מדנים
מדנים (בערבית مدنية) הם קבוצה מעמדית של ערבים - ברבם בני דת האסלאם, אך גם ערבים נוצרים, המתגוררים בערי הלבנט והיו היסטורית למעמד המשכיל והעשיר יותר. בני המעמד העירוני המשכילים מזוהים גם כבעלי המבטא הרהוט בערבית - המבטא המדני. לעיתים קרובות המדנים המוסלמים היו בעלי האדמות, אשר עובדו בידי הפלאחים מחוץ לערים.
באופן מסורתי הערבים מדנים מחולקים למשפחות, אשר לרב נחשבים למעמדות עשירים יותר ומשכילים יותר לעומת הערבים הפלאחים והבדואים, על אף שבמהלך המאה ה-20 גם אלה היגרו בהמוניהם לערים.
מדנים בישראל
בשנת 1961, היוו בישראל העירוניים 60% מהערבים הנוצרים, 17% מהערבים המוסלמים ורק 9% מהדרוזים[1]. עם השנים גדל מאוד היחס של תושבי הערים בקרב הערבים בישראל ובמדינות הערביות עקב תהליכי הגירה של הפלאחים והבדואים אל העיר וכן עקב אורבניזציה של כפרים שגדלו לידי גודל של ערים קטנות. בשנת 1983, היחס של העירוניים היה 58.6% מהערבים הנוצרים, 25.4% מהמוסלמים ורק 5.6% מהדרוזים[2].
מקור השם
בערבית המדנים נקראים מדניה (مدنية). השם נגזר מהמילה הערבית מדני (مدني), שפירושה עירוני.
המדנים לרב מכנים את עצמם פשוט כערבים (عَرَب).
לעיתים השתמשו ומשתמשים בכינוי מדניה גם כהתייחסות לקבוצות לא ערביות-מוסלמיות של עירוניים, למשל היהודים, האשורים ואחרים במזרח התיכון.
הערות שוליים
