עליזה לביא

עליזה לביא
לידה	23 בספטמבר 1964 (גיל: 60); י"ז בתשרי ה'תשכ"ה; כפר סבא, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
סיעה	יש עתיד
	5 בפברואר 2013 – 30 באפריל 2019; (6 שנים ו־12 שבועות)
כנסות	ה־19–20
	22 באפריל 2013 – 31 במרץ 2015; (שנתיים)
	→ ציפי חוטובלי עאידה תומא סלימאן ←

עליזה לביא (נולדה ב-23 בספטמבר 1964) היא פוליטיקאית ישראלית שכיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד, וכיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. חוקרת, מרצה וסופרת.

ביוגרפיה

לביא נולדה בכפר סבא למנשה משיח, יליד הארץ, ולמרים, ילידת רומניה. היא למדה בתיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה, התחנכה בתנועת הנוער בני עקיבא, ולאחר סיום לימודיה שרתה בצה"ל כמדריכת ידיעת הארץ וקצינת חן-ת"ש בגדנ"ע. בסיום שירותה הצבאי המשיכה בתפקיד הדרכה דומה בחברה להגנת הטבע.

לביא נשואה לעו"ד צוריאל לביא, אם לארבעה ילדים וסבתא לארבעה נכדים. מתגוררת בנתניה. לאחר נישואיה, בשנת 1987, שימשו בני הזוג כשליחי בני עקיבא בדרבן שבדרום אפריקה.

את השכלתה האקדמית רכשה לביא באוניברסיטת בר-אילן, שם שימשה כמרצה בכירה בבית הספר לתקשורת, משנת 2000 ועד היבחרותה לכנסת. לביא בעלת תואר ראשון בגאוגרפיה ותואר שני במדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה, "רדיו ומגדר בישראל" (2002), עסקה בסוגיית המגדר ביומני החדשות ובתוכניות האקטואליה ברדיו הציבורי. בהמשך, שימשה גם כעמיתת מחקר באוניברסיטת ברנדייס. מחקריה עוסקים בתקשורת ובמגדר, ברב-תרבותיות ובמקומן של נשים ביהדות.

בין 1990 ל-2004 הגישה וערכה בערוץ 1 של הטלוויזיה מגוון תוכניות, תוך התמקדות בתוכניות תרבות יהודית, בהן: "החודש" "צירופים", "שבוע טוב". תוכניות אלה עסקו בחברה הישראלית, בעולם היהודי, בשיח הבין דתי ובמפגש ביניהם. בין השנים 1998–2003 שימשה לביא גם כמנחה בתוכניות החדשות והאקטואליה "בוקר טוב ישראל", ו"שבע וחצי". מעת לעת מנחה לביא תוכניות מיוחדות בערוץ הראשון - "בין כסה לעשור" (2005), "נשים בחברה היהודית" (2007) ו"תוכניות לחגים" (2011).

ברשת ב' של קול ישראל הגישה את תוכנית הרדיו "מזווית נשית עם עליזה ורונית" (ביחד עם רונית לב ארי) (2003–2004).

בין 2003 ל-2009 ערכה והגישה תוכנית אישית בערוץ 10 בנושאי תרבות יהודית "והרשות נתונה". בגלי צה"ל הגישה תוכניות ייעודיות - מחלקת האומר - בין 2007 ל-2009.

ספרה "תפילת נשים", שיצא בשנת 2005 בהוצאת ידיעות ספרים, היה לרב-מכר ותורגם לאנגלית (בהוצאת Random House) ולאיטלקית (בהוצאת Moreshet). הספר כולל אוסף תפילות וסיפורי תפילה של נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר זכה בפרס הספר היהודי הלאומי. ב-2005 הייתה יועצת תוכן למכרז של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ב-2008 שימשה כיועצת למכרזי הרדיו האזורי, וב-2010 התמנתה כחברה ויו"ר של ועדת מחקר ורב-תרבותיות במועצת הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה.

פעילות ציבורית

לביא החלה את דרכה הציבורית בשנת 1988, כיועצת למזכיר המדיני במפד"ל. בשנים 1990–1996 כיהנה כמנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים, ועסקה בניהול משא ומתן וחתימת הסכמים ובייזום קשרי חילופין של נוער ומנהיגים צעירים עם מדינות ועם גופים בינלאומיים. לביא היא ממייסדות ויושבת ראש מת"ן (בית מדרש לנשים) בנתניה וחברת קולך (פורום נשים דתיות), ארגון שבו שימשה (2002–2005) כחברת הנהלה ומייסדת הוועדה להטרדות נשים. היא ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור ומיוזמי העתירה שהוגשה לבג"ץ כנגד רשמי נישואין המסרבים לרשום לנישואין גרים שהתגיירו במהלך שירותם הצבאי. לביא משמשת מאז 2010, יחד עם גברי ברגיל, כיו"ר ועדת היגוי של הבמה לשיח ישראלי-יהודי בצוותא ת"א ויזמה את תיקון ליל שבועות בצוותא.

בשנת 1999 הצטרפה לביא להנהלת "כפר איזון"^[1] מרכז טיפולי-שיקומי ישראלי לטיפול בתרמילאים וצעירים במשבר בגילאי 18–35, שנפגעו מסמים או ממשברים רוחניים בארץ ובחו"ל.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, הוצבה במקום השביעי ברשימתה לכנסת ונבחרה לכנסת. עם הרכבת הקואליציה מונתה לתפקיד יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. במסגרת כהונתה בתפקיד הוסיפה לשם הוועדה את המילים "ולשוויון מגדרי". כן שימשה לביא כחברת ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכנסת. לביא עמדה בכנסת זו בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-ארגנטינה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אורוגוואי.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הוצבה במקום העשירי ברשימת יש עתיד לכנסת ונבחרה לכהונה נוספת לאחר שהמפלגה זכתה ב-11 מנדטים. עומדת בראש ועדת המשנה במאבק בסחר בנשים ובפריצות, וחברה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי וכממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת האתיקה. לביא עומדת בכנסת זו בראש המשלחת למועצת אירופה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צ'כיה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-נורווגיה. ביולי 2014 זכתה באות הפרלמנטר המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פועלה בכנסת ה-19 (יחד עם איתן כבל ממפלגת העבודה).

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 החליטה בתחילה לפרוש ממפלגתה ולא להתמודד לכהונה נוספת. בהמשך, המפלגה הפכה לחלק מרשימת "כחול לבן" לכנסת והיא שולבה בה במקום ה-38 אך לא נכנסה.

ספריה

תפילת נשים (שנת 2005), הוצאת ידיעות ספרים
להיות אישה יהודיה (שנת 2005), הוצאת קולך - עריכה בשיתוף פרופ' טובה כהן
התרמיל היהודי (שנת 2010), הוצאת קורן - מסע בר-מצווה בקהילות ישראל, בין קצווי הגלובוס ולאורך מאות שנים
מנהג נשים (שנת 2012), בהוצאת ידיעות ספרים
פאני נוידא (שנת 2014), בהוצאת ידיעות ספרים