בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה
בית הקברות בעזה
בית הקברות בעזה
פרטי בית הקברות
סוג בית קברות צבאי
מיקום צפון רצועת עזה
מראה כללי של בית הקברות
מראה בבית הקברות ; ברקע משמאל – אבן הזיכרון ומאחוריה הצלב

בית הקברות הצבאי הבריטי בעזהאנגלית: Gaza War Cemetery) הוא בית קברות צבאי בריטי השוכן בצפון רצועת עזה. בית הקברות הוקם לאחר קרבות עזה במלחמת העולם הראשונה ונקברו בו גם חללים של מלחמת העולם השנייה. כיום טמונים בו 3,691 חללים.

רקע

במהלך מסע המלחמה של צבאות האימפריה הבריטית לכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות מרים בין צבאות אלה לבין צבא האימפריה העות'מאנית בשטח העיר עזה וסביבותיה. הבריטים התקדמו אל ארץ ישראל ממצרים דרך חצי האי סיני, בעוד שהצבא העות'מאני, בסיועם של יועצים מהצבא הגרמני, הקים קו הגנה שהתמשך בין עזה לבין באר שבע. הבריטים תקפו את עזה שלוש פעמים: קרב עזה הראשון במרץ 1917 וקרב עזה השני שהתנהל בחודש לאחר מכן הסתיימו בכישלון בריטי ובמחיר של מאות הרוגים, ורק בנובמבר 1917, בעקבות הצלחתו לכבוש את באר שבע, הצליח הצבא הבריטי לכבוש גם את עזה. בכך נפתחה הדרך לכיבוש מרכזה של ארץ ישראל, כאשר ב-10 בדצמבר נכנס הצבא הבריטי לירושלים, אך כיבוש ארץ ישראל כולה על ידי הבריטים הסתיים רק בספטמבר 1918.

במהלך מלחמת העולם השנייה והקרבות שהתחוללו בצפון אפריקה בשנים 19401943 שכנו בעזה ובסביבתה בתי חולים צבאיים של הצבא האוסטרלי ושל הצבא הבריטי וכן שדה תעופה צבאי גדול.

אתר בית הקברות

בית הקברות הוקם זמן קצר לאחר כיבוש העיר עזה ב-1917. אתר בית הקברות שוכן בצפון רצועת עזה, בשכונת א-תופאח שבשוליה המזרחיים של העיר עזה וכשמונה ק"מ מדרום-מערב למעבר ארז, בצמוד לדרך סלאח א-דין, כביש האורך העיקרי של הרצועה.

מתחם בית הקברות הוא בתבנית מלבן, שצלעותיו הקצרות פונות לצפון-מזרח ולדרום-מערב; שתי חלקות קטנות נוספות צמודות אל צלעותיו החיצוניות. שטחו הכולל של המתחם הוא כ-40 דונם. הוא מוקף בגדר אבן שעצים ניטעו לאורכה. בכל שטחו נטוע דשא והוא משופע בפרחים וצמחים אחרים.

בבית קברות זה לא הוצב צלב בעיצובו של צלב ההקרבה, המוצב כמעט בכל בית קברות צבאי בריטי. יש בו צלב אבן קטן יותר, הניצב בכוך מחופה הקבוע במרכז הפאה הדרום מערבית של המתחם. מול הצלב וסמוך אליו ניצבת "אבן הזיכרון" (Stone of Rememberance) דמוית המזבח – גם היא מרכיב מסורתי בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים. חרות עליה פסוק מספר בן סירא: Their Name Liveth for Evermore ("שמם יחיה לדור ודור" – בן סירא, מד, יג).

