ועדת גרין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוועדה לתרומות דם לאוכלוסיות הנמצאות כיום בהגדרת אוכלוסיות בסיכון הייתה ועדה מקצועית במשרד הבריאות, בראשות פרופסור מנפרד גרין, שהתבקשה לבחון מחדש את כל התבחינים לקבלת תורם דם ולפתח תוכנית לאומית יעילה לסינון דם. הוועדה המליצה פה אחד על שינוי התבחינים הקיימים ועל תיקון שורה של כשלים שאיתרה בהתנהלות שירותי הדם של מגן דוד אדום. נכון לשנת 2019 ממשיכים שירותי הדם של מד"א לקבל דם מאוכלוסיות סיכון ולהטעות את התורמים אודות "ביטוח דם" שמעולם לא ניתן להם, בניגוד להמלצות הוועדה שאימץ משרד הבריאות בשנת 2016.

רקע

בעירוי דם מועבר דם או רכיבי דם מאדם בריא אל אדם הזקוק לתוספת לנפח הדם בשל דימום, או למרכיבי דם מסוימים בשל ירידה באיכות הדם. מנות הדם לעירוי נלקחות באמצעות תרומת דם. בהעברת הדם יש סיכון להעברת מחלות מהתורם לחולה, ועל כן כל מנות הדם נבדקות לפני שמשתמשים בהם. עם זאת, בחלק מהמחלות, קיימים חלונות זמן בהם הבדיקות אינן רגישות דיין כדי לזהות נוכחות של גורמים מחוללי מחלה בדגימות הנלקחות ממנת הדם. כמו כן קיימים מקרים נדירים בהם מנות דם נגועות בגורמים מחוללי מחלה אינן מזוהות בבדיקות, בין אם כתוצאה מטעות אנוש ובין אם מסיבות אחרות. על כן, בתרומות דם נהוג לסנן את המועמדים לתרומה על סמך שורה ארוכה של תבחינים, שתכליתם למזער את הסיכון הנשקף למקבלי תרומות הדם. התבחינים העיקריים נוגעים למחלות המסכנות את התורם או את הנתרם, התנהגות התורם (הזרקת סמים, ניזום, קעקועים וכו') ושהייה במדינות אנדמיות למחלות זיהומיות נבחרות.

מקצת התבחינים מעוררים רגישות פוליטית במדינות שונות, היות שהם מתייגים קבוצת אוכלוסייה שלמה, בריאה ברובה. עם זאת, קיימת הסכמה כללית כי זכותו של אדם הנמצא בסכנה לקבל דם נקי מזיהומים גוברת על הזכות לתרום דם, ככל שקיימת זכות כזו. בפרט, בנקי דם המספקים מאות אלפי מנות דם בשנה נדרשים לנקוט מדיניות שמרנית במיוחד למזעור הסיכון הנשקף לנתרמים, כדי להפחית ככל הניתן את תדירות ההדבקה של מטופלים ממנות מזוהמות. בניהול סיכונים מכונה גישה זו ALARP - הקטנת הסיכון לרמה הנמוכה ביותר האפשרית מבחינה מעשית (as low as reasonably possible) - תוך שמירה על מידתיות בין הסיכון לבין המגבלות הננקטות והמשאבים המושקעים במניעתו[1].

הסערה הציבורית

ערך מורחב – פרשת הדם

עם כניסתה של יעל גרמן לתפקיד שרת הבריאות בחודש מרץ 2013, הורתה השרה לבחון מחדש את הסעיף האוסר על גברים העושים מעשי תועבה[2][3]. בדצמבר 2013 סירב צוות מד"א להתרים דם מחברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, שעלתה מאתיופיה בגיל 3, בתואנה כי לבני העדה האתיופית יש "סוג דם מיוחד"[4][5]. בעקבות זאת סילק יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין את צוות מד"א מהכנסת והושמעו גינויים חריפים מצד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים ונבחרי ציבורי נוספים[3]. מנהלת שרותי הדם של מד"א טענה כי צוות המתרימים נהג על פי נוהלי משרד הבריאות, אשר פוסלים לקיחת דם ממי ששהה שנה או יותר במדינה שבה שכיחות האיידס גבוהה[4]. בעקבות המחאה הציבורית, שהקיפה הפעם גם מגזרים נוספים מלבד ציבור העולים מאתיופיה, מינתה שרת הבריאות יעל גרמן ועדה מקצועית במשרדה לצורך "בחינת תרומות דם מאוכלוסיות המוגדרות כיום כאוכלוסיות בסיכון", בראשות פרופסור מנפרד גרין.

