המכון לרפואה ימית

המכון לרפואה ימית

סמל המכון לרפואה ימית
סמל המכון לרפואה ימית
פרטים
כינוי	מר"י
כינוי עבר	המדור לרפואה תת-מימית
מדינה
שיוך
סוג	מרכז רפואי
בסיס האם	בסיס חיפה
אירועים ותאריכים
מקים היחידה	בנימין תלם
מלחמות	מלחמת לבנון הראשונה   מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ייעוד	טיפול בנפגעי צלילה ומיון לצוללים
כוח אדם	כ-40 רופאים חובשים וטכנאים.
ציוד עיקרי	תא לחץ
פיקוד
דרגת המפקד	סגן-אלוף רופא מומחה ברפואת צלילה
מפקד נוכחי	סא"ל ד"ר אורלי רופא
עיטורים
פרס "אלקלס" ל-1993 - הצטיינות בתחומי הרפואה.

המכון לרפואה ימית, מר״י, הוא יחידה של חיל הים הישראלי הנמצאת בבסיס חיפה המבצעת טיפולי תא לחץ צבאיים ואזרחיים בגזרת הצפון.

משימות המכון

הפעלת לוחמים בתווך התת-מימי מחייבת מידע רב והוראות ברורות עד גבול היכולת. מדי פעם קורות תקלות המחייבות טיפול מיידי בשיטה מיוחדת שגובשה במחקר ונוסתה בהצלחה. אזרחים העוסקים בצלילה להנאתם מגזימים לעיתים ומגיעים למצב של נפגע צלילה. חיל הים מפעיל לוחמים בתווך התת-מימי בשלושה תחומים עיקריים:
בצוות צוללת - צוללנים חייבים לדעת ולתרגל מצבי חילוץ מצוללת שקועה בעומק משתנה. שיטת החילוץ מצוללת מביאה את הנחלצים למצב של נפגעי צלילה המחייבים טיפול מיידי.
צוללים פושטים- הפעילות התת-מימית הנדרשת מהלוחמים כוללת תקיפה בנמלי אויב, פשיטות קומנדו שמחייבות מעבר בצלילה.
צוללים הגנתיים – הנדרשים לבדוק את הנמל ותחתיות כלי השיט להגנה מתקיפות קומנדו ימי של האויב.
צוללי עבודות תת-מימיות בתחתיות כלי שיט וביסודות המשוקעים של המעגנים, עבודות שונות בלב הים ובעומקים גדולים, חיפוש גופות אנשים שטבעו או טייסים שנטשו למים ומטוסם שקע. כולל השפעות עבודה במשך זמן ארוך מתחת למים בעומקים השונים תוך הפעלת ציוד המיועד לכך.

בפעילויות האלה נמצא הצולל בתווך עוין לגוף האדם. לשם כך פותחו שיטות עבודה שמאפשרות תפקוד. המצב הוא גבולי בכל חריגה יש השפעות פיזיולוגיות, ורפואיות שונות שיש להתכונן אליהן, ברמה של מניעה וברמה טיפולית.

מבנה ופעילות

המכון לרפואה ימית מתמודד עם דרישות אלה המכון ארבעה מדורים: מדור קליני טיפולי בתא לחץ לנפגעי צלילה ולחולים אחרים, מדור למחקר בפיזיולוגיה של הצלילה, מדור למניעת מחלת ים ומדור מיון.

מפקד המכון הוא קצין בוגר עתודת רפואה בדרגת סא"ל. סגל המכון מונה כ-40 אנשי צוות: רופאים, חובשים וטכנאי תא הלחץ אשר תופסים כוננות במשך כל שעות היממה לטיפולים בתא הלחץ.

המכון עומד בקשר מקצועי עם יחידות תאי הלחץ במרכז רפואי יצחק שמיר בצריפין, בית חולים אלישע בחיפה והמרכז הרפואי יוספטל באילת.

היסטוריה

המדור לרפואה תת-מימית שהיה קיים עד 1975 שודרג על ידי מפקדו ד"ר יהודה מלמד כמכון הלאומי לרפואת צלילה ולרפואה היפרברית.

המכון נעשה מוסד קליני מחקרי בתחומי רפואת הצלילה, הפיזיולוגיה והרפואה ההיפרברית. המכון הוכר ככזה על ידי משרד הבריאות בשנת 1982. קיבל הכרה בין לאומית כעומד בשורה הראשונה של מוסדות בתחום זה בעולם.

מפקדי חיל הים הכירו בחשיבות המכון לרפואה ימית בכל הנושאים התת-מימיים וקיבל את ותמיכתם לפי הצורך. בשיתוף פעולה עם מפקדי שייטת 13 ומפקדי שייטת הצוללות הגדרו תפקידי המכון לרפואה ימית ונקבעה מסגרתו המקצועית.

תעודת פרס אלקלס למכון על הצטיינות בתחום הרפואה, 17 באוקטובר 1993.

