פקודת בריאות העם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

פקודת בריאות העם, 1940 היא פקודה שנחקקה בשנת 1940 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, המסדירה את פעילות מערכת הבריאות בתחומים אלה: בריאות הציבור, סניטציה של מים וחלב, סידורי קבורה, רישוי מוסדות רפואיים, איכות הסביבה, ועוד.

מכוח פקודה זו מוסדרים בישראל בתקנות נושאים כגון ניסויים רפואיים בבני אדם, הפריה חוץ-גופית ובקרת מחלות כולל מחלות מידבקות.

חקיקת בריאות בישראל

מאז קום המדינה הוסדרה מערכת הבריאות בחקיקה ראשית ובחקיקה משנית, וכן בהנחיות מינהליות שמפרסם משרד הבריאות. הפקודות המנדטוריות, העוסקות בעיקרן ברגולציה של נושאים שונים שיש להם השלכה על בריאות הציבור, כגון רישוי בתי-חולים (פקודת בריאות העם) ורישוי בעלי מקצוע,[1][2][3] מהוות עדיין הבסיס לחקיקה בתחום הבריאות, אולם עם השנים הוכנסו בהן תיקונים כדי להתאימן למציאות המשתנה. נוסף על כך, ונחקקו חוקים שונים, כגון חוק מגן דוד אדום, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים וחוק הפסיכולוגים.

החקיקה בתחומי בריאות הציבור עוסקת בתחומים הבאים: איכות תברואתית של מי שתייה, מי שפכים וקולחים, מי נופש (חופי ים, בריכות שחייה, מרחצאות, מקוואות וכו'), איכות תברואתית של מזון מיובא ומיוצר מקומית, מחלות מידבקות, ועוד.

היסטוריה חקיקתית

פקודת בריאות העם ניתנה בשנת 1940 על ידי שלטונות המנדט הבריטי. עם הקמת מדינת ישראל הפכה הפקודה - ביחד עם יתר הנורמות המשפטיות מימי המנדט - לחלק ממשפטה של מדינת ישראל.[4]

במהלך השנים התווספו לפקודה שינויים רבים שהכניסה הכנסת, לדוגמה:

חלקי הפקודה

פרק א': מבוא

הגדרת מונחים: לדוגמה: יום ושעות היום - פירושם הזמן שבין שעה שמונה בבוקר ושעה חמש בערב. משרד - פירושו משרד הבריאות.

פרק ב': יצירת אזורים ורשויות

חלוקת הארץ לאזורים עירוניים ואזורים כפריים.

חלק ב1: השירות הסניטרי

פרק ג': הודעת לידות ופטירות ורישומן – בתי עלמין

חלק ד: מחלות מידבקות, מוסדות רפואיים והרכבת אבעבועות

  • סעיף 19 לפקודת בריאות העם מאפשר חיסון כפוי של אזרחים באזורים בהם מתחוללת מחלה מידבקת שיש בה סכנה לבריאות הציבור באזור זה. הסעיף הופעל בישראל פעמיים, ב-1949 בעת התפרצות של אבעבועות שחורות ובתחילת שנות ה-90 עקב התפרצות חצבת. בנוסף הופעל הסעיף ביישוב חריש, ולפיו אסר רופא המחוז את כניסתם לגני ילדים של ילדים שלא חוסנו נגד חצבת.[7]

חלק ד׳1: התקנת מצלמות לשם הגנה על מאושפזים בבית חולים גריאטרי

חלק ד׳2: הוראות שונות

חלק ה: הוראות בענין המלחמה במלריה

חלק ה1: איכותם התברואית של מים

חלק ו: הוראות בדבר מפגעים

חלק ו1: סמכויות עזר

חלק ז: שונות

חקיקת משנה

מכוח פקודת בריאות העם הותקנו תקנות, למשל: תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)[8] ותקנות המסדירות רישוי מוסדות רפואיים ועוסקים בסיעוד בבתי-חולים.

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל ניתנו צווים אחדים,[9] למשל: צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה).[10]

מעבדות לבריאות הציבור פועלות מתוקף פקודת בריאות העם (וגם תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל"ז–1977).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0