פיליפ צ'טווד
 | |
| פיליפ צ'טווד 1919 (צוייר על ידי ג'והן סנט הליר לנדר) | |
| לידה |
21 בספטמבר 1869 לונדון, אנגליה  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1950 (בגיל 80) לונדון, אנגליה |
| השתייכות |
 צבא בריטניה |
| תקופת הפעילות | 1888–1934 (כ־46 שנים) |
| דרגה | פילדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
עוזר צבאי של פילדמרשל סיר ג'ון פרנץ' (1906-1908) מפקד רגימנט ההוסרים הרכוב ה-19 (1908-1912) מפקד בריגדת חיל הרגלים הרכוב ("יומנרי") הלונדונית ה-8 (1912-1914) מפקד בריגדת הפרשים ה-5 (1914-1915) מפקד דיביזיית הפרשים ה-2 (1915-1916) מפקד "שדרת המדבר" (1915-1916) מפקד "הכח המזרחי" (1917-1917) מפקד הקורפוס ה-20 (1917-1918) מפקד צבא הודו הבריטית (1928-1934) | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הבורים מלחמת העולם הראשונה החזית המערבית בצרפת המערכה על סיני וארץ ישראל | |
| עיטורים | |
|
אות השירות המצוין צלב המלחמה מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" מסדר הנילוס מסדר האמבט מסדר ג'ון ה"קדוש" מסדר כוכב הודו מסדר ההצטיינות | |
ינואר 1917
19 במרץ 1918
פילדמרשל סיר פיליפ צ'טווד (באנגלית: Sir Philip Walhouse Chetwode, 1st Baron Chetwode, 7th Baronet of Oakley; 21 בספטמבר 1869 - 6 ביולי 1950) היה קצין בכיר בצבא בריטניה. שירת במלחמת הבורים ובמלחמת העולם הראשונה, במהלכה השתתף בקרבות בחזית המערבית באירופה ובמערכה על סיני וארץ ישראל, שם פיקד על "שדרת המדבר" ועל הקורפוס ה-20 של חיל המשלוח המצרי והיה מעורב בקרבות בארץ ישראל לאורך כל תקופת המלחמה. לאחר המלחמה שירת בתפקידים בכירים במטה הצבא בבריטניה ובצבא הודו הבריטית.
נעוריו
פיליפ צ'טווד נולד בוסטמינסטר שבלונדון לסיר ג'ורג' צ'טווד ואליס ג'יין (בת מיכאל תומאס בס Michael Thomas Bass). בנעוריו למד בקולג' איטון.
שירותו הצבאי
השנים הראשונות
צ'טווד התגייס לצבא הבריטי ב-11 באפריל 1888 והוצב ברגימנט חיל הרגלים של אוקספורדשייר ובקינגהאמשייר[1]. ב-20 בנובמבר 1889 הוצב לרגימנט הפרשים ההוסרים ה-19. ב-6 באוגוסט 1890 קודם צ'טווד לדרגת לוטננט.
השירות בבורמה
ב-1892 נשלח צ'טווד עם כוחות בריטים לבורמה כדי להשכין שלום בין שבטים מסוכסכים במערב המדינה[2]. הסכם שלום נחתם ב-1893 וצ'טווד חזר לאנגליה.
מלחמות הבורים
צ'טווד קודם לדרגת קפטן ב-1897. ב-1899 נשלח עם כוחות בריטים לדרום אפריקה על מנת לקחת חלק במלחמת הבורים השנייה. במהלך השנתיים הבאות השתתף במספר קרבות וביניהם:
- הקרב על רייטפונטיין (אוקטובר 1899)
- המערכה לשחרור העיר הנצורה ליידיסמית (דצמבר 1899)
- הקרבות על ליינג-נק Laing's Nek (יוני 1900) ועל בלפסט (אוגוסט 1900) שהיו חלק מהמערכה לשחרור יוהנסבורג ופרטוריה.
צ'טווד נשאר בדרום אפריקה עד מאי 1902 אז נחתם, לבסוף, "הסכם פריניחינג" (Treaty of Vereeniging) ששם קץ למלחמה. במהלך שהותו בדרום אפריקה קודם לדרגת מייג'ור (דצמבר 1901). עם סיום המלחמה חזר לאנגליה.
תקופת בין המלחמות
לאחר חזרתו של צ'טווד לאנגליה המשיך בשירותו הצבאי.
- ב-1906 מונה לעוזרו הצבאי של פילדמרשל סיר ג'ון פרנץ'.
- בינואר 1908 קודם לדרגת לוטננט קולונל ומונה למפקד רגימנט ההוסרים הרכוב ה-19.
- באפריל 1912 קודם לדרגת קולונל ומונה למפקדה של בריגדת חיל הרגלים הרכוב ("יומנרי") הלונדונית (הבריגדה ה-8).
