טהאקור דלפט סינג
טהאקור דַלְפַּט סינג (בהינדי: ठाकुर दलपत सिंह; באנגלית: Thakur Dalpat Singh; 1893 דלואי (Deloi), הודו - 23 בספטמבר 1918 חיפה, ארץ ישראל) היה קצין פרשים, בדרגת מייג'ור (מקביל לרב-סרן), בגדוד הרמחים של ג'ודפור (The Jodhpur Lancers). עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הצטרף עם יחידתו לצבא בריטניה ונלחם להגנת תעלת סואץ וכיבוש חצי האי סיני ארץ ישראל מידי הטורקים. במערכה לכיבוש חיפה עמד בראש יחידתו שהסתערה, רכובה על סוסים, כידונים בידיה, על עמדות מקלעים טורקים באזור הצ'ק פוסט של ימינו, ויכלה להם. סינג נהרג במהלך ההסתערות, לצד שניים מלוחמיו. לאחר מותו הוענקה לו מדליית הצלב הצבאי (Military Cross) והתואר "גיבור חיפה" (Hero of Haifa).
רקע אישי
טהאקור דַלְפַּט סינג נולד ב 1893 בכפר Deloi הודו (בקרבת דלהי). אביו היה קולונל טהאקור הארי סינג (Thakur Hari Singh) שהיה המהרג'ה של ג'ודפור ומפקד יחידת הרמחים שלה.[1]
בנעוריו נשלח ללמוד באנגליה וכשחזר ב-1916 הצטרף ליחידה עליה פיקד אביו.
באותה תקופה הייתה הודו מחולקת למאות נסיכויות כשלכל נסיכות היה שליט (נסיך, מהראג'ה) וצבא. ג'ודפור הייתה אחת מהן. הנסיכות נשלטה על ידי מהראג'ה (אביו של סינג) ולפיקודו עמדה יחידת רמחי ג'ודפור (the Jodhpur Lancers). יחידה זו הוקמה ב 1888 ונחשבה ליחידת הרמחים הטובה ביותר בהודו [דרוש מקור].
פעילות הכוחות ההודים עד המערכה לכיבוש חיפה
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה פנתה האימפריה הבריטית בבקשת עזרה לדומיניונים שלה (אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, הודו ועוד). כ 700 נסיכויות הודיות הסכימו לשלוח יחידות צבאיות וביניהן גם נסיכות ג'ודפור ששלחה את גדוד הרמחים שלה.
בתחילת המלחמה השתתפה היחידה בקרבות בצרפת. ב-1916, לאחר סיום קרבות ההגנה על תעלת סואץ הצטרפה לכוחות האימפריה הבריטית שכבשו את ארץ ישראל מידי הטורקים (ראו פירוט בערך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה)
במהלך כיבוש עבר הירדן (ממזרח ליריחו) צויין רב-סרן סינג לשבח על אומץ ליבו לאחר שהסתער בראש יחידתו על עמדת מקלע טורקי וחיסל אותה.
לאחר קרב מגידו שהתקיים בין 19 עד 21 בספטמבר 1918, הופנו חלק מהיחידות הבריטיות לכיבוש חיפה וביניהן נכללה גם יחידתו של סינג.
המערכה לכיבוש חיפה
ערך מורחב – כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה
.
ההתקפה המכרעת על כיבוש חיפה נערכה ב-23 בספטמבר 1918. הכח האימפרילי הבריטי המוביל היה חטיבת הפרשים ה-15 (בריגדה) שכללה שלושה גדודים הודים (רגימנטים):
- רמחי ג'ודפור בפיקוד רב-סרן סינג וסגנו סרן (קפטן) בהאדור אמאן סינג ג'ודה (Bahador Aman Singh Jodah)[2][3][4]
- רמחי מייסור (Mysore Lancers)
- רמחי היידראבד (Hyderabad Lancers)
לפי תוכנית המתקפה הושארו רמחי היידראבד כעתודה, רמחי מייסור נשלחו (עם יחידת פרשים אוסטרלית) לתקוף את רכס הכרמל והתותחים שעליו (שהיוו איום על שאר הכוחות) בעוד שרב-סרן סינג ויחידתו פתחו בהתקפה חזיתית על העיר התחתית. בהגיעם לאזור תחנת חיפה (כיום, תחנת הרכבת חיפה מזרח) נתקל הכח בעמדת מקלע טורקית וסינג תקף את העמדה, חזיתית, נפגע ונהרג. סגנו ג'ודה המשיך את ההתקפה וסיים את כיבוש חיפה (ועל כך זכה באות מסדר השירות המצוין Indian Order of Merit).
