לימודי רפואה בישראל
לימודי רפואה בישראל מתקיימים בחמישה בתי ספר לרפואה:
- הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה.
- הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
- הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון בחיפה.
- הפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר-אילן.
רוב התלמידים לומדים במסלול שבע שנתי אליו מתקבלים בוגרי בתי ספר תיכוניים ומספר תוכניות ארבע שנתיות מקבלות בעלי תואר ראשון.
מספר המקומות המוגבל בבתי הספר הקיימים וביקוש גדול למקומות אלו גרם לכך שתנאי הקבלה לבתי הספר הללו נהיו קשים מאוד, ובמשך שנים רבות רף הקבלה ללימודי רפואה הוא הגבוה מבין כל תחומי הלימוד. היות שתנאי הקבלה ללימודי תואר דוקטור לרפואה בישראל נחשבים לדורשניים ביותר, הרי שישראלים רבים שרוצים ללמוד רפואה נאלצים לעשות זאת בחו"ל, שם תנאי הקבלה מחמירים פחות, ואף מסלולי הלימוד קצרים יותר. יעדים נפוצים למטרה זו הונגריה, צ'כיה, אוקראינה, רומניה ואיטליה. חלק ניכר מהרופאים בישראל הם בוגרי מוסדות זרים[1].
היסטוריה
בית הספר לרפואה הראשון בישראל היה זה של האוניברסיטה העברית בירושלים שנפתח ב-1949[2]. בשנות ה-50 של המאה ה-20 התקיימו לימודי רפואה בישראל רק שם. העלות הגבוהה של הוראת הרפואה הביאה להגבלת מספר הסטודנטים החדשים, בהתאם לצורכי המדינה, לכ-50 סטודנטים לשנה[3]. עקב מגבלה זו, רבים שביקשו להתקבל ללימודי רפואה לא התקבלו וחלקם יצאו ללמוד בחוץ לארץ. בשנת 1955, למשל, התקבלו ללימודים 50 מתוך 280 מועמדים[4] ובשנת 1958 התקבלו 50 מתוך 400 מועמדים. האוניברסיטה העברית ביקשה להרחיב את מספר הלומדים ל-75 ואף למאה לשנה[5], ובשנת 1957, בעקבות העלייה מפולין, הורחב בית הספר לרפואה כדי לקלוט סטודנטים עולים, דבר שיצר התמרמרות בקרב בני הארץ שביקשו ללמוד רפואה[3]. מספר הסטודנטיות לרפואה היה קטן לעומת מספר הסטודנטים. היו שטענו שמדובר במדיניות מכוונת של הפקולטה לרפואה, שאינה רוצה לבזבז משאבים על נשים, שלגישת הפקולטה, לאחר נישואיהן ספק אם יתמידו במקצוע[6].
בנובמבר 1964 נפתח בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב והחלו ללמוד בו ישראלים תלמדי שנה ד' וה' שלמדו את לימודי השנים הקודמות מחוץ לישראל[7]. בשנת 1966 החלו 76 סטודנטים לימודי שנה א' ברפואה באוניברסיטת תל אביב[8]. הקמת בית הספר לא פתרה את הבעיה של המחסור במקומות ללימודי רפואה, וישראלים המשיכו ללמוד רפואה בחו"ל, בעיקר ברומניה ובאיטליה.
