הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים בגבעת שאול
מידע כללי
תחום שיפוט	פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-
משרד אחראי	משרד ראש הממשלה
תאריך הקמה	1948
חוק	פקודת הסטטיסטיקה
ראש	פרופ' דני פפרמן (הסטטיסטיקן הלאומי)
תקציב	267,153 אלפי ₪ (2015)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. משרדה הראשי של הלשכה נמצא בירושלים, שלוחות נוספות פועלות בתל אביב ובחיפה בראשה עומד הסטטיסטיקן הלאומי.

היסטוריה

הלשכה הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, בהמשך לפעילותן של המחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט והמחלקה לסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית.

פרופ' רוברטו בקי, מקים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבד במחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט בארגון מפקד האוכלוסין שתוכנן לשנת 1946. הוא עזב את המחלקה כאשר התברר לו שעקב המצב הפוליטי בארץ-ישראל לא היו סיכויים לעריכת מפקד זה. באותה שנה הוא התחיל להרצות באוניברסיטה וכעבור שנה התמנה לפרופסור לסטטיסטיקה ולדמוגרפיה בשני החוגים שייסד, לימים המחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. בזמן המצור על ירושלים ארגן פרופסור בקי את מפקד האוכלוסין של ירושלים היהודית, אשר נערך בהתנדבות על ידי אנשי משמר העם. תפקידו היה לקבוע את רשימת התושבים הגרים בכל דירה ובניין (למקרה של הפצצה), למצוא מועמדים לגיוס ולסייע בחלוקת מזון.

בתחילת שנת 1948 התבקש פרופסור בקי לעמוד בראש ועדה קטנה שהכינה תוכנית לארגון השירותים הסטטיסטיים של המדינה היהודית העשויה לקום. הצעת הוועדה הייתה סידור של לשכה מרכזית הכוללת את כל ענפי הסטטיסטיקה ומארגנת עבודה בצורה המבטיחה את עצמאותה המדעית ואי תלותה בכל גוף פוליטי, עקרונות אשר נשמרו עד היום הזה. בזמן ההפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות פרופסור בקי הוזמן על ידי בן-גוריון לתל אביב, מושבה הארעי של ממשלת ישראל הזמנית. שר האוצר אליעזר קפלן ביקש ממנו, בשם ממשלת ישראל, להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא קיבל את ההזמנה תוך הבנה כי ימשיך במקביל את עבודתו באוניברסיטה וכי מדובר בתפקיד זמני. עקב כורח המציאות, הוא היה מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל והסטטיסטיקן הממשלתי במשך 23 שנים. הלשכה, בימיה הראשונים בירושלים, הייתה מוסד צנוע ומנתה שמונה אנשים בלבד. היא שכנה בצריף מול בית החולים "ביקור חולים" ברחוב שטראוס, שם הניח פרופסור בקי את היסודות ללשכה, פיתח אותה והכשיר את טובי תלמידיו להמשיך בדרכו. הוא ניהל את הלשכה במקצועיות ובמסירות ונאבק על עקרונותיו ודעותיו. לאחר סיום תפקידו המשיך בעבודתו המדעית עד ימיו האחרונים.

בשנת 1995, נערך במדינת ישראל מפקד האוכלוסין המקיף האחרון במתכונת מלאה (מפקד בו מבקשים מכל משקי הבית במדינה למלא שאלון) במפקד הבא, שנערך בין דצמבר 2008 ליולי 2009, השתנתה מתכונת המפקד והוא הוגדר כ-"מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ראיונות פנים אל פנים שבהם נכללו כ-400 אלף משקי בית, בנוסף לסקר טלפוני שנערך בקרב 250 אלף איש. לנתונים אלה צורפו נתונים שונים המבוססים על מרשם התושבים של משרד הפנים.

החל משנת 2002 מבצעת הלשכה אחת לשנה סקר חברתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר מבוסס על מדגם חדש בכל שנה ומספק מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל.

חלק מהנסקרים מתנגדים למסור את פרטיהם האישיים בטענה כי שמירת המידע בסודיות על ידי המדינה אינה מובטחת וכי מסירתם מהווה חדירה לחיי הפרט.

הסטטיסטיקנים הלאומיים

ראש הלשכה הוא הסטטיסטיקן הלאומי. עד יולי 2016 תואר התפקיד היה ה"סטטיסטיקן הממשלתי".

תפקידיו של הסטטיסטיקן נקבעו בסעיף 2 לפקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש) התשל"ב-1972: "הסטטיסטיקן יעמוד בראש הלשכה וינחה את המערכת הסטטיסטית במוסדות המדינה".