מטרות הוועדה והרכבה

ועדת גרין הוסמכה לבחון מחדש את כל התבחינים לקבלת תורם דם, לחומרא ולקולא. בנוסף התבקשה הוועדה "לפתח תוכנית לאומית יעילה לסינון דם, במסגרת השואפת לאפס אחוזי סיכון להידבקות במחלה נגיפית דרך תרומת דם". בעקבות קול קורא שפרסמה הוועדה פנו אליה ארבע אוכלוסיות בבקשה לבחון מחדש את התבחינים הבאים:[6]

  1. דחייה לצמיתות של ילידי ארצות אנדמיות לנגיף HIV.
  2. דחייה לצמיתות של גברים העושים מעשי תועבה (גמ"ג).
  3. דחייה לצמיתות של אנשים שעברו ניתוח לשינוי מגדר. במכתב ששלחה לוועדה יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, טענה גלאון בשם סיעתה כי "איסור תרומת הדם נעשה בהיחבא, כאשר ההנחיות המונעות תרומת דם נכללות במסמכים סודיים של משרד הבריאות ושל מגן דוד אדום"[7]. בתגובה טענה מנהלת שירותי הדם של מד"א, פרופ' אילת שנער, כי "התרומה לא מאושרת במקרים מסוימים בלבד"[8]. באותו מכתב טענה פרופ' שנער כי התבחינים הנדונים מצוינים במפורש על טופס התרומה וכן "שבשאלון מודגש שאנשים שלא מתקבלים כתורמים (...) זכאים לביטוח הדם של מד"א-כך שזכותם אינה נפגעת"[8]. בהמשך גילתה ועדת גרין כי ביטוח הדם הנזכר במכתב אינו קיים וממילא איננו ישים.
  4. הטלת מגבלת גיל על התורמים - עמותת המשפט בשירות הזיקנה פנתה לוועדה בבקשה להסיר את מגבלת הגיל על התורמים (עד גיל 65 לתורמים בפעם הראשונה ועד גיל 81 לתורמים ותיקים)[9]. לטענת העמותה, שלילת הזכות לתרום דם פוגעת בכבוד האדם, אינה מוצדקת רפואית, הוסרה במדינות מתקדמות אחרות בעולם, נובעת מגילנות, מהווה אפליה פסולה ופוגעת בהיקף התורמים האפשרי בישראל[9].

כמו כן בחנה הוועדה את הסיכון הנשקף למטופלים מקבלת מוצרי דם נגועים בנגיפי הפטיטיס B והפטיטיס C, לאור נתונים אפידמיולוגיים שהוצגו בפניה אודות תפוצת נגיפים אלה בישראל.

לוועדה מונו האנשים הבאים:[10]

  1. פרופסור מנפרד גרין, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ובכיר לשעבר במשרד הבריאות - מונה ליו"ר הוועדה.
  2. פרופסור אדוארד קפלן[11], מומחה לבריאות הציבור באוניברסיטת ייל
  3. פרופסור מרווין שפירא, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי תל אביב
  4. ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס
  5. ד"ר איציק לוי, מנהל שירות האיידס במרכז הרפואי שיבא
  6. ד"ר יעקב אורלין, מנהל בנק הדם במרכז הרפואי רבין
  7. ד"ר לילך בונשטיין, מנהלת מעבדת בנק הדם במרכז הרפואי רמב"ם
  8. ד"ר לורנה ויליאמסון[12], מנהלת רפואית ומחקרית בשירות הבריאות הלאומי של אנגליה לענייני דם והשתלות[13]
  9. פרופסור אלה נפרסטק, מנהלת המערך ההמטולוגי והיחידה להשתלת מח עצם במרכז הרפואי תל אביב
  10. פרופסור אסא כשר, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה של המוסר באוניברסיטת תל אביב
  11. ד"ר דניאל רדאי, יו"ר ארגון רופאים יוצאי אתיופיה ורופא משפחה בשירותי בריאות כללית
  12. מר אשר אליאס[14], פעיל חברתי שהוריו עלו מאתיופיה
  13. ד"ר גיל הירשהורן, עוזר רפואי למנכ"ל משרד הבריאות - מונה למרכז הוועדה.

המלצות הוועדה

מערך המידע בנושא מחלות נגיפיות בישראל

הוועדה מצאה כי בישראל קיימים פערי מידע משמעותיים בנוגע להימצאות נגיפים המועברים בעירוי דם, בעיקר נגיפי הפטיטיס B והפטיטיס C, אף כי שכיחות הנגיפים הללו בישראל גבוהה בהרבה מזו של נגיף HIV, מחולל מחלת האיידס. כך למשל, על פי נתוני שרותי בריאות כללית עמדה הימצאות נגיפי הפטיטיס B והפטיטיס C בסוף שנת 2010 על 1.75% ו-1.96%, בהתאמה, כשלמעלה מ-80% מנשאי הנגיפים הללו בישראל היו בלתי מאותרים[15][16]. על פי הערכות משרד הבריאות עמדה הימצאות נגיף HIV באותה השנה על 0.10%, כש-32% מנשאי הנגיף בישראל היו בלתי מאותרים[17]. הנתונים באיכות הנמוכה ביותר שעמדו לרשות הוועדה נגעו להימצאות נגיף הפטיטיס C, עבורו לא קיים כיום חיסון. המחסור בנתונים פגע ביכולתה של הוועדה לאמוד כמותית את הסיכון הנשקף ממנו למטופלים[18].

הפער הגדול בין הימצאות נגיפי ההפטיטיס לבין הימצאות נגיף HIV התבטאה באופן עקבי גם בשכיחות תרומות הדם המזוהמות שהתגלו בבדיקות שרותי הדם, כמפורט בטבלה 1. 90.5% מהמנות המזוהמות שהתגלו בשנים 1987–2013 היו נגועות בנגיפי הפטיטיס ורק 0.9% מהמנות המזוהמות שהתגלו היו נגועות בנגיף HIV, אף כי תקופת החלון בה נגיפי הפטיטיס אינם ניתנים לגילוי ארוכה מתקופת החלון בה נגיף HIV אינו ניתן לגילוי (23–34 ימים לעומת 6–11 ימים).

