בחינת רישוי ברפואה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בחינת הרישוי ברפואה היא בחינת ההסמכה הרשמית בישראל לכל רופא שסיים לימודי רפואה מחוץ למדינת ישראל, בעל דיפלומה מוכרת, ואשר לא סיים סטאז' (שנת עבודה מעשית בסבבים) בארץ בה למד. הצלחה בבחינה היא חלק מההליך לקבלת רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל יחד עם שנת סטאז' במוסד מוכר.

בחינת הרישוי ברפואה (נקראת גם הבחינה לקראת סטאז' או הבחינה הממשלתית ברפואה) נערכת פעמיים בשנה על ידי המועצה המדעית שהוא גוף בהסתדרות הרפואית. הבחינה היא בחינה מקצועית המורכבת ממספר חלקים.

בחינת הרישוי ברפואה נחשבת לאחת הבחינות המחמירות והקשות ביותר למעבר בישראל. אחוזי המעבר נעים בין מספר אחוזים בודד ל-30% לערך. לבחינה קדמו מחאות רבות של בוגרי רפואה בחו"ל.

הבחינה

מטרה

לבחינה שלוש מטרות: לבדוק את רמת הידע ויישום הידע של הנבחנים. לאתר את הנבחנים שרמת הידע ויישום הידע שלהם אינו מגיע למינימום הנדרש. ליצור רמת הערכה אחידה, בסטנדרט המתבקש.

מבנה

הבחינה נערכת אחת לחצי שנה, (מועד פברואר-מרץ ומועד ספטמבר-אוקטובר). בדרך כלל ניגשים לבחינה בערך 600-800 רופאים בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל. הבחינה מורכבת מ-220 שאלות רבות-ברירה (אמריקאי) ב-5 נושאים: רפואה פנימית (50 שאלות), רפואת ילדים (50 שאלות), כירורגיה (50 שאלות), רפואת נשים ומיילדות (35 שאלות) ופסיכיאטריה (35 שאלות). הבחינה מחולקת לשני חלקים כאשר לכל חלק מוקדשים שעתיים וחצי וביניהן הפסקה.

פטורים

בוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות פטורים מבחינת הרישוי וכך גם רופאים עולים מכל המדינות העומדים בתנאים מסוימים הקבועים בפקודת הרופאים ובתקנות הרופאים.

לבחינה קיימים מספר תחליפים או פטורים:

  1. פטור היסטורי, שנקבע ברובו עקב לחץ דאז של מדינות מהם הייתה עלייה אנגלו-סקסית, או עלייה צרפתית, מוכר לבוגרי לימודי רפואה בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, צרפת, בריטניה ודרום-אפריקה.
  2. פטור בעקבות מחאתם של בוגרי חו"ל (2013) ועקב משא ומתן מול שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, הצליחו להעביר תיקון לחוק רישוי הרופאים ולאשר את ביטולו של STEP 2-CS כתנאי לתחליף לבחינת הרישוי. בכך למעשה הפכו הנציגים את בחינת ה-USMLE לאטרקטיבית יותר, עבור בוגרי חו"ל.
  3. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה ב-16 בינואר 2013 פטור מבחינת הרישוי הישראלית לרופאים שעברו בהצלחה את בחינת ה-USMLE האמריקאית.

מחאת בוגרי חו"ל

בשיאה של שביתת הרופאים בישראל (2011), התקיים מבחן רישוי שעורר כהרגלו הדים רבים-בעקבות הבחינה שנערכה, הוחלט לראשונה לקיים מבחן חוזר (3 מועדים בשנה במקום 2). המבחן החוזר, היה המבחן הקשה ביותר שנערך להסמכה כלשהי בתחומי מדינת ישראל, ומתוך 600 רופאים עברו אותו 3 רופאים בלבד.

הדבר עורר והצית מחדש הדי מחאה שהגיעו למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' רוני גמזו, שמינה ועדה. מסקנתה העיקרית הייתה כי יש להתיר לסטודנטים הלומדים רפואה בחו"ל לוותר על הבחינה הישראלית הקשה ולאפשר להם לעבור את הבחינה האמריקאית לקבלת רישיון לעיסוק ברפואה בארצות הברית. הבחינה, המכונה USMLE, שנחשבת לקשה ביותר, מבוצעת בשלושה שלבים, כשחלקה ניתן לביצוע בישראל וחלקה בארצות הברית בלבד.

ב-2013, שני נציגיהם של 400 רופאים צעירים שלמדו באירופה וממתינים לבחינה בישראל, פנו לשרת הבריאות בבקשה לבטל את הבחינה, במה שיהפוך למחאה הגדולה ביותר כנגד אופייה של בחינת הרישוי. לטענתם, אין טעם בכך שבעוד במדינות האיחוד האירופי הם יכולים להתחיל לעבוד כבר עכשיו, בישראל הם נדרשים עוד לעבור בחינת רישוי, הנחשבת לקשה ביותר. בוגרי חו"ל שסיימו לימודיהם במדינות האיחוד הארופאי דרשו לקבל את רישיונם האירופאי (כשווה ערך לפטור שמקבלים בוגרי צרפת ואנגליה). מחאתם עוררה גלים רבים וגל פרסומים באשר לתוכן הבחינה ומדוע בכלל היא נערכת במתכונתה הנוכחית. תוצאות מחאה זאת, גרמו להכרה ב-USMLE (ללא החלק השלישי שנדרשים לבצע בארצות הברית), כתחליף לבחינת הרישוי הישראלית. הליך זה הפך את השגת הרישיון לנוח יותר בעבור בוגרי חו"ל אשר יכולים לבצע את הבחינה בטרם שבו לארץ בתום לימודיהם.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28170676בחינת רישוי ברפואה