משמר העמק
שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף
פרמטרי חובה [ נוכחי ] חסרים
לשימושים אחרים, ראו  חדר האוכל ורחבת הדשא המרכזית בקיבוץ, 2008
| |||||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||||
| מחוז | הצפון | ||||||||||
| מועצה אזורית | מגידו | ||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 105 מטר | ||||||||||
| תאריך ייסוד | 1926 | ||||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||||
| מוצא המייסדים | פולין וגליציה | ||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |||||||||||
| - אוכלוסייה | 1,278 תושבים | ||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה | ||||||||||
| |||||||||||
(למפת הכרמל רגילה)   משמר העמק | |||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 | ||||||||||
| http://www.megido.org.il/info/ yesh/mishmar-haemek.htm | |||||||||||
מִשְׁמַר הָעֵמֶק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, הממוקם לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.
הקיבוץ נוסד ב-1922 על ידי אנשי "השומר הצעיר" שעלו מפולין ומגליציה, חלקם אנשי גדוד שומריה, ועלה לקרקע בשנת 1926.
גאוגרפיה
קיבוץ משמר העמק ממוקם בחלקו הדרום-מערבי של עמק יזרעאל, בין כביש 66 למרגלות רמות מנשה. סמוך לקיבוץ נמצא יער משמר העמק. היער הוא יער נטע אדם, אשר נשתל על ידי קרן קיימת לישראל ובני הקיבוץ, ונכלל בפארק מנשה הסמוך, אשר הוכר על ידי אונסק"ו כפארק ביוספרי.
היסטוריה
רקע להקמת הקיבוץ
בתקופת העלייה הרביעית (1924–1928), היה עמק יזרעאל בראש סדר העדיפויות של קק"ל אשר רצתה להקים בעמק הפורה התיישבות חקלאית משמעותית, וליצור רצף טריטוריאלי של היישוב העברי, על ידי חיבור חיפה לגוש ההתיישבות בין עפולה לבית שאן. במסגרת המאמץ ליישב את העמק רכשה קק"ל בשנת 1924 כ-30 אלף דונם מהכפרים הערביים על יד נהלל, עליהם הוקמו היישובים שריד, רמת דוד, גבת, כפר ברוך ומשמר העמק.[3]
הקמת הגרעין ועלייה לקרקע
גרעין הקיבוץ נוסד ב-1922 בשם "קיבוץ השומר הצעיר ב" בנווה שאנן שבחיפה, על ידי קבוצה של יוצאי 'השומר הצעיר' מגליציה ומיתר חלקי פולין, אשר עלו בתקופת העלייה השלישית. ב-19 בינואר 1922 נולדה התינוקת הראשונה של הגרעין במרכז רפואי הדסה. החדשות הגיעו אל חברי הגרעין יומיים לאחר מכן, ב-21 בינואר, והוחלט שתאריך זה יהיה יום ההולדת של הקיבוץ. בקיץ של שנת 1922 עבר הקיבוץ לנהלל, שם עסקו החברים בייבוש ביצות ובסלילת כבישים.
בנהלל סבלו חלק מחברי הקיבוץ ממחלות ומחסור בפרנסה, אך הדבר לא עצר את הרחבת הקיבוץ. בשנת 1925 הקיבוץ, אשר מנה כ-60 מבוגרים וששה ילדים, עבר לעפולה, שהייתה מקום ריכוז למחפשי עבודה ולקיבוצים שהמתינו לקבלת חלקת קרקע להתיישבות. בעפולה הכירו חברי הקיבוץ את חברי קיבוץ ד' של 'השומר הצעיר', ולאחר מגעים ממושכים התאחדו שני הקיבוצים. בנובמבר 1926 קיבל הקיבוץ ה"מאוחד" את חלקת ההתיישבות שלו, וקבוצת-חלוץ של 15 חברים עזבה את עפולה, התיישבה בחאן על תל שוש, על יד הכפר הערבי אבו שושא, והחלה לעבד את האדמה. בשנה שלאחר מכן נרכשו שתי פרדות וכ-120 דונם של שדות חיטה ושעורה נזרעו ונחרשו, עד שעברה הקבוצה לנקודה הסופית בה הוקם הקיבוץ.