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרחבת תחומי טיפול

בשיתוף עם פרופ' שמעון בורשטיין מבית החולים רמב"ם הורחב הטיפול בתא לחץ גם להוריות טיפול שאינן קשורות בצלילה. בתמיכתו של תא"ל ד"ר ערן דולב, שהיה קצין רפואה ראשי, הכיר משרד הבריאות בשנת 1982 במכון לרפואה ימית של חיל הים ובשיתוף בית החולים רמב"ם כמכון הלאומי לרפואת צלילה ורפואה היפרברית ובהמשך לכך קיבל המכון הכרה בין לאומית.

ב-1986 כתבו ד"ר יהודה מלמד, סגנו ד"ר דני שרמן פרופ' שמעון בורשטיין את הוריות הטיפול בתא לחץ. הייתה זו הפעם הראשונה בה נכתבו הוריות כאלו, חמש עשר במספר שנכנסו לסל השירותים, הוריות אלה קיבלו ב-1994 תוקף ונכללו בחוק הבריאות הממלכתי. ההוריות הללו קימות בסל הבריאות עד היום וקופות החולים השונות מחויבות לממנן למטופלים.

ציון הערכה

בשנת 1993 קיבל המכון הוקרה על תרומתו למדע הרפואה וזכה בפרס לקלס מטעם הקרן הקיימת.

מפקדי המכון

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

מפקדי המכון לרפואה ימית
דרגה ושם	תקופת הפיקוד	נושאים לציון	תמונה
אל"ם ד"ר יהודה מלמד	1995-1974
סא"ל ד"ר אבי צ'ופק
סא"ל ד"ר אמיר אברמוביץ'
סא"ל ד"ר יוחאי אדיר
סא"ל ד"ר יואב יניר
סא"ל ד"ר רונן בר
סא"ל ד"ר ינון מצליח	2019-2021
סא"ל ד"ר אורלי רופא	נוכחי

גלריה

• 
  ד"ר מלמד כמפקד המכון, עומד בפתח תא לחץ "דרגר" במכון לרפואה ימית בבסיס חיפה בראשית 1978.
• 
  מברכים לרגל קבלת פרס "אלקלס" למכון לרפואה ימית הצטיינות בתחומי הרפואה ל-1993
• 
  תא לחץ ישן של המכון במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• 
  ד"ר מלמד עם תא לחץ ישן

ראו גם

ספר פרסומי המכון לרפואה ימית, כרך ראשון ינואר 1992.

תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ערך מורחב – יחידת רפואה אווירית

ערך מורחב – רפואה היפרברית

ערך מורחב – תא לחץ

מקורות וקריאה נוספת

• רותי אליאב, רופא בעולם הדממה במחנה 1980.
• אלינא קרמר, טיפול בלחץ גבוה, הלחץ שעושה רק טוב, 'בין גלים' ינואר 2014.

• Shlomo Cohen, Red Sea Diver's Guide Red Sea Diver's (publications) 1975.
• Richard Lincoln, The Israel Naval Medical Institute Publicaions Volume I and II, 1992.
• Frank M. Best Israeli Hyperbaric Unit Treats Civilians Most U.S. MEDICINE, December 1998.

קישורים חיצוניים

• רפואה בלחץ, אתר The medical
• המכון לרפואה ימית, 'בין גלים' 5 אוגוסט 1973 עמ' 17.
• דבורה הדר, חמשים תאונות צלילה מיותרות, 'בין גלים' ספטמבר 1976 עמ' 3.
• אילה דוכס, תאותר רגישות למחלת ים, 'בין גלים' אפריל 1978 עמ' 8.
• רחל אורן, חולדות בשירות הצי, 'בין גלים ' יוני, 1978 עמ' 20.
• שלמה מן, חולים אזרחים מטופלים במכון לרפואה ימית, 'בין גלים' יוני 1981 עמ' 23.
• צביקה רייך, תושבת לבנון קיבלה טיפול במכון לרפואה ימית, בין גלים הוצאה מיוחדת 2, 10 ביוני 1982 עמ' 4.
• אריה קיזל וצבי רייך, רפואה מאטמוספירה אחרת וגם מר"י זוכה להכרה בינלאומית, 'בין גלים' 160 דצמבר 1983, עמ' 11 ו-15.
• רענן צ'רבינסקי ורותי רודנר, חדש במר"י ד"ר מלמד חזר, 'בין גלים' 171-170 יוני 1987, עמ' 21.
• סיגל בוכריס, מר"י מציל מעיוורון, מר"י טיפלו בנפגעי קרה, 'בין גלים' 177 אפריל 1989 עמ' 10.

• אבי אובל, רפואה ימית - מר"י בין גלים 180 אפריל 1990 עמ' 22.
• שני פייס ויהודה מלמד, קולטת עליה- יוליה ממר"י וגם צלילה –מחלת דקומפרסיה – סכנה מצטברת 'בין גלים' 182 ינואר 1991, עמ'29 ו-47.
• עמיחי אלפרוביץ, מכניסים ללחץ - במר"י, 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, מרץ 1998 עמ' 2.
• יהודה מלמד, תרומת רפואת הצלילה לתועלת הרפואה הציבורית, הרצאה, הקריה הרפואית רמב"ם, יוני 2012.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34053841המכון לרפואה ימית