חיל הרפואה בצבא הגנה לישראל הוא החיל העוסק ברפואה וכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה, בביטחון שוטף ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית. בראש החיל עומד קצין הרפואה הראשי (קרפ"ר), ולו אחריות רב-זרועית בתחום מדיניות הריפוי והשירות הרפואי, תורות ותפיסות חר"פ, הכשרת כוח אדם רפואי ושיבוצו, השברת ציוד רפואי ועוד.
על פי חוק הבריאות הממלכתי, מוטלת על חיל הרפואה האחריות המלאה לבריאותו של כל חייל בשירות סדיר, וזאת במקום קופות החולים האזרחיות ששירתו כל חייל טרם גיוסו.
חיל הרפואה משולב במערכת הבריאות הלאומית ומהווה מוקד ידע בתחומים ייחודיים כגון רפואת אב"כ, טראומה ועוד. החיל משתתף, במסגרת הרשות העליונה לאשפוז, בתכנון, ארגון, פיקוח על הכוננות, והפעלת מערכת הבריאות בשעת חרום.
קצין הרפואה הראשי (הקרפ"ר) הנוכחי הוא תא"ל פרופ' אלון גלזברג.
דוקטור שיבא טען שיש להקים שירות רפואי דינמי נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן-גוריון ויגאל אלון תמכו בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש השירות הרפואי שבמהרה הפך לחיל הרפואה.
לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה.
בראש חיל רפואה ניצב סגן-אלוף ד"ר אברהם עצמון.
הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת.
בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.
נערכו פעולות להעלאת הרמה התברואתית במחנות צה"ל. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית. הישגי המכון היו מרשימים ועוררו התעניינות גם בצבאות אחרים.
הנצחה
עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון במקום בו היה מרכז שירותי הרפואה של ההגנה שהפך אחר כך לחיל הרפואה, ברחוב נחלת בנימין 22.
ביער מודיעין יש אנדרטה משיש עליה חקוקה שבועת חיל הרפואה.
בבסיס מרפ"א צפון נמצאת אנדרטת חיל הרפואה ואתר התייחדות עם חללי חיל הרפואה, בה נערך מידי הטקס השנתי לזכר הנופלים מחיל הרפואה.
בחיל הרפואה קיימים כמה כרכים של הוראות מחייבות שנחתמו על ידי קציני הרפואה הראשיים של צה"ל לדורותיהם, אשר דנות בהיבטים השונים של הרפואה בצה"ל: מסדר חולים, מתן ימי מנוחה (ימי ב', ימי ג' או ימי ד'), סמכויות החובש, הרופא, האחות, רופא השיניים, הרופא המומחה וסייעת השיניים, אופן הטיפול בפגיעות טראומה, הוראות להקמת מרפאה צבאית או תאג"ד בשגרה או בחירום, הוראות הדנות בקב"נים ובבריאות הנפש בצה"ל ועוד.
ההוראות מתעדכנות מעת לעת על ידי הקרפ"ר המכהן.
מערך ההדרכה של החיל
מערך ההדרכה של חיל הרפואה מורכב משלושה גופים:
ענף תורה והדרכה
ענף זה במפקדת קצין הרפואה הראשית הוא גוף המטה המתווה את תורת ההדרכה והאימונים של חיל הרפואה.
בין היתר מכיל את מדריכי המח"צ (מצילי חיים צבאיים) האחראים להסמכת עזרה ראשונה מורחבת לתומכי הלחימה והלוחמים בצה"ל.
מדריכי המח"צ מתחלקים ל-2 סוגים:
1. חוליית המח"צ האחראים על הכשרות החיילים בשלב הטירונות.
2. מדריכי המח"צ בצאלים האחראים על אימון ורענון כשירות הלוחמים בתחום העזרה הראשונה, תרגול זירות ארן וסימולטורים.
בנוסף, ישנם חובשים אשר יוצאים לקורס מדריכי מח:צ ובמקביל לתפקידם כחובשים מאמנים ומכשירים את החיילים ביחידתם.
בה"ד 10 הוא בית הספר לרפואה צבאית הכפוף לחיל הרפואה ונמצא במחנה שרון (הנקרא בפי כל עיר הבה"דים). בבה"ד מתקיימים קורסים המכשירים את סגלי הרפואה של צה"ל בסדיר ובמילואים. בראשות הבה"ד עומד מפקד בדרגת אל"ם ׁ(קצין ארגון רפואה שאינו רופא). ההכשרה בבה"ד מתבצעת במסגרת של מגמות המחולקות לפי נושאי ההכשרה בהן.