טבלה 1: תרומות דם מזוהמות שהתגלו בבדיקות מד״א בשנים 1987–2013, במספרים מוחלטים ובשיעור הימצאות
תרומות הפטיטיס B הפטיטיס C HIV HTLV עגבת סך כל התרומות המזוהמות שהתגלו
תרומות דם[19] 6,322,484 11,630 3,303 155 149 1,261 16,498
הימצאות (תרומות מזוהמות ל-100,000 תרומות) 184 52.2 2.5 2.4 20.0 261
שיעור מכלל התרומות המזוהמות (%) 70.5% 20.0% 0.9% 0.9% 7.6% 100%
תקופת חלון בה הנגיף אינו ניתן לגילוי (ימים)[20] 34 ימים 23 ימים 6-11 ימים

חיווי נוסף לחשש המרכזי מנגיפי הפטיטיס הגיע ממקרים בהם התעורר חשד להדבקת מטופלים שקיבלו תרומת דם. מתוך 185 דיווחים שהתקבלו בשנים 1993–2013, היו 94 דיווחים אודות הדבקה אפשרית בנגיף הפטיטיס B‏, 78 דיווחים אודות הדבקה אפשרית בנגיף הפטיטיס C, שבעה דיווחים אודות הדבקה אפשרית בנגיף HIV ושישה מקרים אודות הדבקה אפשרית במחוללי מחלות אחרים[19]. בשנת 2012 נרכשה מערכת בדיקה רגישה יותר לאיתור פתוגנים (NAT (אנ')). בבדיקה של כלל התורמים מן השנים 2008–2012 אותרה דלקת כבד סמויה מסוג B ב-52 תורמי דם שנבדקו. לאור העובדה שכ-130 מוצרי דם הוכנו מתרומותיהם, מובטח כי חלק מהמטופלים שקיבלו מוצרים אלה נדבקו בהפטיטיס B. הוועדה הסיקה מכאן כי הסיכון הרב ביותר למטופלים נשקף מנגיפי הפטיטיס[21]. בפני הוועדה הוצגו נתונים מאוקטובר 2010 לפיהן שיעורי הנשאות של הפטיטיס C (עבורו לא קיים עדיין חיסון, נכון לשנת 2019) גבוהים במיוחד בקרב ילידי מדינות ברית המועצות לשעבר (1-6%) וכן בקרב ילידי רומניה ומרוקו (כ-1.3%). הוועדה מצאה כי שרותי הדם של מד"א לא דוחים תורמים ששהו במדינות אנדמיות אלה, או שקיימו יחסים עם אנשים ממדינות אלה, בניגוד לטענת מד"א בפני הוועדה לפיה הם נצמדים לרשימת המדינות האנדמיות שמפרסם ארגון הבריאות העולמי[22].

לאור זאת המליצה הוועדה כי משרד הבריאות ינהל מאגר מידע העוקב אחרי:

  1. הימצאות והיארעות של מחלות נגיפיות בישראל, בדגש על הפטיטיס C, הפטיטיס B ו-HIV.
  2. דרכי ההדבקה של מחלות נגיפיות, בדגש על אוכלוסיות בסיכון.
  3. אחוז המחוסנים לנגיפי הפטיטיס בקרב אוכלוסיות בסיכון.

ניטור תקלות ואיתור מקרי הדבקה

הוועדה מצאה כי לא קיימת בישראל מערכת ניטור העוקבת אחר שרשרת האספקה של דם (haemovigilance), מהתורם עד למטופל, כנהוג במדינות מתוקנות ומומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי[23]. בתי החולים נדרשים לדווח למשרד הבריאות רק על מקרי תמותה בעקבות קבלת מוצרי דם[19]. כתוצאה מכך חסר דיווח מסודר על תקלות שהתרחשו או היו קרובות להתרחש, שתכליתו לאתר את שורש התקלה ולמנוע אותה בעתיד[19]. הוועדה המליצה להקים מערכת מעין זו, בהתאם להמלצת מנהלת שרותי הדם של מד"א[19][24]. בנוסף המליצה הוועדה לערוך בדיקות דם יזומות למטופלים כשלושה חודשים לאחר שקיבלו עירוי דם, על מנת שניתן יהיה לזהות מקרי הדבקה ולטפל בהם עוד בטרם יביאו להתפרצות מחלה קטלנית[24].

