מונגולים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המונגולים הם קבוצה אתנית-לינגוויסטית ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים. מרבית הקבוצה מתגוררת בסין (בעיקר במונגוליה הפנימית ובשינג'יאנג), אך קיימים מיעוטים גם ברוסיה ובמדינות החברות לשעבר בברית המועצות. קבוצה השייכת למונגולים מתגוררת בבוריאטיה, רפובליקה בפדרציה הרוסית. למונגולים תרבות ושפה משותפת, הידועות כקבוצת השפות המונגוליות.

הגדרה

המונגולים כוללים קבוצות רבות, הנבדלות בתרבותם, שפתם ומגוריהם. מקורו של המונח משושלת טאנג במאה ה-8, כשהמונח שימש להגדרת שבט מונגולי מסוים. המונח שב וחזר לשימוש במאה ה-11 בעת שלטון שושלת לְיָאו החיטאנית. לאחר נפילת שושלת ליאו ב-1125, הפך השבט ח'מאג לשבט השולט. בראשית מאה ה-13 הורחב המינוח לכלל השבטים המדברים בשפות מונגליות, שהונהגו תחת פיקודו של ג'ינגיס חאן.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של מונגוליה
ערך מורחב – מונגוליה הפרה-אימפריאלית

מקורם של המונגולים לעיתים מיוחס לשיונגנו, אם כי הדבר שנוי במחלוקת ויש המשייכים אותם להונים. סה-מה צ'יאן מצביע על הדונגו כמי שהתגוררו בשטחי המונגולים במאה ה-7, דבר שמצביע על קשר ביניהם.


ערך מורחב – האימפריה המונגולית

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד לאירופה. האימפריה נוסדה על ידי ג'ינגיס חאן בשנת 1206. תחת שלטון האימפריה חיו 22.3% אוכלוסיית העולם בזמנו, כ-110 מיליון תושבים, והיא שלטה גם במדינות גדולות כמו סין, איראן ורוסיה. בסוף המאה ה-13 החלה האימפריה המונגולית להתפרק וחולקה לארבעה חלקים.

שפה

מקורן של השפות המונגוליות אינו ברור, חוקרים נוטים לשייכם יחד עם השפות הטורקיות והשפות הטונגוסיות אל קבוצת השפות האלטאיות, אך עדיין הדבר נתון בוויכוח. השפה המרכזית בין השפות המונגוליות היא המונגולית, עם כ-6 מיליון דוברים ברחבי העולם.

דת

בקרב המונגולים החל מראשית ההיסטוריה המתועדת נהג השמאניזם, אולם החל מהמאה ה-5 לספירה החל הבודהיזם להשתרש בקרב המונגולים. הדבר יצר "שמאניזם צהוב" - עירוב של שמאניזם ובודהיזם טיבטי (מאסכולת הכובעים הצהובים, ובעקבות כך השם).

ב-1245 מונגקה חאן אירגן ויכוח בחרחורין בין שלוש הדתות הגדולות בממלכתו: הבודהיזם, הנצרות והאסלאם.

צבא

הצבא המונגולי נוצר כהמשך טבעי לאורח החיים הנוודי של המונגולים אולם עבר התפתחות רבה בידי גי'נגיס חאן ומפקדיו. במשך הדורות טקטיקות וטכנולוגיות רבות אומצו לתוך הצבא המונגולי שמקורותיהם בצבאות זרים כנגדם נלחם. במהלך השנים נלחם הצבא המונגולי נגד מרבית האימפריות באירו-אסיה. הם הובסו לראשונה בידי הבולגרים של הוולגה ב-1223. הצבא המונגולי נחל תבוסה שנייה בקרב עין ג'אלות ב-1260, בידי כוחות הממלוכים שאומנו במיוחד להלחם בטקטיקות הצבא המונגולי. כוחו של הצבא המונגולי ירד משמעותית בעקבות כישלון הפלישות המונגוליות ליפן.

צבאו של ג'ינג'יס ח'אן ושל יורשיו היה מאורגן לפי השיטה העשרונית עם יחידות בנות עשרה, מאה, אלף ועשרת אלפים לוחמים.

היחידה הגדולה ביותר היא הטומן, המורכב מעשרה מינגאנים, מינגאן היה מורכב מעשרה יאגונים, יאגון היה מורכב מעשרה ארבאנים וארבאן היה יחידה בסיסית של עשרה לוחמים. תוארם של מפקדי היחידות היה זהה לשם היחידה, כך מפקד של ארבאן כונה ארבאן. המפקדים השונים נשאו פאיצה שהעידה על מעמדם, הטומנים והמינגאנים נשאו פאיצה של זהב והאחרים פאיצה של כסף. על הפאיצה של הטומנים היה ראש של נמר.[1]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונגלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22190501מונגולים