מס"ר (לשעבר נקרא חוליה ארצית)
"מס"ר" (מסגרות רפואה) היא יחידה תחת "מגמת מפקדים" המונה מספר מדריכים מצומצם, אשר אחראית על אימון כלל צוותי הרפואה בצה"ל והכשרתם לזמן מלחמה. האימונים הם אימוני צוות אשר מכינים את הצוותים לתפקוד בזמן חירום, הן כצוות תאג"ד והן כפלוגות רפואה שונות.
החוליה עובדת עם יחידות רפואה המתגייסות כחלק מאימון יחידת האם שלהן בכל רחבי המדינה. בנוסף לאימונים הרבים, ישנם שבועות בהם יוצאים המדריכים להשתלמויות בבתי חולים ולסיפוחים למד"א, במטרה להעלות את רמת מקצועיותם ולהשאירם מוכנים לפעולה.
חוליה פיקודית (חו"פ)
מדריכי החוליה הפיקודית מאמנים צוותים רפואיים בסדירים ובמילואים למתאר הבט"ש בכל רחבי ישראל.
כמו כן אחראים המדריכים לכל תחום ההדמיה הניידת בתחומי הפיקוד (צנת"ר) ומשתתפים באופן קבוע בבקרה על תרגילי יחידות הפיקוד.
החו"פ כפופים לבה"ד 10 בכל הקשור למקצועיות והדרכה ולפיקוד עצמו בכל שאר התחומים.
כוח האדם בחיל הרפואה
רופאים
קיימים שני מסלולי קידום של רופאים בחיל הרפואה, המסלול הקידמי והמסלול העורפי. המגמה בחיל הרפואה היא לתעדף באיוש את יחידות השדה והיחידות הקדמיות על מנת לתת מענה מיטבי ללוחמים, לבא"חים ולבט"רים.
המסלול העורפי
המסלול העורפי דורש מקצין הרפואה לתפקד באופן דומה לרופא משפחה. לרוב התפקיד הראשון הוא רופא במרפאה עורפית או רופא מסתובב בגדודים וחטיבות, ותפקידי ההמשך הם תפקידי מטה.
המסלול הקדמי
המסלול הקדמי מורכב יותר ודורש מיומנויות של קצין קרבי, ידע בבנית תוכנית רפואה למבצעים, ידע בפיקוד וניהול הרפואה בקרב, בפריסת ופיקוד על תחנת איסוף הנפגעים הגדודית תאג"ד ומיומנות רבה ברפואת חירום וברפואת שגרה.
קצין רפואה גדודי (קרפ"ג) – קצין הרפואה הגדודי הוא רופא בהכשרתו שעבר קורס קצינים וקורס קציני רפואה (קר"פ) ומשמש כקצין הרפואה והרופא המוצמד תדיר לגדודשריון, חי"ר, תותחנים או הנדסה הן בשיגרה והן בחירום. זהו תפקיד ראשון. בשונה משאר מסיימי קורס הקצינים דרגתו של הקרפ"ג היא סגן מיד בסיומו של קורס רופאים (מהווה השלמה חילית).
קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) – בחטיבה סדירה קצין הרפואה החטיבתי הוא רופא בהכשרתו בוגר קורס קציני רפואה מתקדם, ומשמש כרופא המוצמד לחטיבת שריון או חי"ר ואגד ארטילרי הן בשיגרה והן בחירום. בחלק מהחטיבות מרחביות, הקרפ"ח הוא רופא. דרגתם של הרופאים הללו ברוב המקרים היא סרן. במרבית החטיבות המרחביות הקרפ"ח הוא קצין ארגון רפואה.
רופא ביחידה מובחרת / מיוחדת / הדרכה / תפקידי מטה / מחקר / מפקד מרפאה – לרוב אלו תפקידים שניים או שלישיים במסגרת קבע ראשוני, כתלות בתפקיד. דרגתם של הרופאים הללו ברוב המקרים היא סרן או רב-סרן (במידה ונדרש לחתום על קבע נוסף, בעיקר ביחידות מיוחדות או מרפאות גדולות מאוד).