שנים ראשונות (1926–1947)
משמר העמק היה ההתיישבות הראשונה בחלקו הדרומי של עמק יזרעאל. בנובמבר 1928 לאחר ויכוחים החליט הקיבוץ לקבל את הצעתו של מנחם אוסישקין לקרוא לקיבוץ "משמר העמק".
במשך מספר שנים לא היה כביש לקיבוץ והדרך לחיפה עברה בחולות שבחורף היו לבוץ. בתחילת שנת 1929 תוכנן ביקור של ג'ון רוקפלר הבן בחפירות הארכאולוגיות בתל מגידו, שהוא תרם לחפירתן.[4] לכבוד הביקור, שלבסוף לא יצא אל הפועל, נסלל כביש 66 מחיפה למגידו שמשמש מאז גם את משמר העמק.[5]
ב-26 באוגוסט 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט, הותקף הקיבוץ על ידי המון ערבי מצויד ברובים. חברי הקיבוץ, יחד עם שוטרים ערביים, הצליחו להדוף את ההמון. שוטרים בריטיים הורו לחברי הקיבוץ להתפנות והבטיחו לדאוג לרכוש, וחברי הקיבוץ התפנו למחרת. ב-28 באוגוסט הגיעו הערבים לקיבוץ ושרפו את האסם, עקרו עצים, גנבו תירס מהשדות ונפצו שתי מצבות בבית הקברות.[6] חברי הקיבוץ שבו אליו ב-7 בספטמבר והחלו לבצר אותו, על אף סימני שאלה שעלו בסוכנות לגבי ההתיישבות באזור. נטישת המקום עוררה פולמוס ציבורי ביישוב העברי.[7] גם במאורעות תרצ"ו הותקף הקיבוץ, ועל מדיניות ההבלגה שנקט כינה אותו אורי צבי גרינברג "הפקר העמק".[8]
בתחילת 1930 הצטרף לקיבוץ חלקו השני, אשר שהה עד אז בעפולה, ומנה 85 מבוגרים ו-16 ילדים. בשנים הבאות נטעו חברי הקיבוץ כ-50,000 עצים, הקימו רפת, שתלו כרם ומספר עצי הדר, חפרו בארות ובנו את שני המבנים הקבועים הראשונים של הקיבוץ: מגדל מים ומבנה בן שתי קומות עשוי בטון, אשר שימש כבית ילדים. בית הילדים שימש כמוסד החינוכי של הקיבוץ - "שומריה", והמבנה שתוכנן ב-1931 נבנה ב-1937 על ידי חברי הקיבוץ כדי להקל בהוצאות, לאחר שגויסו הכספים. מיקום המבנה היה על גבעה קטנה ליד הקיבוץ. כאשר הסתיימה הבניה, היה בית הילדים אחד המבנים הגדולים ביותר באזור וכונה "הבית הגדול".
משמר העמק היה לבסיס של קבוצות התיישבות כבר בשנים הראשונות לקיומו. ב-1931 קלט הקיבוץ גרעין אמריקאי של השומר הצעיר שמנה 17 חברים. ב-1933 גדל הגרעין ל-30 חברים, וב-1934 עבר לחלקת אדמה ליד חדרה. ב-1936 הקימו בוגרים של תנועת השומר הצעיר גרעין, אשר התיישב במשמר העמק עד שעבר לראשון לציון. ב-1937 וב-1941 הקים גרעין זה את קיבוץ חצור אשדוד.