מודל הסיכון

לצורך אומדן כמותי של השינויים בסיכון הנשקף למטופלים כתוצאה משינוי התבחינים הקיימים, נעזרה הוועדה במודל מתמטי שפיתחו ד"ר גרי גינסברג, ד"ר עמית הופרט, ד"ר דניאל שם טוב ופרופ' אדוארד קפלן. המודל הביא בחשבון טעויות אנוש, "תקופת חלון" בה מנת הדם מידבקת אך ריכוז נגיף ה-HIV בה נמוך מסף הגילוי, תוצאה שלילית כוזבת (שגיאה מסוג II), נשאים בלתי מאותרים והפקה של מספר מוצרי דם מזוהמים מאותה תרומת דם. לשם חומרה הניח המודל כי נשאים ידועים של נגיפים קטלניים תורמים דם בהסתברות זהה למי שאינו נשא ידוע. המודל העלה כי במקרה הגרוע ביותר, ביטול התבחינים הנדונים כליל צפוי להוסיף 6.6 הדבקות בעשור: 4.34 הדבקות בעשור מתרומות של גמ"ג ו-2.26 הדבקות בעשור מתרומות של ילידי ארצות אנדמיות לנגיף HIV, בנוסף ל-1.37 הדבקות בעשור הצפויות ממילא מתרומות של מועמדים אחרים[24]. מודל הסיכון חזה כי דחייה זמנית למשך שנה ממועד קיום היחסים האחרונים תגדיל את הסיכון הנשקף להדבקה בנגיף HIV ב-0.1 הדבקות בעשור (כלומר, הדבקה אחת נוספת במאה שנה), בעוד שדחייה זמנית למשך חמש שנים תגדיל את הסיכון ב-0.05 הדבקות בעשור (כלומר הדבקה אחת נוספת במאתיים שנה)[25]. הוועדה החליטה כי אינה יכולה להמליץ על מדיניות הפוגעת ולו במעט בבטיחות המטופלים. מנגד, סברה הוועדה כי קיצור משך הדחייה מחמש שנים לשנה אחת עשוי לשפר את מידת הציות של גמ"ג למדיניות ההתרמה, מבלי להגדיל משמעותית את הסיכון להדבקה[26]. לאור זאת, המליצה הוועדה על החלפת הדחייה לצמיתות של גמ"ג בדחייה זמנית של שנה[24].

הונאת המתרימים

בעוד שארץ הלידה וגיל המועמד לתרומת דם ניתנים לאימות בתעודת הזהות שלו, אין למתרימים יכולת לאמת את ההרגלים האחרים המדווחים על ידי המועמד לתרומת דם. סקר משנת 2014 שערך הוועד למלחמה באיידס בקרב 494 גולשים באתר היכרויות העלה כי רוב תורמי הדם מקרבם (232 משיבים מתוך 372 שתרמו דם) מסרו הצהרה כוזבת בשאלון המועמדות לתרומה[27]. מוסרי ההצהרה הכוזבת גילו בקיאות רבה יותר אודות דרכי הדבקה ב-HIV בהשוואה לתורמים האחרים, ממצא ממנו הסיקה הוועדה כי ידע ומודעות לא מובילים בהכרח לציות לתבחינים לתרומת דם. על אף זאת המליצה הוועדה לשפר את מערך החינוך וההסברה בקרב מועמדים לתרומת דם, במטרה להבהיר את הסיכון להדבקה ומשמעותו[24]. חיזוק לממצאי הסקר מגיע מנתוני שרותי הדם של מד״א אודות 155 תורמי דם שהתגלו כנשאי נגיף HIV מאפריל 1986 ועד דצמבר 2013.[19] מתוך 155 הנשאים, 130 היו גברים שהגיעו לריאיון אצל רופא. 41 מהם הודו כי הם גמ״ג, 34 נדבקו ביחסים עם נשים, 8 נדבקו בהזרקת סמים ו-47 לא סיפרו כיצד נדבקו[19]. הנחת העבודה של מד״א היא כי חלק מ-47 התורמים שסירבו להשיב הם גמ״ג[19][28]. ממצאים אלה מתיישבים עם הצהרות כוזבות עליהן דיווחו גמ"ג בארצות הברית ובסין[29][30][31][32], בין היתר משום שחלק מהנשאים משתמשים בתרומת הדם בתור בדיקת איידס[19].

שלושת הסיבות המובילות לתרומת דם שבחרו הנסקרים מתוך שמונה אפשרויות היו:

  1. סולידריות חברתית
  2. תחושת התרומה שמתקבלת בהשקעה של מעט זמן
  3. כדי להיות זכאי לביטוח הדם.

הוועדה הסיקה מכאן כי כי ביטוח הדם, שנועד לתמרץ את תרומות הדם בישראל, הוא אחד התמריצים המרכזיים המניעים גמ"ג לא לדווח על כך למתרימים[27].

87% מהנסקרים לא הסכימו עם מדיניות סינון התורמים ו-81% מהנסקרים ציינו כי המאבק לקבלת תרומות דם אלו הוא מאבק חשוב עבור קהילת התועבה. הוועדה הסיקה מכאן כי משבר האמון בין גמ"ג לבין שרותי הדם פוגע ברמת הציות למדיניות ההתרמה, ובכך מעלה את הסיכון הנשקף למטופלים[27]. לוועדה דווח על מחקרים שנערכו במדינות שהקלו במגבלות על תורמי דם ומצאו בהן עלייה ברמת הציות למדיניות ההתרמה, מבלי שנרשמה עלייה ברמת הסיכון הנשקף למטופלים[26]. מודל הסיכון האמור העלה כי, אם יצוידו שרותי הדם במערכות סריקה מתקדמות יותר, ניתן יהיה להשית דחייה זמנית על קבלת דם מגמ"ג במקום דחייה לצמיתות, מבלי לשנות את רמת הסיכון הנשקפת למטופלים. עם זאת, מחקרים שנערכו לאחר פרסום דו"ח הוועדה העלו כי גמ"ג רבים בארצות הברית ממשיכים למסור הצהרות כוזבות ולתרום דם, על אף עדכון מדיניות ההתרמה בארצות הברית[31][32].

