דרך הענבר
דרך הענבר (גרמנית Bernsteinstraße; איטלקית Via dell'Ambra; פולנית Szlak Bursztynowy או Jantarowy Szlak) הוא הכינוי לדרך סחר עתיקה בתקופה הפרהיסטורית ובעת העתיקה אשר שימשה את הסחר בענבר. הענבר היה מרכיב חשוב בחפצי נוי ובתכשיטים, מאז תקופת הברונזה, ונעשה בו שימוש במצרים העתיקה, ביוון העתיקה וברומא העתיקה. עוד נחשב הענבר כמקור לאנרגיה ולחימום.
הענבר הובל מחופי הים הבלטי והים הצפוני בדרכי יבשה ולאורך נהרות הויסלה והדנייפר לאיטליה, יוון, מצרים ולחופי הים השחור, מקום בו נפגש הנתיב עם דרך המשי שהובילה מזרחה לאסיה. כך לדוגמה נמצא ענבר מצפון אירופה בקברו של תות ענח' אמון וידוע כי נעשה בו שימוש גם במקדשי דלפי. כיום עושים אזורים שונים באירופה שימוש במושג "דרך הענבר" כמותג תיירותי.
נתיבי הדרך
ככל הנראה כבר בתקופת אוגוסטוס או טיבריוס במאה ה-1, הוביל הנתיב העיקרי, או המזרחי, של דרך הענבר מצפון אירופה דרך הוויסלה בפולין ודרך סלובקיה של ימינו; וחצה את הדנובה סמוך לווינה, מקום בו נכנס לתחומי האימפריה הרומית. משם הובילה הדרך שהופיעה במפת פויטינגר עד לאקוויליה שלחופו הצפוני של הים האדריאטי. את שמה של הדרך טבע, ככל הנראה, פליניוס הזקן.
נתיבים נוספים להובלת ענבר היו הנתיב המערבי, או הימי, שהוביל דרך הים הצפוני מאנגליה ודרכה; הנתיב שעבר במרכז גרמניה ואשר נסמך על עורקי הספנות בנהרות האלבה והאודר; ונתיב דרך מערב גרמניה לאורכם של הנהרות המז והריין.
קישורים חיצוניים
| דרכי מסחר עתיקות |
|---|
