ברוך פדה
 | |
| קצין רפואה ראשי ברוך פדה ב-1958 | |
| לידה |
1908 בלארוס |
|---|---|
| פטירה | 18 ביוני 2001 (בגיל 93 בערך) |
| תאריך עלייה | 1934 |
| לימודי רפואה | אוניברסיטת פראג, צ'כוסלובקיה |
| התמחות | רפואה פנימית, המטולוגיה, מנהל רפואי |
| תואר | פרופסור מן המניין |
| תפקידים |
קצין רפואה ראשי מנהל מחלקה בי"ח תה"ש מנהל בית חולים מנכ"ל משרד הבריאות |
| מחלקות ובתי חולים | תל השומר, פוריה |
| פרסים והוקרה |
פרס מאיר 1955 פרס יגאל אלון 1983 פרס ישראל תשמ"ה 1985 אות הנשיא למתנדב 1988 אות שר הבריאות על מפעל חיים 1999 |
| הנצחה | בי"ח פוריה והמחלקה הגריאטרית בתה"ש נקראים על שמו |
ברוך פדה (פדרסקי) (1908 - 18 ביוני 2001) היה רופא, קצין רפואה ראשי, מנהל בית חולים ומנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור לרפואה פנימית, חתן פרס ישראל תשמ"ה לרפואה.
ביוגרפיה
פדרסקי נולד בשנת 1908 בבלארוס, ולמד רפואה באוניברסיטת קארל בפראג ועם סיום לימודיו בשנת 1934 עלה לארץ ישראל. הוא היה רופא של "חברת האשלג הארץ-ישראלית" בסדום, וכן רופא כללי בעפולה, בגליל ובעמק הירדן. בשנת 1938 נסע לארצות הברית והשתלם שם בהמטולוגיה. עם שובו כעבור שנתיים, שימש רופא בגליל העליון ומאוחר יותר בבית חולים עפולה.
בהגנה שימש פדה בתפקיד הרופא הנפתי בחבל הנגב. במסגרת תפקידו הקים פדה בית חולים צבאי - "בית חולים מס' 1" שהוקם באוהלים בקיבוץ ניר-עם[1].
בשנת 1948 התגייס לצה"ל ושימש סגן קצין רפואה ראשי בנוסף לתפקידיו כאחראי רפואי לחזית הדרום וקצין המבצעים של שירות הרפואה (לימים חיל הרפואה). בשנת 1949 פרש מן הצבא והתמנה למנהל מחלקה פנימית בבית חולים תל השומר (לימים בית חולים שיבא). בשנת 1955 נתמנה גם לסגן מנהל בית החולים. בשנת 1956 מונה לקצין רפואה ראשי ושירת בתפקיד זה במשך מלחמת סיני ועד סוף שנת 1962. עם כניסתו לתפקיד קרפ"ר החליט על ביטול בתי החולים הצבאיים והוחלט לאשפז חיילים בבתי החולים הממשלתיים. הטיפול השוטף ניתן במרפאות החוץ הצמודות לבתי חולים אלה על ידי רופאים מומחים.[2].
לאחר פרישתו מן הצבא מילא תפקידי הוראה, מחקר וניהול. בין השאר שימש בין השנים 1971–1974 מנכ"ל משרד הבריאות[3]. בין הסיבות לפרישתו מתפקידו נמנו על ידו תחושת ריחוק בינו לבין הדור הצעיר של רופאים. לכך נוספו השמצות על פעילות המשרד שפורסמו באותה עת בעיתונות בניסיון להציג הישגים מקצועיים ככישלונות. ב-1972 מונה לחבר הוועדה לאנרגיה אטומית.
בשנים 1974–1976 מונה למנהל בית החולים פוריה (הנושא כיום את שמו). עם פרישתו לגמלאות היה רופא כללי בחצור הגלילית ויותר מאוחר במרפאת היישוב קצרין.
במשך חייו המקצועיים זכה להערכה רבה מצד עמיתיו והממסד הממלכתי והרפואי ובין השאר היה חתן פרס מאיר (1955), חתן פרס יגאל אלון (1983), חתן פרס ישראל תשמ"ה לרפואה (1985), מעוטר אות הנשיא למתנדב (1988), וכן עיטור אות שר הבריאות על מפעל חיים (1999). בית החולים פוריה נקרא על-שמו, והמרכז הגריאטרי בבית חולים שיבא נקרא על שמם של פרופסור פדה ורעייתו.
פרופסור ברוך פדה נפטר ב-18 ביוני 2001, בגיל 93 ממנת יתר של תרופות אותן נטל יחד עם רעייתו, תחיה. בנו, פרופ' שי פדה הוא רופא ילדים ומומחה בראומטולוגיה המנהל את מחלקת הילדים בבית חולים ספרא בתל השומר וכן את המרפאה הראומטולוגית ילדים ומרכז ארצי לחולי קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF). נכדתו, הדס פדה, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בשחייה בעבר.
קישורים חיצוניים
- קורות חייו באתר בית החולים הנושא את שמו
- סמדר שמואלי, בתם של בני הזוג פדה: הם היו גיבורים, באתר ynet, 20 ביוני 2001
- ביוגרפיה באתר חיל רפואה
הערות שוליים
- ^ ארגון ההגנה, ש"ר (שירות רפואי) אתר ההגנה
- ^ זאב שיף, איתן הבר, (עורכים), אריה חשביה, (עורך משנה), "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה ביתן מודן - הוצאה לאור, 1976, ערך : רפואה, חיל (חר"פ), עמוד 493
- ^ ד"ר ברוך פדה מנכ"ל משרד הבריאות, דבר, 15 במרץ 1971
| קציני רפואה ראשיים (קרפ"ר) | |
|---|---|
|
| מנכ"לי משרד הבריאות | ||
|---|---|---|
|
24720932ברוך פדה
- מנכ"לי משרד הבריאות
- יהודים בלארוסים
- אנשי העלייה החמישית
- רופאים ביישוב
- רופאים פנימיים ישראלים
- קציני רפואה ראשיים
- זוכי פרס יגאל אלון
- זוכי פרס ישראל לרפואה
- מנהלי מרכז רפואי פוריה
- סגל המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר
- המטולוגים
- מקבלי אות הנשיא למתנדב
- סגל בית החולים על שם ברוך פדה
- חברי הוועדה לאנרגיה אטומית
- מתאבדים ישראלים
- ילידי 1908
- ישראלים שנפטרו ב-2001
- ישראלים ילידי בלארוס