קצין רפואה פעילה (קרפ"פ) – קצין הרפואה הפעילה הוא רופא בהכשרתו הממונה בכל פיקוד או זרוע על אישורים וסמכויות שאינן שייכות לרופאים הגדודיים או החטיבתיים. לדוגמה – פטורים חריגים, ממושכים או קבועים. לרוב זהו תפקיד שלישי. דרגתו של קצין הרפואה הפעילה היא סרן.
מפקד פלוגת החייאה קדמית
מ"פ פלה"ק הוא רופא לרוב בזמן התמחות, אשר ממלא תפקיד משני. דרגתו היא רב-סרן.
קצין רפואה אוגדתי (קרפ"א) – קצין הרפואה האוגדתי הוא רופא בהכשרתו, לאחר התמחות, המוצמד לאוגדה ומפקד בה על הרפואה בשיגרה ובחירום. רופא יגיע לתפקיד זה לאחר שיסיים התמחות ויהיה עם רקע של תפקידי שדה (קרפ"ג, קרפ"ח ועוד) וכן תפקידי מטה שונים. דרגתו של קצין הרפואה האוגדתי היא סגן-אלוף.
מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) / קצין רפואה חיילי (קרפ"ח) – מפקד הרפואה הפיקודי או קצין הרפואה החיילי (בחיל האוויר וחיל הים) הוא רופא בהכשרתו הממונה על ניהול ופיקוד על הרפואה בפיקוד. דרגתו של מפקד הרפואה הפיקודי היא אלוף-משנה.
תפקידי מטה בכירים
ראשי מדורים (רמ"ד) / ענפים (רע"ן) במקרפ"ר – אלו תפקידי מטה לקצינים בכירים שברוב המקרים עברו במסלול הקדמי. דרגתם רב-סרן או סא"ל כתלות בתפקיד.
ראשי מחלקות במקרפ"ר – מאוישים על ידי רופאים. דרגתם היא אלוף-משנה.
קצין הרפואה הראשי (קרפ"ר) הוא תוארו של מפקד חיל הרפואה בצה"ל. הקרפ"ר הוא מפקדם של כל כוחות הרפואה בצה"ל, והמפקד המקצועי העליון של כל תחום הרפואה בצה"ל. הוא כפוף פיקודית לראש אט"ל בדרגת אלוף.
דרגתו של קצין הרפואה הראשי היא תת-אלוף.
הקרפ"ר הוא רופא וקצין שעבר את כל מסלול התפקידים – החל מתפקיד קצין רפואה גדודי (קרפ"ג), עבור בקצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח), קצין רפואה בתפקיד רוחב כלשהו – לרוב במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) או קצין רפואה פעילה (קרפ"פ), וכלה בקצין רפואה אוגדתי (קרפ"א), קצין רפואה פיקודי (מר"פ) וסגן קרפ"ר.
בכל המקרים, קרפ"ר הוא רופא שעבר התמחות בתחום כלשהו ורכש ניסיון מעשי בבתי חולים בישראל ובעולם.
תפקידו של הקרפ"ר מתאפיין בעיקר בעבודה מינהלית ופיקודית; בעבודתו היומיומית אין כמעט מקום להכרעות מקצועיות – לשם כך מועסקים יועצים מומחים בכל תחום מתחומי הרפואה.
רוב הקא"רים מתחילים את דרכם כחובשים או בעלי מקצועות פארא-רפואיים. תפקידם אינו כולל טיפול בחולים ופצועים כי אם ניהול כח האדם והציוד הרפואי או קידום הידע המקצועי.
מפקד בה"ד 10 הוא קא"ר בדרגת אלוף-משנה וזו הדרגה הגבוה ביותר של קא"ר בצה"ל.
לנוכח המחסור ברופאים בצה"ל בתחילת המאה ה-21,[1] החלה מגמה של איוש תפקידי קצונה רפואיים בכירים, שאינם דורשים טיפול בחולים, כדוגמת קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) ומעלה, בקציני ארגון רפואה.
תפקידי הדרכה ופיקוד בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10).
תפקידי מטה ניהוליים בחיל הרפואה, מרפאות ברחבי הארץ ופיקוד העורף.
תפקיד האחיות והאחים הוא לתת מענה רפואי איכותי וזמין יותר לחיילים, הן באמצעות טיפול קליני לפי סמכויות רגילות או מורחבות לאחר ביצוע קורס על-בסיסי (הכשרות בסיעוד בישראל) או הכשרות נוספות והן באמצעות ניהול מרפאות והשתלבות בתפקידי מטה.