במהלך התקפה זו נהרגו 3 חיילים הודים (וסינג ביניהם). החיילים ההודים המוסלמים שנהרגו במערכה לשחרור ארץ ישראל נקברו בבתי הקברות הבריטים ברחבי ארץ ישראל. גופותיהם של החיילים ההודים ההינדים נשרפו ואפרם פוזר מעל נהרות הודו.
הנצחה
לאחר מותו הוענקה לרב-סרן סינג מדליית הצלב הצבאי (Military Cross)[5] וכן התואר "גיבור חיפה".
בבית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה הוצב לוח זיכרון המציין את תרומת החיילים ההודים (ורב-סרן סינג ביניהם). כמו כן נחרת שמו של סינג על לוח מספר 33 בקיר הזיכרון לגדודים ההודים, בבית הקברות בפורט תאופיק במצריים.
בשנת 1922 עיריית דלהי הקימה אנדרטה לכבודו ולכבוד החיילים ההודים שנפלו בקרבות. שלושת הפסלים (teen murti) באנדרטה-שעל שמם נקראו הכיכר (chowk), השדרה (marg) והמתחם (אנ') ששימש את ראש ממשלת הודו הראשון ג'ווהרלל נהרו-מייצגים את שלוש הנסיכויות בהודו מהן הגיעו החיילים שנלחמו בארץ ישראל-ג'ודפור, מייסור והיידראבאד[6]. מדי שנה עורך הצבא ההודי טקסי זיכרון ליד האנדרטה.
החל מ-2010 מקיימת העמותה לתולדות חיפה בשיתוף עיריית חיפה עצרת זיכרון שנתית בבית הקברות של חללי האימפריה הבריטית בחיפה.[7][8][9][10][11] בטקס הראשון ב 2010 השתתף קולונל מ.ס. ג'ודה, נכדו של סרן ג'ודה.
מותו של סינג מתועד בוועדת חבר העמים לקברי מלחמה.[12]
ראו גם
לקריאה נוספת
- יצחק קרונזון, "מייג'ור טאקור דלפאט סינג, גיבור חיפה", בתוך: כי מנגד תראה - מבחר סיפורים, עם עובד, 2010, עמ' 335–345 (הסיפור פורסם לראשונה בהארץ ב-2 באפריל 1993).
- א.פ. ויול, מסעי המלחמה בארץ ישראל - המבצעים במצרים ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 2007, עמודים 186-187
קישורים חיצוניים
- על מלחמת העולם הראשונה בחיפה - מתוך אתר Haifa-News
- על מעורבות חיילי הודו בשחרור חיפה, מתוך India Today, 23 בספטמבר 2012
- על מעורבות חיילי ג'ודפור בשחרור חיפה - מתוך האתר של המהראג'ה של ג'ודפור
- על הנצחת החיילים ההודים שנפלו על שחרור חיפה - מתוך האתר Haifa-History
- עופר אדרת, ימאים הודים באו לחיפה לחלוק כבוד לגיבור חיל הפרשים, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
- תמר קומם, חיי המתים: גיבור חיפה ההודי באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי בפייסבוק, 19 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ המילה Thakur מקורה מסנסקריט ופירושה אלוקי או דמות נערצת
- ^ המילה Bahadur מקורה מפרסית ופירושה, בהינדית, לוחם
- ^ קורות חייו של בהאדור אמאן סינג ג'ודה פרסום באתר פליקר
- ^ קורות חייו של בהאדור אמאן סינג ג'ודה פרסום באתר India 1914-1918
- ^ ציון בעיתון לונדון גזט - 2 בדצמבר 1918
- ^ http://www.thehindu.com/news/cities/Delhi/ndmc-fails-to-add-haifa-suffix-to-teen-murti-in-time/article19212393.ece
- ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון NDTV בהודו ב 26-ספט'-2010
- ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון הארץ 24-ספט'-2010
- ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון India Strategic בהודו ב ספט'-2010
- ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2010 פורסם בעיתון העירוני של חיפה ב 2010
- ^ טקס האזכרה השנתי בחיפה 2012 פורסם בעיתון הארץ 3-אוג'-2012
- ^ הרשומה לגבי רב-סרן סינג באתר האינטרנט של ועדת חבר העמים לקברי מלחמה