הסטטיסטיקן הממשלתי ממונה על ידי הממשלה, ותפקידו הוא לפעול משיקולים מקצועיים בלבד. מנהל את הלשכה באמצעות המשנה לסטטיסטיקן ושני סגנים: סמנכ"ל למינהל וסמנכ"ל מקצועי. מנהלי האגפים הבכירים כפופים, אף הם, לסטטיסטיקן הממשלתי.

שם	שנות כהונה
רוברטו בקי	1948(קום המדינה)–1971
משה סיקרון	1972–1993
יוסף יהב	1994–2001
שלמה יצחקי	2002–2012
דני פפרמן	2013–2020
יואל פינקל	המכהן, משנת 2022

פרסומים

הנתון הסטטיסטי הבולט ביותר שמפרסמת הלשכה הוא מדד המחירים לצרכן בישראל, המתפרסם מדי חודש ב-15 ומשקף את השינוי במחירי המוצרים הקמעונאיים בחודש החולף. מדדי מחירים נוספים הם "מדד התשומות לבנייה" ו"מדד מחירים סיטונאיים". חוזים רבים במשק מתבססים על הצמדה לאחד ממדדים אלה. נתון נוסף שזוכה לתשומת לב רבה הוא "השכר הממוצע למשרת שכיר" (ידוע יותר בשם "השכר הממוצע במשק"). גם מדד זה מתפרסם אחת לחודש, והוא משקף את השינויים בשכר הממוצע, בכלל המשק ולפי ענפים.

בין הפרמטרים שמפרסמת הלשכה: התוצר המקומי הגולמי, המודד את קצב הצמיחה במשק הישראלי, וכן הצריכה הפרטית לנפש, המלמדת על רמת החיים.

פרסומי הלשכה העיקריים הם:

• הירחון הסטטיסטי לישראל: פרסום חודשי ובו מידע סטטיסטי במבחר תחומים: מחירים, עבודה ושכר, סחר חוץ, בריאות, שוקי הכספים ועוד.
• שנתון סטטיסטי לישראל: פרסום שנתי ובו מידע סטטיסטי, תרשימים ועוד.
• סטטיסטיקה של עבודה ושכר המכילה ירחון לסטטיסטיקה של שכר ורבעון לסטטיסטיקה של כח אדם.
• הודעות יומיומיות לתקשורת המפרטות את המידע העדכני ביותר אשר מפרסמת הלשכה. מידע על מועד כל הודעה ידוע מראש ומופיע באתר הלמ"ס.

סקרי הלמ"ס

הלשכה עורכת סקרים שוטפים שנתיים וחודשיים, וכן מבצעת סקרים ייעודיים אחת למספר שנים.

מפקד האוכלוסין

ערך מורחב – מפקדי אוכלוסין בישראל

מדי כעשר שנים בערך עורכת הלשכה את "מפקד האוכלוסין והדיור", שבו 20-10% מכלל משקי הבית בישראל נדרשים להשיב לשאלון המשמש, לאחר עיבודו, למתן מידע דמוגרפי על תושבי המדינה. נתונים אישיים שנאספים במפקד זה נשמרים בסודיות מלאה, ורק המידע הסטטיסטי המופק מהם מוצג לציבור. במדינת ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995, 2008 ו-2022. בעבר המפקד כלל את כל משקי הבית בישראל.

