שמירת נגיעה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמירת נגיעה הוא מונח בן זמננו המתאר את שמירת איסור נגיעה, הקיים בהלכה על מגע אסור בין גבר ואישה[1].

המונח "שמירת נגיעה" התפתח בדורות האחרונים עקב תופעת החילון שגררה את הצורך להסביר לאנשים שאינם שומרי תורה ומצוות את ההלכה האוסרת מגע הבא לבטא קרבה בין גבר ואישה שאינם נשואים זה לזה ולא קרובי משפחה.

בדרך כלל השימוש במונח נעשה כדי לתאר אדם מסוים כ"שומר נגיעה", במשקל "שומר שבת" ו"שומר כשרות".

האיסור

האיסורים השכיחים הם 'איסור אשת איש' - אישה נשואה אסורה במגע לכל איש מלבד בעלה, 'איסור נגיעה באשה נידה' - אישה יהודייה נידה שטרם נטהרה, וכן איסור נגיעה באישה גויה - שאסורה בנגיעה לכל גבר יהודי בגזירת חכמים.

לדעת הרמב"ם וראשונים רבים[2], מקורו של איסור זה הוא בפסוק המובא בספר ויקרא (יח, ו): "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי ה'". מכאן שמגע של תאווה אסור בין אלו שיש איסור ערוה בביאתם, אולם לשיטת הרמב"ם האיסור חל גם כשהביאה אסורה באיסור אחר, מדאורייתא או מדרבנן. מקרים יוצאי דופן שאין בהם איסור נגיעה לשיטת הרמב"ם הם בין אם לבנה ובין אב לבתו, אבל בין אחים גדולים או בין בני דודים, קיים איסור נגיעה של תאווה[3].

הרמב"ן חלק על הרמב"ם וסובר שאיסור "לא תקרבו" אינו מכוון לאיסור נגיעה, אלא הוא איסור מדברי חכמים שהפסוק מהווה לו אסמכתא[4]. לפי פירוש זה האיסור נועד למנוע קרבה שעלולה להביא לידי עבירה.

קרובי משפחה

כאשר מדובר במגע בעריות שהן קרובות משפחה מדרגה ראשונה, לכל הדעות אין בזה איסור תורה, אולם כתב על כך הרמב"ם:

המחבק אחת מן העריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהן או שנשק לאחת מהן, כגון אחותו הגדולה ואחות אמו וכיוצא בהן, אף על פי שאין שם תאוה ולא הנאה כלל - הרי זה מגונה ביותר ודבר אסור הוא ומעשה טפשים הוא, שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו

משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ו'

פנויות

בשונה מקרובות ומאשת איש, מעיקר הדין, אישה פנויה שאינה נידה אינה ערווה על גבר. לפיכך, מגע של קרבה בין השניים אינו אסור כשלעצמו, אלא רק מכוח תוצאותיו האפשריות, כגון הרהורי עבירה וקרי לילה[5]. אף על פי כן, ישנן בהלכה שיטות (ראב"ד ורמב"ן) לעניין איסור יחוד. הריב"ש[6] פוסק: "ואף הפנויה שאינה נדה, חמורה היא בזה מאשתו נדה" וכך הביאו גם הבית יוסף והרמ"א. לפי דבריהם פנויה שאינה נידה אסורה בייחוד.

עם זאת, בימינו כמעט כל הנשים הפנויות הבוגרות הן נידות, והיות ומשכב עם נידה אסור גם כן באיסור כרת, ישנו איסור קריבה ונגיעה גם כלפי פנויה שהיא נידה.

מכך נובע שבפועל רוב הנשים הבוגרות נכללות באחת משתי הקטגוריות האוסרות קריבה: לפני נישואיהן - נידה, לאחר נישואיהן - אשת איש (עבור כל אחד חוץ מבעלה). עם זאת, ישנן היוצאות מכלל זה, ובהן נשים פנויות הטובלות (כגון על מנת לעלות להר הבית), או כלות הטובלות לקראת חתונתן.

סוגי מגע

המגע האסור הוא מגע הנעשה 'דרך תאווה' שיש בו 'הנאה בקירוב בשר'. הפוסקים נחלקו במצבים גבוליים שבהם המגע מביע קרבה אך לא תאווה, כגון לחיצת יד או נשיקה של נימוס. יש המרחיבים את האיסור לכל מגע שמביע קרבה כלשהי[7], ויש המצמצמים את האיסור רק למגע שמביע תאווה[8]. כמו כן, נחלקו הפוסקים בשאלה האם כשהיד כבר הושטה ללחיצה אסור לקבלה, או שיש לקבלה בשביל למנוע עלבון[דרוש מקור]. היו שהציעו להימנע מהלחיצה אך בד בבד להסביר לצד השני בנימוס את הסיבה ואת חשיבות שמירת ההלכה, וכך לא להקל בחומרת איסור הנגיעה ואף לא בחומרת איסור הלבנת פנים.

על אף שאין איסור הלכתי במגע סתמי, כגון התחככות נוסעים בעת נסיעה בתחבורה ציבורית בעומס, הציבור החרדי מקפיד להימנע גם ממגע כזה.

ייהרג ואל יעבור

לדעת רבים, הדין של ייהרג ואל יעבור לפיו יש להימנע מלעבור על גילוי עריות גם במחיר אובדן החיים, חל גם על איסור נגיעה של קירבה, ויש אומרים שכך הדין אף במגע שאינו של קירבה. אולם מאידך יש אומרים שרק אם האדם גרם לעצמו להיכנס לסכנת חיים שמגע של קירבה יציל עצמו ממנה, עליו למות ולא לעבור על איסור זה, אך אם שלא באשמתו נכנס למצב זה - יעבור ולא ימות.[9]

הערות שוליים

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה א'
  2. ^ ספר החינוך מצווה קפ"ח, סמ"ג לאו קכ"ו, המאירי על מסכת סנהדרין דף סו עמוד ב, ריטב"א על מסכת שבת דף יג עמוד ב, ועוד רבים.
  3. ^ "שאין קריבין לערוה כלל בין גדולה בין קטנה חוץ מהאם לבנה והאב לבתו" - (רמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה כ"א ו')
  4. ^ וכן סובר האבן עזרא בפירושו על הפסוק, ומביא ראיה מהפסוק "ואקרב אל הנביאה".
  5. ^ כפי שדורשת הגמרא (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ' עמוד ב'): "שלא תהרהר ביום ותבא לידי טומאה בלילה", וראו גם בתשובת הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה חלק אבן העזר סימן ס'.
  6. ^ שו"ת הריב"ש, סימן תכה
  7. ^ שדי חמד מערכת חתן וכלה יב, אגרות משה חלק אבן העזר ד, סימן לב סעיף ט.
  8. ^ עזר מקודש אבן העזר סימן כ סעיף קטן א. הרב שלמה קרליבך, לדוד צבי עמ' 218, שו"ת בני בנים חלק א סימן לז.
  9. ^ להרחבה בשיטות השונות בנושא זה, ראו כאן.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0