ב-1964 נחתם הסכם בין ד"ר משה לזר, מנהל בית החולים רמב"ם בחיפה, לבין הפקולטה לרפואה בירושלים לפיו בית החולים רמב"ם יסונף לאוניברסיטה העברית כאחד מבתי החולים בהם יעשו חלק מתלמידי השנה החמישית והשישית של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה לימודים קליניים[9]. לאחר ארבע שנים ביקש בית החולים להקדים את בואם של הסטודנטים מירושלים וביקש לקלוט אותם כבר בשנת לימודיהם הרביעית, אולם האוניברסיטה העברית התנגדה. במקום זאת נפתחה תוכנית לימודים לשנה רביעית עבור סטודנטים ישראליים שלמדו רפואה באיטליה. באוגוסט 1969 התקבלה החלטת ממשלה על פתיחת שערי בית החולים רמב"ם לתלמדי שנה רביעית, ובנובמבר נקלטו 40 הסטודנטים הראשונים. בשנת הלימודים 1971 נפתחה כתה ללימודי שנה א' ברפואה בטכניון. ב-1979 נחנך בצמוד לבית החולים הבניין למדעי הרפואה ע"ש משפחת רפפורט ובו הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט.
בשנת 1972 למדו בישראל כ-250 סטודנטים לרפואה בכל שנתון. 1500 ישראלים למדו רפואה באוניברסיטת בולוניה[10].
בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון הוקם ב-1974 בשיתוף עם שרותי בריאות כללית (אז קופת החולים הכללית) והמרכז הרפואי סורוקה, בעקבות החלטת המועצה להשכלה גבוהה בישראל במרץ 1973. ההחלטה עברה על חודו של קול בתמיכת שר החינוך יגאל אלון.
בשנת 2008 נפתח באוניברסיטת תל אביב מסלול ארבע שנתי ללימודי רפואה לבעלי תואר ראשון[11].
באוקטובר 2002 קבעה ועדת פזי שהחל משנת 2010 יש להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה כדי למנוע ירידה בשיעור הרופאים. ביוני 2007 קבעה ועדת הלוי שיש לפתוח בית ספר נוסף לרפואה[12]. בשנת 2011 מומשה המלצה זו, עם פתיחת הפקולטה לרפואה בצפת. בשנה זו החלו 694 סטודנטים בלימודי רפואה בישראל[13].
מסלול רגיל בן 7 שנים
בישראל פועלים ארבעה בתי ספר לרפואה המציעים מסלול לימודים רגיל בן 7 שנים: באוניברסיטת בן-גוריון, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תל אביב ובטכניון.
לימודי הרפואה במסלול אורכים שש שנים וחצי, למעט מסלולים ייחודיים, ובסופם שנת השתלמות מעשית (סטאז'). המסלול מחולק לשני חלקים בני שלוש שנים. בחלק הראשון נלמדים מדעי יסוד (לימודים קדם-קליניים) ובסיומו מוענק תואר בוגר במדעי הרפואה (B.Sc.Med.). בחלק השני לומדים הסטודנטים במחלקות בתי החולים האוניברסיטאיים (לימודים קליניים). בסיומו, ולאחר והסטאז', מוענק תואר דוקטור לרפואה (M.D.).
מסלול ארבע שנתי לבעלי תואר ראשון
קיימות תוכניות לרפואה הכרוכות במסלול למידה קצר יותר (לרוב של 4 שנים עם שנת סטאז'), המוצע בדרך כלל לבעלי תואר ראשון בתחום קרוב כגון ביולוגיה, ביוכימיה, כימיה, רוקחות, או מדעי המוח ופסיכולוגיה. תוכניות כאלה מוצעות באוניברסיטת תל אביב[14] ובפקולטה לרפואה בגליל (צפת) של אוניברסיטת בר-אילן. לעיתים נדרשים המעוניינים בהשלמה של מספר קורסי השלמה. תוכנית השלמה כזו מוצעת מטעם האוניברסיטה הפתוחה עבור המוסדות האלה[15].
תוכניות לסטודנטים זרים
יש מספר תוכניות המיועדות לסטודנטים זרים, בעיקר מארצות הברית, המתקבלים לאחר תואר ראשון. אוניברסיטת תל אביב מקיימת תוכנית כזאת מ-1976 והיא מוכרת על ידי מועצת המנהלים של האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (Regents of the University of the State of New York State)[16]. הטכניון מציע תוכנית כזאת החל מ-1983[17].