- במאי 1914 קודם לדרגת בריגדיר גנרל ומונה למפקדה של בריגדת הפרשים ה-5.
מלחמת העולם הראשונה - חזית צרפת
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ב-1914, נשלחה הבריגדה ה-5, בראשות צ'טווד, לקרבות החזית המערבית בצרפת. השתתף עם יחידתו בתחילת המערכה ובאוקטובר 1914 השתתף בקרב איפר הראשון. לאחר הקרב, ביולי 1915 הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ומונה למפקד של דיביזיית הפרשים ה-2.
מלחמת העולם הראשונה - ארץ ישראל וסיני
הפיקוד על "שדרת המדבר" הרכובה
בנובמבר 1916 הועבר צ'טווד לארץ ישראל[3], מונה למפקד "שדרת המדבר" (תחת פיקודו של גנרל ארצ'יבלד מארי, מפקד חיל המשלוח המצרי) וקודם לדרגת לוטננט גנרל. שינוי זה נעשה לאחר הניצחון הבריטי בקרב רומני ובתחילת מערכה על סיני וארץ ישראל. לאחר הגעתו הוביל צ'טווד את שדרת המדבר בסדרה של קרבות שכללו את כיבוש אל עריש (20 בדצמבר 1916), קרב מגדבה[4] (25 בדצמבר 1916), קרב אל מגרונטין (9 בינואר 1917), קרב רפיח (9 בינואר 1917) וקרב עזה הראשון (26 במרץ 1917).
הפיקוד על "הכוח המזרחי" הרגלי
לאחר קרב עזה השני, שהתחולל ב-17 באפריל 1917, על ידי "הכוח המזרחי" בפיקוד לוטננט גנרל דובל, מונה צ'טווד למפקד "הכוח המזרחי" (שהיה מבוסס בעיקר על דיוויזיות רגלים). את הפיקוד על "שדרת המדבר" העביר צ'טווד להנרי שובל שפיקד לפני כן על דיביזיית אנזא"ק (אותה העביר לאדוארד צ'ייטור). החודשים הבאים התאפיינו בתיגבור כוחות (כחלק מלקחי קרבות עזה) כהכנה מההכנות להמשך כיבוש ארץ ישראל. בתקופה זו לא בוצעו כמעט פעולות קרביות וחשוה להזכי שב-23 במאי 1917 אירגן צ'טווד פשיטה על מסילת הברזל לקסיימה.
הפיקוד על הקורפוס ה-20
במאי 1917, החל צ'טווד להתוות תוכנית להמשך התקדמות הכוחות הבריטים באגף המזרחי של הטורקים (דרך באר שבע). ב-27 ביוני 1917 החליף גנרל אדמונד אלנבי את גנרל ארצ'יבלד מארי בפיקוד על חיל המשלוח המצרי ולאחר כניסתו לתפקיד הציג צ'טווד את תוכניתו לאלנבי וזה אישר את התוכנית. במסגרת התוכנית פורקו "הכוח המזרחי" ו"שדרת המדבר" ובמקומם הוקמו 3 קורפוסים וצ'טווד מונה למפקד הקורפוס ה-20 (גנרל הנרי שובל מונה למפקד "קורפוס המדבר הרכוב" וגנרל אדוארד באלפין מונה למפקד הקורפוס ה-21). כמפקד הקורפוס הוביל צ'טווד את הקורפוס לסדרת קרבות כנגד הטורקים:
- בתקופה שלאחר אישור התוכנית לתקיפת באר שבע פעל צ'טווד להכין את הקורפוס ה-20 שבפיקודו לקרב. ב-30 באוקטובר יצאו הכוחות הבריטים לקרב באר שבע כשהדיוויזיות של הקורפוס ה-20[5], בפיקודו של צ'טווד, תקפו את באר שבע מדרום וממזרח.
- לאחר כיבוש באר שבע המשיכו כוחות הקורפוס ה-20 צפון מערבה ובין ה-2 בנובמבר ל-7 בנובמבר ערכו הכוחות קרבות קשים לכיבוש שורה של תילים בהם התבצרו הטורקים וביניהם תל חווילפה (ביער להב), תל א-שריעה ותל אבו הוריירה.
- לאחר נסיגת הטורקים מעזה המשיכה הדיוויזיה ה-60 לרדוף, צפון מערבה, אחרי היחידות הטורקיות כשב-11 בנובמבר הגיעה הדיוויזיה להוג'. שאר יחידות הקורפוס נפרסו סביב באר שבע.
- לאחר הכישלון של הניסיון הראשון לכיבוש ירושלים שבוצע על ידי הקורפוס ה-21, בין ה-18 בנובמבר וה-24 בנובמבר, החליף הקורפוס ה-20 את הכוחות התשושים של הקורפוס ה-21. החל מה-8 בדצמבר הוביל צ'טווד את הקורפוס לכיבוש ירושלים מהלך שהסתיים ב-10 בדצמבר.
