר המינימום. הדבר נובע ככל הנראה מהמספר הרב של ילדים ומכך שהלימודים בכולל מסתיימים בדרך כלל בשעה שבע בערב, ורוב עול משק הבית מוטל על האישה. כתוצאה כך היא מתקשה לעמוד בעבודה במשרה מלאה לצד גידול הילדים. גם נשים חרדיות המועסקות במקצועות הנחשבים רווחיים מרוויחות פחות. בתחום ההייטק דווחו פערים בגובה המשכורת שהגיעו ל-30%, בביצוע עבודה זהה. גם בתחום זה, חרדיות רבות מעדיפות תנאים נוחים לאם עובדת, גם על חשבון פוטנציאל נמוך להשתכרות וקידום.[24]
לצד תרומתן המכרעת של הנשים החרדיות לקיום חברת הלומדים, יציאת האישה החרדית לעבודה והשכלתה גרמו בפועל לשינוי מבנה המשפחה השמרנית. כעת, כשהגבר עסוק רוב יומו בלימוד תורה, הפכה האישה למשכילה יותר ולמפרנסת העיקרית. בעבר, למדו כל בנות הסמינרים של בית יעקב חינוך. בעקבות רוויה בתחום זה הוכנסו מקצועות אחרים. כגון אדריכלות, עיצוב פנים, היי-טק, ראיית חשבון, ייעוץ מס, וכדומה.[25] שינויים אלו והאיום על מבנה המשפחה המסורתי היו לצנינים בעיני חלק מהרבנים. בכנס שנערך ב-2015 עבור מנהלי סמינרים, יצאו רבנים בהוראה כי המוסדות החרדים לא יכירו בתארים אקדמאיים. הרב נתן זוכובסקי, ראש ישיבת גאון יעקב, אמר: "איך הוא (הבעל) יכול להיות בעל דעה כשהיא מביאה את הדברים הגדולים (המשכורת). אם היא מתחילה להביא משכורות גבוהות ומוגזמות בגלל המכללות שהיא למדה ובגלל ההשתלמויות שיש לה - זה סכנה לכל מבנה הבית". הרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון, אמר כי אישה שמפתחת קריירה "זה הרס גדול", מאחר שהיא עלולה לזלזל בבעלה, שמקדיש את חייו ללימוד התורה.[26] דברים דומים אמר הרב קסלר, רבה של קריית ספר, בשם הרב מיכל יהודה לפקוביץ.[27]
על-פי נתוני הלמ"ס לשנת 2021, אחוז הנשים החרדיות בישראל המועסקות הגיע לשיא של 83%, נתון דומה לאחוז הנשים בחברה היהודית שאינה חרדית.[28]
השפעה פוליטית
לאוכלוסייה החרדית בישראל יש כוח פוליטי ניכר בפוליטיקה הישראלית, בעיקר בזכות מפלגות פוליטיות חרדיות כמו ש"ס ויהדות התורה אשר לעיתים רבות ממלאות תפקיד מרכזי בהרכבת הקואליציה של ממשלות ישראל. המפלגות החרדיות נוהגות להקפיד לקדם מדיניות ממשלתית התואמת את האינטרסים של האוכלוסייה החרדית בישראל, כמו הגדלת התמיכה הכספית בישיבות, ולוודא שהגברים החרדים יהיו פטורים מלשרת בצה"ל.
למרות שבאופן מסורתי, גם בגולה, חרדים נטו להתיישב ולהשתקע בערים הגדולות או בכפרים רשמיים של המדינה בה גרו, בעשורים האחרונים הוקמו יישובי התנחלויות ישראליות בעלות צביון חרדי.[29]
אינטגרציה חברתית
- ערכים מורחבים – תעסוקת חרדים בישראל, גיוס בני ישיבות לצה"ל
שילוב האוכלוסייה החרדית במשק הישראלי נותר אתגר משמעותי עד היום. בעוד ששיעור התעסוקה של הנשים החרדיות נע סביב 83%, בדומה לזה של הנשים היהודיות הלא חרדיות בישראל, שיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים נמוך בהרבה. פער זה נובע מכך שמרבית הגברים החרדים מקדישים את רוב חייהם ללימוד תורה בישיבות ובכוללים. בנוסף לכך, נשים חרדיות רבות עובדות במשרה חלקית משום שהן מקדישות זמן רב בגידול מספר רב של ילדים, ומשום שבעליהן מתמקדים בלימודי תורה.