קצין שהכשרתו המקצועית היא פסיכולוג או עובד סוציאלי[2] ולעיתים אף פסיכיאטר (שהוא רופא). קב"נים מטפלים בבעיות נפשיות של חיילים ומתגייסים. הטיפול יכול לכלול פגישות טיפוליות (בדומה לשיחה אצל פסיכולוג), טיפול תרופתי (במקרה ומדובר בפסיכיאטר) או בהמלצות למפקדים. פועל כחלק ממערך בריאות הנפש בצה"ל.
וטרינרים
קצינים שלמדו רפואה וטרינרית. משרתים בענף בריאות הצבא במגוון תפקידים, כקציני בריאות הצבא באוגדות והפיקודים או ראשי מדורים בענף.
בקורס החובשים נלמדים יסודות מתן הטיפול הרפואי בשיגרה ובחירום. לאחר הקורס מוצבים החובשים במרפאות ובמתקנים השונים של החיל. לעיתים ישמשו החובשים לצד מטפלים בכירים (רופאים ופרמדיקים) ולעיתים יפעלו לבדם. לחובשים יש אפשרות להישאר במסלולי קבע שונים בעיקר כאחראי מרפאות.
יש לשים לב שלא כל החובשים נחשבים לחלק מחר"פ. חובשים רבים נמצאים ביחידות הלוחמות ואמנם כפופים מקצועית לחר"פ אך מוצבים בחיל אחר. חובשים קרביים, מוכשרים לרוב כחובשים בנוסף לתפקידם העיקרי כלוחמים.
נגדים מבצעים את כלל התפקידים הניהולים בחיל ומקבילים למנהלי מרפאות באזרחות. מתעסקים בעיקר בניהול אדמינסרטיבי וחונכים את הרופאים אשר מתקשים בניהול ופיקוד. אחראיים על כלל הציוד הרפואי ומנהלים תקציבים במקומות מסוימים. בדר"כ מפקדים על חובשי המרפאה במרפאות קטנות ובינוניות, בגדולות - מנהלים את כלל המערכים המקצועיים (רוקחות, סיעוד, רפואת מומחים ועוד). בנוסף מתפקדים במערך הביקורות בתור מבקרי רפואה. מקצועם הבסיסי הוא חובש, אך גם פרמדיקים יכולים לבצע את תפקידם. במהלך השירות מבצעים תארים אקדמאיים בדרך כלל בניהול מערכות בריאות ותוארי ניהול שונים.
איש מקצוע המתמחה ברפואת חירום המוכשר לבצע פעולות החייאה מתקדמות. סמכויות הפרמדיק כוללות את כל סמכויות החובש הקרבי ועוד סמכויות הדומות ליכולת הרופא בשדה הקרב: פרוצדורות מתקדמות להצלת חיים, מתן תרופות החייאה, ביצוע פעולות החייאה וייצוב עד לפינוי לבית חולים.
קורס פרמדיקים נמשך כ־58 שבועות (שנה וחודש) בשיתוף עם מד"א (בניגוד לקורס החובשים שבו אין הכרה הדדית של שני הארגונים). הקורס מתחיל בלימוד עיוני בבית הספר לרפואה צבאית, בהמשך גיוס וביצוע טירונות רובאי 03, הנמשכת 10 שבועות, תקופת השתלמות בבתי חולים הנמשכת כ־5 שבועות, השתלמות בניידות טיפול נמרץ במגן דוד אדום הנמשכת 19 שבועות ולבסוף השלמה צבאית לקראת שיבוץ ביחידות הנמשכת כ־6 שבועות.
מעבר לתפקוד החיל במערכת הצבאית, חיל הרפואה משרת גם מטרות הומניטריות.
ב-1949 החל מבצע מרבד הקסמים שמטרתו העלאת 40,000 מיהודי תימן בכ-390 טיסות. צוות של 200 רופאים נרתם לסיוע המעברות העולים.
בשנת 1979 סיוע לפליטים קמבודיים בגבול תאילנד שהצטופפו במחנות פליטים. משלחות נשלחו במשמרות, כאשר משלחת מחליפה אחרת, ובכל משלחת 4 רופאים ו-5 חובשים.
