הנרי שובל
 | |
| הנרי שובל בשנת 1923 | |
| לידה |
16 באפריל 1865 טאבולאם, ניו סאות' ויילס  |
|---|---|
| פטירה |
4 במרץ 1945 (בגיל 79) מלבורן, ויקטוריה, אוסטרליה  |
| השתייכות |
אוסטרליה |
| תקופת הפעילות | 1884–1930 (כ־46 שנים) |
| דרגה | גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד בריגדת הפרשים הקלה הראשונה (1914–1915) מפקד דיוויזיית אוסטרליה וניו זילנד (1915) מפקד הדיוויזיה האוסטרלית הראשונה (1915 - 1916) מפקד דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק (1916) מפקד קורפוס הטור המדברי (חלק מחיל המשלוח המצרי, 1917) מפקד הקורפוס המדברי הרכוב (1917 - 1919) ראש המטה הכללי של צבא אוסטרליה (1923–1930) מפקד כוח מתנדבי ההגנה האוסטרלי (1940–1945) | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הבורים מלחמת העולם הראשונה * מערכת גליפולי * המערכה על סיני וארץ ישראל מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
אביר הצלב הגדול של מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" אביר מפקד של מסדר האמבט הוזכר בהודעות הרשמיות (11 פעמים) מסדר הנילוס (דרגה 2) (מצרים) צלב המלחמה 1914 - 1918 (צרפת) | |
הנרי שובל (באנגלית: Henry George Chauvel; 16 באפריל 1865 – 4 במרץ 1945) היה איש צבא אוסטרלי אשר בעת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה פיקד על דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק של האנזא"ק, גייסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים, בקרב באר שבע. לימים היה האוסטרלי הראשון שעלה לדרגת גנרל.
ראשית דרכו
הנרי שובל, המכונה הארי, נולד באוסטרליה בשנת 1865, בעיר שבמדינת ניו סאות' ויילס. אביו היה בעל חוה לגידול בקר ועמד בראש מיליציה של פרשים. בגיל 21 נתמנה שובל לקצין ביחידת פרשים של מדינת קווינסלנד. הוא היה מפקד פלוגה במלחמת הבורים שהתחוללה בדרום אפריקה בין השנים 1899 ל־1902. לאחר ששב לאוסטרליה פיקד על יחידות פרשים שונות והתקדם בסולם הדרגות. בשנת 1913 עלה לדרגת קולונל.
בימי מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 נשלח שובל ללונדון לשמש כנציג אוסטרליה במטה הכללי של הצבא הבריטי. בשנת 1915 השתתף כמפקד חטיבת פרשים בקרב גליפולי וב־1916 לחם בחצי האי סיני בקרב רומני ובקרב מגדבה, שלאחר הניצחונות בהם נפתחה הדרך לכיבוש ארץ ישראל.
בהגיע כוחות האנזא"ק לארץ ישראל השתתף שובל בקרב עזה הראשון שהתחולל ב־26 במרץ 1917. למרות הצלחתם של כוחות האנזא"ק התוקפים להשיג את יעדיהם, הסתיים הקרב בניצחון הצבא העות'מאני, עקב כשלים בהעברת מידע מהשטח אל המפקדה הבריטית שנתנה פקודת נסיגה לכוחות התוקפים. חודש לאחר מכן הועלה שובל לדרגת לוטננט גנרל ונתמנה למפקד דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק.
בקרב באר שבע, שנערך בין יחידות מחיל המשלוח המצרי של פילדמרשל אדמונד אלנבי ובפיקודו הישיר של הנרי שובל, נחל חיל המשלוח ניצחון מכריע. ב־31 באוקטובר 1917 קיבל שובל הוראה מאלנבי לכבוש מיד את העיר באר שבע. שובל יצא לדרך במסע מזורז. ההתקפה על באר שבע הפתיעה את הטורקים ובעלי בריתם הגרמנים, שציפו להתקפה בגזרת עזה, וכוחותיו של שובל כיתרו את באר שבע ובהתקפת פרשים פרצו את קווי ההגנה וכבשו את העיר בסערה. עוד באותו יום יכול היה שובל לבשר למפקדו שבאר שבע בידי כוחותיו.
ב־14 בנובמבר 1917, שבועיים אחרי שכבשו את באר שבע, נכנסו כוחותיו של שובל למושבה רחובות[1], דרך הכפר זרנוגה, וחנו בה חמישה חודשים בטרם המשיכו לדמשק. יחסיו עם של שובל עם בני המושבה היו טובים מאוד וחייליו גילו יחס ידידותי כלפי בני המקום.
בית אליעזר סלוצקין שבו שוכן כיום בית הספר התיכון ע"ש דה שליט ברחובות, שהוקם בשנת 1910, שימש כמפקדתו וכביתו של הנרי שובל במהלך שהותו ברחובות, עד סוף אפריל 1918.