נקודות החיכוך המרכזיות בחברה בישראלית בין האוכלוסייה החרדית בישראל ליתר האוכלוסייה הישראלית כוללות את סוגיית הפטור משירות צבאי המוענק לרוב האוכלוסייה החרדית בישראל, וכן השתתפותם הנמוכה יחסית בכוח העבודה בישראל, כאשר לטענת חוקרים שונים בישראל, הדבר עלול בעתיד להוות נטל קשה מנשוא עבור כלכלת ישראל כאשר שיעור החרדים בחברה הישראלית יהיה גדול באופן ניכר יותר.[30][31][32]
הדרת חרדים בימי ראשית מדינת ישראל
מימי בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני העולמי הראשון ולאורך שנות ההסתדרות הציונית העולמית וממשלת ישראל מדוד בן-גוריון ועד גולדה מאיר החרדים סווגו כאישיות לא רצויה במרקם הפוליטי, באופי מדינת ישראל הרצוי, ולא כדמות הצבר הרצוי.[33]
ניכור זה בא לידי ביטוי אף ברצח הפוליטי הראשון ביישוב היהודי בארץ ישראל של יעקב ישראל דה האן, ובאדישות החרדית בהתייחס לטרגדיית רצח רבין.[34]
בן-גוריון הצהיר כי לעולם לא יקים ממשלה עם המפלגות החרדיות, ערביות או הקומוניסטיות. תוך ויתור על גיוס אלו לשירות כוחות המחתרות העבריות הלגיטימיות בארץ ישראל, צה"ל, ומלחמת העצמאות בימי ראשית המדינה ויתר מלחמות ישראל הראשונות שנלוו לה. במגמה זו המשיכו יתר ראשי ממשלות ישראל ממפלגת מפא"י עד לזמנה של גולדה מאיר. חרדים שכן התגייסו, או שנאלצו להתערות באורח החיים הצבאי חילוני ובעגה צה"לית או שלא קודמו בצבא. עד הקמת פלוגות חרדיות לגברים כמו נצח יהודה שם מתאפשר ללוחמים כשרות מלאה גלאט מהדרין, שמירת מצוות, לרבות 3 תפילות ביום. למרות שעד היום קשה למשרתי צבא חרדים להתקדם בדרגות הצבאיות אלא אם גויסו לרבנות הצבאית. לנשים חרדיות טרם נמצא פתרון צבאי הולם.[35][36]
כיום קיימת מגמה התנגדות לחרדים, כמגמת ג'נטריפיקציה ושינוי מרקם החיים ביישובים שונים, כהתחרדות של יישובי מגורים ואורח חיי המגורים ביישוב.[37][38]
ראו גם
- יהדות חרדית
- העדה החרדית
- סטטוס קוו (ישראל)
- יחס החרדים לציונות
- תעסוקת חרדים בישראל
- יהדות ישראל
- היהדות החרדית בארצות הברית
הערות שוליים
- ^ Haredim (Charedim), or Ultra-Orthodox Jews, My Jewish Learning (באנגלית אמריקאית)
- ^ Lintl, Peter (2020). "The Haredim as a challenge for the Jewish State: the culture war over Israel's identity". Stiftung Wissenschaft und Politik. German Institute for International and Security Affairs: 5–6, 10. doi:10.18449/2020RP14.
- ^ "Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel". en.idi.org.il.
- ^ "Statistical Report on Ultra-Orthodox Society in Israel 2023". en.idi.org.il. 2023. נבדק ב-2024-03-03.
- ^ שנתון החברה החרדית 2020, באתר www.idi.org.il
- ^ שנתון החברה החרדית בישראל, 2019 - המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמוד 11
- ^ דן בן דוד, הילודה בישראל – אשליות ועובדות לגבי החרדים, באתר כלכליסט, 12 ביוני 2023
- ^ עוזי רבהון וגלעד מלאך, מגמות דמוגרפיות בישראל, ירושלים תשס"ט, עמ' 37-36
- ^ איתן רגב וגבריאל גורדון, מאפייני שוק הדיור ופריסתה הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית בישראל, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, בפרט בעמ' 16-15
- ^ שנתון החברה החרדית
- ^ החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2004
- ^ גלעד מלאך, שילוב חרדים בתעסוקה, יעדים ותוכניות לשנת 2030, המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ^ 13.0 13.1 אריאל קרלינסקי, השכלה, תעסוקה והשתכרות של גברים חרדים במבט ארוך־טווח: האם הפערים מצטמצמים?, פורום קהלת לכלכלה, 2021
- ^ סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנערך ב-2009.
- ^ אהוד (אודי) שפיגל, "ותלמוד תורה כנגד כולם" - חינוך חרדי לבנים בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2011, עמ' 40.