ב-19 בספטמבר1985 החרידו שתי רעידות אדמה עזות את העיר מקסיקו סיטי, והותירו אחריהן אלפי בתים שחרבו, ואלפי תושבים לכודים תחת ההריסות.
בעקבות האסון הוחלט על שיגור משלחת סיוע של צה"ל לבירת מקסיקו ועמה עשרות טונות של ציוד הומניטרי: תרופות ואוהלים, ציוד חילוץ, מומחים מיחידת החילוץ של הג"א וצוותים רפואיים. הכוחות שהשתתפו בחילוץ זכו להערכה בינלאומית רבה.
באוגוסט 1986 עמד מיכאל וינר בראש משלחת רפואית שיצאה לקמרון שבאפריקה. בעקבות התפרצות גזים רעילים באגם ניוס (nyos), במהלכה נהרגו כ־1500 איש, בנוסף לנפגעים קלים שלא היה ידוע מצבם.[3] חיל הרפואה הוציא משלחת של 16 איש – רופאים וחובשים, במטוס שהטיס את שמעון פרס לחידוש היחסים עם קמרון. המשלחת התארגנה תוך כ־6 שעות. בקמרון פעלה משלחת צבאית קטנה שעסקה בהדרכת הצבא. היה שם גם רופא שתיאם את הבקשה לסיוע ולווה את המשלחת. המשלחת פעלה בשני כפרים בדירוג, ותגברה שני בתי חולים בהם נקלטו הניצולים יחד עם הצוותים המקומיים. היא שהתה בשטח כ־10 ימים ובדיעבד התברר שהייתה זו המשלחת הזרה היחידה שפעלה בשטח; לבסוף זכתה לטקס הוקרה בהשתתפות שר בממשלת קמרון בטרם החזרה ארצה, דרך ניירובי.
ב-7 בדצמבר1988, הכתה רעידת אדמה רבת עוצמה את ארמניה, כשהיא מותירה עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ואזרחים בלא קורת גג. ברחבי העולם התארגנו משלחות סיוע אשר עזרו לשלטונות ברית המועצות בחילוץ ופינוי הנפגעים ובאספקת ציוד פינוי. ישראל שלחה משלחת סיוע ובה יחידת החילוץ של הג"א המורכבת ממחלצים, רופאים וציוד חיוני. צוותי החילוץ הישראלים זכו לשבחים רבים על עזרתם המקצועית בהצלת חיי אדם.
ב-19 ביולי1994, זעזע פיצוץ מכונית תופת את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס.
בפיגוע נהרגו מעל ל-100 אנשים וכ-200 נפצעו, רבים נקברו חיים תחת ההריסות. ישראל שיגרה משלחת חילוץ והצלה אשר מנתה מעל ל-40 קצינים, חיילים ורופאים. המשלחת סייעה בחילוצם של רבים אשר נקברו חיים תחת ההריסות ובהצלת חייהם.
בשנת 1994 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ברואנדה בין שבטי ההוטו והטוטסי, מלחמה זו גבתה כמיליון קורבנות בנפש. מיליוני פליטים התרכזו במחנות פליטים במדינות השכנות.
ב-23 ביולי1994 שלח צה"ל משלחת מוטסת של רופאים וסגל רפואי, ציוד רפואי, מזון ובגדים עבור הפליטים אשר התרכזו ליד העיר גומה בזאיר.
במשך 40 יום פעלו כ-270 חיילי וקציני צה"ל (3 משלחות נשלחו) בבית חולים שדה במחנה הפליטים והגישו סיוע רפואי והומניטרי.
ב-6 באפריל1999, לפנות בוקר שלח צה"ל בית חולים שדה בפיקוד חיל הרפואה לסייע לפליטים האלבנים מקוסובו והתחיל במבצע להצלת חיי אדם. משלחת צה"ל נחתה בסקופיה, בירת מקדוניה והקימה בית חולים שדה ובו כמאה מיטות אשפוז באזור גבול קוסובו. המשלחת כללה כ-60 איש, ביניהם רופאים, בין היתר מומחים לרפואת פנים, ילדים, מחלות זיהומיות, אורתופדיה וגינקולוגיה, פרמדיקים, אחיות, חובשים וטכנאי רנטגן. בית החולים הכיל מעבדה רפואית, בית מרקחת וחדר ניתוח.