במתחם נמצאות 38 חלקות קבורה. ב-32 מהחלקות נקברו חללי מלחמת העולם הראשונה ובארבע חלקות נוספות – אלו הסמוכות ביותר לאבן הזיכרון – נקברו חללי מלחמת העולם השנייה. באחת החלקות הנותרות – אלו מן החיצוניות למלבן – נקברו חיילים טורקים, ובחלקה החיצונית השנייה פוזר ככל הנראה אפרם של חיילים הודים, שגופותיהם נשרפו לאחר מותם בהתאם לאמונותיהם.[1]

מול הכניסה למתחם בית הקברות ממוקמת אנדרטה לזכר חללי הדיוויזיה הבריטית ה-54 (East Anglian). בתוך המתחם ממוקמות שלוש אנדרטאות נוספות. אחת מהן היא לזכר החללים הטורקים והיא ממוקמת בחלקה שבה נקברו.

בבית הקברות קבורים גם עשרות חללים יהודים אשר על מצבותיהם מסומן מגן דוד[2].

בית הקברות במתכונתו הקבועה נחנך בטקס שהתקיים בשנת 1925, במעמד הנציב העליון בארץ ישראל דאז, הרברט סמואל, והפילדמרשל אדמונד אלנבי, מפקד הצבאות שכבשו את ארץ ישראל מידי הטורקים.

החללים בבית הקברות

בבית הקברות טמונים כיום 3,691 חללים. 3,217 מהם הם חללי מלחמת העולם הראשונה ו-781 מהם נקברו כאלמונים. חללי מלחמה זו – אנגלים, סקוטים, ולשים, אוסטרלים ניו זילנדים ויהודים – נאספו משדות הקרב לאחר כיבוש העיר או הועברו לבית הקברות מאתרי קבורה אחרים, ארעיים. מרבית החיילים הבריטים שנטמנו בבית הקברות היו חיילי ארבע דיוויזיות – ה-52 (Lowland), ה-53 (Welsh), ה-54 (East Anglian) וה-74 (Yeomanry).

210 קברים הם של חללים ממלחמת העולם השנייה – רבים מהם כנראה פצועי קרבות שאושפזו בבתי החולים הצבאיים באזור ונפטרו בהמשך. בנוסף נטמנו בבית הקברות 30 חללים שנפטרו לאחר המלחמה.

234 קברים בבית הקברות הם של נתיני מדינות אחרות – כנראה החיילים הטורקים שנטמנו בו.

בבית הקברות נקבר חייל שעוטר בעיטור צלב ויקטוריה – העיטור הצבאי הגבוה ביותר של בריטניה. זהו סגן-משנה סטנלי בואי (Stanley Boughey), בן 21 במותו, אשר שירת בגדוד של הרובאים הסקוטים המלכותיים (Royal Scots Fusiliers). העיטור ניתן לו לאחר שהסתער לבדו במהלך התקפה טורקית על קבוצה של כ-30 חיילים טורקיים והביא לכניעתם. הוא נפגע באותו קרב ונפטר מפצעיו כעבור שלושה ימים, ב-4 בדצמבר 1917.[3]

נזקים לבית הקברות

רעידת אדמה שהתחוללה בשנת 1937 גרמה נזק לאחד מן המבנים במתחם בית הקברות.

בחודש מאי 2004 אירע מקרה של ונדליזם בבית הקברות, ככל הנראה על רקע אירועי מלחמת עיראק השנייה. על פי הדיווח העיתונאי על האירוע שברה קבוצה של חמושים 33 מצבות וציירה כתובות נאצה וצלבי קרס על גבי 25 מצבות נוספות.

במהלך מבצע עופרת יצוקה נפגע בית הקברות וכ-400 מצבות נזקקו לשיקום. בסוף 2011 הושלם השיפוץ בכספים שהועברו מישראל לבריטניה שביצעה את השיפוץ במקום[2].

מקורות

  • Philip Longworth (1985), The Enending Vigil, London: Leo Cooper.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסקנה זו נובעת מכך שהחלקה מסומנת בתרשים בית הקברות כחלקה הודית, ולאור ממדיה הקטנים יחסית של החלקה.
  2. ^ 2.0 2.1 שלומי אלדר, "מגן דוד בלב הרצועה: מצבות של חיילים יהודים בבית קברות בריטי בעזה" באתר חדשות 13
  3. ^ סטנלי בואי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0