בימיו הראשונים של המרד הערבי הגדול בשנת 1936, הקיבוץ היה נתון למתקפות כמעט יומיות, בדרך כלל ירי והצתות. הכנופיות שבאזור היו תחת פיקודו של אחמד עטיה עוואד ולאחר מותו במרץ 1938 הפיקוד עבר ליוסוף אבו דורה. הנציב העליון ארתור ווקופ ביקר בקיבוץ, החליט למנות 15 מחברי הקיבוץ כשומרים וחימש אותם בנשק קל. מכיוון שהמצב החמיר באוגוסט 1936, הממשלה הבריטית שלחה 60 חיילים בריטים לשמור על הקיבוץ ובאוקטובר 1936 ההתקפות נפסקו. במהלך ההתקפות על הקיבוץ נשרפו עשרות אלפי עצים. המשורר אורי צבי גרינברג הביע ביקורת על חברי משמר העמק על שלא לקחו את החוק לידם כתגובה להתקפות וחיבר שיר על הקיבוץ, בו שינה את שם הקיבוץ מ"משמר העמק" ל"הפקר העמק". ב-2 בפברואר 1938 אברהם גולדשלגר, חבר הקיבוץ ומדריך בקיבוץ עין השופט, נרצח על ידי תושבי אל-קפרין אשר ארבו לו ולשני חברי קיבוץ עין השופט אשר ליוו אותו. אחד היורים נתפס והוצא להורג. במהלך אותן השנים אנשי הפלמ"ח השתמשו בעצים של יער משמר העמק כדי להסתיר את בסיס האימונים העיקרי שלהם, ובמקביל עבדו בקיבוץ.
בסתיו 1942 במהלך מלחמת העולם השנייה, היה חשש מפני ניצחון גרמני במזרח התיכון. הצבא הבריטי השתמש במשמר העמק כבסיס אימונים. 160 מתנדבים יהודים (שאחר כך הצטרפו לשורות הפלמ"ח) אומנו בחבלה על ידי אנשי הנדסה קרבית בריטיים. כמו כן הוחבאו בקיבוץ מספר טונות של חומר נפץ למקרה שהאזור יפול לידי הגרמנים. אך התוכנית הופסקה מיד לאחר תחילתה, וניתנו הוראות לאסוף את כל חומר הנפץ שאוחסן בקיבוץ, ולהחזירו לבריטים.
בשנת 1947, קק"ל ואולפני וורטון הול (Worton Hall) הפיקו סרט בשם "דמעת הנחמה הגדולה" ומספר סצנות צולמו בקיבוץ.
במלחמת העצמאות
ערך מורחב – קרב משמר העמק
במלחמת העצמאות היווה הקיבוץ מטרה לצבא ההצלה של קאוקג'י, אשר קיווה לפרוץ את המעבר לחיפה לאחר כיבוש הקיבוץ. ב-4 באפריל 1948 פתח צבא ההצלה בהתקפה על הקיבוץ בכוח של למעלה מגדוד ובסיוע ארטילרי. הייתה זו הפעם הראשונה שבה השתמשו בתותחים במלחמת העצמאות. ההפגזות גרמו לאבדות בין המגינים וחברי הקיבוץ, וכן לנזק רב למבני המשק. במהלך ההתקפה הגיעו משורייני האויב עד גדרות המשק.[9] הקרבות נמשכו עד 13 באפריל 1948, עם הפוגה קצרה בתיווך הבריטים, בה נלקחו כל ילדי הקיבוץ למקום מבטחים בקיבוצים שכנים, והסתיימו בניצחון המגינים, אליהם הצטרפו כוחות חי"ש והגדוד הראשון של הפלמ"ח.
לאחר הקמת מדינת ישראל
ב-24 בדצמבר 1948, ערב חג החנוכה ה'תש"ט, חלפו בשמי הקיבוץ ארבעה מטוסי חיל האוויר העיראקי. הטייסים, שסברו כי מדובר בשדה התעופה רמת דוד, הטילו פצצות על המבנה המרכזי בקיבוץ, שהיה חשוף לחלוטין להתקפות האויב וללא מגן, והרגו 4 בני אדם, מהם 3 ילדים בני 8. הדבר הוסיף לטראומה הקשה אותה חווה הקיבוץ עקב ההתקפה הערבית עליו כ-8 חודשים קודם לכן.