- לאחר כיבוש ירושלים נערך הקורפוס ה-20 (בראשות צ'טווד) להגן על ירושלים, מצפון, כנגד מתקפות נגד של הטורקים, שניסו לכבוש מחדש את ירושלים. התקפות אלו, שנמשכו עד ה-28 בדצמבר נהדפו ללא הישגים ועד ה-30 בדצמבר התקדמו הבריטים עד ביתוניה ועין עריק.
- עד פתיחת המערכה על מגידו בספטמבר 1918 המשיך הקורפוס ה-20 של צ'טווד לפעול לשיפור העמדות הבריטיות בגב ההר והעביר את הדיוויזיה "הלונדונית" ה-60 לטובת פעילות "כוח צייטור" (בפיקוד מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור) בקרבות בקעת הירדן. במהלך תקופה זו עזבה הדיוויזיה ה-74 "יומנרי" את הקורפוס ונשלחה להילחם בחזית המערבית באירופה.
- עם פתיחת המערכה על מגידו ב-19 בספטמבר 1918 עמדו לרשות הקורפוס ה-20 רק 2 דיוויזיות (ה-53 וה-10). הקורפוס פעל ב-2 שדרות כשהדיוויזיה ה-53 פעלה במורדות המזרחיים של הרי יהודה כדי לחסום נסיגת כוחות טורקים מזרחה בעוד שהדיוויזיה ה-10 תקפה את שכם.
השירות לאחר המלחמה
בינואר 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, קודם צ'טווד לדרגת לוטננט גנרל ומונה לתפקידי מטה שונים במטה הכללי של צבא בריטניה. ביוני 1926 קודם לדרגת גנרל. ב-1928 עבר להודו ומונה לראש המטה של צבא הודו הבריטית וב-1930 מונה למפקד הצבא הבריטי בהודו. ב-1933 קודם לדרגת פילדמרשל. במסגרת תפקידו הבכיר קידם את תהליך חידוש צבא הודו.
צ'טווד חזר לבריטניה ב-1934 ועד 1948 מילא שורה של תפקידי כבוד.
משפחתו
צ'טווד נישא ב-1 ביוני 1899 להסטר אליס קמילה סטפלטון קוטון. לזוג נולד בן (רוג'ר) ובת (פנלופה). נפטר בלונדון ב-1950[6].
אותות, תארים וציונים לשבח
- 20 בנובמבר 1900 - אות השירות המצוין (DSO - Distinguished Service Order)
- 21 במאי 1917 - צלב המלחמה (Croix de guerre 1914–1918)
- 4 ביוני 1917 - מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" (KCMG - Order of St Michael and St George)
- 9 בנובמבר 1918 - מסדר הנילוס (Order of the Nile, 2nd Class)
- מסדר האמבט (Order of the Bath):
- 23 בדצמבר 1930 - מסדר ג'ון ה"קדוש" (KJStJ - Knight of Justice of the Venerable Order of St. John)
- 4 ביוני 1934 - אביר מפקד גבוה במסדר כוכב הודו (GCSI - Knight Grand Commander of the Order of the Star of India)
- 1 בינואר 1936 - מסדר ההצטיינות (OM - Member of the Order of Merit)
לקריאה נוספת
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007.
קישורים חיצוניים
- תואר ברון לפילדמרשל צ'טווד, המשקיף, 15 ביוני 1945
- עזרא פימנטל,פיליפ צ'טווד מהקורפוס ה20 - דיוקן של מפקד ואדם, הלחימה במבואות ירושלים - הכנס ה-9 של "העמותה למורשת מלחמת העולם ה-1 בישראל", הוצאת ספרים אריאל, 2011
- סיר, פיליפ צ'טווד באתר Imperial War Museum - Lives of the first world war
הערות שוליים
- ^ הרגימנט כלל חיילים תושבי אותם מחוזות והיה פעיל מ-1881 עד 1958 (אז פורק) ולחם במלחמות הבורים ובמלחמות העולם הראשונה והשניה
- ^ באותה תקופה שלטה בריטניה בבורמה לכן סכסוכי שבטים היו באחריותה
- ^ צ'טווד הועבר לחזית ארץ ישראל יחד עם כוחות רבים בעקבות הפיכתה של המערכה בחזית המערבית למלחמת חפירות
- ^ קרב מגדבה נעשה על ידי דיביזיית אנזא"ק בפיקודו של מייג'ור גנרל הנרי שובל
- ^ בקורפוס ה-20 נכללו דיוויזיות הרגלים ה-10, 53, 60, 74 ובריגדה מקורפוס הגמלים הקיסרותי
- ^ הפילדמרשל לורד צ'טווד מת, חרות, 7 ביולי 1950
25546336פיליפ צ'טווד