ב-17 באוגוסט 1999 פקדה רעידת אדמה את מרכז טורקיה (בעוצמה של 7.8). משלחת חיל הרפואה הקימה בית חולים שדה באזור האפיסנטר בפאתי העיר אדפזארי. בית החולים פעל למעלה משלשה שבועות. בית החולים כלל כ-150 אנשי חיל הרפואה וטיפל בלמעלה מ-1,500 נפגעים.
ב-26 בינואר2001 האדמה רעדה בהודו. היא השאירה אחריה עשרות אלפי נפגעים. מדינת ישראל הייתה בין הראשונות להציע סיוע הומניטרי. לאחר שנודע כי המערך הרפואי קרס, צה"ל בשם מדינת ישראל, נדרש להקים בבהוג' שבמדינת גוג'ארת בית חולים שדה.
כ-150 אנשי חיל רפואה בהם רופאים, אחים ואחיות, פרמדיקים, חובשים ורוקחים הגיעו להודו. המבצע נקרא "יד מושטת". במהלך השבועיים בהם פעלו, טופלו בבית החולים למעלה מ-1,200 פצועים, אושפזו 127 חולים, בוצעו 54 ניתוחים והתקיימו 13 לידות.
רעידת האדמה בהאיטי: ב-12 בינואר2010, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר את האיטי שבקריביים. מוקד הרעש נרשם כ-16 ק"מ מבירת המדינה פורט או-פרינס. אסון הטבע שפקד את המדינה הקטנה עצום, תשתיות רבות נהרסו ובמקום מאות אלפי הרוגים ופצועים, אשר כלואים תחת הריסות הבניינים שהתמוטטו. מדינות העולם החלו לשלוח סיוע הומניטארי למדינה וכך גם מדינת ישראל, אשר החליטה להוציא משלחת צבאית-ישראלית. פיקוד העורף הוא הגוף שהוביל את המשלחת מתוקף ניסיונו ויכולותיו בתחום.
ביום חמישי בלילה, אור ליום שישי (15 בינואר), המריאה להאיטי משלחת ובה גוף רפואה המונה 121 אנשי צוות רפואה, בראשות אל"ם ד"ר איציק קרייס. הצוות הרפואי כלל חובשים, אחיות, רוקחים, פרמדיקים, קציני ציוד רפואי, קציני בריאות הצבא אנשי סגל פארא-רפואי ורופאים מומחים בתחומים השונים. המשלחת לקחה עמה ציוד רפואי רב להקמת בית חולים שדה במקום ולטיפול בנפגעים הרבים במדינה.
בשעות הערב של שישי נחתה המשלחת הרפואית בהאיטי והקימה בתוך שעות ספורות את בית החולים. בית החולים היה באותו הזמן בית החולים הגדול ביותר ששירת את נפגעי האסון ומוקם סמוך מאוד לאזור האסון. כבר ביום שבת אחר הצהריים החל בית החולים לקלוט פצועים רבים. בבית החולים טופלו עשרות פצועים, חלקם פצועים באורח בינוני עד קשה, וביניהם ילדים רבים. הצוות הרפואי ביצע למעלה משלושים ניתוחים, חלקם מצילי חיים, ויילד שני תינוקות בריאים.
רעידת האדמה בסנדאי: ב-11 במרץ2011, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר את יפן. גלי צונאמי בגובה 15 מטרים שטפו את היבשה וסחפו כל אשר נקרה בדרכם; עשרות אלפי בני אדם נהרגו או הוגדרו כנעדרים ומאות אלפים נותרו בלא קורת גג.
במוצאי שבת, 19 במרץ, המריא כוח חלוץ רפואי מקצועי, בפיקודו של מר"פ העורף, אל"ם ד"ר אריאל בר, ובהשתתפותו של רע"ן טראומה במקרפ"ר, סא"ל ד"ר אלון גלזברג, על מנת לאמוד מקרוב את הצורך בסיוע רפואי ולהכין את קליטתה של משלחת הסיוע, במידת הצורך.
על פי תמונת המצב שהתקבלה, הוחלט כי צה"ל, באמצעות פקע"ר וחיל הרפואה, ובסיוע משרד הביטחון, משרד החוץ, אט"ל, חיל האוויר וגורמים נוספים, ישגר משלחת רפואית לעיר מניאמיסנריקו שבמחוז מיאגי בצפון מזרח יפן, אשר תספק לתושבי האזור שירותי רפואת שיגרה, בדגש על רפואת מומחים.