הונאת "ביטוח הדם"

המידע שהגיע לוועדה בנוגע למדיניות ביטוח הדם בישראל מורה כי אינה מתקיימת הלכה למעשה, וכי ישנה הטעייה של הציבור בנוגע ל"תגמול" עבור תרומת דם. בפועל תרומת דם אינה נותנת זכויות מיוחדות לעומת אלו שלא תרמו דם. בנוסף, מדיניות כזו מפלה אנשים שלא תורמים דם מסיבות הקשורות להגנה על התורם (מצב בריאותי) או מסיבות הקשורות בהגנה על הנתרם. (...) במהלך דיוני הוועדה עלה כי נוהל 'ביטוח דם' אינו שוויוני או אתי, וכן ישנן דרכים אחרות בהן ניתן לעודד תרומת דם, כגון: פנייה לחברי משפחה של המאושפז בבית החולים, פרסום וכולי.

דו"ח גרין, סעיף 2.4.1
תעודת ביטוח דם קיבוצית משנת 1978
תעודת ביטוח דם קיבוצית משנת 1978
תעודת ביטוח דם אישית משנת 1998
תעודת ביטוח דם אישית משנת 1998

לאורך עשרות שנים נהגו שרותי הדם של מד"א להבטיח לתורמי דם כי תרומתם תקנה להם ולמשפחתם הקרובה "ביטוח דם" למשך שנה[33][34]. לטענתם, ”הביטוח מקנה לזכאי לקבל כל כמות דם ומרכיביו הנדרשת בכל בית חולים במדינת ישראל באמצעות הסדר עם שירותי הדם של מד"א, כל עוד הביטוח בתוקף” ([4]). בפועל נודע לוועדה כי בישראל ניתנים למטופלים מוצרי דם על פי צורך רפואי, כפי שמחייבים כללי האתיקה הרפואית, בעוד שההבטחה לביטוח דם הייתה הונאה[35]. כאמור הסתבר לוועדה כי ההבטחה לביטוח דם היא אחד התמריצים המרכזיים למסור הצהרה כוזבת בשאלון המועמדות לתרומה, ובכך מגבירה את הסיכון למתן מוצרי דם מזוהמים למטופלים[27]. לאור זאת המליצה הוועדה לחדול מהונאת הציבור ולבחון אמצעים אחרים לתמרוץ תרומת דם, כגון פנייה לקרוביהם של מטופלים[35][24].

בדיקה השוואתית של התבחינים לדחיית תורמים

הוועדה פנתה לגופים מקבילים במדינות מפותחות אחרות במטרה לברר מה מדיניות ההתרמה הקיימת בהן, וכיצד היו ממליצים לישראל לנהוג לאור התפוצה הידועה של גורמים מחוללי מחלות במגזרים הנדונים. מתוך 14 מדינות שנבדקו, עשר מדינות הגבילו קבלת דם מגמ״ג, על אף המחאה הפוליטית שמעוררת דחייה זו, לאור תוספת הסיכון המשמעותית הכרוכה בקבלת דמם. עם זאת, שש מדינות (אוסטרליה, אנגליה, יפן, ניו זילנד, פינלנד וקנדה) הנהיגו דחייה זמנית של המועמד, עד השלמת פרק זמן ארוך דיו מאז הפעם האחרונה בה קיים יחסים, ולא דחייה לצמיתות כנהוג בישראל[37]. רק ארבע מדינות הסירו את ההגבלה על קבלת דם מגמ״ג ומנשים שקיימו יחסים עם גמ״ג (איטליה, ספרד, פולין ופורטוגל).

כמו כן הסתבר כי ישראל היא המדינה המפותחת היחידה הפוסלת מועמדים לתרומה על סמך ארץ הלידה שלהם[38][39]. במדינות אחרות נהוגה דחייה של מועמדים ששהו בארצות אנדמיות לפתוגנים נבחרים, או קיימו יחסים עם אנשים מארצות אלה, אולם דחייה זמנית זו קשורה להתנהגות המועמד ולא לארץ בה נולד. חברי הוועדה החליטו פה אחד להמליץ על הסרת התבחין הייחודי לישראל, הפוסל לצמיתות מועמדים לתרומה שנולדו או גרו מעל שנה בארצות אנדמיות לנגיף HIV. זאת לאחר שנוכחו לדעת כי תבחין זה אינו מועיל להפחתת הסיכון, בהינתן התבחין הקיים ממילא והמקובל בעולם, בדבר דחייה זמנית של מועמדים ששהו במדינות אנדמיות לנגיף[26]. הוועדה המליצה כי מועמדים שגרו מעל שנה במדינות אנדמיות לנגיף HIV יורשו לתרום דם בחלוף עשר שנים ממועד הגעתם לישראל. תקופת המתנה ממושכת זו נועדה להבטיח כי:

  1. תחלוף תקופת הדגירה הידועה עבור נגיף HIV.
  2. תעמוד לרשות המערכת הרפואית די זמן לגלות מחלות חדשות שהמועמד עשוי היה להביא עמו.
  3. תפקע אשרת העבודה של מרבית העובדים הזרים שמוצאם בארצות אנדמיות, בעוד אלה הנשארים בישראל יסתגלו למערכות החינוך והבריאות בישראל[40].
  4. עולים ומהגרים ממדינות בעלות מערכות חינוך ובריאות לקויות יספיקו להסתגל על מערכות החינוך והבריאות בישראל, תוך רכישת מודעות כלפי מחלות ודרכי הדבקה.
  5. צפוי שינוי בלתי משמעותי ברמת הסיכון, על פי מודל הסיכון האמור[26], בעוד שרמת הציות של תורמי הדם אל המדיניות צפויה להשתפר[26].