יקב רחובות שימש כמרכז לוגיסטי ומפקדה טכנית של הכוחות, ובו רוכזו הפונטונים לגשר צף לקראת חציית הירדן מזרחה. בית העם שימש כמפקדה אדמיניסטרטיבית.
ב־27 בינואר 1918 הוזמן שובל לחגיגת ט"ו בשבט בבית העם של רחובות. אהרון אייזנברג, פרדסן ממייסדי המושבה וראש ועד המושבה, הזמין את שובל בהזדמנות זאת של חג הנטיעות לנטוע עץ זית במושבה[2]. כעבור שנה חזר שובל לרחובות וביקש לראות את העץ שנטע בטרם יחזור לאוסטרליה. עד אז העץ כבר לא היה קיים. אנשי המושבה הזמינו את שובל לארוחה, ובינתיים עקרו עץ זית כבן שנה ושתלו אותו במקום שבו שתל שובל את עץ הזית שנה קודם כן והראו אותו לשובל ששב לארצו. בימי מלחמת העולם השנייה הגיע לרחובות כומר מצבא אוסטרליה וסיפר כי נשלח על ידי הגנרל שובל, שכבר היה בגמלאות, כדי לדווח לו על מצבו של העץ. אנשי רחובות גילו לו את האמת, אך ביקשו שלא יספר זאת לשובל. בשנת 2007 הגיעה נכדתו של הנרי שובל, שהייתה אז בגיל של למעלה משבעים, לביקור ברחובות וביקרה בבית הספר שבו שכנה מפקדתו של סבה תשעים שנה קודם. היא התהלכה בחדרים ששימשו את המפקדה, והצטלמה על המדרגות שבהן צולם סבה עם חייליו. ראש העיר שוקי פורר ומקבלי פניה העניקו לה במתנה שתיל של עץ זית.
בשנת 1918 החל חיל המשלוח המצרי לבצע פעולות בעבר הירדן. אוגדתו של הגנרל שובל נתקלה בפעולות אלה בקשיים רבים בשל פני השטח, מזג האוויר, ונחישות האויב והפעולות לא הוכתרו בהצלחה. שובל נאלץ להסיג את כוחותיו אל הגדה המערבית של נהר הירדן.
ב־19 בספטמבר 1918 השתתפו כוחותיו של שובל עם יתר כוחותיו של אלנבי בקרב מגידו שהסתיים ב־21 בספטמבר בניצחון הכוחות הבריטיים. לאחר הקרב נעה אוגדת שובל לרמת הגולן וב־1 באוקטובר 1918 כבשה את דמשק. האוגדה המשיכה צפונה וב־25 באוקטובר כבשה את חלב. חמישה ימים לאחר מכן נכנעה האימפריה העות'מאנית לכוחות הברית.
לאחר המלחמה
עם סיום המלחמה סיים גם הנרי שובל את תפקידו במזרח התיכון ובשנת 1919 שב לאוסטרליה. הוא מונה למפקח הכללי של כוחות הביטחון האוסטרליים (The Inspector General of the Australian Defence Force), תפקיד שנועד לבדיקה, ביקורת ומניעת כשלים של מערכת המשפט הצבאית. בשנת 1929 מונה לראש המטה הכללי של הצבא האוסטרלי. הוא פרש מהצבא באפריל 1930. בעת מלחמת העולם השנייה נקרא שוב לדגל ומונה למפקח הכללי של כוחות ההגנה ההתנדבותיים (Volunteer Defence Corps) שפעלו באוסטרליה בזמן המלחמה, כדוגמת משמר המולדת הבריטי, אשר שירתו בו מתנדבים, שלא היו כשירים לשירות צבאי רגיל, מפאת גילם.
הנרי שובל נפטר ב-4 במרץ 1945, חודשיים לפני סיום המלחמה. בן שמונים היה במותו.
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור, מסיפורי ארץ אהבתי, הוצאת משרד הביטחון 1979 עמ' 108.
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007.
- רחלי רוגל, המושבה רחובות ומפקדתו של גנרל סר הנרי שובל, הוצאת אריאל 2010, עמ' 72–86.
- רחלי רוגל, תחיית עץ הזית של הגנרל שובל, ארכיון רחובות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הנרי שובל |
עופר אדרת, בעקבות הפרשים האוסטרלים שנלחמו על רחובות, באתר הארץ, 18 בינואר 2014- רחלי רוגל, תחיית עץ הזית של הגנרל שובל, אתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל
- מרדכי חיימוביץ, "שחררנו את ארץ הקודש מידי המוסלמים": מסע עם אוסטרלים בבאר שבע, באתר מעריב אונליין, 17 בנובמבר 2017
- גנרל סיר הנרי ג'ורג' שובל באתר Australian War Memorial
הערות שוליים
- ^ רחלי רוגל, המושבה רחובות ומפקדתו של גנרל סר הנרי שובל הכנס התשיעי של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, 2011, עמ' 72-86
- ^ רחלי רוגל, תחיית עץ הזית של הגנרל שובל, באתר ארכיון רחובות
.jpg)
38671005הנרי שובל