סקרי משפחות שוטפים

• סקר כוח אדם: סקר חודשי שוטף - הגדול מכלל סקרי הלמ"ס השוטפים. מטרת הסקר לעקוב אחר תכונות כוח העבודה בישראל כמו: השתתפות בכוח העבודה, תעסוקה, אבטלה, ענפי הכלכלה ומשלחי היד העיקריים של מועסקים, היקף המשרה וכדומה. אומדני שיעורי האבטלה והתעסוקה שהלמ"ס מפרסמת הם על בסיס סקר זה. בגרסתו הנוכחית (החל משנת 2012), נאספים נתוני הסקר בשמונה שלבים (שמונה פעמים): בשלב הראשון נערך ריאיון פנים אל פנים באמצעות שאלון ממוחשב, ובשבעת השלבים האחרים נערך ריאיון טלפוני ממוחשב. הנדגמים מרואיינים במשך ארבעה חודשים רצופים, הפסקה של שמונה חודשים וארבעה ראיונות נוספים בארבעה חודשים שלאחר מכן. בכל חודש נפקדות 12 אלף דירות.
• סקר הוצאות והכנסות: סקר שנתי שוטף. מטרת הסקר לקבל מידע על רמת החיים, על הכנסות, על הוצאות, על בעלות על מוצרים ועל תנאי הדיור של משקי הבית בישראל. על בסיס סקר זה מחשבים את סל המוצרים והשירותים לשם חישוב מדד המחירים לצרכן, ואת מרכיב הצריכה הפרטית בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). עד שנת 2012 הלמ"ס היה מבצע שני סקרים נפרדים, סקר הכנסות וסקר הוצאות ובשנת 2012 הם אוחדו לסקר אחד.
• סקר חברתי: סקר שנתי שמטרתו לספק מידע על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל. הסקר החברתי מורכב מחלק קבוע וחלק משתנה. החלק הקבוע, כולל מגוון שאלות חברתיות בתחומי הבריאות, הדיור, התעסוקה והמצב כלכלי. החלק המשתנה חוקר בהרחבה בכל שנה נושא אחר. זהו סקר נפשות וכולל כ-9,500 נדגמים.
• סקר ארוך טווח: סקר רב שנתי, העוקב אחר מדגם קבוע לאורך שנים. מטרת הסקר תיאור והבנת תהליכים חברתיים וכלכליים לשם תכנון מדיניות ומחקר. הסקר מתמקד בתהליכים העוברים על משקי בית בישראל בתחומים שונים לאורך זמן במעגל החיים, כגון השכלה, תעסוקה, בריאות ודיור. הסקר הוא פרויקט משותף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל, ביטוח לאומי, משרד האוצר ומשרד החינוך. 
• סקר ביטחון אישי: סקר שנתי שוטף, אשר נערך לראשונה בשנת 2014. מטרת הסקר היא לקבל מידע על היקף הנפגעים מעבריינות באוכלוסייה, ללמוד על הנזק שנגרם לנפגעי עברה, על סוגי העברות השונות, ועל מידת פניית הנפגעים למשטרת ישראל ולגורמים נוספים. מטרה נוספת היא לבדוק את תחושת הביטחון האישי של האוכלוסייה. זה סקר נפשות המייצגות את אוכלוסיית הסקר, והוא כולל כ-7,150 נדגמים. הנתונים נאספים בשאלון למילוי עצמי באינטרנט והשלמת הפקידה נעשית בטלפון.
• סקר אמון צרכנים: סקר חודשי שוטף הכולל את נדגמי הסקרה חברתי בשנה לפניה. מטרת הסקר לספק מידע על עמדות הציבור וציפיותיו, לגבי המצב הכלכלי במדינה והמצב הכלכלי של משק הבית. הסקר מהווה בסיס לאינדיקטורים של אמון הצרכנים, ומשמש להשוואות בין-לאומיות.

סקרי מעסיקים שוטפים

הלשכה עורכת מספר סקרים שוטפים למעסיקים, ביניהם: סקרי מדדי מחירים, סקר משרות פנויות, סקר מגמות בעסקים, סקר בנייה (התחלות בנייה, גמר בנייה ומכירת דירות) ועוד.

סקרים תקופתיים

הלשכה עורכת מספר סקרים ייעודיים כדוגמת סקרי בריאות, סקר מקבלי תואר ראשון לבחינת שביעות רצונם, סקר מיומנויות ועוד.

ביקורת מבקר המדינה

במאי 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח המבקר את עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובדגש על שיתוף פעולה חסר עם משרדי ממשלה שונים. עיקר הממצאים היו:

תמונת המצב שהועלתה בביקורת מלמדת על ליקויים בפעולות של הלמ"ס ושל חלק ממוסדות המדינה בכל הנוגע לגיבוש המידע הסטטיסטי. המועצה הציבורית לא מילאה את תפקידיה, ובכך פגעה בקידום הפעילות הסטטיסטית במדינה. כתוצאה מליקויים אלה, לא הובטחה האיכות של חלק מהמידע הסטטיסטי הרשמי של המדינה ולא הונחה תשתית מקצועית מספקת של נתונים לשימושם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, של מכוני מחקר ושל הציבור הרחב. על הלמ"ס לנקוט פעולות הנדרשות לשם שיפור הפעילות המשותפת שלה עם מוסדות המדינה בדרך שתאפשר לה לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה; על מוסדות המדינה, לרבות אלה שנזכרו לעיל, לשתף פעולה עם הלמ"ס ולאפשר לה למלא את תפקידיה, וכן להביא לפניה מידע ולהתייעץ עמה ככל הנדרש על פי פקודת הסטטיסטיקה; על יו"ר המועצה לוודא שהיא תקבל החלטות אשר ייצקו תוכן לפעילותה ותמלא את תפקידיה על פי פקודת הסטטיסטיקה.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
• שוקי שדה, סטטיסטיקה למתקדמים // אגו, תככים ומלחמות בוץ במשרדים האפרוריים של הלמ"ס, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2014
• יוגב שרביט, כמה תושבים יש בערים הגדולות? תלוי את מי שואלים, 2014\9\2, בבלוג "המדד המוניציפלי"
• טל שניידר, לראשונה מזה עשורים, הלמ"ס משנה את חלוקת האוכלוסייה בישראל, באתר זמן ישראל, 10 בינואר 2022

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתית פייסבוק
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישום טלגרם
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברשת החברתית אינסטגרם
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חברה ברשת החברתית LinkedIn
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35095102הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה