דרך המשי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| מראה בטיאן שאן, עמק - קארקול | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2014, לפי קריטריונים 1, 3, 5 ו-6 | |
| מדינה |
 הרפובליקה העממית הסינית קזחסטן  קירגיזסטן |
|---|---|
 | |
דרך המשי (בסינית מסורתית: 絲綢之路; בסינית פשוטה: 丝绸之路; בפרסית: راه ابریشم) היא סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין צ'אנג-אן בסין (שִׂי-אָן של ימינו) לבין אתרים רבים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.
בעוד שהסחורות עברו מן הקצה אל הקצה של דרך המשי, הרי שהסוחרים עברו בדרך כלל בקטעים ממנה. מקור השם בביטוי הגרמני: Seidenstraße שטבע הגאוגרף הגרמני פרדיננד פון ריכטהופן במאה ה-19, על שם המסחר במוצר סיני יוקרתי המשי שעבר בדרכים אלה מאז העת העתיקה.
דרך המשי תרמה רבות להתפתחות האימפריה הפרסית, סין והודו.
רקע היסטורי
עם ביות בהמות המשא, עוד בתקופה הפרהיסטורית, התאפשר לאדם הקדמון לשאת משקל יותר ויותר גדול של חפצים מאתר לאתר, וכך התפתח המסחר. ביות הסוסים, וביות הגמל בסביבות המאה ה-12 לפנה"ס, אפשרו את המסחר על פני אזורים נרחבים באסיה, מזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.
הערבות הנרחבות ומכוסות הדשא המשתרעות בין מזרח אסיה לאפריקה ולאירופה, והיותן של ערבות אלה רצועה מפרידה בין השטחים החקלאיים לבין שטחי המדבר, היוו תנאי שטח ראויים לתנועתן של שיירות סוחרים בשטחים פתוחים שאינם חקלאיים, מבלי שיתפתחו סכסוכים עם יושבי השטחים החקלאיים.
דרכי המסחר הראשונות נוצרו כבר במאה ה-35 לפנה"ס. למשל, לאפיס לאזולי יובא למצרים מאפגניסטן כבר באלף הרביעי לפנה"ס. במהרה נוצר הקישור בין שתי דרכי מסחר אלה. במצרים התגלה משי סיני משנת 1070 לפנה"ס, עדות למסחר באמצעות דרכים ארוכות. כך קיימות גם בתנ"ך בו מסופר על סוחרים בין כנען למצרים, בסיפור יוסף ואחיו. מאוחר יותר קיימים אזכורים של סחר בעץ לבנוני עם חירם, מלך צור, וסחר בתבלינים ואבנים יקרות עם תרשיש ועם שבא.
בתקופת ההיסטוריון היווני הרודוטוס הוקמה דרך המלך הפרסית, שאורכה היה 2,857 ק"מ: בין העיר שושן (סוסה) לאיזמיר שבטורקיה. במסלול הדרך הוקמו תחנות התרעננות אשר שירתו את הסוחרים ואיפשרו להם להחליף סוסים, וכן הוקמו שירותים שאיפשרו לשליחים מלכותיים לעבור את כל אורכה של הדרך ב-9 ימים, באמצעות תחנות סוסים ומסחר (לסוחרים ארכה הדרך בדרך כלל כשלושה חודשים).
דרכים במרכז אסיה
החל משנת 130 לפנה"ס הוקמו שגרירויות של שושלת האן באסיה המרכזית, בשל רצונו של הקיסר הסיני וו לפתח את המסחר עם מרכז אסיה, ובעיקר עם הערים פרגנה ופרתיה. השגרירויות הסיניות הגיעו עד לסוריה ולפרתיה, בעיקר בשל רצונם של הסינים לרכוש סוסים למטרות מלחמה. במקביל התפתחו קשרי המסחר עם האימפריה הרומית, שאליה נשלחו שגרירים מסין (שכונו על ידי הרומים "סרס"). ההיסטוריון הרומי לוקיוס אנאוס פלורוס מתאר ביקור של שגרירים סיניים בעת מלכותו של אוגוסטוס קיסר (27 לפנה"ס - 14):
- "אפילו אומות העולם אשר אינן כפופות לשליטת הקיסר נפעמו מגדולתם והעניקו כבוד לעם הרומאי, כובש המדינות הגדול. כך גם הסקיתים והסרמטים שלחו שליחים לבקש את ידידותה של רומא. ואפילו הסרסים הגיעו, וההודים השוכנים מתחת השמש האנגית הביאו מתנות של אבנים יקרות, פנינים ופילים."
האימפריה הרומית
לאחר כיבוש מצרים על ידי האימפריה הרומית, בשנת 30 לפנה"ס, החל להתפתח סחר בין רומא לבין הודו, דרום מזרח אסיה וסין. ברומא התעורר ביקוש רב למשי הסיני (אף שהרומאים האמינו שמקורו של המשי בעלי עצים) - כפי שכתב המלומד הרומאי פליניוס הזקן (23 - 79 לספירה):
- "הסרסים (הסינים) ידועים בחומר דמוי הצמר שהם משיגים מיערותיהם. אחרי שהם משרים את העלים של עצים אלה במים הם סורקים את הסיבים הלבנים מהעלים... ומאפשרים לעלמה רומאית ללכת בבגדים שקופים בציבור".
הסנאט הרומי אסר במספר צווים הליכה בפומבי במשי, בעיקר מטעמי מוסר, אולם איסורים אלה היו גזירה שהציבור לא עמד בה. סנקה הצעיר כתב:
- "אני רואה בגדי משי - אם החומר אשר לא יכול להסתיר את הגוף ולא יכול לשמור על צניעותו של אדם יכול להיקרא 'בגד' - לובשת האישה בגדים אלה וגופה נראה מבעד לבד הדק, כך לבעלה אין כל יתרון בצפייה בגוף אשתו על פני זר". השליח הרומי הרשמי הראשון הגיע לסין בדרך הים בשנת 166 לספירה.
מסחר עם מרכז אסיה
בעקבות המסחר בדרך המשי חלה גם השפעה הדדית בין התרבויות השונות הסוחרות לאורך הדרך. הן השפעה של תרבות המזרח על התרבות היוונית-רומית, והן השפעה של התרבות היוונית-רומית על התרבות הבודהיסטית במרכז אסיה, והשפעה של שתיהן על התרבות הסינית[דרוש מקור].
אימפריית קושאן בצפון הודו הייתה המרכז של השפעות הדדיות אלה, שהחלו במאה ה-2 לספירה, והסתיימו עם נפילת האימפריה הביזנטית.
במקביל לדרך המשי היבשתית התפתחו החל מהמאה השנייה לספירה דרכי מסחר ימיות בין אלכסנדריה שבמצרים לבין גואנגג'ואו שבסין. ספינות המסחר עצרו גם בחופי הודו.
דרכי המסחר תרמו להיווצרות מדינות חזקות מבחינה צבאית לאורך הדרך. במדינות אלה שלטו שבטים נודדים שמקורם במדבריות צפון סין. הגדולה במדינות אלה שצמחו על דרך המשי הייתה האימפריה המונגולית.
הסחר היבשתי לאורך דרך המשי נפסק בפועל עם נפילת האימפריה הרומית, שהיוותה אבן שואבת של ביקוש למוצרים אסייתים ו"הניעה" את כל המסחר על דרך המשי, במאה ה-5 לספירה, וכן עם עליית האסלאם במרכז אסיה, במאה ה-7 לספירה, אירוע שהביא להפסקת ההתפשטות הסינית מערבה.
האימפריה המונגולית
ערך מורחב – האימפריה המונגולית
התקדמות המונגולים ושליטתם במרכז אסיה החל משנת 1215 הביאו להקמת רשת של דרכי מסחר יבשתיות, ויצרו מחדש את דרך המשי.
רק מעטים עברו את דרך המשי לכל אורכה, מקצה לקצה, בהם מרקו פולו וויליאם מרוברוק. לרוב עברו הסחורות מיד ליד לאורך הדרך, והמתווכים הרבים היו הסיבה למחירן הגבוה מאוד של סחורות סיניות באירופה.
לאחר נפילת האימפריה המונגולית השתלטו הטורקמנים על דרכי המסחר המערביות יותר (לאחר נפילתה של האימפריה הביזנטית). בשל כך, וכן בשל השפעתה של המגפה השחורה באירופה, פסק המסחר בין סין לאירופה.
משנת 1400 פסקו לחלוטין הסחר היבשתי והעברת המשי מסין לאירופה באמצעות דרך המשי.
קשרים בין אירופה לאסיה
בעקבות נפילת המונגולים נותק הקשר היבשתי בין סין לאירופה. היעדר הקשר המסחרי הוביל לניסיונות אירופיים להגיע לסין דרך הים. בשנת 1492 הפליג כריסטופר קולומבוס מערבה, בניסיון להגיע לסין ממערב וליצור דרך משי חדשה, אך אף על פי שחשב כי הגיע להודו, למעשה הוא גילה את אמריקה.
ניסיונות לשלוט בדרכי המסחר לסין הביאו לכיבושים פורטוגליים באפריקה, ולאחר מכן להתפתחות המושבות של הולנד ובריטניה החל מהמאה ה-15 ועד המאה ה-17.
לקריאה נוספת
- ברוק לארמר, מערות קדושות, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 145, יוני 2010
- James C.Y. Watt, Anne E. Wardwell, When silk was gold : Central Asian and Chinese textiles, New York: The Metropolitan Museum of Art, 1997.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- דרך המשי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הסכת הספרנים, מסעות ותגליות על דרך המשי, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, 11.04.2022- רונית סבירסקי, הנשים של דרך המשי, באתר PHOTOUR
- דרך המשי, מדריך למרכז אסיה, באתר צור שיזף
- מהודרה מחודשת של דרך המשי גם בספר דיגיטלי
- רנן הורקני, החיים החדשים של דרך המשי, באתר ynet, 7 במרץ 2016
- קים לגזיאל, דרך משי של ברזל: כך מפלסת סין דרך לאירופה, באתר הארץ, 4 ביוני 2021
| דרכי מסחר עתיקות |
|---|
  | |
|---|---|
|
| |
|---|---|
|
34701916דרך המשי