על אף תקופת ההמתנה הממושכת, אפשרו הנחיות אלה לכ-98% מן העולים מאתיופיה לתרום דם (בכפוף לעמידה ביתר התבחינים) מאחר שרוב העולים מאתיופיה עלו לישראל בשלהי המאה העשרים[39].

עדכון הרף העליון לגיל התורמים

שרותי הדם של מד"א נהגו לקבל תרומות דם מתורמים חדשים עד גיל 65 ומתורמים חוזרים עד גיל 81, מחשש לתופעות לוואי הנגרמות בשכיחות גבוהה יותר אצל תורמים זקנים (התעלפות, פקקת ורידים, פגיעה בעצבים וכו'). תורמים בגילאי 71–81 נדרשו להמציא אישור רפואי, להגביל את תדירות התרומה לפעם בשנתיים ולתרום רק בנוכחות רופא, שלרוב אינו נמצא באתרי התרמה. עמותת המשפט בשירות הזיקנה טענה כי שלילת הזכות לתרום דם פוגעת בכבוד האדם, אינה מוצדקת רפואית, הוסרה במדינות מתקדמות אחרות בעולם, נובעת מגילנות, מהווה אפליה פסולה ופוגעת בהיקף התורמים האפשרי בישראל, בפרט לנוכח הזדקנות האוכלוסייה[9]. העמותה ציטטה בפני הוועדה מחקרים רפואיים התומכים בטענותיה. הוועדה דנה במחקרים אלה ואחרים ומצאה כי אין סיבה רפואית לקבוע רף עליון לגיל התרומה, כל עוד התורם אחראי לבריאותו ומביא אישור מרופאו. כמו כן נמצא כי מתוך תשע מדינות מפותחות שנבדקו, רק ארצות הברית מגבילה את גיל התרומה עד גיל 80. לאור זאת המליצו חברי הוועדה להסיר את הרף העליון לגיל התורמים, ובלבד שתורמים מעל גיל 70 יביאו אישור מרופא על מצב בריאות תקין, התנסו בעבר בתרומת דם ויתרמו בתחנות מד"א או בבתי חולים[41][24].

יישום המלצות ועדת גרין

בסוף אפריל 2015 הוגשו המלצות הוועדה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק[39]. בנובמבר 2016 חשף העיתונאי עידו אפרתי בעיתון הארץ כי משרד הבריאות אינו מפרסם את המלצות הוועדה, דן בהן או מאשר אותן, אף כי התקבלו על דעת כל חבריה[39]. חברי הוועדה טענו כי אין סיבה רפואית לא לקבל את ההמלצות, שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן טענה כי הן לא מאומצות עקב הסעיף הנוגע לגמ"ג ועמותת רופאים לזכויות אדם טענה כי ההמלצות לא מיושמות כתוצאה מגזענות ודעות קדומות של בכירים במשרד הבריאות[39]. בעקבות החשיפה נקבע דיון דחוף במשרד הבריאות, בו אושרו המלצות הוועדה[39][42]. בתחילת יולי 2017 בוטלה בפועל הדחייה לצמיתות של תורמי דם ילידי אתיופיה ושל גמ"ג, על פי המלצות הוועדה. כמו כן הוסרה המגבלה על גיל התורם, בהתאם להמלצות הוועדה. בשנה שחלפה מאז עדכון ההנחיות נוספו למעגל התורמים עוד 550 תורמי דם ילידי אתיופיה, מלבד כ-500 התורמים ילידי הארץ שהוריהם נולדו באתיופיה[43].

המלצות אחרות של הוועדה לא יושמו עד כה (נכון לאוקטובר 2019):

  1. שרותי הדם של מד"א ממשיכים לקבל דם מאנשים ששהו באוקראינה, רוסיה, גאורגיה, טורקמניסטן, מולדובה, אוזבקיסטן, קזחסטן, טג'יקיסטן, אזרבייג'ן, קירגיזסטן, בלארוס, לטביה, רומניה וליטא[44]. זאת על אף שיעור הנשאות הגבוה (1-6%) של נגיפי הפטיטיס C בקרב מהגרים ממדינות אלה לישראל[45][46], היותן אנדמיות לנגיפי הפטיטיס[47] ומגפת האיידס המחמירה והולכת באוקראינה וברוסיה[48][49].
  2. שרותי הדם של מד"א ממשיכים לקבל דם מאנשים שקיימו יחסים עם אנשים ששהו במדינות האמורות לעיל, בניגוד להמלצת הוועדה ולהמלצות ארגון הבריאות העולמי[24][50].
  3. שרותי הדם של מד"א ממשיכים להבטיח ביטוח דם לתורמים וליקיריהם[33][34], בניגוד להמלצת הוועדה להימנע מהונאת הציבור, המתמרצת את התורמים למסור הצהרה כוזבת המסכנת את מקבלי תרומות הדם[35][24][27].