מסלול בעל מאפיינים דומים, מוצע למשל, באוניברסיטת ניקוסיה בקפריסין בתוכנית של בית הספר לרפואה של סנט ג'ורג' של אוניברסיטת לונדון ונערך בשיתוף בית החולים תל השומר ברמת גן[18] כאשר הסטודנטים המצטרפים אליו לומדים בניקוסיה שנתיים ואז עוד שנתיים של סבב מחלקות קליניות בבית החולים תל השומר. בוגרי מסלול זה מקבלים תואר MBBS שהינו המקבילה הבריטית לתואר MD.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דן אבן, הסכסוך בין האוניברסיטאות לבית החולים שיבא מגיע לשיא, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
רוני לינדר-גנץ, דקאני הפקולטות לרפואה נגד הקמת פקולטה באריאל: "סוג של קניבליזם", באתר TheMarker, 20 ביוני 2017- רוני לינדר-גנץ, ליאור דטל, כשסטודנט מחו"ל לרפואה משלם חצי מיליון שקל - לישראלים לא נשאר מקום, באתר TheMarker, 9 ביולי 2018
אתרי אינטרנט של בתי ספר לרפואה:
- בית הספר לרפואה, באתר של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים
- בית הספר לרפואה, באתר של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
- הפקולטה לרפואה, באתר הטכניון
- הפקולטה למדעי הבריאות, באתר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- הפקולטה לרפואה - אתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בצפת
הערות שוליים
- ^ בריחת המוחות: כך מוותרת המדינה מדי שנה על מאות רופאים - ומייצאת אותם לחו"ל
- ^ ראו דיווח על פתיחת בית הספר: נפתחה הפקולטה לרפואה, דבר, 18 במאי 1949.
- ^ 3.0 3.1 נתן ינאי, לבוגרי ביה"ס לרפואה יובטחו משרות בארץ; חשש לירידת רופאים צעירים, דבר, 11 בפברואר 1959
- ^ חמישים מתוך 280 התקבלו ללימודי רפואה בירושלים, דבר, 21 באוקטובר 1955
- ^ הגדלת מספר לומדי רפואה בדיוני האוניברסיטה וקופ"ח, דבר, 28 במרץ 1955
- ^ תקוה ויינשטוק, נומרוס קלאוזוס לנשים בבית הספר לרפואה, מעריב, 5 בספטמבר 1960
- ^ נפתח בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, דבר, 10 בנובמבר 1964
- ^ המחזור הראשון בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב - סיים לימודיו, דבר, 30 בינואר 1967
- ^ יעקב העליון, בית החולים רמב"ם בחיפה קיבל מעמד אוניברסיטאי, מעריב, 23 באפריל 1964
- ^ אלי אייל, אנו ארץ שיא באחוז הרופאים והמשפטנים אך מהנדסים חסרים לנו בכל מקום, מעריב, 3 במרץ 1972
- ^ תוכנית לתואר דוקטור ברפואה לבעלי תואר ראשון באתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב
- ^ רועי גולדנברג, על עתיד הצפון: בית הספר לרפואה בגליל זקוק לטיפול נמרץ, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2009
- ^ ליאור דטל, בית הספר לרפואה בצפת יקפיץ את מספר הסטודנטים לרפואה ב-18%, באתר TheMarker, 39 באוקטובר 2011
- ^ לימודי רפואה: לתואר ד"ר ברפואה לבעלי תואר ראשון הכשרה אקדמית וקלינית תוך ארבע שנים בלימודי רפואה
- ^ השלמות לקראת הגשת מועמדות ללימודי רפואה (4 שנתי) באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן (הפקולטה לרפואה בצפת)
- ^ The Sackler School of Medicine New York State/American Program of Tel Aviv University
- ^ Technion American Medical Students Program
- ^ דף התוכנית
24867178לימודי רפואה בישראל