- ^ עמירם גונן, מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל, ירושלים 2000
- ^ 17.0 17.1 אביטל להב, הלמ"ס: 56% מהגברים החרדים מועסקים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
- ^ שקד אילת, "גבר חרדי לא יעזוב ישיבה בשביל שכר מינימום. צריך לדאוג לתעסוקה איכותית", באתר ynet, 4 בפברואר 2022
- ^ שחר אילן, יוקר המחיה שולח את הגברים החרדים לשיעור שיא בתעסוקה, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2023
- ^ ראו למשל לגבי נשים מוסלמיות בישראל: יהודית קינג, דניז נאון, אברהם וולדה-צדיק וג'ק חביב, תעסוקת נשים ערביות בנות 64-18, פרסום של המרכז לחקר מוגבלויות ואוכלוסיות מיוחדות
- ^
ליאור דטל, מגמה מדאיגה בציבור החרדי: עלייה תלולה בשיעור בעלי השכלה יסודית בלבד, באתר TheMarker, 27 בנובמבר 2013
- ^ ליאור דטל, הצלחה חלקית לשילוב חרדים באקדמיה - התוכנית אפקטיבית בעיקר לנשים, באתר TheMarker, 16 ביולי 2015; מסמך עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי חה"כ עליזה לביא המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014.
- ^ גליה ימיני, כבר לא חרדות לפרנסתן: מודיעין עילית הפכה למעצמה תעסוקה לנשים חרדיות, באתר וואלה!, 22 בפברואר 2008
- ^ מסמך עמדה - תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014, מחקר שהוזמן על ידי ח"כ עליזה לביא המסקר את תעסוקת הנשים החרדיות בישראל 2014
- ^ דוד ספיבק, עבודה, אינטרנט, מימוש עצמי: האשה החרדית יוצאת אל האור, באתר הארץ, 7 בינואר 2020
- ^ יקי אדמקר, רבנים מרכזיים על לימודי נשים: "שורפים יותר מכבשני אושוויץ", באתר וואלה!, 3 בדצמבר 2015
- ^ החרדיות, עונה 1, פרק 1, באתר חדשות 13, 9 בספטמבר 2019
- ^ שחר אילן, בלעדילראשונה: חרדיות הגיעו לשיעור תעסוקה כמו השאר, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2022
- ^ כהנר, לי, יוסף שלהב, and יוסי שלהב. "Ultra-orthodox settlements in Judea and Samaria/התנחלויות חרדיות ביהודה ושומרון." סוגיות חברתיות בישראל (2013): 41-62.
- ^ מירב ארלוזורוב, גירעון של 10.5% עד 2050: "בלי שילוב החרדים והערבים כלכלת ישראל לא תשרוד", באתר TheMarker, 19 במאי 2013
- ^ חרדים לעתיד // ניצה (קלינר) קסיר |, באתר תלם, 2020-05-19
- ^ פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' רחל אלתרמן, פרופ' דן בן דוד, דן פרי, פרופ' שלמה בכור, ד"ר שירה לב עמי, עו"ד איריס האן, ד"ר דוד כץ, דוד אלקן, עתיד צפוף - ישראל 2050
- ^ נויברגר, בנימין. "בין אידאולוגיה לסוציולוגיה: המפלגות בישראל 1950-2000." State & Society/מדינה וחברה 1.1 (2001): 79-87.
- ^ מס-צפתי, חגית. "Rabin's Murder Through the Haredi (ultra-Orthodox) Prism/רצח רבין בעיניים חרדיות." קשר (2000): 88-98.
- ^ שפיגל, אודי. "החרדים," העם" ו" צבא העם": השיח על'גיוס חרדים לצבא'כביטוי למאבק על שימור הזהות הקולקטיבית בישראל." Politika: The Israeli Journal of Political Science & International Relations/פוליטיקה: כתב עת ישראלי למדע המדינה וליחסים בינלאומיים חוברת 16 (2007): 67-91.
- ^ שטדלר, נורית. "Taboos, Dreams and Desires: Haredi Conceptions of Militarism and the Military/הצבא בעיני החרדים: חלום, פנטזיה ויצר הרע." סוציולוגיה ישראלית (2004): 69-90.
- ^ שטרוך, נעמי, and שלום שוורץ. "Perceptions of conflict with haredim, perceptions of differences in basic values, and expressions of antagonism toward haredim/תפיסת קונפליקט עם חרדים, תפיסת ערכיהם הבסיסיים ואנטגוניזם של לא-חרדים כלפי חרדים." מגמות (1989): 5-26.
- ^ חסון, שלמה. "The Struggles over Jerusalem/המאבקים על דמות ירושלים." ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה (2007): 389-397.
| קבוצות בחברה הישראלית (ישראלים) | ||
|---|---|---|
| ישראלים לפי דת | יהודים • נוצרים • מוסלמים • דרוזים • בהאים • שומרונים העבריים מדימונה • עדי ה' • יהדות משיחית • סובוטניקים | |
| יהודים | אשכנזים • ספרדים • מזרחים • הודים • אתיופים • יוצאי ברית המועצות חילונים • מסורתיים • דתיים • חרדים אורתודוקסיים • קונסרבטיביים • רפורמים • קראים | |
| ערבים | בדואים • ערבים-נוצרים • אחמדים • מדנים • פלאחים • עלווים | |
| מיעוטים | צ'רקסים • צוענים • ארמים | |
חרדים בישראל40240475