ב-26 במרץ, המריאה ליפן משלחת צה"ל בראשותו של תא"ל במיל' שלום בן אריה מפקע"ר ואל"ם ד"ר אופיר כהן-מרום כמפקד הכוח הרפואי. הגוף הרפואי כלל 30 אנשי סגל רפואי, מהם 14 רופאים (במקצועות: משפחה, פנימית, אורתופדיה, כירורגיה, אורולוגיה, רדיולוגיה, אף אוזן גרון, עיניים, ילדים, נשים ומחלות זיהומיות), 7 אחיות ו-9 אנשי צוות פרא-רפואיים (טכנאי רנטגן, עובדי מעבדה, אנשי מחשוב רפואי, אנשי לוגיסטיקה רפואית ועוד).
תוך שעות ספורות מהגעתה של המשלחת ליעדה הוקם מרכז רפואי מתקדם, אשר שירת את אנשי האזור במהלך 12 ימי שהות המשלחת ביפן. הסגל הרפואי טיפל בכ-220 איש, מרביתם בתוך המרכז הרפואי וחלקם במסגרת "ביקורי בית" בכפרים בסביבה.
גלריה
תרגיל רפואה קרבית
סחיבת פצוע בתרגיל קורס "צמרת"
תוכנית שומר אחי
כחלק מהפקת מסקנות ולקחים ממלחמת לבנון השנייה, השיק חיל הרפואה את תוכנית "שומר אחי", העוסקת במספר דיסציפלינות שונות שמטרתם "הצלת חיי הלוחם בשדה הקרב". במסגרת התוכנית הוחלט:[4]
הקמת מערך "ניתוחי שדה" – בו יערכו אנשי צוות רפואי קרבי ניתוחים מצילי חיים בשטח שדה הקרב.
הכפלת כוח אדם מנתח – הכפלת מספר אנשי הצוות המנתח בשדה הקרב.
פק"ל רפואי אישי ללוחם – כל לוחם יקבל[דרושה הבהרה] ערכה שכוללת משקפי מגן למניעת פציעות רסיסים בעיניים, חוסם עורקים אישי מהמתקדמים בעולם לעצירת דימומים, אטמי אוזניים ואמצעים למניעת פליטות כדור מהנשק.
הרחבת אמצעי רפואה מתקדמים בשטח – לחובשים, לפרמדיקים ולרופאים בשטח, שכוללים תחבושת המוסטטית שמטרתה לעצור דימומים מסיביים; אמפולות לעצירת דימומים; פלזמה מיובשת, שהיא נוזל החייאה מתקדם שמטרתו לעצור דימומים בפציעות טראומה ושמיכה מיוחדת לחימום הפצוע.
הרחבת פלוגות טיפול במצב בינוני – מטפלות בחיילים בדרגות פציעה קל-בינוני, שמצבם מוגדר יציב.
הרחבת פלוגת טיפול נמרץ – מטרתן לייצב את מצב הפצועים, להנשימם ולבצע פעולות דחופות בשדה הקרב.
הפרויקט יושם במבצע צוק איתן[5]. בדצמבר 2022, פורסם ב-ynet כי משיקולי תקציב הפסיקו בזרוע היבשה לחלק את ערכת "שומר אחי", למרות התנגדות חיל הרפואה.[6]
לקריאה נוספת
ברוך הורוויץ, 'כל חייל חזית': השירות הרפואי הצבאי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1947–1949, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, 2000, 630 עמ'[7]
ניר מן (עורך), עלי זית וחרב: רפואה צבאית (עיונים בסוגיות רפואיות בתולדות כוח המגן וצה"ל), כרך י"ז, בן-שמן: מודן, משרד הביטחון והמרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, 2018
ישראל
צה"ל
אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
תת-אלוף
.jpg)
ערך מורחב – בה"ד 10
.jpg)
.jpg)
חיל הרפואה, באתר צה"ל
על תרומתה של הרפואה הצבאית לקידום הרפואה הכללית, הרצאה של פרופ' מייקל הרטל, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים, יוני 2016 (התחלה 11:20)
ישראל, צה"ל. חיל הרפואה, דף שער בספרייה הלאומית
חדשות השבת - פרויקט חיל הרפואה לטיפול משופר בפצועים | כאן 11 לשעבר רשות השידור, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 05:42)
