קצין העיר

קצין העיר היה שמו של מוקד בו נמצאו נציגי צה"ל באזורים מקומיים (לרוב עירוניים) ברחבי הארץ. מוקד זה היווה גורם המספק מענה לכל שאלה או בעיה בה נתקלו החיילים החל מעת גיוסם. טיפול במלש"בים לעומת זאת היה בסמכות לשכת הגיוס.

בין העניינים שהיו באחריות של מוקד קצין העיר נכללו טיפול במצוקות נפשיות ותמיכה נפשית לחיילים, טיפול במשפחות כלואים, מתן מספרי טלפון צבאיים לאזרחים, מתן אישורים צבאיים רשמיים, ייעוץ בסיסי לגבי תנאי שירות, הארכת אישורי שהייה מחוץ לבסיס, מתן שירותי ייעוץ וסעד משפטי חינם לחיילים, איתור חיילים ומסירת הודעות חשובות כגון אזעקת חיילים במקרה של פטירת קרוב מדרגה ראשונה, והודעות נפגעים.

עד לשנות התשעים של המאה ה-20, סופק במוקדי קצין העיר גם שירות רפואי לחיילים שהיו בחופשה ונזקקו לטיפול רפואי. השירות הרפואי לחיילים בחופשה עבר במהלך שנות התשעים למרפאות אזוריות או מרחביות, באחריות חיל הרפואה. המרפאות החדשות כונו בטעות "מרפאות קצין העיר", דבר שגרם לבלבול אצל חיילים שפנו בשוגג ליחידות קצין העיר שלא סיפקו עוד שירות רפואי.

בשנת 2014 היו קיימים 12 קציני עיר ברחבי הארץ: אילת, אשקלון, באר שבע, חיפה, טבריה, ירושלים, נהריה, נתניה, עפולה, קריית שמונה, רחובות, תל אביב.

ב-2015 החליט ראש אכ"א, אלוף חגי טופולנסקי, על סגירת כל יחידות קציני הערים. משימותיהם, מלבד הודעות על נפגעים, הועברו לקצינת פניות הציבור (בראשי תיבות, "קפ"ץ"). מאז סגירת יחידות קציני הערים, אזרחים יכולים לקבל מענה טלפוני באמצעות מוקד קצינת פניות הציבור^[1]. הודעות למשפחות נפגעים נמסרות על ידי מודיעי נפגעים, והפעלתם היא באמצעות ראשי זירות נפגעים בחמ"ל הנפגעים של מנה"ק.