אנדרטת הטייסים הטורקים
 | |
| האנדרטה |
אנדרטת הטייסים הטורקים היא אנדרטה המצויה כ-800 מטרים מזרחית לכביש 92 בקרבת קיבוץ האון. האנדרטה מנציחה את זכרם של שני טייסים טורקיים שמטוסם התרסק במקום ביום שישי, ה-27 בפברואר 1914, בדרכם מדמשק לירושלים.
מטרת הטיסה וסופה
בשנת 1914 היה חיל האוויר העות'מאני בן שנה, ולרגל המאורע החליט הסולטאן להשתמש בחיל האוויר על מנת לחזק את שלטונו ברחבי האימפריה העות'מאנית ולעורר גל של פטריוטיות ורגשות לאומיים על ידי מטס ראווה מעל ערי האימפריה. הטיסה כללה יעף בן שני מטוסים ויצאה מאיסטנבול לאלכסנדריה עם עצירות מתוכננות בירושלים וקהיר. זו הייתה טיסה במסגרת תחרות בין המעצמות הגדולות על מנת להרשים בהישגי הטייסים. במטוס האחד (זה שהתרסק בהאון) טסו סרן פתחי ביי וסג"ם צאדק ביי, ושם המטוס היה "העזרה הלאומית". באופן בלתי מתוכנן, עצרו שני המטוסים בדמשק לתיקונים ומשם המשיכו לכיוון ירושלים[1]. שני הטייסים, מהבכירים בחיל האוויר של האימפריה העות'מאנית, לא הכירו את משטר הרוחות באזור הכנרת. כאשר הגיעו למצוק, הרוח המזרחית (שרקיה) טלטלה את המטוס וריסקה אותו לקרקע באזור סמח' והוא עלה באש. מושל טבריה חצה את הכנרת בסירה ומצא את שרידי המטוס וגופות הטייסים, ואלה הועברו ברכבת מיוחדת מתחנת הרכבת סמח'. משם הועברו החללים להלוויה ממלכתית ליפו ומשם הובאו לקבורה לדמשק סמוך לקבר צלאח א דין.
תיאור האירוע
צבי אילן בספרו מביא את התיאור שהפיע בעיתון "החרות" מכ"ד אדר תרע"ד:
ברגע שהאווירון נפל השליכו את עצמם הימה הרבה מלומדי-שחיה. אחרי רגעים אחדים הם הגיעו למקום האסון. ויצליחו להוציא את המעופפים בלי רוח חיים. ויביאום תיכף לבית החולים העברי. ושמה הגישו להם עזרה מדיצינית מיידית. נשמתו של ראש המעופפים נורי ביי יצאה אחרי שעה וחצי, מצבו של המעופף השני אינו כל כך מסוכן.
— צבי אילן, עמ' 62
עיתון הפועל הצעיר כותב על תהלוכת האבל ביפו כי "ההלוויה הייתה נהדרת" וצעדו בה יהודים רבים. בעקבות האסון קיים בנק אנגלו פלשתינה אספה של עסקני יפו שבה הוחלט להגיש לממשלה הטורקית בתור מתנה אווירון בשם "ישראל".
מערכת העיתון מוריה כתבה:
"מאורע כזה יכול לתת כבוד להאווירנות הטורקית הצעירה ולשני המעופפים המנצחים בפרט. אבל הם לא הספיקו להגיע לידי סוף ניצחונם כי פתאום קדמם אסון-המוות.
אסונות כאלה כבר קרו למעופפים מהוללים באירופה. הם אינם מפחיתים מכבוד העפיפה הטורקית אף כמלא נימה. אדרבא, הם כבר מציינים את דרך הגבורה העשוייה לבלי-חת את העפיפה הטורקית.
גם מערכת מוריה מביע בשם חוג קוראיה את רגשי השתתפותה בהצער והאיחול הכללי של הממלכה העות'מאנית.— צבי אילן, עמ' 64
הקמת האנדרטה
לאחר ההלוויה הממלכתית הורה שר הצבא העות'מאני אנוור פאשה על הקמת אנדרטה לזכר הטייסים במקום ההתרסקות. על האנדרטה מופיעה כתובת בטורקית באותיות ערביות: "פאתיחה (פרק א' בקוראן) לנשמותיהם של החללים יזבאשי (סרן) פתחי ביי ומולאזם אוול (סג"ם) צאדיק ביי אשר נפלו בנקודה זו בגלל חילופי הרוח שקרתה כשטסו מאיסטנבול למצרים למטרה עליונה של הצבא העות'מאני"
ראו גם
לקריאה נוספת
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנדרטת הטייסים הטורקים |
- זלמן וינוגרדוב, האנדרטה לטייסים הטורקים, ספר הכנרת, חלק ב': חופים ואתרים בעריכת יצחקי גל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור.
הערות שוליים
- ^ לפי ראיון עם ד"ר ירח פארן, היסטוריון המתמחה באזור עמק הירדן
24764527אנדרטת הטייסים הטורקים