הקרב בנחל תרצה
| מראה כלי הרכב הטורקים בנחל תרצה אחרי ההפצצה | ||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||
| תאריך הסכסוך | 21 בספטמבר 1917 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב מגידו | |||||
| קרב אחרי | כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה | |||||
| מקום | נחל תרצה | |||||
| קואורדינטות |
32°17′37″N 35°20′40″E / 32.29361°N 35.34444°E | |||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||
| ||||||
הקרב בנחל תרצה התקיים בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעמק שבו עובר נחל תרצה (ואדי אל-פארעה), היורד משכם לעמק הירדן.
העמק היה דרך המוצא היחידה שנותרה לחיילי הארמיות העות'מאניות הנסוגות מהרי השומרון. ב-21 בספטמבר 1918 הפכה הדרך התלולה ל"מלכודת טופוגרפית". לתוכה נהרו החיילים הנסוגים. הנסיגה הפכה למנוסת בהלה. נתיב הבריחה היה למלכודת מוות אכזרית, שבאה מידי האוויריה הבריטית.
מתקפת מגידו
בלילה שבין 18 בספטמבר - 19 בספטמבר 1918 החלה הבריגדה הארצישראלית של חיל האוויר המלכותי בהפצצה אווירית על מרכזי הצבא העות'מאני בעפולה: תחנת הרכבת - מרכז ההובלה והאספקה, שדה התעופה ומתקני התקשורת הצבאית שהיו בה. הייתה זו תחילתה של המתקפה הבריטית, שכונתה קרב מגידו, ששמה קץ לשלטון העות'מאני בארץ ישראל.
במקביל, הצבא הבריטי התקדם במישור החוף, בנחל עירון ירד בדרכים, בין גבעות, ל"אבו שושא", (היום משמר העמק), לכיוון המפקדה הראשית העות'מאנית בנצרת, למרכז הלוגיסטי בעפולה ולמעברות הירדן - דרך הנסיגה לדמשק. תוצאות ההפצצה האווירית ותנועת האיגוף של גנרל אלנבי הביאה את המפקדות של הצבא הטורקי בשכם ובטול כרם למצב של אי-ידיעה על המתרחש. לאחר יום יומיים, כאשר התבררה תמונת הקרב, החלה הנסיגה ההמונית של הארמיות הטורקיות.
חיל האוויר בפעולה
נתיב הבריחה של הארמיות הטורקיות היה מטול כרם, במסלול שבו עובר כיום כביש 57, דרך ענבתא לשכם. משם אל בלאטה, דרך ואדי בידאן ונחל תרצה לנתיב המוליך לגשר אדם על נהר הירדן, ומשם המטרה הייתה להגיע דרך עבר הירדן לדמשק.
הטייסות הבריטיות שהוקצו למערכה יצאו משדות התעופה ברמלה וליד תחנת ואדי צראר. תפקידן הראשוני היה למנוע מהמטוסים הגרמניים, שפעלו בארץ ישראל, להמריא ולסייע לכוחות העות'מאניים. בהמשך הן תקפו את מרכזי התקשורת והאספקה. בבוקר 21 בספטמבר 1918, יום שכונה "יומה של האוויריה" (The outstanding day), גילו הטייסים שדרת מסע ענקית של הצבא העות'מאני נעה, בדרכים צדדיות, מטול כרם ומשכם לכיוון בית שאן ואל מעברות הירדן.
לקריאה נוספת
- דב גביש, נחל תרצה - עמק המוות במלחמה הגדולה, בתוך: זאב ח. ארליך (עורך), "שומרון ובנימין - כרך שני", הוצאת ראובן מס, 1991.