כיום, מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל תמה תעשיות פלסטיק, מפעל למוצרי פלסטיק ומוצרים בתחום האריזה החקלאית, העובד בשיתוף עם קיבוץ גלעד.[10] המפעל נמנה עם המפעלים המכניסים ביותר בתנועה הקיבוצית כולה, ברציפות מאז שנת 1999. ענפים נוספים: רפת, לול, מטעים, שלחין, ואידאה מערכות מידע.[11] לקיבוץ היו מניות רבות בחברת אפרוחי הצפון אך זאת קרסה בתחילת שנות ה-2000. המפרק שמונה לחברה, עו"ד טומי מנור, החליט "להרים מסך" ולגבות את חובות החברה לנושיה מבעלי המניות, ובראשן ממשמר העמק. בתיק ע"א 4347/04 הקיבוץ עתר לבית המשפט העליון בטענה שזה פוגע בעיקרון "העירבון המוגבל", אך בג"ץ דחה את טענתו עקב העובדה שהחברה התקיימה על אשראי בלבד, ובעלי המניות כמעט שלא הזרימו כלל כספים למימון החברה ("מימון דק").[12]
חמישה מחברי הקיבוץ כיהנו כחברי כנסת מטעם מפ"ם: מרדכי בנטוב שגם כיהן כשר בממשלות ישראל והיה מחותמי מגילת העצמאות, מנהיג מפ"ם יעקב חזן, אמרי רון, אמה תלמי ומאיר תלמי. כמו כן כיהנו כח"כים, לאחר עזבם את משמר העמק, בן הקיבוץ אמנון לין והסופר משה שמיר. בין חברי הקיבוץ נמנים גם אשת התיאטרון שולמית בת-דורי ויוזם מוסד יד ושם מרדכי שנהבי, המלחין בנימין עומר (חתולי), בנו המשורר הלל עומר (ע. הלל) ובנו אסף עומר, שיומן הנעורים שלו יצא לאור לאחר מותו -"יומנו של אסף".
ארכאולוגיה
בשנת 2010 התקיימו בתחום משמר העמק חפירות ארכאולוגית על שטח שבו עמדה להיבנות הרחבה לקיבוץ בשיתוף פעולה עם התושבים. במהלך החפירות התגלה תל אשר לא נראה על פני השטח, וממצאיו מתוארכים מהתקופה הנאוליתית המוקדמת לתקופה עות'מאנית המאוחרת. בשכבה השביעית העמוקה ביותר נמצא חלק מרצפת טיח העשויה מאבן גיר חרוכה אשר נבנתה על אבנים קטנות המונחות על קרקע בתולה. כלי צור, כגון ראשי חצים ולהבי מגל, נמצאו בשכבה זו המאפיינים את התקופה הנאוליתית. בשכבה השישית נמצאו שני קירות היוצרים פינה של מבנה גדול, ואשכולות של כלי חרס הנשענים על הקירות, המאפיינים את התרבות הירמוכית והתרבות הלודית (תרבות יריחו IX), המתוארכות לתקופה הנאוליתית. שכבה של אבנים עם ממצאים מאותה התקופה נמצאו אף הם בשכבה השישית. בשכבה החמישית נמצאו רק בחלק קטן של החפירה, שלוש שורות אבנים היוצרות צורה מלבנית על רצפה. לא ברור אם אלו שרידים של קירות צרים, או של מתקן כלשהו.
מתחת לרצפה נמצא קנקן עשוי חרס ומספר חרסים השייכים לתרבות ואדי רבה, המעידים על כך שיש לתארך את הממצאים הללו לתקופה הכלקוליתית. בשכבה הרביעית נמצאו שרידים של מבנים עגולים או אליפטיים אשר לא משלימים יחד מבנה אחד. החרסים שנמצאו בשכבה מתוארכים לתקופת הברונזה המוקדם, כללו קדרות וקנקנים פערוריים עם עיטורים בחלקם העליון. בשכבה השלישית התגלו מבנים אליפטיים גדולים הדומים למבנים שהתגלו בחפירות בקריית אתא, ובתוכם אוסף של כלי חרס שבורים אשר נשארו במקומם המקורי. ממצאים אלה מתוארכים לסוף תקופת הברונזה.
