קרב סמח'
 | ||||||||||||||||||
| תרשים הקרב בסמח' | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 25 בספטמבר 1918 – 25 בספטמבר 1918 | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | כפר סמח' | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
32°42′16″N 35°35′31″E / 32.704442°N 35.592001°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון אוסטרלי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב סמח' הוא קרב אשר התחולל בכפר סמח' ובתחנת הרכבת הסמוכה בזמן מלחמת העולם הראשונה. הקרב היה אחד המהלכים האחרונים במערכת מגידו, במהלכה כבשו כוחות האימפריה הבריטית את החלק הצפוני של ארץ ישראל מידי העות'מאנים.
הקרב התרחש ב-25 בספטמבר 1918 לפנות בוקר, עת כוחות פרשים אוסטרלים קלים פתחו במתקפה על העיירה. לאחר כשעתיים של קרב קשה מבית לבית שכלל הסתערות פרשים לילית וקרבות פנים אל-פנים עם חרבות וכידונים, הצליחו הכוחות האוסטרלים לכבוש את הכפר ואת תחנת הרכבת.
רקע
כפר סמח' היה ישוב ערבי ששכן לחופה הדרומי של הכנרת. מרבית הבתים בכפר היו בתי בוץ והתגוררו בו כמה מאות תושבים. תחנת הרכבת סמח' הייתה חלק ממסילת רכבת העמק אשר נבנתה בשנת 1905. רכבת העמק הייתה למעשה שלוחה של הרכבת החיג'אזית שחיברה בין דרעא, דרך הירמוך וסמח', לחיפה. כפר סמח' ישב בצומת דרכים חשוב, על הדרך המובילה לדמשק.
ב-19 בספטמבר 1918 פתחו הבריטים במתקפת מגידו ופרצו את קווי ההגנה העות'מאנים באזור השרון. במהלך הימים הבאים התקדמו הבריטים צפונה וכבשו את שכם, בית שאן, עפולה, נצרת וחיפה. כבר עם פתיחת המתקפה החלה הארמייה העות'מאנית השמינית, שישבה באזור החוף, בנסיגה, וזו אילצה את הארמייה השביעית שישבה באזור השומרון לסגת מזרחה. במקביל התקדמו כוחות בריטים גם באזור ירדן וכבשו את א-סלט.
ההכנות לקרב
בצהרי ה-24 בספטמבר הגיעה בריגדת הפרשים הקלים הרביעית האוסטרלית (מדיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית) עם מחצית מכוחה לביסאן (בית שאן), שם קיבל מפקדה, בריגדיר גנרל ויליאם גרנט, את הפקודה לכיבוש סמח'. החטיבה עזבה את ביסאן והגיעה בשעה 21:00 לגשר אל-מג'מע (באזור גשר הישנה). הפקודה שקיבל גרנט הותירה בידיו את ההחלטה האם להמתין ליתרת כוחות החטיבה או להתחיל בהתקפה באופן מיידי. לרשותו עמדו הרגימנט ה-11 וחלק מהרגימנט ה-12, פלוגת מכונות ירייה ומפקדת החטיבה. גרנט החליט לתקוף מיד את מה שנראה היה כהגנה חלשה באזור הכפר, תוך שהוא מצפה לקבל לידיו רגימנט פרשים נוסף מחטיבה אחרת תוך כדי התנועה צפונה (רגימנט הפרשים הקלים ה-15, אשר הגיע בסופו של דבר לסמח' כחצי שעה לאחר סיום הקרב). לו היה מחליט גרנט להמתין לכוחותיו היה נכפה עליהם קרב לאור יום שהיה, ככל הנראה, גורם לאבידות רבות יותר.
מן הצד שני, מפקד הכוחות העות'מאנים בארץ ישראל, אוטו לימן פון זאנדרס, ייחס חשיבות רמה למקום ורצה לבסס בסמח' קו הגנה שמטרתו לעכב את הבריטים ככל שניתן כדי לארגן את הגנה באזור דמשק. פון זאנדרס הורה לכוחות העות'מאנים שהוצבו בכפר "להילחם עד החייל האחרון".
מהלך הקרב
בשעה 02:30 ב-25 בספטמבר חצו כוחות בריגדת הפרשים הרביעית את גשר אל-מג'מע ונעו לאורך מסילת הרכבת, במטרה להגיע לסמח' לפני עלות השחר. בסביבות השעה 04:30 התגלה הכוח ואש נפתחה עליהם מכיוון סמח'. משנתגלו, החלו שתי פלוגות מתוך רגימנט הפרשים ה-11 בדהרה קדימה אל הכפר מכיוון דרום מזרח, תחת אש חיפוי מפלוגת מכונות היריה. במקביל נעה פלוגה מהרגימנט ה-12 ונכנסה לכפר ממערב. פלוגה נוספת מהרגימנט ה-11 כבשה את הגבעה הנמצאת ממזרח לכפר (ככל הנראה הגבעה עליה יושב תל קציר) כדי לשלוט על מסילת הרכבת לדרעא.