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ דו"ח גרין, סעיף 2.3
  2. ^ אתר למנויים בלבד דן אבן, שרת הבריאות: לבחון מחדש את איסור תרומות דם, באתר הארץ, 24 במרץ 2013
  3. ^ 3.0 3.1 אתר למנויים בלבד רוני לינדר-גנץ, מנת הדם היומית של הפוליטיקאים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2013
  4. ^ 4.0 4.1 מורן אזולאי, חשיפה: נאסר על הח"כית יוצאת אתיופיה לתרום דם, 11 בדצמבר 2013
  5. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, צוות מד"א סולק מהמשכן לאחר שסירב לקבל תרומת דם מחברת כנסת אתיופית, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2013
  6. ^ ד"ר גיל הירשהורן, הוועדה לתרומות דם הנמצאות כיום בהגדרת אוכלוסיות בסיכון - הודעה לציבור
  7. ^ ח"כ זהבה גלאון, עמדת סיעת "מרצ" הקוראת לבטל את האיסור לתרום דם, 8 באפריל 2014
  8. ^ 8.0 8.1 פרופסור אילת שנער, שאלת קבלת תורמים, 17 באפריל 2014 מש"ד 227-2014
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 פרופ' איסי (ישראל) דורון, עמדת עמותת המשפט בשירות הזיקנה ביחס לתרומות דם של אזרחים ותיקים/זקנים, 24 באפריל 2014
  10. ^ פרופסור רוני גמזו, מינוי ועדה לתרומות דם לאוכלוסיות הנמצאות כיום בהגדרת אוכלוסיות בסיכון
  11. ^ https://medicine.yale.edu/profile/edward_kaplan/
  12. ^ https://www.lucy-cav.cam.ac.uk/about-us/our-people/fellow-commoners/dr-lorna-williamson/
  13. ^ https://www.nhsbt.nhs.uk/
  14. ^ https://youtu.be/S3Gp7cGe6us
  15. ^ Eli Zuckerman, Hedy S. Rennert, Gad Rennert,HBV and HCV Epidemiology In Israel
  16. ^ דו"ח גרין, נספחים 2 ו-3
  17. ^ ד"ר זהר מור וד"ר גליה פינסקר, HIV / איידס בישראל "דו"ח אפידמיולוגי תקופתי 1981 - 2010, המחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות
  18. ^ דו"ח גרין, סעיף 4.0
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 19.5 19.6 19.7 19.8 פרופ' אילת שנער, נתונים לוועדה לקביעת מדדים לתורמי הדם - ישיבה ראשונה-18.2.2014, מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום בישראל, מש"ד-96–2014, 13 בפברואר 2014
  20. ^ פרופ׳ אילת שנער, ׳׳׳מבנה מערכת הדם בישראל ושירותי הדם של מד״א׳׳׳, שירותי הדם של מד״א, שקף 14
  21. ^ ד"ר גיל הירשהורן, ועדת תורמי דם - ישיבה שנייה 18.03.2014, משרד הבריאות, סימוכין 22686714
  22. ^ דו"ח גרין, סעיף 3.1
  23. ^ Blood transfusion safety - Haemovigilance, ארגון הבריאות העולמי
  24. ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 24.4 24.5 24.6 24.7 24.8 הוועדה לבדיקת הקריטריונים ודחיית תורמי דם, תרומות דם מאוכלוסיות המוגדרות כאוכלוסיות בסיכון - מסקנות והמלצות, 30.04.2015
  25. ^ Ginsberg, Gary Michael, Eilat Shinar, Eran Kopel, and Daniel Chemtob. [1], Israel journal of health policy research 5, no. 1 (2016): 60.
  26. ^ 26.0 26.1 26.2 26.3 26.4 דו"ח גרין, סעיף 2.4.3
  27. ^ 27.0 27.1 27.2 27.3 27.4 דו"ח גרין, סעיף 3.2.1
  28. ^ דו"ח גרין, סעיף 3.2
  29. ^ Belanger, Geoffrey A., Willi McFarland, H. Fisher Raymond, and Brian Custer, [2] Transfusion 53, no. 11 (2013): 2729-2733.
  30. ^ Wong, Horas Tze Hoo, Shui Shan Lee, Cheuk‐Kwong Lee, and Denise Pui Chung Chan. Failure of self‐disclosure of deferrable risk behaviors associated with transfusion‐transmissible infections in blood donors. Transfusion 55, no. 9 (2015): 2175-2183
  31. ^ 31.0 31.1 Liszewski, Walter, Christopher Terndrup, Nicole R. Jackson, Sarah Helland, and Bridget C. Lavin. a cross‐sectional study. Transfusion 57, no. 9 (2017): 2234-2239.
  32. ^ 32.0 32.1 Wentz, Anna E., Roland C. Merchant, Melissa A. Clark, Tao Liu, Joshua G. Rosenberger, José A. Bauermeister, and Kenneth H. Mayer. [3], Public Health Reports 134, no. 1 (2019): 36-46.
  33. ^ 33.0 33.1 שרותי הדם של מד"א, תקנון ביטוח דם אישי - אזרחי, נבדק בתאריך 26.09.2019
  34. ^ 34.0 34.1 מודעות המבטיחות ביטוח דם לתורמים מראשית ימי מדינת ישראל עד שנת 2019
  35. ^ 35.0 35.1 35.2 דו"ח גרין, סעיף 2.4.1