בשכבה השנייה נמצאו חלקים של בנייה דלה ומספר חרסים מתקופות שונות. לא ניתן בוודאות לקשר תקופתית בין החרסים לשרידים הארכיטקטוניים. החרסים מתוארכים לתקופות שונות של תקופת הברונזה והתקופה הרומית. נמצא בשכבה קבר המתוארך לאמצע תקופת הברונזה, אשר מצויים בו שרידים של עצמות אדם וראש חץ עשוי ברונזה. פינה של מבנה, ככל הנראה מתחילת התקופה הרומית, נמצאה באזור אחר של השכבה. בשכבה הראשונה והעליונה נמצאה חצר המוקפת במספר חדרים, המרכיבים חלק ממבנה גדול. שרידים של רעפי המבנה נמצאו, ומקורם בנמל מרסיי שבצרפת. על הרעפים מוטבע סמלו של מפעל ליצור רעפים בשם Roux Frères. הרעפים מעידים על כך שהמבנה הוקם במאה ה-19. רעפים נוספים בעלי סמל של ברבור נמצאו. אלו הובאו אל הבניין כנראה במאה ה-20 לשם תיקון הגג. על פי מיכה לין, תושב הקיבוץ, המבנה לא היה עומד כאשר הוקם משמר העמק בשנות ה-20 ולכן משוער שהמבנה היה בשימוש במשך מספר עשורים בלבד.[13]
מדרום לקיבוץ התגלו שרידים ארכאולוגיים בגבעת אשמר. וכקילומטר מצפון לקיבוץ נמצא תל אבו שושה.
גלריה
מראה הקיבוץ בשנת 1933
משמר העמק בשנת 1938
המועדון לחבר בקיבוץ, 2008
בית ביער ליד משמר העמק
בית הילדים במשמר העמק
בניין המוסד החינוכי לאחר חידושו, 2018
_-_Kibbutz_Mishmar_Haemek.jpg)
ראו גם
לקריאה נוספת
- ישעיהו בארי, הקיבוץ שלי: משמר העמק, משמר העמק 1992
- ישראל חדרי, 1927, ראשיתו של משמר העמק, בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קי"ז, עמ' 1222–1228.
- עמירם אזוב, משמר העמק לא תיפול, דביר 2013
- מנחם תלמי ואפרים תלמי, כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, עמוד 451
- את לי פינת יקר, ימי קיבוץ משמר העמק 1922–2007, הוצאת הקיבוץ
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של משמר העמק- משמר העמק באתר מועצה אזורית מגידו
- משמר העמק באתר הרשות לפיתוח הגליל
- משמר העמק, באתר תנועת העבודה הישראלית
- משמר העמק, דבר, 7 בנובמבר 1930
- לזכרם - אתר ההנצחה של משמר העמק
- מיכאל יעקובסון: הבית הגדול המיתולוגי של משמר העמק הפך לבית משרדים וספרייה, 14 ביוני 2018, xnet
- אלי אלון, ספורו של מקום בית העלמין במשמר העמק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 במאי 2016
הרועה העברי במשמר העמק, 1939, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
משמר העמק (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ חסקין, גילי, רכישת אדמות עמק יזרעאל
- ^ כביש חדש לכבוד רוקפלר, דואר היום, 28 בינואר 1929
חנוכת כביש מגידו, דבר, 14 במרץ 1929 - ^ Parallel quest: a search of a person and a people, page 392
- ^ משמר העמק, דבר, 2 בספטמבר 1929
ההתנפלות על משמר העמק, דבר, 6 בספטמבר 1929
חורבן משמר העמק, דבר, 18 בספטמבר 1929 - ^ ראו למשל: אביבה אופז (עורכת), ספר הקבוצה, ירושלים: יד בן צבי, תשנ"ו, עמ' 211-209
- ^ אורי צבי גרינברג, ספר הקטרוג והאמונה, תל אביב, תרצ"ז-1937, עמ' קמ-קמא. ראו: דליה קרפל, ממציא הפשיזם הישראלי, באתר הארץ, 30 ביולי 2004
אורה ערמוני, קרני עם-עד, אל עץ? ואל טף?, "הקיבוץ", 24 בינואר 2002 - ^ משמר העמק שוקט ודרוך לבאות, דבר, 20 באפריל 1948
- ^ אתר מפעל תמה
- ^ אתר Idea
- ^ ע"א 4347/04 - פסק הדין בבית המשפט העליון
- ^ Mishmar Ha-‘Emeq (el-Ghaba et-Tahta), נימרוד גצוב, עמרי ברזילאי, דצמבר 2011, רשות העתיקות באנגלית
| ||||||||||