הייתה זו הסתערות הפרשים היחידה במלחמת העולם הראשונה אשר התרחשה בחשכה.
משהגיעו הפרשים מהרגימנט ה-11 לכפר ירדו מסוסיהם ונעו ברגל לכיוון מבני תחנת הרכבת. המבנה המרכזי בן שתי הקומות בתחנה היה בנוי מאבן (לעומת בתי הבוץ במרבית הכפר) וסיפק מחסה טוב לכוחות המגינים. מחלונות המבנה נורתה אש אוטומטית על האוסטרלים ונזרקו רימוני יד. דווח על מספר דגלים לבנים שהונפו מכיוון הכוחות העות'מאנים אולם כשהתקרבו הפרשים האוסטרלים נפתחה עליהם אש. מרבית ההרוגים האוסטרלים בקרב נפגעו מאש זו. לבסוף הצליחו התוקפים להיכנס למבנה התחנה ואז החל קרב פנים אל-פנים קשה ואכזרי שכלל שימוש בחרבות וכידונים. קרבות נוספים התנהלו עם המגינים שהיו פרוסים בין הקטרים וקרונות הרכבת בתחנה.
לקראת השעה 06:30 בבוקר, לאחר יותר משעה של קרב פנים אל-פנים אינטנסיבי בתחנת הרכבת, הצליחו הכוחות האוסטרלים להשתלט על האזור. 98[1] חיילים עות'מאנים וגרמנים נהרגו בקרב, 33 נפצעו ו-331 נלקחו בשבי. כמו כן נתפסו בתחנה תותח 77 מ"מ, מספר מכונות ירייה, שני קטרים, כ-20 קרונות, ומצבור כלי נשק ותחמושת. 17 חיילים מהכוחות האוסטרלים נהרגו (מרביתם מהרגימנט ה-11), 60 נפצעו ואחד נעדר. 77 סוסים נהרגו בקרב.
לאחר הקרב
עם סיום הקרב המשיכה פלוגה אחת מהרגימנט ה-12 צפונה לכיוון טבריה, שם השתתפה עוד באותו היום בכיבוש העיר יחד עם כוחות מחטיבת הפרשים הקלים השלישית אשר הגיעו לעיר ממערב. הקרבות בסמח' ובטבריה היו הקרבות האחרונים במסגרת מערכת מגידו, במהלכה נכבש חלקה הצפוני של ארץ ישראל על ידי הבריטים.
בבוקר ה-27 בספטמבר נעה חטיבת הפרשים הקלים הרביעית לטבריה, שם קיבלה מנות אוכל ליומיים והחלה בתנועה צפונה לכיוון דמשק. החטיבה השתתפה באותו היום בקרב גשר בנות יעקב, ומשם המשיכה צפון-מזרחה, דרך הגולן וקוניטרה. ב-1 באוקטובר השתתפה החטיבה בכיבוש דמשק, אשר סימל את סיום המערכה על סיני וארץ ישראל.
הנצחה
ב-2019 נחנכה במתחם תחנת הרכבת אנדרטה לזכר הקרב הכוללת לוחות זכרון עם תיאור הקרב ושמות החללים האוסטרלים וכן פסל של לוחם אוסטרלי-אבוריג'יני כורע לצד סוסו.
גלריית תמונות
|
לקריאה נוספת
- א.פ. ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, עמ' 195–196, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 2007
קישורים חיצוניים
- הפרשים האוסטרלים חזרו לתחנת הרכבת בצמח, באתר מכללת כנרת
הפרשים הסתערו בחשיכה, סרטון באתר יוטיוב- The story of the Battle of Semakh, סרטון באתר יוטיוב
- גיא ורון, 100 שנים לכיבוש א"י בידי הבריטים, חדשות 2, 24 באוקטובר 2017
עופר אדרת, הלוחמים האבוריג'ינים מהקרב בצמח מונצחים בישראל, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019- טקס הזיכרון לציון 103 שנים לקרב הפרשים האוסטרלים על תחנת הרכבת בצמח, 2021, סרטון באתר יוטיוב
- אלי אשכנזי, כשהאוסטרלים כבשו את הכנרת: קרב הפרשים האחרון בהיסטוריה קם לתחייה, באתר וואלה!, 24 באוקטובר 2017
הערות שוליים
- ^ H. S. Gullett, The Australian Imperial Force in Sinai and Palestine, p 733