  36. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי וניו יורק טיימס, ארה"ב מבטלת את האיסור על תרומות דם, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2014
  37. ^ בסוף דצמבר 2014, לקראת תום דיוני ועדת גרין, החליפה ארצות הברית את מדיניות הדחייה לצמיתות של גמ"ג בדחייה זמנית למשך שנה מקיום יחסים[36], דהיינו המלצה דומה לזו של ועדת גרין.
  38. ^ דו"ח גרין, סעיף 3.1.2
  39. ^ 39.0 39.1 39.2 39.3 39.4 39.5 אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, משרד הבריאות מסתיר המלצת ועדה לקבל תרומות דם מיוצאי אתיופיה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2016
  40. ^ דו"ח גרין, סעיף 3.1.1
  41. ^ דו"ח גרין, סעיף 3.3.1
  42. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, משרד הבריאות מסיר את ההגבלות על תרומות דם מיוצאי אתיופיה, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016
  43. ^ אתר למנויים בלבד עידו אפרתי, בעקבות שינוי נוהלי משרד הבריאות: הוכפל מספר תורמי הדם מהעדה האתיופית, באתר הארץ, 28 ביוני 2018
  44. ^ מגן דוד אדום, מדינות אנדמיות למחלות זיהומיות, עודכן בתאריך 1 במאי 2019, נבדק בתאריך 11 בספטמבר 2019
  45. ^ Eli Zuckerman, Hedy S. Rennert, Gad Rennert,HBV and HCV Epidemiology In Israel, שקף 26
  46. ^ דו"ח גרין, נספח 3 - נתונים אפידמיולוגיים על HCV
  47. ^ Gower, Erin, Chris Estes, Sarah Blach, Kathryn Razavi-Shearer, and Homie Razavi. Global epidemiology and genotype distribution of the hepatitis C virus infection., Journal of hepatology 61, no. 1 (2014): S45-S57.
  48. ^ https://www.avert.org/professionals/hiv-around-world/eastern-europe-central-asia/russia
  49. ^ https://www.avert.org/professionals/hiv-around-world/eastern-europe-central-asia/ukraine
  50. ^ World Health Organization, Blood donor selection - Guidelines on assessing donor suitability for blood donation, מסת"ב 9789241548519, pages 87-88
בריאות בישראל
משרד הבריאות שר: משה ארבל • מנכ"ל: משה בר סימן טוב • רשות בתי החולים הממשלתיים • המרכז הלאומי להשתלות • אפליקציית המגן • מעבדה לבריאות הציבור • מרכז ידע תנודע
קופות חולים כללית • מכבי • מאוחדת • לאומית • בעבר: הסתדרות הפועלים החקלאים ביהודה • פועלי הגליל • פועלי השומרון • עממית • אסף • הציונים הכלליים
ארגונים, עמותות ואיגודי בריאות בישראל מגן דוד אדום • איחוד הצלה • יד שרה • האיגוד הישראלי לרפואת הפה • עזר מציון • טרם • האגודה למלחמה בסרטן • ההסתדרות הרפואית בישראל • רופאים לזכויות אדם • עמותת אדי • רחשי לב • יוסי אמבולנס • עזרה למרפא
מכוני מחקר העוסקים בבריאות בישראל מכון גרטנר • המכון לרפואה ימית • המרכז הלאומי לרפואה משפטית • המרכז הלאומי לבקרת מחלות • הלכתיים: מכון פוע"ה • מכון שלזינגר
חקיקת בריאות בישראל פקודת בריאות העם • חוק ביטוח בריאות ממלכתי • ועדת השירותים הציבוריים • חוק זכויות החולה • חוק החולה הנוטה למות • חוק טיפול בחולי נפש • חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות • תקנות שעת חירום למאבק בנגיף הקורונה • תקנות סימון מוצרי המזון • ועדת גרין • ועדת מור יוסף • ועדת הקורונה • קבינט הקורונה
רפואה בתקופת היישוב רופא נודד • אגודת רופאים מדברי עברית • בית הבראה החלמה • בית החולים הירקון • תחנת הבריאות העברית • מכון פסטר
אירועים בתחום הבריאות בישראל פרשת חולי הנפש היהודים בבית לחם • השתלת הלב הראשונה בישראל • פרשת הדם • פרשת רמדיה • שביתת הרופאים • התפרצות החצבת בישראל • התפרצות נגיף הקורונה בישראל
לימודי רפואה בישראל בחינת רישוי ברפואה • הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי • לימודי ניהול מערכות בריאות בישראל
בצה"ל חיל הרפואה • מסלול צמרת • מסלול בינה • פרופיל רפואי • מש"ק תברואה • בריאות הנפש בצה"ל
שונות היריון ולידה בישראל • תרומת דם בישראל • טופס 17 • סל הבריאות • גורמי התמותה השכיחים בישראל • חוסה • פנקס הפסיכולוגים • פנקס הרופאים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34874000ועדת גרין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ועדת_גרין&oldid=2222500"